"הקוד האתי הוא סוס טרויאני שמכניסים לאוניברסיטאות"

מהקוד האתי ועד למאבק ב-BDS: פרופ' יוסי קלפטר, נשיא אוניברסיטת ת"א ויו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, פותח את שנת הלימודים האקדמית - ולא חוסך בביקורת ■ ראיון בלעדי ל-G

פרופסור יוסי קלפטר  / צילום: ענבל מרמרי
פרופסור יוסי קלפטר / צילום: ענבל מרמרי

בשבוע הבא תיפתח שנת הלימודים האקדמית, וכמו שזה נראה, היא תהיה סוערת, אבל לא מהסיבות הנכונות. כ-300 אלף סטודנטים יפקדו כ-63 מוסדות אקדמיים ובהם תשע אוניברסיטאות, ובמקום לעסוק בהישגים אקדמיים פורצי דרך ומחשבה, שייקחו את ישראל אל השפיץ העולמי של המדע והמחקר, השיח הוא פוליטי. החל בהכרעה הקרבה על הקוד האתי המתיימר לקבוע כללים להתנהלות פוליטית באקדמיה, דרך הצעות חוק המבקשות להשית סנקציות כלכליות על מוסדות שיפגעו במדינה (לשיטתם של אותם פוליטיקאים), ועד להאשמות מצד פוליטיקאים, לפיהן האוניברסיטאות הן-הן שיוצרות את הקרעים בחברה הישראלית. והנה, במקום שהביצה הפוליטית הטובענית, ההרסנית והמקטבת תשאף אל אוויר הפסגות האקדמי, היא שואבת אותו אליה. מאיימת לכלותו.

"להסתכל על מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל וליצור תמונה של אויבי עם - זה מחריד", אומר בראיון בלעדי ל-G פרופ' יוסי קלפטר, נשיא אוניברסיטת תל-אביב, המשמש מינואר 2017 גם כיו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה). "להציג תמונה של קבוצה שפועלת נגד, במין אליטיזם במובן שלילי - זאת מדרגה חדשה שהגענו אליה. שיא חדש שלא הכרנו. חלק מזה הוא הקוד האתי, סוס טרויאני שמכניסים לאוניברסיטאות, מהלך שמכניס אליהן פוליטיזציה".

למה זה כל-כך רע בעצם?

"למה עלתה השאלה של הקוד האתי? רק מהצד הפוליטי, כי מספר הצהרות לא נראה למאן דהוא בתוך המערכת. יש כאן התעקשות להיכנס פנימה לאקדמיה ולומר מה ניתן לומר ומה לא, במערכת שכולה מבוססת על חופש הביטוי. מה שעשה את מערכת ההשכלה הגבוהה למה שהיא, זו האפשרות לשאול כל שאלה, לצאת נגד פרדיגמות, לא לראות שום דבר כמובן מאליו".

מצלצל דומה למה שמתרחש בתחום התרבות, עם צעדים שנקטה השרה מירי רגב מול יוצרים ומוסדות מסוימים.

"הקוד האתי הוא חלק ממהלך שלם, וברקע מה שמסתובב הוא שכל דבר שלא יעבור בצורה של קוד או בהחלטה של המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) - יעבור כחקיקה. המערכת המפוארת של ההשכלה הגבוהה לא צריכה להיות שק חבטות בגלל שהיא מצטיירת כמעין אליטה שלא נראית למספר פוליטיקאים. המקבילה של זה הוא אכן עולם התרבות בארץ. אלה דברים חדשים וכדאי שייגדעו באיבם".

קצת רקע: שר החינוך, נפתלי בנט, משמש גם כיו"ר המל"ג. על-פי הצעת חוק המקודמת כיום, הוא יוכל לסגור את ברז התקציב למוסד שאיש סגל מתבטא בו נגד המדינה, פוגע בה או קורא לחרם. סנקציה תהיה מוטלת גם על מוסדות שיקיימו בתחומם פעילויות לציון הנכבה למשל.

אז אתה מכוון לשר החינוך כאחראי?

