חיסכון עצום: למה משרדי הממשלה עדיין לא בירושלים?

ריכוז משרדי הממשלה בבירה היא העסקה הנדל"נית-כלכלית הכי טובה שהמדינה יכולה לחלום עליה ■ אז מה הבעיה? השרים לא רוצים לעלות לירושלים ומעדיפים להישאר בת"א

הכניסה לירושלים/ צילום: ליאור מזרחי
הכניסה לירושלים/ צילום: ליאור מזרחי

מעת לעת, רצוי ביום ירושלים עגול כזה, 30 שנה לשחרור, 40 שנים לאיחוד, 50 שנים לחיים יחדיו, מחליטה הממשלה בקול תרועה להעביר ולרכז את משרדי הממשלה הארציים, הרשויות והחברות הממשלתיות בעיר הבירה, בתוך פרק זמן כלשהו, באיזו שנה לא עגולה. כמה שנים לאחר ההחלטה, מסתבר, כמובן במפתיע, שאוזל הזמן שהממשלה הקציבה לעצמה לבצע את המעבר, ושטרם נבנו הבנינים ואז - נכון, היא דוחה את מועד סיומו.

כך החליטה הממשלה ביולי 1997 (ראש הממשלה נתניהו) לסגור את כל לשכות השרים בתל-אביב, למעט אלה שמשרדיהם שם. מובן שמאז התרבו, התרחבו והתרווחו לשכות השרים בשפלה; במאי 2007 (ראש הממשלה אולמרט) החליטה הממשלה לסיים תוך שמונה שנים, עד מאי 2015, את העברת עיקר המשרדים לירושלים. במאי 2014, הממשלה (שוב ראש הממשלה נתניהו), הצופה פני עתיד ולמודת נסיון, החליטה לדחות את סיום המעבר למאי 2019.

ביולי 2017, תוך חזון אחרית הימים של ממש, ממש מבית ספרה של מועצת העיר חלם, הנחה ראש הממשלה נתניהו להכין לוח זמנים חדש ולהגישו לממשלה עד סוף 2017, ובמילים אחרות סיום המעבר יידחה לאחרי 2019.

אין ספק שעשרת נבחרי העיר חלם, אשר יצאו לתור את העולם הגדול כדי ללמוד איך מנהלים עיר, אכן היו לומדים מההתנהלות רבות ונצורות. איך לעשות כותרות בלי לבצע דבר, ממש כמו אצלם עת תיקנו את הגשר המוביל לעיר.

נכסים בשכונות יוקרה עם פוטנציאל מימוש

אילו הממשלה המושלת בחלם הייתה טורחת לעשות את שכל קורא רשימה זו היה עושה, היא הייתה ממפה את נכסיה, בודקת את שווים, אומדת את זכויות הבנייה שבידיה ובודקת את היעילות הכלכלית בריכוז משרדיה הארציים במקום אחד.

בדיקה יסודית כזו תביא למסקנה החד-משמעית - זו העסקה הכלכלית-נדל"נית הכי טובה שניתן לחלום עליה, עסקה מדהימה ובהיקפים דרמטיים. החזרי השקעה מבניית המשרדים בירושלים תוך שנים בודדות, פינוי של מאות מיליונים מהתקציב השוטף והקטנת החוב הלאומי. אגב, תובנה זו לא זרה לה לחלוטין, כי היא עשתה מאמץ, די מוצלח, לרכז את משרדיה ובתי המשפט באותו מקום במחוזות הארץ. חוץ מבירושלים כמובן.

קצת נתונים: הממשלה משלמת בכל שנה שכר דירה בהיקף של כ-700 מיליוני שקלים עבור שטחי משרדים בעלי אופי ארצי, בעיקר בגוש דן ובתל-אביב, כ-100 אלף מ"ר. היא יושבת במגוון נכסים רב: בית אמות משפט, מגדל שלום ועוד מבנים יוקרתיים באזורים מבוקשים. ישנם גם נכסים באזורים פחות מבוקשים בדרום העיר. ואגב, באותם מקומות שהמדינה משלמת שכר דירה נמוך יחסית, המשכירה היא המדינה - למשל עמידר, חברה השייכת למדינה, משכירה למדינה בזול - שכן המדינה לא מבינה שזו אותה המדינה...

יתר הנכסים שבהם נמצאים משרדי הממשלה הם בבעלות המדינה, במיקומים הנעים בין יוקרתיים ליוקרתיים יותר. כך מינהל המזון במשרד הבריאות יושב, יחד עם יחידות של משרדים אחרים, בשרונה, שכונת היוקרה החדשה בעיר תל-אביב, על מגרש סמוך לזה שהיה של רשות השידור, שבעבורו קיבלה לאחרונה המדינה 1.3 מיליארד שקל; המרכז למיפוי ישראל יושב על מגרש רב פוטנציאל, ברח' לינקולן, סמוך לשדרות רוטשילד, שסביר שמחירו הרבה מאות מיליוני שקלים אם לא יותר; ועוד ועוד עד בלי די, מיליארדים על מיליארדים של נכסי מקרקעין שנמצאים בתת ניצול מביך ומטריד.

