בית המשפט המחוזי מרכז קיבל היום (ב') באופן חלקי מאוד תביעה שהגישו עורכי הדין שרגא בירן (שזכויותיו הומחו לעו"ד אלי זהר) ושותפו של בירן למשרד לשעבר, גדעון חתוכה, בשנת 2013 נגד החברה הכלכלית לראש-העין (חכ"ל), ופסק כי הם זכאים לשכר-טרחה בגובה של כ-4.6 מיליון שקל, בגין עבודה שעשו עבור החכ"ל לקידום מיזמי נדל"ן בראש-העין.
עם זאת, בית המשפט דחה את חלק הארי של תביעת בירן וחתוכה שהוגשה נגד עיריית ראש-העין ונגד רשות מקרקעי ישראל, בטענה כי עליהן לפצותם בסכום של למעלה מ-30 מיליון שקל בשל שינוי עמדות גופי התכנון שלהן כלפי יוזמת נדל"ן שלהם לבנייה בהיקף רחב למגורים ונדל"ן מניב בראש-העין.
התביעה של עו"ד בירן הוגשה למעשה באמצעות עו"ד אלי זהר, בהסדר מיוחד בין השניים: עו"ד זהר משמש כנאמן מטעם "המכון לרפורמות מבניות", שהיא חברה לתועלת הציבור אותה הקים בירן, לכאורה לצורכי קידום רפורמות.
בירן וחתוכה טענו כי הם זכאים לשכר-טרחה בגלל שינוי עמדות בגופי התכנון והמקרקעין כלפי היוזמות שלהם - בניגוד להבטחות שלטוניות מחייבות שניתנו להם, לטענתם, לממש את היוזמות שלהם.
בירן עשה את עיקר הונו מפרויקטים על קרקע חקלאית אותם הוביל, כמו למשל פארק ההיי-טק במחלף גהה על אדמות מושב כפר מל"ל, שם יש למשפחתו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ז"ל נחלה חקלאית, קיבוץ רמת רחל וזכויות בקרקעות גליל ים.
בירן גזר את שכר-טרחתו כאחוזים משווי הפרויקטים אותם הצליח להביא לידי מימוש. סדרת ההחלטות לפיצוי החקלאים, שלפיהן נגזר שכרו של בירן, בוטלו מאוחר יותר בהחלטה המפורסמת בעניין הקשת הדמוקרטית, בפסק הדין בו נעשה לראשונה שימוש במושג "צדק חלוקתי".
בתביעה פירטו התובעים בהרחבה את פעילותם של עורכי הדין ממשרדו של בירן לקידום תוכניות הבנייה השאפתניות, שבגינן נתבע שכר-הטרחה.
בתביעה נטען כיצד מתחילת שנות ה-90, עם בחירתו של ראש עיריית ראש-העין לשעבר יגאל יוסף לתפקידו, נוצר הקשר בין עו"ד חתוכה, תושב ראש-העין, לבין יוסף. ראש העיר תואר כפוליטיקאי מלא אמביציות, אך גם ככזה שנדרש לעזרתם של בעלי ניסיון בתחום התכנון והבנייה. כאן, תיארה התביעה, נכנס לתמונה משרדו של עו"ד בירן.
בפתח התביעה נכתב כי "עורכי הדין ממשרד ש. בירן ושות' התבקשו על-ידי העירייה להעמיד את כישוריהם, מומחיותם ועבודתם להקמת מיזם עצום-ממדים. באותה העת היה עו"ד חתוכה שותף במשרד בירן ושות'. עבודתו של עו"ד חתוכה בקשר למיזם נעשתה ביחד עם עו"ד בירן בעבור ולטובת העירייה, מכוח הסכם, ולטובת רשות מקרקעי ישראל, שהתעשרה שלא כדין מעבודתם רבת-השנים של עורכי הדין".
עוד נטען בתביעה כי "כל הפעילות והעבודה נעשתה על-ידי עו"ד חתוכה, ובהנחייתו ותחת שרביטו של עו"ד בירן, שעמד בראש השותפות של משרד ש. בירן. במשך כ-16 שנים עשו עורכי הדין מלאכתם נאמנה, במסירות ובמקצועיות, ללא קבלת תמורה, אשר נועדה להיות משולמת בסוף הדרך".
במחלוקת העיקרית - שאלת הזכאות לשכר-הטרחה - טען עו"ד זהר, התובע-הנאמן, שיוצג באמצעות עורכי הדין בעז בן-צור ושלמה שפיר, כי יש לשלם ל"מכון לרפורמות מבניות" ולעו"ד חתוכה 32 מיליון שקל בגין שכר-הטרחה שהגיע למשרד בירן, בשל מחדלי העירייה ורשות מקרקעי ישראל כביכול שהביאו להכשלת הפרויקט.
בתגובה טענו העירייה והחברה הכלכלית שלה כי מדובר בניסיון לשנות את הסכם שכר-הטרחה, לאחר שהתברר כי לא יניב כספים בשל כישלון הפרויקט - כישלון עליו מצרה לטענתה גם העירייה; רשות מקרקעי ישראל טענה, בין היתר, כי ממילא לא הייתה צד להסכם שכר-הטרחה מול משרדו של בירן.
השופט אורן שוורץ קבע כי העירייה ורשות מקרקעי ישראל לא היו צד ישיר למערכת החיובים החוזית עם התובעים. יתר על כן, נקבע כי האישורים התקבלו בחכ"ל. "בנסיבות אלה עלול חיובה של העירייה בתשלום שכר ראוי לעורכי הדין לרוקם מתוכן את הסכמת הצדדים בעת כריתת הסכם שכר-הטרחה", נפסק.
לאור תוצאת ההליך חייב השופט את חכ"ל לשאת בשכר-טרחת באי-כוח התובעים בסך 375 אלף שקל. עם זאת, הוא חייב את התובעים לשפות את רשות מקרקעי ישראל בהוצאות ההקלטה והתמלול בהן נשאה וכן בשכר-טרחת עורכי דינה של הרשות בסך 100 אלף שקל.
את עיריית ראש-העין והחכ"ל ייצגו עורכי הדין יוסי בנקל, אמיר פרנקל ואסף שיר ממשרד ראב"ד, מגריזו, בנקל ושות'.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
