בחנו את עצמכם: האם אתם נראים כמו השם שלכם?

מחקר ישראלי-צרפתי שפורסם השנה גילה שהשם שלנו מעצב כמעט כל היבט בחיים שלנו, כולל המראה. מה זה אומר על מחשבות סטריאוטיפיות? ■ ואיזו השפעה יש לשינוי של השם?

שמות / צילומים: פלורי פיסמן, תמר מצפי, שלומי יוסף
שמות / צילומים: פלורי פיסמן, תמר מצפי, שלומי יוסף

הפסיכולוגית הקוגניטיבית ד"ר רותי מאיו פורצת בצחוק מתגלגל כשאני שואל אותה כיצד החלה לעבוד על אחד המחקרים המפתיעים של השנה החולפת. בתום פרץ הצחוק (ולאחר שאני מציין לעצמי בצורה כמעט לא מודעת שמדובר ב"צחוק אופייני למישהי בשם רותי"), היא מספרת על שיחה שניהלה עם פרופ' יעקב גולדנברג לפני יותר מארבע שנים בקפיטריה של האוניברסיטה.

"דיברנו על המקרים האלה שבהם אתה אומר לעצמך שהבן אדם שאתה פוגש לא נראה כמו השם שלו, או שקשה לך לזכור איך קוראים לו", נזכרת מאיו. "יש אנשים בודדים שאנחנו אומרים עליהם, איך הוא לא מתאים לשם שלו. וכשאנחנו אומרים את זה, זה בעצם אומר שרוב האנשים כן דומים לשם שלהם ואנחנו בכלל לא חושבים על זה. הרעיון שפרופ' גולדנברג, יחד עם ד"ר יונת צוובנר, הציעו, היה להראות לאנשים צילומי פנים ולצדם כמה שמות, שמהם הם יידרשו לבחור את שמו הפרטי הנכון של בעל הפנים שבתמונה. הוא טען שאנשים יצליחו לספק תשובות נכונות מעבר להסתברות המקרית, ובצורה שיש בה מובהקות סטטיסטית. אמרתי: שטויות, לא יכול להיות".

במחקר המשותף לאוניברסיטה העברית (ד"ר רותי מאיו, ד"ר ניר רוזנפלד והדוקטורנטית יונת צוובנר), למרכז הבינתחומי בהרצליה (פרופ' יעקב גולדנברג) ולחוקרים מבית הספר למינהל עסקים HEC בצרפת, השתתפו אלף נסיינים.

"מה שעשינו זה להראות למשתתפים במחקר תמונת פנים, כשמתחתיה ארבעה שמות, ואמרנו להם שאחד מהם זה השם האמיתי של המצולם ושהם צריכים לבחור את השם הנכון", מסבירה ד"ר מאיו. "אם יש לך ארבעה שמות, ההסתברות המקרית שתצדק היא 25%. מצאנו שבאופן קבוע, ניסוי אחר ניסוי, היה שיעור דיוק שגבוה מעל ההסתברות המקרית באופן מובהק - עד 40%".

החוקרים קיבלו את אותן תוצאות גם כאשר כל האנשים שהופיעו במחקר היו בני אותו גיל ומאותו מוצא ומעמד סוציו-אקונומי: "זה אומר שבנוסף לדברים האחרים שמשפיעים על מראה הפנים שלנו, והדבר הכי בסיסי זה גנטיקה, משפיע עליהם גם השם שנתנו לנו", אומרת ד"ר מאיו. "אני חושבת שכשאנחנו מסתכלים על פנים של אנשים, אנחנו חושבים שאנחנו יודעים המון דברים, אבל אני לא חושבת שאתה לרגע חושב שאתה יכול לדעת מה השם של הבן אדם. זה לא עובר לך בראש".

