נאמני מגה מתעקשים על שכ"ט גבוה: 14 מיליון ש' בשלב הראשון

זאת כחלק משכר כולל של כ-100 מיליון שקל ■ בנק הפועלים, הנושה הראשי, מסכים רק ל-12 מיליון שקל ■ הצדדים מתקשים להסכים גם על היקף החוב הכולל של הרשת שקרסה

רו"ח גבי טרבלסי (מימין), עו"ד אמיר ברטוב ועו"ד אהוד גינדס. אין העדפה לרמי לוי / צילום: איל יצהר
רו"ח גבי טרבלסי (מימין), עו"ד אמיר ברטוב ועו"ד אהוד גינדס. אין העדפה לרמי לוי / צילום: איל יצהר

לאחר שבית המשפט הורה אתמול (ב') לנאמני מגה להעביר נתונים מלאים לתחשיב שכר-הטרחה יוצא-הדופן שלהם, מיהרו השלושה - רו"ח גבי טרבלסי ועוה"ד אמיר ברטוב ואודי גינדס - להגיב אמש. זאת, תוך צירוף נתונים אודות החוב והיקף תביעות החוב בתיק הפירוק של מגה, מהם נגזר שכר-טרחתם הסופי ושכר-טרחתם, כעת, בשלב הביניים.

השופט אילן שילה ביקש את הנתונים בתגובה לטענת בנק הפועלים, הנושה הראשי של מגה, כי בתחשיב הנאמנים חסרים נתונים מהותיים, לצורך חישוב סכום החוב הכולל של הרשת, כגון סכום תביעות החוב של נושים שונים שאין בהן עדיין הכרעה חלוטה, וכן נתוני הסכומים נטו שכבר חולקו לנושים.

רוב הנתונים שהעבירו הנאמנים הם למעשה אותם נתונים שהועברו כבר בתחילת ספטמבר לידי כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), וביניהם היקף חוב כולל של הרשת שקרסה בסך 1.28 מיליארד שקל - וזאת, בשונה מהסכום החוב המשוער שהציג בסוף השבוע בנק הפועלים - 1.34 מיליארד שקל. הנאמנים גם ציינו כי עד כה הסכום ששולם מתוך סך החובות עומד על 628 מיליון שקל, כאשר סכום זה תואם את תחשיבו המשוער של בנק הפועלים.

נתון חדש שמסרו הנאמנים - לבקשת בנק הפועלים ולבקשת בית המשפט מאתמול - הוא כי בתיק הפירוק הדרמטי, המתנהל זה שנתיים, קיימות 10 תביעות חוב שטרם הוכרעו סופית ו-25 ערעורים, שהיקפם הכולל עומד על 40 מיליון שקל בלבד. לא רק שהיקפם של אלו זניח, הדגישו הנאמנים, אלא שנתון זה הוכנס לחישוב, והוא חלק מהחוב הכולל של מגה העומד על 1.28 מיליארד שקל, לטענתם. נתונים אלו נמסרו לכנ"ר והוא צפוי להגיש לבית המשפט את תגובתו לתחשיב החדש בימים הקרובים.

חובות ללא ערבות

הפער בין האומדן של הנאמנים לחוב הכולל של מגה (1.2 מיליארד שקל) לבין אומדנו של בנק הפועלים (1.3 מיליארד שקל) נראה לכאורה זניח, אך הוא בעל משמעות עצומה בנוגע לגובה שכר-הטרחה שישולם לנאמנים. שכר-הטרחה נגזר מהחזרי החוב לכל הנושים. בתחילת הדרך דרשו הנאמנים שכר-טרחה סופי של 153 מיליון שקל, אך בהנחיית השופט שילה הוא צוצמצם ל-62-99 מיליון שקל. לפי עמדת בנק הפועלים, שכר-הטרחה הסופי צריך להיות קטן משמעותית מהשכר המלא הנובע מהסכום שיחולק לנושים, וקרוב יותר לכ-30 מיליון שקל. זאת, גם לאחר השלמת מכירת מגה וחלוקת כל הסכומים שהנאמנים מבקשים לחלק.

בנק הפועלים וגם החקלאים, ספקי מגה, שהצטרפו אתמול לעמדתו - טוענים כי אין לפסוק כעת שכר-טרחה סופי לנאמנים. בתגובה אומרים הנאמנים כי "אי-אפשר לעמוד מנגד" נוכח טענה זו. הם מדגישים כי כלל לא ביקשו לפסוק להם כבר עכשיו שכר-טרחה סופי אלא אך ורק 50% מהשכר הסופי המשוער. זאת, בהתאם לקבוע בסעיף 14 לתקנות השכר הנוגעות למפרקים.

לטענת הנאמנם, שכר ביניים משולם בהתבסס על סכום החלוקה בפועל (628 מיליון שקל) ועל הערכה משוערת "מושכלת" של הסכום הכולל של הכרעות החוב (1.28 מיליארד שקל), "המשקפים בצורה נאותה ורציונלית את הסיכון הכלכלי של תביעות החוב". לפיכך, הם מבקשים כי ישולם להם כעת סכום של 14 מיליון שקל. התאמות סופיות, טוענים הנאמנים, יבוצעו בהמשך גם לאור ההכרעות החלוטות בתביעות החוב וגם "בהתאם לסכום הסופי של המקורות (מקורות הכנסה - מ' ר') שגם הוא בעל פוטנציאל גידול".

לעומת זאת, בנק הפועלים טוען כי בשלב זה יש לגזור את שכר-טרחתם של הנאמנים לפי סעיף 8א לתקנות השכר, כך שלשיטתו יש לשלם כעת לנאמנים סכום של 12 מיליון שקל בלבד, שחושב באופן הבא: מתוך הסכום הכולל שחולק בפועל לנושים (628 מיליון שקל), סך של 330 מיליון שקל היווה חובות שלהם ערבה חברת הרבוע הכחול - כלומר מתוך הסכום שחולק בפועל - על סך של 298 מיליון שקל לא הייתה ערבות של הרבוע הכחול - סכום שהוא 29% מסך החוב הכולל ללא חובות הרבוע הכחול (1.007 מיליארד שקל). לטענת הבנק, רק בגין הסכום שחולק ושעליו לא הייתה ערבות (298 מיליון שקל), זכאים הנאמנים לשכר-טרחה ביניים בגובה של 4%.

הנאמנים מצדם מאשימים בתגובתם את הבנק ב"עיכובי סרק" שנועדו "לסרבל את ההכרעה בבקשתם". הם מדגישים את עבודתם המאומצת - שלהם ושל צוותי משרדיהם - בשנתיים האחרונות, ומזכירים כי "מטבע הדברים, התחשיב הסופי של שיעור החלוקה לנושים יתברר מעשית רק בעוד שנתיים".