"העובדים כבר עברו טראומה אחת"

לצד אלה, בירושלים בבעלות המדינה זכויות בנייה לא ממומשות למשרדים (על פי תוכניות בניין עיר תקפות) של כ-370 אלף מ"ר שטח עיקרי. זכויות אלה מונחות כאבן שאין לה הופכין. למשל 189 אלף מ"ר על פי תוכנית "קרית הלאום"; או פרויקט "אלמוג" המוכר יותר כ"בית ראש הממשלה", שאמור להיות משרד ראש הממשלה בנפח של 50 אלף מ"ר, להם צמודים 40 אלף מ"ר שטחי עזר ועוד ועוד - זכויות בנייה שערכן בין 3 ל-4 מיליארד שקל לכל הפחות.

חלק מתוכניות אלה אושרו לפני שנים, אך לא מוצאים תקציבים לביצוען; אלה שכבר כאילו מצאו להן תקציב, לא ניתן להוציאן לביצוע כי תוכניות לביצוע אינן קיימות; כי אין אישורים (כמו למשל אישורים מגופים האמורים לעבור לשם ולכן הם לא נותנים האישור); כי לשרים מהשפלה לא בא לנסוע למשרדיהם לירושלים, אז הם עושים הכל כדי שלא לבצע את החלטות הממשלות שבעדן הם הצביעו.

מכמה משרדים יש בכלל נהירה החוצה - הבולט מכולם המשרד לביטחון הפנים והשר גלעד ארדן העומד בראשו, שאף את יחידת הלוחמה ב-BDS של המשרד לענינים אסטרטגיים הגלה לבני-ברק, לא רחוק מישיבת העילית פוניבז'.

לפקידים נוח במקומם - כפי שטענה אחת היחידות בפני ועדת החריגים שליד משרד ראש הממשלה: חלק ניכר מעובדיה עלו בשנות התשעים מבריה"מ לשעבר, והם עברו טראומה אחת בכך שעלו ארצה, והיחידה אינה מעוניינת שתגרם להם טראומה נוספת במעבר לירושלים. משרד התרבות מסביר שהוא צריך לשבת סמוך למרכזי התרבות (אמנם בשם השרה לבנת, אבל הם עדיין שם אצל השרה רגב העושה בהם שימוש קבוע). יחידה אחרת מספרת שהיא עד כדי כך מוכשרת, שכל עובדיה הם מתל-אביב וצפונה, וכישרון כזה לא יימצא בחלם, סליחה בירושלים, בירת ישראל, זו שבשנה הבאה תהיה בנויה. כן, כן, הכל אמת ומתועד בספר דברי הימים של הממשלה.

עלות הבנייה של 100 אלף המטרים שעבורם הממשלה משלמת שכירות (כאמור 700 מיליון שקל לשנה), הינה כמיליארד שקל. היכן בעולם, בוודאי בעולם הנדל"ן, ניתן לקבל החזר על השקעה בתוך שנה וחצי?

עלות הבנייה של 40 אלף מ"ר, שהוא שטח המשרדים שכיום בבעלות המדינה המיועדים לעבור לירושלים, היא כ-400 מיליוני שקלים, כאשר שווי הנכסים המוחזקים היום הוא כמיליארד שקל. אלה חשבונות מינימליסטיים. המספרים האמיתיים הם הרבה יותר מרשימים אם מביאים בחשבון את כל היחידות שהחלטת הממשלה חלה עליהן, למעלה מ-160. מדובר בעיוות חסר היגיון וחסר אחריות ציבורית. מנהלי חברה ציבורית שהייתה נוהגת כך בנכסיה, היו ללא ספק נתבעים על רשלנותם. אבל בחלם, כמו בחלם, זקני העיר הם הפוסקים הבלעדיים.

אז מדוע גוררים רגליים במעבר? ומדוע הכל הולך לאט? כי חלמאים אנחנו, הבוחרים במיטב בני חלם למועצת העיר, ואלה מקבלים החלטות נבונות ומבצעים אותן כמיטב המסורת.

כדאי לזכור: אזור קרית הלאום בירושלים יהיה איזור המשרדים הנגיש ביותר בארץ בעוד זמן לא רב. כבר בפסח הבא, רכבת מהירה מהשפלה תוריד את הנוסעים סמוך לכמה קווי רכבת קלה ולתחנת האוטובוסים המרכזית. לנוסעים ברכב תהיה גישה גם דרך כביש 16 שעבודות ראשוניות לסלילתו כבר החלו ובקרוב יצא המכרז לביצועו, וגם דרך הכניסה הנוכחית לעיר, המשודרגת בימים אלה. חניון של אלפי מקומות חניה יקדם את פני המכוניות. הוא נמצא בבנייה כבר כשנתיים, כולו תת-קרקעי, ואליו יגיעו בלי צורך לעצור ברמזור גינות סחרוב, שעומד להתבטל. כאשר בניית בנייני הממשלה תסתיים, כל אלה יעמדו לרשות עובדי המדינה והטראומה תקטן.

■ הכותב עו"ד במשרד יגאל ארנון ושות' בירושלים, משרד המונה למעלה מ-50 עורכי דין בעיר. פעיל במאבק להשבת משרדי הממשלה לירושלים ולשמירת מעמד הבירה.

צרו איתנו קשר *5988