סטריאוטיפ של שם

ד"ר מאיו סבורה שהמנגנון שגורם לאנשים להיראות כמו שמותיהם הוא מנגנון "נבואה שמגשימה את עצמה" וזה עובד כך: הורים נותנים לילד שלהם שם שטומן בחובו ציפיות מסוימות, תפיסה על איך הוא אמור להיות. מעבר לכך, הרבה פעמים הורים מסבירים לילדיהם מדוע בחרו עבורם את השם, והילדים מפנימים את הסיפור יחד עם כל הציפיות שבאות איתו (למשל, "נועם" - להיות נעים; "אור" - להביא לכולם אור). "הרעיון הוא שיש בשם איזשהו סטריאוטיפ לגבי איך בעל השם אמור להתנהג ולהיראות, ואנחנו מגשימים את הנבואה הזו בהתנהגויות שלנו, בבחירות שלנו וכולל אפילו באיך שאנחנו נראים".

- יש דבר כזה, סטריאוטיפ של שם?

"אנחנו תופסים את העולם באמצעות סכמות כי אתה לא יכול לעבד את כל המידע שאתה נחשף אליו בכל רגע נתון. סטריאוטיפ זו סכמה קוגניטיבית לגבי קבוצות חברתיות. למשל, מה שאנחנו מצפים מכל עורכי הדין, מכל העיתונאים, מכל השחורים, מכל הלבנים, מכל האשכנזים ומכל המזרחים. אלו תכונות שאנחנו חושבים שמאפיינות את כולם ואז קל לנו להתמודד עם העושר הקיים בעולם. כולנו, למשל, מצפים מאישה למשהו אחר ממה שאנחנו מצפים כשאנחנו רואים גבר. זה כמובן לא נכון, כי השונות בין אינדיבידואלים תמיד גדולה יותר מהשונות בין שתי קבוצות סטריאוטיפיות. יש יותר שונות בין כל הנשים ובין כל הגברים מאשר בין גברים לנשים. מה שמתברר הוא שיש גם סטריאוטיפים לגבי שמות. מאיזו קבוצה בעל השם מגיע, איזה מקצוע יהיה לו וכו'. זה כמובן עניין תרבותי".

החוקרים מצאו שבעוד שישראלים ידעו להתאים, מעל הסתברות מקרית, שמות בעברית לפנים של ישראלים, ושצרפתים עשו זאת בשיעורי הצלחה דומים עם שמות צרפתיים ופנים צרפתיים - ברגע שבני שני הלאומים התבקשו לבצע את אותה משימה על פנים ושמות של בני הארץ האחרת, יכולתם להתאים פנים לשמות נעלמה. "אם אין לי את הסכמה אני לא אדע לזהות", מסבירה ד"ר מאיו. "מאיפה נולדים הסטריאוטיפים של שמות? או שאתה מכיר אנשים שקוראים להם בשם הזה, או שיש אדם מאוד מפורסם שיש לו את השם הזה, או שאתה מבין את המשמעות של השם הזה. הגורמים הללו יוצרים בתוך תרבות את הסטריאוטיפ - איך אנחנו מצפים שאדם ייראה בהתאם לשם שלו. לכן, אנחנו משערים שלשמות מאוד נדירים לא יהיה סטריאוטיפ, ולעומת זאת, לשמות מאוד שכיחים גם לא יהיה סטריאוטיפ. אם, למשל, אתה מכיר המון 'אבי' אז יש שונות מאוד גדולה ולכן הסיכוי לסטריאוטיפ ספציפי על השם נמוך יותר. ההשערה שלנו היא שסטריאוטיפ נוצר על השמות שבאמצע מבחינת שכיחות באוכלוסייה".

- הפנים עצמם משתנים?

