הבנק המחתרתי: העליון הפחית 2.5 שנות מאסר למאיר אוחנה

היהלומן מאיר אוחנה הורשע בהפעלת אחת ממכבסות הכספים הגדולות שנחשפו בשנים האחרונות, ונידון במחוזי ל-10 שנות מאסר ולקנס של מיליון שקל

מאיר אוחנה / צילום: שלומי יוסף
מאיר אוחנה / צילום: שלומי יוסף

10 שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על-תנאי, קנס של מיליון שקל וחילוט של 5.5 מיליון שקל - זהו העונש החמור שהטיל בית המשפט המחוזי בדצמבר 2015 על היהלומן מאיר אוחנה, שהורשע בהפעלת אחת ממכבסות הכספים הגדולות שנחשפו בישראל בשנים האחרונות - במסגרת פרשת "הבנק המחתרתי" בבורסה ליהלומים ברמת-גן.

בסוף השבוע, ערב ראש השנה, ולאחר שריצה כמעט שנתיים מעונש המאסר, העניק בית המשפט העליון לאוחנה "מתנת חג" - וקיצר שנתיים וחצי מעונש המאסר שהוטל עליו.

בכך קיבל בית המשפט העליון באופן חלקי את ערעורו של אוחנה של אוחנה על גזר הדין שהוטל עליו, ואת טענתו כי מדובר בתקופת מאסר לא מידתית וחסרת תקדים.

אוחנה, יהלומן רשום בבורסה ליהלומים, הורשע כי פעל בשנים 2011-2010, בשיתוף-פעולה עם מנחם מגן ודורון אלעד, שני בעלי העסק שכונה "הבנק המחתרתי", אך גם כ"עסק" עצמאי, במנותק מהשניים. זאת, במסגרת תעשיית הלבנת הון וזיוף החשבוניות, תוך קבלת כספים בחשבונות בנק סודיים בחו"ל; תעשייה שהיקפה נאמד במיליארדי שקלים, שפעלה בקרב היהלומנים הישראלים עד לשנים האחרונות. לפי הרשעתו, אוחנה הפעיל צ'יינג' שנתן שירותי מטבע ועסק בניכיון צ'קים, תוך אספקת חשבוניות פיקטיביות ליהלומנים שונים בבורסה. זאת, כדי לסייע בידיהם בהלבנת הון, הסתרת רווחים או יצירת מצגים של עסקאות יהלומים שלא היו מעולם, לצרכים שונים.

על-פי הרשעתו, העביר אוחנה לחו"ל כספים והוציא חשבוניות כוזבות בסך כולל של 148 מיליון דולר (כ-548 מיליון שקל), למעט סכום זניח שאינו ידוע למדינה. בעבור חלקו בפעילות זו, קיבל אוחנה הכנסה מעמלות בסכום כולל של כ-3 מיליון דולר (כ-11 מיליון שקל), עליה לא דיווח כדין לרשויות המס. המע"מ בגין עמלות אלה עומד על סכום של כ-1.7 מיליון שקל. במסגרת הפעילות ביצע אוחנה שורת מעשי מרמה כלפי מפקחי מכס של משרד התמ"ת בבורסה ליהלומים, הונאת פקידי בנק שונים ועוד.

הרשעתו של אוחנה הצטרפה להרשעה נוספת בפרשה, זו של מנחם מגן - אחד מבעלי הבנק המחתרתי - שהודה בכל העבירות שיוחסו לו, ונשפט ל-4 שנות מאסר בפועל; וכן ל-6 כתבי אישום נוספים התלויים ועומדים בפני בית המשפט, רובם כנגד לקוחות בולטים של הבנק המחתרתי.

השופט (בדימ') דוד רוזן נימק בגזר הדין מדוע עונשו של מגן, שהיה שותפו של אוחנה למעשים והורשע בעבירות דומות, אינו מהווה אמת-מידה ראויה לעונש שראוי להטיל על אוחנה. בין היתר ציין השופט, כי שיעור הרווחים של מגן בעסקיהם הבלתי חוקיים היה נמוך משמעותית מזה של אוחנה. כמו כן, ציין השופט את שיתוף-הפעולה של מגן בחקירה, שהביא בין היתר ליכולת להוכיח את העבירות המיוחסות לאוחנה ולהגיש כתבי אישום נגד הנאשמים הנוספים בתיק.

באמצעות עוה"ד עדי ברקאי ומשה שמיר, ערער אוחנה לבית המשפט העליון הן על הרשעתו בעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בעבירות מס ובעבירות של קבלת דבר במרמה וזיוף מסמכים; והן על גזר דינו. בערעור טען אוחנה, כי מדובר בתקופת מאסר לא מידתית וחסרת תקדים ביחס לעבירות שנעברו. לטענתו, "במקרים חמורים מהמקרה דנן, במקרים של נסיבות מכוערות למדי, נקבעו מתחמי ענישה מתונים בהרבה מהמתחם שנקבע בעניינו". עוד לטענת אוחנה, הפער העצום בין העונש שהוטל עליו לבין עונשים שהוטלו על נאשמים אחרים בפרשה - בלתי סביר.

פער דרמטי

שופט בית המשפט העליון, מני מזוז, בהסכמת המשנה לנשיאה (בדימ') השופט סאלים ג'ובראן והשופט ניל הנדל, קיבל טענה זו, וציין כי אכן הפער בין חומרת המעשים של מגן לחומרת מעשיו של אוחנה, אינו מצדיק את הפער הדרמטי בין העונשים שהוטלו על השניים.

