נדחתה ייצוגית נגד בנה"פ בנושא ההפרשות בחקירה בארה"ב

השופטת רות רונן: "הבנק הוכיח כי המפקח על הבנקים אישר את אופן ביצוע ההפרשה, כמו גם את הדיווח אודותיו" ■ התביעה הוגשה בעקבות הפרשות בגובה של 50 מיליון דולר שבוצעו ב-2014 ולא דווחו בזמן אמת

רות רונן / צלם: איל יצהר
רות רונן / צלם: איל יצהר

שופטת בית המשפט הכלכלי בתל-אביב, רות רונן, דחתה את התביעה הייצוגית שהוגשה כנגד בנק הפועלים בנושא הסתרת ההפרשות בהיקף 50 מיליון דולר שביצע הבנק בשנת 2014 בגין חקירת הרשויות בארה"ב, וחייבה את התובעים בהוצאות משפט בסך 50 אלף שקל.

השופטת קיבלה את טענת עורכי הדין של הבנק, פיני רובין וירון אלכאוי ממשרד גורניצקי ושות', לפיה  המפקח על הבנקים דאז, דודו זקן, ידע ואישר את ההתנהלות הזו של הבנק; וכי ההפרשה לא מהווה אינדיקציה אמיתית להיקף הקנס הצפוי. 

עו"ד פיני רובין / צילום: תמר מצפי
 עו"ד פיני רובין / צילום: תמר מצפי

השופטת רונן ציינה בהחלטתה כי היא סבורה כי סכום ההפרשה המלא שנדרש בנק הפועלים להפריש היה לכאורה מידע מהותי, וככזה - היה על הבנק לדווח אודותיו למשקיעים. יחד עם זאת כתבה השופטת כי "הבנק הוכיח כי המפקח היה מודע לאופן בו הבנק פרסם את הדוחות הרבעוניים, וכי אישר את אופן ביצוע ההפרשה, כמו גם את הדיווח אודותיו, ששניהם בוצעו על דעתו". 

נזכיר כי במהלך שנת 2014 ביצעו בנק הפועלים ובנק מזרחי-טפחות הפרשות בגין חקירת הרשויות האמריקאיות בפרשת הסיוע בהעלמות המס ללקוחות האמריקאים. בנק הפועלים הפריש 50 מיליון דולר, ומזרחי-טפחות הפריש 20 מיליון דולר. אלא שהבנקים לא פירטו בדוחותיהם לגבי ההפרשות, והדבר נחשף רק לקראת פרסום הדוחות השנתיים ועורר ביקורת על הסתרת המידע.

בעקבות זאת הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית על-ידי בן ציון רבי - באמצעות עו"ד עמית מנור - בה נטען כי מדובר בהסתרת מידע מהותי מהציבור. כאמור, בבנק הפועלים טענו כי הסכום שהבנק הפריש לא היה מבוסס על הערכה מושכלת שיכלה לשמש את המשקיעים לצורך אומדן מידת הסיכון שהבנק חשוף אליה ביחד לתשלום אפשרי של קנס עתידי, וכי הוא נבע מדרישה שמרנית של בנק ישראל ובאישורו. השופטת קיבלה כאמור את טענותיהם. 

"הסכום שהמפקח דרש את הפרשתו לא היה מבוסס על הערכה מושכלת של המפקח ביחס לסכום הקנס שהרשויות האמריקאיות יטילו על הבנק", כתבה השופטת רונן בפסק הדין והוסיפה: "מעבר לחוסר הבהירות לגבי הסכום שהבנק היה עלול לחוב בו, הייתה במועד הרלוונטי גם חוסר בהירות רבה ביחס למידת הסיכון שהבנק אכן ייחקר, וכי יהיה עליו לשלם בסופו של התהליך קנס כלשהו".

השופטת סיכמה כי נראה שהמפקח על הבנקים ייחס את עיקר החשיבות לעצם ביצוע ההפרשה: "הוא דרש שתבוצע מטעמי שמרנות, ולמרות שלא היה לו מידע קונקרטי אודות החקירה או מידת החשיפה האפשרית של הבנק בעתיד". 

בפסק הדין התבססה השופטת גם על עדותו של המפקח על הבנקים, דודו זקן, שנקרא להופיע בבית המשפט. במסגרת עדותו, שנערכה לפני חצי שנה, אמר זקן כי הוא זה שדרש מהבנק לבצע את ההפרשה, על אף שבבנק חשבו שאין טעם בהפרשה שכזו בשלב מוקדם של החקירה.

"דרשנו את ההפרשה, על אף שההערכה שלנו הייתה שונה בתכלית מההערכות המקצועיות של הבנק, עורכי דינו ורואה החשבון שלו", אמר אז זקן, שהסביר כי בנק ישראל ביקש להחמיר בנושא ההפרשות מעבר לנדרש לפי כללי החשבונאות. זקן אף אמר כי הוא איפשר לבנק הפועלים שלא לפרט בדוחות את מהות ההפרשה, אך לקראת פרסום הדוחות השנתיים לסוף 2014, הורה שייערך גילוי. 

צרו איתנו קשר *5988