"אנחנו לרוב חושבים שהמראה שלנו הוא נתון, שאנחנו נולדים איתו ושאין לנו הרבה איך לשחק עם זה; אבל כבר בשנות ה-80 יצא מחקר שהראה שזוגות שחיים הרבה שנים ביחד הופכים להיות דומים בתווי הפנים שלהם. המחקר הזה הציע שבני הזוג מחקים את הבעות הפנים אחד של השני, הבעות הפנים לאט לאט משנות את תווי הפנים, ואז תווי הפנים משתנים באופן שגורם לבני הזוג להיראות דומים. אנחנו אכן בוחרים תסרוקת, משקפיים, עגילים ואיפור ועוד דברים שמשפיעים על איך שאנחנו נראים, ושהם תחת שליטתנו, ובאמת באחד הניסויים מצאנו שאנשים יודעים להתאים את השם לפנים מעבר להסתברות מקרית, גם אם מראים להם רק את התסרוקות או רק את תווי הפנים הפנימיים. ג'ורג' אורוול כתב פעם שבגיל 50 הבן אדם נראה כמו שמגיע לו להיראות. הרעיון הוא שאם כל החיים שלי אני זועפת אז יהיו לי קמטים מאוד שונים מאשר אם כל החיים שלי אני מחייכת. אם השם שלי קשור לשמחה ואושר, או למשהו קופצני או למשהו שקט, אז יכול להיות שאנשים יתייחסו אליי אחרת ואני אתנהג אחרת ואעשה בחירות אחרות: אבחר בעבודות שונות, אשהה יותר או פחות בחוץ, אבחר בתסרוקת מסוימת ואעשה הבעות פנים שונות - ולכן בסופו של דבר גם תווי הפנים שלי יש תנו".

זיהוי דרך העיניים והפה

החוקרים גם בדקו אם התופעה מתקיימת כשמחשב יתבקש לזהות את הפרצופים. הם הזינו 94 אלף תמונות של צרפתים למאגר והפעילו עליהם אלגוריתם, שלמד מה התכונות האופייניות לפרצופיהם של ז'ורז'ים, ברנדרדים, ז'רלדיניות ואליסיות. התופעה שנצפתה אצל בני אדם חזרה על עצמה גם בניסוי הזה: "בניגוד לניסויים שבהם בני אדם התאימו את השם לתמונה, כאשר מחשב מתאים את השם לתמונה זה מציע שהפנים עצמם מכילים את כל המידע הנדרש לזיהוי השם".

כדי לברר אילו תווים בפניהם של בני אדם משתנים ויוצרים את האפשרות לזהות אותם על-פי שמם, הוצגו למחשב פנים שחלקים מהם טושטשו: "ראינו מתי אחוזי ההצלחה נפגעים וכך יצרנו מפות חום לכל שם. ראינו שהחלקים שמאפשרים זיהוי בשיעור גבוה נמצאים בעיקר באזורים של הבעות - סביב העיניים וסביב הפה למשל".

מידע נוסף שהניב המחקר הוא שבכל ניסוי היו כמה אנשים שאחוז ההתאמה בין השם והפנים שלהם היה נמוך מאוד. "אנחנו חושבים שאצל האנשים הללו מתקיים משהו לעומתי, הפוך מנבואה שמגשימה את עצמה. זה כאילו הם עושים סוג של דווקא: 'אתה רוצה שאני אהיה חמודה ונעימה ומתוקה, אבל אני אהיה הכי קשוחה. רצו שאני אהיה X ובכוונה הפכתי ל-Y'. זו תופעה שבהחלט נתקלנו בה ואנחנו תוהים אם כל מיני תכונות אישיות יכולות לנבא אם ניראה כמו הפנים שלנו או לא. זו שאלה מרתקת".

הקשר לאמינות או הצלחה

כשאני שואל אותה על התגובות למחקר, ד"ר מאיו שוב צוחקת: "המאמר שלנו התפרסם באחד מכתבי העת הכי רציניים בפסיכולוגיה, Journal of Personality and Social Psychology, ואני חושבת שזה בעיקר בזכות השיטתיות והבחינה של כל הסבר חלופי אפשרי לממצא המפתיע שאנחנו מציגים, אבל אני מודה שכשאני מרצה ומספרת על המחקר - התגובה הראשונית של רוב האנשים היא הפתעה או מחשבה של 'שטויות'. נראה לי שהסיבה לכך שהמחקר הזה זכה לתשומת לב היא שהוא רלוונטי לכל בן אדם. אנשים מיד יגידו לך שהם מכירים אנשים שהשם שלהם לא מתאים להם. אבל יש במחקר שלנו משהו דטרמיניסטי ולא נעים, שמציע עד כמה כולנו מושפעים מהחברה, מהציפיות של החברה, שאפילו הפנים שלנו נראים כמו השם שההורים בחרו עבורנו. כפי שמודעות לסטריאוטיפים אחרים, כמו אלה של מגדר ומוצא, יכולה להפחית את ההשפעה שלהם, ייתכן שעצם המודעות להשפעה של השמות שלנו עלינו, מודעות שלא הייתה קיימת עד כה, תוכל להפחית את ההשפעה".