"איומי סגירת הברז לא באו ממנו אלא מחברי כנסת אחרים. הרבה מהאיומים האלה באים מתוך צרכים פנים מפלגתיים של מפלגה א' או ב' (קלפטר רומז במקרה הזה לח"כ עודד פורר מישראל ביתנו, ר' נ'). אותם חברי כנסת סוחפים או עלולים לסחוף גם את ראשי המערכת. הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) שבמל"ג נוצרה במקור כדי להוות חיץ בין הממשלה לבין האוניברסיטאות, כך שחלוקת הכספים תהיה ללא כל שיקולים פוליטיים. מה שקורה היום, בתרבות ובאקדמיה, הוא שמי שנותן את הכסף מרגיש שהוא יכול גם לשנות את הדברים ולהשפיע. זאת צרות אופק של אלה שמחזיקים בתקציבים וחושבים שטובת המדינה נמצאת לנגד עיניהם כדי לסתום פה א' או ב'. זו למעשה ירייה ברגל גם להם, וזה פועל נגד מדינה מתוקנת ומתקדמת".

"לא נורא לחזור מטעות"

בשבועות הקרובים תדון ועדה פנימית במל"ג בטיוטת ההמלצות של הקוד האתי, שאותה ניסח, לבקשתו של השר בנט, פרופ' אסא כשר, חתן פרס ישראל, שבין היתר חיבר בעבר את הקוד האתי של צה"ל. פרופ' קלפטר פועל כבר חודשים כדי לחסום את יישום הקוד השנוי במחלוקת, ובינתיים הספיק לקרוא את הראיון שהעניק לאחרונה כשר ל"ישראל היום" ונדהם.

הנה תזכורת לדברים שאמר פרופ' כשר: "כל השקרנים הרבים מספור שתקפו את המסמך לא קראו אותו, או שהם מתעלמים ממה שאני אומר. האנשים שמבקרים אותי הם עלובים, נקלים, ואני בז להם... כל מה שהיה להם להגיד על המסמך האתי הוא שזוהי יוזמה של הימין הקיצוני. הם מחפשים עוד קטטה, להשמיע עוד שטות טפלה. לנהל מלחמת שוחות, שבה נורות יריות האחד על השני בלי להשפיע באמת על המציאות. בשבילם אני ימני כמו בנט, או מהסוג של בנט, ולכן צריך לתקוף אותו ואותי".

"קראתי את הראיון ויצאתי נבוך בגלל כבודו של המתראיין", אומר קלפטר. "זה ראיון שבעיניי מעמיד בשאלה אפילו את תפקידו בתור מי שכתב את הקוד. מי שלא מסכימים עם דעתו ועם הקוד שהציע הם, לדבריו, שקרנים, נקלים, עלובים או טיפשים. אותי זה הביך. כשאופיע בפני המל"ג, בוודאי שאעלה את הנקודה הזאת. אדם שבראיון הקצין אפילו את הימין מול השמאל, לא יכול להוביל את הדבר הזה".

אני מניחה שמה שהופך את העניין למורכב אף יותר הוא שפרופ' כשר בא מאוניברסיטת תל-אביב ומזוהה עמה. דיברת איתו לפני שנרתם למשימה?

"ראשית, כל פרופסור עומד בפני עצמו ויש לו חופש מוחלט לומר את דעתו. מעבר לכך, דיברתי איתו לפני שיצא לדרך, אמרתי לו - אל תיקח את זה על עצמך, המערכת הרי בנויה על החופש, על חוסר הפחד להתבטא ואם ישנן כמה יציאות חריגות, על מספר קטן כזה לא בונים קוד. הוא לקח את זה על עצמו וזו זכותו. התגובות במערכת - בניגוד לכל הסופרלטיבים שהוא נתן - לא היו מתוך טיפשות, אלא מתוך הבנה מהי מערכת אקדמית. אני לא שמתי על פרופ' כשר את הסטיקר של 'מר אתיקה', אבל הוא ידע שהוא נכנס למערכת שחשבתי שהוא מבין אותה יותר, מערכת שמבוססת על פתיחות מוחלטת".

