20 שרים מתקוטטים על 3.5 מיליארד שקל. מי יזכה?

תחזית הצמיחה ל-2018 תוצג ביום א' ■ הגירעון יעמוד על 2.8% - בהתאם ליעד - מה שמשחרר רזרבה תקציבית לתוכנית "נטו משפחה" או לביטחון

הקרב על הרזרבה התקציבית ל-2018 צפוי להתחיל בשבוע הבא: האוצר יציג לממשלה ביום ראשון הקרוב את התחזית המעודכנת לשנת 2018, ממנה עולה כי הגירעון הצפוי אז יעמוד על 2.8%, כאשר יעד הגירעון הקבוע בחוק עומד על 2.9%.

לפי מנגנון ההתאמה שהוכנס לחוק התקציב הדו-שנתי, כאשר הגירעון התקציבי הצפוי לשנת 2018 (נכון לסוף 2017) אינו חורג מהיעד הקבוע בחוק - ניתן לשחרר את רזרבת ההוצאה ששוריינה לטובת תקציב 2018 בסך 3.5 מיליארד שקל. מנגנון ההתאמה הוכנס בעקבות הפקת לקחים מאירועי תקציב 2011-2012, אז התברר כבר ב-2011 כי בשנת התקציב השנייה צפויה חריגה משמעותית מיעד הגירעון.

שחרור הרזרבה התקציבית צפוי לתת את האות לתחילת הקרב בין השרים על השימוש בכספים שיתפנו לחלוקה. על הסכום מתחרים, בין היתר, תוכניות "נטו משפחה" של שר האוצר משה כחלון (בעלות כוללת של 4 מיליארד שקל), "נטו תעשייה" של כחלון (בעלות של 1-1.5 מיליארד שקל), מתווה נתניהו להעלאת קצבאות הנכים (בעלות מדורגת של 1.3 עד 4 מיליארד שקל), דרישתו של שר הביטחון אביגדור ליברמן להגדלת תקציב הביטחון ב-4 עד 5 מיליארד שקל בעקבות ההתפתחויות בחזית הסורית, ועוד שורה ארוכה של דרישות שהעלו שרים אחרים; וכן דרישות לתוספות שכר של ארגוני המרצים, מורי העל-יסודי ואחרים.

תחזית מסגרת התקציב הרב שנתית של האוצר
 תחזית מסגרת התקציב הרב שנתית של האוצר

בצד ההכנסות מניחים באוצר כי המס על בעלי דירה שלישית ומעלה יעבור במהלך השנה (בהתאם להצהרת שר האוצר) ויתרום להכנסות המדינה כ-400 מיליון שקל (לעומת 900 באומדן המקורי בתקציב 2017).

מוכיח את עצמו

בנוסף לתחזית ל-2018 יציג האוצר לממשלה את |הנומרטור או את החריגות ממסגרת התקציב הרב-שנתית לשלוש השנים הקרובות (2019-2021). מדובר בעדכון של התחזית שהוצגה במאי האחרון. מאז התחזית הקודמת עודכנו תחזיות הצמיחה למשק לשלוש השנים הקרובות כלפי מעלה בעקבות הנתונים החיוביים משוק התעסוקה. מצד שני, תקרת ההוצאה עודכנה כלפי מטה בגלל מדדי המחירים לצרכן שהיו נמוכים מהצפוי. תחזית ההכנסות ל-2019 הועלתה במיליארד שקלים ל-353.5 מיליארד שקל.

ב-2019 נרשמה עלייה של מיליארד שקלים בהוצאות, בעיקר בגלל שינויים בתזרים ההוצאות במסגרת פרויקט העברת מחנות צה"ל דרומה (שוהם 3), גידול בהיקף הזכאים של ניצולי שואה וגידול בהוצאות בחינוך.

באוצר אומרים כי המנגנון שמחייב את הממשלה להציג מקור תקציבי לכל התחייבות שהיא מקבלת מוכיח את עצמו: יש ירידה משמעותית בהיקף ההתחייבויות שהממשלה נטלה על עצמה ב-2017 לעומת שנים קודמות, כשלמעשה לא התקבלה שום החלטה של הממשלה להגדיל הוצאה ללא מקור.