ד"ר מאיו אומרת שכיוון שיש משקל רב לכך שכולנו מזוהים על-פי הפנים שלנו והשם שלנו, החוקרים מעוניינים לדעת, למשל, מה ההשפעה של אי התאמה בין שמו של אדם לבין פניו, לבין הדרך שבה החברה תופסת אותנו.

"אני תוהה, למשל, מה ההשפעה על אדם שאנשים סבורים שהוא לא נראה כמו השם שלו. אם הוא נתפס כפחות אמין, נניח. יש מחקר שמראה שאנשים מחליטים אם האדם שמולם אמין או לא תוך 40 אלפיות השנייה. השאלה היא אם הקשר בין השם לפנים משפיע על זה, או על הצלחה נניח. אלו הכיוונים שאנחנו, ואני מניחה שגם חוקרים אחרים שנחשפו לתופעה הזאת, נחקור בעתיד. בנוסף, מעניין אותנו לדעת מאיזה גיל אנחנו נראים כמו השם שלנו. קשה להשיג מאגרים של פנים ושמות, בטח כשמדובר בילדים, אבל אנחנו רוצים לעשות את זה".

כדי לבצע את הניסוי בצורה נכונה, אומרת ד"ר מאיו, הנסיינים שיתבקשו לזהות את שמותיהם של בעלי הפנים יצטרכו להיות בני גילם של המצולמים: "ההשערה שלנו היא שאין התאמה בין השם לפנים אצל תינוקות, למרות הסיפורים שאתה שומע מאנשים על זה שהם רצו לקרוא לתינוק שלהם בשם אחד, ואז אחרי שהוא נולד הסתכלו עליו והחליטו שהוא 'לא נראה כמו השם הזה'. מה שמקרים כאלו מלמדים אותנו הוא שיש לנו ציפייה איך שם מסוים צריך להיראות, וייתכן שלעיתים הורים רואים בפנים של התינוק שלהם התאמה לשם אחד ולא לשם אחר. ייתכן כמובן שזה יותר בראש שלהם, במה שהם רוצים לראות, בילד ובאדם הבוגר שהם מדמיינים שהוא יהיה. בכל מקרה, לרוב, לתינוקות יש מראה די הומוגני ולכן אנחנו משערים שמדובר בהתפתחות של התאמה ומתכננים לבחון באיזה גיל ניתן לזהות את השם ממראה הפנים - כלומר, באיזה גיל הפנים שלנו כבר הושפעו מציפיות החברה".

בחנו את עצמכם (2)

* החוקרים מצאו שבעוד שישראלים ידעו להתאים, מעל הסתברות מקרית, שמות בעברית לפרצופים של ישראלים, ושצרפתים עשו זאת בשיעורי הצלחה דומים עם שמות צרפתיים ופרצופים צרפתיים - ברגע שבני שני הלאומים התבקשו לבצע את אותה משימה על פנים ושמות של בני הארץ האחרת, יכולתם להתאים פנים לשמות נעלמה. "אם אין לי את הסכמה, אני לא אדע לזהות", מסבירה ד"ר מאיו. "כי מאיפה נולדים הסטריאוטיפים של שמות? או שאתה מכיר אנשים שקוראים להם בשם הזה, או שיש אדם מאוד מפורסם שיש לו את השם הזה. הדברים הללו יוצרים בתוך תרבות את הסטריאוטיפ".

בחנו את עצמכם
 בחנו את עצמכם