הטענה שנשמעת בימין היא שמרצים מקדמים ביתר שאת אג'נדות שמאלניות ושיש הטיה פוליטית ברורה באקדמיה. בנט הכריז ש"האקדמיה אינה מרכז מפלגה". הייתה לך שיחה איתו בנושא?

"יותר מאחת או שתיים. אמרתי לו שלא פוגעים במערכת כזאת משיקולים פנים מפלגתיים, בוודאי אם מספר הדוגמאות שיש לו בטל בשישים. אם עשרה אנשי סגל מכל האוניברסיטאות בארץ - מתוך אלפים - אומרים דברים שאולי מרגיזים את המערכת, ולהרגיז את המערכת זו תגובה שבאה מהבטן ולא מהראש, זה שבריר אחוז. על שבריר אחוז כופים קוד או מחוקקים חוק? המערכת לא זקוקה לקוד אתי, בייחוד כשהוא בא מהצד הפוליטי".

דוגמאות שכאלה כוללות למשל דברים שאמר ד"ר עופר כסיף מהאוניברסיטה העברית. בהקלטה שנחשפה בערוץ 2 נשמע כסיף משווה בין חוקים שעברו לאחרונה בישראל לחוקי הרייך השלישי בגרמניה הנאצית של שנות ה-30. האמירה חוללה סערה במערכת הפוליטית, שקראה לקדם במהירות את הקוד האתי, ואילו האוניברסיטה טענה כי האקדמיה היא בדיוק המקום לנהל דיונים שכאלה.

פרופ' כשר נתן בראיון ל"ישראל היום" דוגמאות אחרות, כמו מרצה שכתב לסטודנטית בעבודה שהגישה לו "השמילי דעותייך", ומרצה אחר שבתקופת הבחירות לראשות עיריית תל-אביב ניסה לקדם את המועמד דב חנין. "רוב גדול של התלונות שנחשפתי אליהן מתוקף המינוי הוא מסטודנטים ימניים על מרצים שמאליים. בכיוון ההפוך כמעט לא היו", הוסיף כשר.

"הדוגמאות שהוא מביא - נער יספרם, המספר כל-כך קטן", מגיב קלפטר. "על זה לא עושים רעש. את המערכת הזאת צריך להשקיט ולא לעורר".

הטיעון המרכזי שלך, של מיעוט מקרים, לא משכנע את בנט וגם לא אנשי ימין אחרים.

"עד עכשיו לא. יש החשש שמי-יודע-מה ייאמר לסטודנטים בכיתות, משהו שהוא מבקר את מדיניות הממשלה או את המצב המדיני. מרצים אכן צריכים לדבר על הנושאים שהם מלמדים, אבל יש הרבה נושאים שמשיקים לנושאים פוליטיים. המערכת האוניברסיטאית יכולה להכיל גם גלישה קטנה, לא מומלץ, אבל זה קורה וכדאי תמיד לאזן.

"מישהו באמת מאמין שהסטודנטים שמגיעים לאוניברסיטאות בישראל, שרובם בוגרי צבא ועם איזה ניסיון חיים ויודעים לעמוד על שלהם - ראי את אגודות הסטודנטים והתאחדות הסטודנטים הארצית - הם כאלה שאמירה א' או ב' יכולה לשכנע אותם, להסיט את דעתם?".

מה עוד אמרת לבנט?

"אמרתי לשר בנט שלא פוגעים במערכת שמושכת את המדינה קדימה; מערכת נהדרת שהמדינה מתגאה בה, כולל שרים וחברי כנסת שמבקרים אותה, אבל בחו"ל הם מתגאים בה, ואותה הם מראים לאורחים שלהם שמגיעים לארץ. יהדות העולם רוחשת הערכה עצומה למערכת ההשכלה הגבוהה שלנו; זו ישראל שהם רוצים לראות. משלחות מכל העולם מגיעות לאוניברסיטאות כדי ללמוד מאיתנו. הן לא מגיעות לארץ כדי ללחוץ את ידיהם של אותם חברי כנסת שמחוקקים, הם באים אלינו מתוך הערכה. יש כאן משהו לא הגיוני".