השופט מזוז ציין, כי אין ספק שחלקו של אוחנה בפרשה גדול מזה של מגן ומעשיו ככלל הינם חמורים יותר - כפי שקבע בית המשפט המחוזי. עוד ציין כי העונש בעניינו של מגן נקבע במסגרת הסדר טיעון "סגור", וההודאה ושיתוף הפעולה שלו עם הרשויות חסכו זמן שיפוטי יקר וסייעו בחשיפת הפרשה החמורה, שהתנהלה משך שנים ובאין מפריע בין כתלי הבורסה ליהלומים. לאלה, צוין, מתווספת העובדה שאוחנה בניגוד למגן, טרם הסיר את חובו האזרחי לרשויות המס. "כל אלה אכן הצדיקו הטלת עונש חמור יותר על המערער במידה משמעותית לעומת עונשו של מגן", כתב מזוז. "עם זאת", הוסיף השופט, "הבדלים אלה בין השניים אינם מצדיקים לדעתי את הפער שבין 10 שנות מאסר בפועל שנגזרו על המערער לעומת 4 שנות מאסר שהושתו על מגן, היינו פי 2.5".

בנוסף, זיכה בית המשפט העליון את אוחנה באחת מעבירות הלבנת ההון שיוחסו לו במסגרת הרשעתו, ואולם נדחו שאר טענותיו נגד הרשעתו.

באשר לקנס בסך מיליון שקל שהוטל על אוחנה ולחילוט בסך 5.5 מיליון שקל, קבעו שופטי העליון, כי אלה לא יופחתו. "לא שוכנעתי כי אוחנה ייוותר חסר-כל בעקבות נקיטת ההליכים נגדו וחילוט רכושו, משנראה כי למערער נכסים ומקורות מימון נוספים, בלתי מדווחים", ציין השופט מזוז.

השופטים ציינו, כי שווי הרכוש שחולט "רחוק שנות אור" מהסכום הכולל של העבירות שביצע אוחנה לפי חוק איסור הלבנת הון, שנאמד בכ-100 מיליון דולר לפחות, ואף אינו מכסה את העמלה שגזר אוחנה מביצוע העבירות. עוד הוסיף מזוז, כי לא עלה בידי אוחנה להוכיח כי חילוט רכושו הביא ל"הפשטתו" מכל נכסיו ולמצב בו ישתחרר מהכלא כשהוא חסר-כל.

"העליון העביר מסר כי גם תיקי דגל - אין פירושם היעדר גבול עונשי"

פרקליטו של מאיר אוחנה, עו"ד עדי ברקאי ממשרד ברקאי ושות', מסר בתגובה לפסק הדין, כי *אנו מקבלים את פסק דינו של בית המשפט העליון בשמחה, ומברכים על ההפחתה המשמעותית בעונשו של אוחנה, כמו גם על זיכויו מעבירות הלבנת הון בשווי 100 מיליון דולר.

"בית המשפט העליון קיבלת את טענותינו שלפיהן למרות רצונן העז של רשויות אכיפת החוק להחמיר עד כמה שניתן באמצעות עונשים כבדים ביותר, הרי שעדיין בדיני נפשות עסקינן, ויש לשמור על עקרונות של מידתיות, אחדות הענישה, ובחינה מדוקדקת של כל מקרה על-פי נסיבותיו. בית המשפט העליון העביר מסר חד וברור שלפיו גם 'תיקי דגל' כלכליים אין פירושם היעדר גבול עונשי, ואין הם מאפשרים באופן אוטומטי שלילת חירות של נאשמים ללא רחם. מדובר בתוצאה שיפוטית אשר מציבה גבול של הוגנות ומידתיות עבור כל תיקי הדגל והפרשות הכלכליות המתנהלות בימים אלה בערכאות השונות, וטוב שכך*.

תעשיית זיוף חשבוניות שפעלה בלב הבורסה ליהלומים

פרשת הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים ברמת-גן נחשבת לאחת מהפרשות הגדולות ביותר שנחשפו בישראל בתחום המס והלבנת ההון, שבמסגרתה נחשפת ברמת-גן, בכסות של עסק למסחר ביהלומים, במשך כשני עשורים, עד לשנת 2011.

בלב הפרשה עומד "צ'יינג" - עסק לשירותי זיוף, אם תרצו - "הבנק המחתרתי" שהיה רשום כחברה למסחר ביהלומים. הבנק הוקם על-ידי מנחם מגן, הנאשם המרכזי בפרשה, בשנות ה-90', ושירת מאות יהלומנים במהלך השנים.

"לקוחות" הבנק נהגו למסור למגן צ'קים בערכים דולריים בתמורה לחשבונית כוזבת שהוצאה מחברת יהלומים אחרת (בתיווכו של מגן) - כביכול בגין עסקת היהלומים שכלל לא התרחשה. זאת, תוך שהם מקבלים את סכום הצ'ק בניכוי עמלה של עד 2.75% (העמלה שגבה הבנק עבור ה"שירות") בחשבונות סודיים בחו"ל.

במסגרת הפרשה הורשעו חלק מהנאשמים בעבירות מרובות, עשרות ואף מאות עבירות מס, הלבנת הון ועוד - עניין שיצר אתגר בעת קביעת מתחם הענישה ההולם שיוטל עליהם.