איך זה יסתיים לדעתך?

"אני עדיין מקווה שהמערכת תתעשת. זה אף פעם לא נורא לחזור מטעות. אי אפשר לבטל את הגל העצום של המחאה שהייתה בקרב הסגלים של האוניברסיטאות ובין אנשי הרוח בארץ. כמעט כל חברי המל"ג באים מתוך המערכת האקדמית ואני סומך על שיקול הדעת שלהם. הייתי נותן לכל אוניברסיטה להמשיך ולקבוע את הקווים והתקנון שלה תוך (חשיבה על) חילופי הדעות שהיו בשטח בחצי השנה האחרונה".

"עובדים עבור משרד החוץ"

יחסי העבודה של ראשי האוניברסיטאות עם בנט התחילו ברגל שמאל, כששר החינוך הדיח את סגנית יו"ר המל"ג, פרופ' חגית ירון מסר, ובעקבות זאת התפטרו שישה חברי המועצה, שטענו לפגיעה באוטונומיה של ההשכלה הגבוהה ולאובדן אמון. מאז, מונו חברים חדשים בשיתוף המל"ג וועד ראשי האוניברסיטאות - גוף וולונטרי שבו חברים הנשיאים, הרקטורים והמנכ"לים של שבע אוניברסיטאות המחקר בארץ (האוניברסיטה הפתוחה נכללת בו במעמד משקיף בלבד, והוא אינו כולל את אוניברסיטת אריאל). "המל"ג של היום בנויה בחלקה הגדול על-פי המלצותיהן של האוניברסיטאות", מתייחס קלפטר.

איך תגדיר את יחסי העבודה שלך עם השר?

"הייתי קורא להם מעניינים. כשאני יושב מולו, אחד על אחד, בנושאי צרכים אקדמיים, יש היענות ותגובה מהירה בנושאים כמו צרכים תקציביים, הוראה דיגיטלית ובונוס שנותנות האוניברסיטאות לבוגרי חמש יחידות במתמטיקה. אבל ברגע שמדובר על נושאים של קוד אתי והחקיקות - שם הדרכים שלנו מתפצלות לחלוטין. אמרתי לו - תראה את הדיכוטומיה הזאת. מצד אחד התרומה הטובה והזרימה עם תמיכה במערכת עצמה, ומצד שני - פגיעה בבסיס שעליו המערכת בנויה".

לטענת קלפטר, פוליטיקאים סימנו את המטרה הלא נכונה: "במקום להילחם באוניברסיטאות, אולי כדאי להשקיע את המאמצים בעזרה לאוניברסיטאות להילחם בחו"ל בבעיה שנמצאת שם. הבעיה איננה כאן. ה-BDS (תנועת החרם על ישראל) לא נוצרה כאן והיא לא מחוזקת כאן. אני חושב שהאוניברסיטאות הן הגוף הכי לוחם ב-BDS במדינת ישראל, יותר ממשרדי ממשלה. אנחנו עושים את העבודה, אנחנו כמעט עובדים עבור משרד החוץ בעניין הזה".

איך זה בא לידי ביטוי?

"בנוכחות ישראלית של סגל אקדמי ושל קבוצות סטודנטים בקמפוסים בעולם שמאוד עוזרת, ובייצוג מעורר הערכה של אומת הסטארט-אפ, של הרוח היזמית והחשיבה הישראלית. הנוכחות שלנו שם אולי לא תחסל את ה-BDS, אבל בוודאי יכולה להיות מענה. דרך אחרת היא להביא משלחות לארץ לביקור ואנחנו באוניברסיטאות עושים את זה. מאות משלחות מגיעות בכל שנה לאוניברסיטאות, רוצות ללמוד מאיתנו וליצור שותפויות. למה שהמדינה לא תארגן ביקורים כאלה שבהם רואים את ישראל אחרת ממה שהיא נראית במדיה? אנחנו מוגבלים בתקציבים ועושים את המקסימום".

גם הקוד האתי מן הסתם מקבל תהודה בחו"ל.

"כשאני מנסה ללחום ב-BDS ופונה לראשי אוניברסיטאות בחו"ל בבקשה לתת ייצוג בכנסים גם לדוברים פרו-ישראלים, איך אופיע בעולם אם אני סותם את הפה לכמה מרצים באוניברסיטה שלי? כמה שזה כואב ושאמירות כאלה מקוממות, הנראות של ישראל ברגע שקורה כזה דבר פועלת לטובת ה-BDS ולא נגדה. יש עניין של מידתיות במה נלחמים, וכאן יש יצירה של אויבים מדומים, שפועלת נגד המערכת".

עד כמה אתה מרגיש ברחבי העולם את הקולות לחרם על ישראל?

"מעמדנו מבחינה אקדמית חזק מאוד. לא היה מקרה שביקשתי לפגוש נשיא אוניברסיטה ולא פגשתי; נהפוך הוא, היו כמה גילויי הזדהות. החרם גם לא משתקף בקרב חוקרים, כי ביניהם ישנה הערכה. הבעיה היא בדור של הסטודנטים, שם מצבנו לא טוב, ומשם יוצאים הקולות על חרמות על ישראל. הבעיה היא שהסטודנטים האלה יהיו החוקרים והמרצים של מחר ובעתיד אנחנו עלולים לעמוד בפני בעיה הרבה יותר קשה".

"יודע את מקומנו בעולם"

בעיה מורכבת אחרת היא מעמדם של המוסדות האקדמיים הישראלים מול אלה בעולם, והעובדה שבניגוד לעבר, האוניברסיטאות הישראליות לא נכללות כיום בדירוגים של 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם. "יש לנו ייצוג ישראלי של שלוש-ארבע אוניברסיטאות ב-200 המובילות בעולם וזה הישג בכלל לא רע", מתייחס קלפטר, שלצד תפקידו כנשיא אוניברסיטת תל-אביב מ-2009, הוא מדען בתחום הכימיה הפיזיקלית, שזכה בפרסים רבים על תרומתו להבנת הדינמיקה של תנועה אקראית במערכות מורכבות.

"צריך לזכור", הוא אומר, "שיש קורלציה בין השקעה של מדינות בהשכלה הגבוהה לבין הדירוגים. אם רוצים לעלות בדירוג, ברור שצריך להיות גידול הרבה יותר משמעותי בתקציב".

אז דעתך נחה מהדירוגים הנוכחיים?

"זה לא שנחה דעתי, אבל אני יודע את מקומנו בעולם. מעבר לתקציבים הנדרשים כדי לעלות בדירוגים, המעמד שלנו מצוין לעומת הדירוגים שיש בחלקם בעייתיות. יש דירוגים שבהם אנחנו זורחים, כמו מדד רויטרס של האוניברסיטאות החדשניות בעולם שפורסם החודש, שם העברית במקום 82, תל-אביב במקום 88 והטכניון 89.

"במדד Pitchbook שמודד את מספר הבוגרים שהיו למייסדי חברות מצליחות הממומנות על-ידי קרנות הון סיכון, תל-אביב מדורגת בעשירייה הפותחת. יש לנו קשרים מעולים והסכמי שיתוף פעולה עם האוניברסיטאות המובילות בסין כמו צ'ינגוואה ופקינג, שבכלל לא היו על המפה והיום הן בין מאה המובילות. אז יש הבדל בין הדירוגים לבין המציאות של איך מסתכלים בעולם על האוניברסיטאות בישראל".

התוכנית הרב שנתית לתקצוב ההשכלה הגבוהה לשנים 2022-2016 כוללת תוספת הדרגתית של מיליארדי שקלים לתקציב - עד ל-12 מיליארד ב-2022. "תקציב המערכת תוקן בשתי תוכניות חומש שהצילו את המערכת", אומר קלפטר, "אבל עדיין לא יכלו לסגור את הפער שנוצר ב'עשור האבוד', שהיה קטסטרופלי עבורה. אם ב-2016 התקציב עמד על כ-10 מיליארד שקלים, אנחנו פותחים את השנה הנוכחית עם כמעט 11 מיליארד - קפיצה מרשימה בסקאלה ישראלית שהובילה יו"ר ות"ת, פרופ' יפה זילברשץ. אבל אנחנו מתחרים באוניברסיטאות כמו מישיגן, שתקציבה 9 מיליארד דולר, ופנסילבניה - עם יותר מ-7 מיליארד דולר. למתחרות שלנו אין בעיה להיות זמינות כדי לכבוש איש סגל או לפתוח מעבדה בתחום שפתאום נהיה תחום חם".

אם ממשל טראמפ לא יגביל אותן. מה דעתך על תקנות ההגירה החדשות שלו להגביל את ויזות הלימודים של סטודנטים זרים?

"ארצות הברית היא מדינה של מהגרים ומערכת ההשכלה הגבוהה שלה היא מגנט לחוקרים וסטודנטים מצטיינים בעולם. לנסות ולהגביל כעת את הכניסות זו ראייה כל-כך מוגבלת לגבי מה זה יכול לעשות למדע האמריקאי ולכן גם למדע העולמי. זו עוד דוגמה לירייה מן המותן שהיא הצהרתית, אבל או שלא תוכל לצאת לפועל, או שתחבל במה שארצות הברית השיגה על פני שנים".

קלפטר מציין כי תרומות יכולות להוות תוספת של כ-15% לתקציב האוניברסיטה, שמורכב מתקציבי ות"ת לצד שכר לימוד. לדבריו, "בשנים האחרונות עולות התרומות לאוניברסיטאות מצד ישראלים, אחרי שנים שבהן תרומות בארץ היו על 'מוד' שקט וזה זוכה להערכה רבה. עידוד הפילנתרופיה בארץ והזרמת כספים מאקזיטים יקדמו משמעותית את האוניברסיטאות".

ועד ראשי האוניברסיטאות בראשותך לא יכול להוביל תוכנית שתביא לכך שבעוד כעשור יהיו אוניברסיטאות ישראליות בטופ 100?

"ישנם ארבעה-חמישה דירוגים עולמיים ויש בהם תנודות גדולות בין האוניברסיטאות. חלק מהם כוללים אלמנטים כמו מספר פרסי נובל, שהוא פחות רלוונטי לאוניברסיטאות צעירות, ויחס מספרי של סגל - סטודנטים שבו תמיד נהיה מאחור. גם במדד של כמה זרים יש בסגל או בין הסטודנטים הסיכוי שלנו נמוך. הלימודים מתקיימים בעיקר בעברית, והמצב הגיאופוליטי לא עושה את ישראל ליעד של עלייה לרגל עבור סטודנטים".

 

"לעצור ולהסתכל מחדש" 

בעקבות הפספוסים במובילאיי ובקייט פארמה, קלפטר קורא לשינוי יחסי הכוחות

הסכומים האגדיים של עסקת אינטל-מובילאיי - 15.3 מיליארד דולרים, שתשלם ענקית השבבים עבור החברה, שהוקמה על-ידי פרופ' אמנון שעשוע וזיו אבירם - הביאו את פרופ' קלפטר, בכובעו כיו"ר ור"ה, לדרוש חלק מהבוננזה. הוא קרא להעביר חלק מכספי המסים של העסקה למערכת ההשכלה הגבוהה: "אם נרצה לראות הצלחות דומות למובילאיי בטווחים קצרים יותר, לא יהיה מנוס מלהעביר תקציבים משמעותיים הרבה יותר לטובת מערכת ההשכלה הגבוהה, אוניברסיטאות המחקר ועתיד ההון האנושי בישראל", כתב לראש הממשלה נתניהו ולשר האוצר כחלון.

תקציר הפרקים הקודמים: במסגרת הסדר שנערך בעבר בין מוביליאיי לבין העברית, קיבלה יישום, חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה, מניות במובילאיי שחלק מהן מומש לפני כעשור. עד 2014 עוד החזיקה יישום בכ-0.5% ממובילאיי ובמהלך הנפקה שבוצעה באותה שנה, מכרה חלק מהמניות בהיקף של כ-9.5 מיליון דולר.

על פי הפרסומים, ב-2017 שעשוע החתים את בכירי העברית על מסמך שבו מוותרת האוניברסיטה על כספים שעשויים להגיע מהפיתוחים של החברה; ימים ספורים לאחר מכן הודיעו הצדדים על עסקת הענק. אחרי פרסומה דרשה העברית ממובילאיי תמלוגים עתידיים להם לטענתה היא זכאית. מובילאיי טענה בתגובה כי נושא זכויות הקניין הרוחני כבר הוסדר בעבר וכי לאוניברסיטה אין יכולת לפתוח שוב את הנושא. שעשוע אף התפטר מהמוסד האקדמי, ובספטמבר התקפלה העברית וויתרה כליל על דרישותיה הכספיות העתידיות.

איזה לקח האקדמיה צריכה ללמוד מעסקת מובילאיי?

"אם אני מסתכל על מה שקרה במובילאיי ובקייט פארמה (שנמכרה באוגוסט לענקית הפארמה האמריקאית גילעד תמורת 11.9 מיליארד דולר; החלה את דרכה במכון ויצמן והמשיכה כחברה אמריקאית), שם האוניברסיטה ויתרה על הפטנט מתוך הבנה שאולי הוא לא רלוונטי ובדיעבד זו הייתה טעות - אולי צריך לעצור ולהסתכל מחדש על הקשר סגל - חברות היישום באוניברסיטאות, לרענן ולהמציא מחדש מספר דברים כי כולנו מקובעים ברגולציות פנימיות שלנו".

אלה שני אקזיטים ענקיים שהאוניברסיטאות לא ראו מהם כסף. מה היית עושה אחרת?

"אומרים שכשהשעון משמיע את הצלצול ה-13, צריך לבדוק את הצלצולים הקודמים ואת כל המושג של הזמן. אז אולי צריך לעצור ולראות אם המערכות בארץ מיצו את האפשרויות ואולי ללמוד מדוגמאות אחרות בעולם".

ברמה האישית, הרגשת תחושת החמצה?

"כן, וגם העליתי את העניין בפני המערכת באוניברסיטת ת"א ובפני הוועד המנהל, כדי לראות מה אפשר ללמוד משתי העסקאות האלה שהן שונות לחלוטין, אבל מעלות את השאלה אם אנחנו יכולים לשנות דברים בתוך המערכת".

אם הסיפור של מובילאיי היה מתנהל באוניברסיטה שאתה מוביל, הוא היה נגמר אחרת?

"אני לא יודע באיזו סיטואציה עמד נשיא העברית ועמדה המערכת ולכן לא יהיה הוגן מצדי להתייחס, אבל אני מקווה שלא".

אם המדינה רוצה עוד פיתוחים בסדר גודל כזה, היא צריכה להשקיע יותר כספים במחקר?

"בוודאי. האוניברסיטאות נמצאות בעסקי הרעיונות והתפקיד שלהן הוא לייצר אותם. התפקיד של נשיאי האוניברסיטאות הוא לתת אפשרות ולעודד זאת, וככל שנהיה יותר גמישים מבחינת היכולת שלנו להשקיע במיזמים ובהמצאות - כך יעלה הסיכוי לשחזר את ההצלחות של מובילאיי, קייט פארמה והמצאת הקופקסון. מספר הצלחות מסוג זה הוא לא גדול, אבל את לא יכולה לזכות בפיס אם לא קנית כרטיס".

פותחים שנה המערכת האקדמית במספרים

 63 הוא מספר המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מתוכם 9 אוניברסיטאות

 313 אלף הוא מספר הסטודנטים: 128 אלף באוניברסיטאות, 44 אלף באוניברסיטה הפתוחה והשאר במכללות

 195 אלף סטודנטים לתואר ראשון, כ-60 אלף לתואר שני, כ-11 אלף לתואר שלישי

 קרוב ל-11 אלף סטודנטים חרדים למדו בשנת הלימודים שעברה, כ-70% מהם נשים

 נשים היוו רוב (כ-60%) בכל התארים, כאשר במגזר הערבי השיעור עומד על פי שניים נשים לעומת גברים

 כ-60% מהסטודנטים החדשים לתואר ראשון למדו בחוגים למדעי החגים או מדעי הרוח

 לתואר שלישי למדו בעיקר במדעי הטבע והמתמטיקה (40%) ומדעי הרוח (כ-25%)

 מספר הסטודנטים החדשים במדעי המחשב עלה ב-11.5%, כאשר לרוב העלייה אחראיות המכללות האקדמיות

נתוני תשע"ז, הלמ"ס

 

מה יהיה עם שילוב חרדים באקדמיה?

סוגיה אקטואלית נוספת שלדברי קלפטר, "נמצאת בחזית מסיבות פוליטיות", היא תוכנית המל"ג לשילוב האוכלוסייה החרדית באקדמיה, בהשקעה של מיליארד שקל על פני חמש שנים. התוכנית מציעה תוכניות לימודים נפרדות, מה שעורר התנגדות חריפה בקרב אנשי סגל ואף הביא כמה אנשי אקדמיה בכירים לעתור לבג"ץ, בטענה בין היתר לאפליית מרצות.

קלפטר מצהיר שלא יאפשר כל הפרדה מגדרית באוניברסיטת תל-אביב - אם תרצו, מעוז החילוניות: "יש כאן רצון להגדיר את האוניברסיטה בצורה אחרת לגמרי", הוא אומר. "חלק גדול ממהות האוניברסיטה הוא השיח בין נשים וגברים. ההדרה היא חלק מהאג'נדה של ההנהגה החרדית, היא מכניסה פנימה את האנטיתזה של העולם האוניברסיטאי. איך ייתכן שהקול הנשי בכלל לא יישמע? צריך לעזור לחברה החרדית וזה חשוב למדינה, אבל הדרה היא קו שלא נעמוד בו".

תפסיד סטודנטים?

"אני מניח שלא הרבה, ואני חושב שאנחנו יכולים ליצור באוניברסיטה קבוצות של חרדים בלי ההדרה. למעט עניין ההפרדה המגדרית, זה עוד מגזר שצריך עידוד של האוניברסיטאות בדיוק כמו המגזר הערבי והפריפריה, שם יש לנו תוכניות מוצלחות מאוד של מנטורינג וסיוע כלכלי. אנחנו מוכנים לעשות את זה גם בחברה החרדית, אבל שם יש כמה מכשולים כבר מן ההתחלה שלא קיימים בקבוצות אחרות".

מהם?

"אצל ההנהגה החרדית יש פחד מחילון וחלקם בכלל מתנגדים לכניסה למערכת ההשכלה הגבוהה. יש העניין המגדרי, ובנוסף חסרים לימודי הליבה. אנחנו לא מטפלים בבעיה בשלבים המוקדמים שלה אלא אומרים לאוניברסיטאות - קבלו אותם. מנסים לקחת את כל החבילה ולשים אותה באוניברסיטאות. אנחנו מוכנים לקבל סטודנטים חרדים גם בלי הליבה, ונוליך אותם לאורך הדרך, אבל הם מגיעים למערכת שיש לה הערכים שלה והם צריכים לפעול לפיהם".

 

פרופ' יוסי קלפטר

אישי: 72, נשוי, אב לשניים וסב לשתיים, מתגורר בראשון לציון

מסלול: מדען בתחום הכימיה הפיזיקלית. תואר ראשון ושני בפיזיקה מאוניברסיטת בר אילן, דוקטורט בכימיה מאוניברסיטת ת"א, פוסט דוקטורט מ-MIT. בשנים 1987-1980 עבד כחוקר בכיר ביחידת המחקר וההנדסה של EXXON האמריקאית. ב-1987 הצטרף לסגל בית הספר לכימיה של אוניברסיטת ת"א ושימש בתפקידים שונים, ביניהם מופקד הקתדרה לכימיה פיזיקלית. בשנים 2007-2002 עמד בראש הקרן הלאומית למדע. מ-2009 משמש נשיא האוניברסיטה, ומינואר 2017 גם כיו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות