הסדר טיעון לנאשמים מרכזיים בפרשת קרטל הלחם

יו"ר מרחבית יודה בעבירות הסדר כובל אך לא יישלח למאסר; מנכ"ל דגנית הודה בעבירה מינהלית - והצדדים יטענו באופן חופשי לעניין העונש ■ מדובר בתיק שהוגדר כ"תיק דגל" של רשות ההגבלים העסקיים

לחם אחיד / צילום: תמר מצפי
לחם אחיד / צילום: תמר מצפי

הסדר טיעון לנאשמים מרכזיים בפרשת "קרטל הלחם": יוחנן אהרונסון, יו"ר מרחבית, ומנה אוברקוביץ', מנכ"ל דגנית, חתמו על הסדר טיעון עם רשות ההגבלים העסקיים בפרשת "קרטל הלחם". ההסדר נחתם היום (א') ויוגש מחר לאישורו של בית המשפט המחוזי.

במסגרת ההסדר עם אהרונסון הוסכם, כי הוא יודה בעבירת היותו צד להסדר כובל, אך לא יישלח למאסר ואף לא יבצע עבודות שירות. זאת, בשל מצב רפואי. הצדדים הסכימו כי יטענו באופן חופשי לעניין הקנס שיוטל עליו, והקנס שיקבע על ידי בית המשפט יהיה העונש היחידי שיוטל. נזכיר, כי אהרונסון הודה בעבר בסיוע להסדר כובל, ואילו במסגרת הסדר הטיעון העבירה הוחמרה כך שהוא מודה בהיותו צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות. הגם שמדובר בעבירה חמורה יותר, הוא כאמור לא יישלח בגינה למאסר.

אהרונסון הודה למעשה באותה עבירה בה הודו מורשעי קרטל הלחם האחרים, יהודה שניידמן, לשעבר מנכ"ל מאפיית ברמן, וישעיהו (שייקה) דוידוביץ', מנכ"ל מאפיית דוידוביץ' - עריכת הסדר כובל שבוצע "בנסיבות מחמירות".

במסגרת ההסדר עם מנה הודה האחרון ב"עבירת אחריות מנהלים", לפי חוק ההגבלים, אשר לפיה האחריות שלו לביצוע העבירות נובעת מכך שהמעסיקה שלו - המאפיה - הייתה צד להסדר כובל, ובתפקידו כמנהל היה עליו למנוע את זה. עוד הוסכם בעניינו, כי הצדדים יטענו באופן חופשי לעניין העונש.

על מאפיית דגנית הוטל קנס בסך 700 אלף שקל ומאפיית מרחבית נמחקה בכתב האישום.

מדובר בתיק שהוגדר כ"תיק דגל" של רשות ההגבלים העסקיים, אך ההסדרים שנחתמו עד כה לבסוף מקלים יחסית עם מורשעי הפרשה.

פרשת "קרטל הלחם" נחשבת לאחת הפרשות החמורות שחשפה רשות ההגבלים. ההסדר הכובל בפרשה כלל הסכמה בין המאפיות על הימנעות מתחרות על-ידי חלוקת הלקוחות ביניהן וכן על תיאום מחירים על-מנת להעלות את מחיר הלחם האחיד והחלות לצרכן.

באוגוסט 2012 הגישה הרשות לבית המשפט כתב אישום נגד 19 נאשמים, בהם המאפיות הגדולות בישראל - קבוצת אנג'ל, קבוצת ברמן וקבוצת דוידוביץ' - וכן נגד מנהליהן ונושאי משרה בכירים בהן: ירון אנג'ל, מנכ"ל מאפיית אנג'ל; יהודה שניידמן, לשעבר מנכ"ל מאפיית ברמן; יוחנן אהרונסון, מנכ"ל מאפיית מרחבית ויו"ר מאפיית דגנית עין-בר; ושייקה דוידוביץ', מנכ"ל מאפיות דוידוביץ'. זאת, בטענה כי תיאמו מחירים במטרה להעלות את מחירי הלחם האחיד והחלות לצרכן.

לנאשמים יוחסו עבירות של עריכת הסדר כובל והיותם צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות. הנסיבות המחמירות שיוחסו לנאשמים, על-פי כתב האישום, הן: "חלקן ומעמדן של המאפיות בייצור מוצרי הלחם שבפיקוח בארץ; ריבוי קורבנות העבירה הפוטנציאליים והנזק מההסדר; תחכומו של ההסדר והשימוש במספר טכניקות קרטליסטיות העוברות על איסורי הליבה של חוק ההגבלים העסקיים; והפסקת פעילותו של ההסדר רק משנודע לנאשמים על פתיחת החקירה הפלילית".

"על ההחמרה בענישה על עבירות כלכליות להיעשות בהדרגתיות"

עם פתיחת המשפט, בינואר 2014, הפתיעו הנאשמים המרכזיים בפרשה - שניידמן ודוידוביץ' - את רשות ההגבלים, כש הודו בעריכת הסדר כובל . עם זאת, הם הבהירו כי הם אינם מודים בכך שמדובר בהסדר שנערך בנסיבות מחמירות, כפי שטענה הרשות.

ביולי אשתקד הרשיע שופט המחוזי בירושלים, עודד שחם, את הנאשמים בעריכת הסדר כובל בנסיבות מחמירות, ובהמשך גזר את דינם לשנת מאסר - העונש החמור ביותר שהוטל עד כה בתחום ההגבלים העסקיים בשל פגיעה בתחרות, על ראשי המאפיות הגדולות בישראל. בנוסף, הושתו על שניידמן ודוידוביץ' קנסות בגובה 200 אלף שקל ו-300 אלף שקל, בהתאמה.

על המאפיות, שהורשעו אף הן בעבירות הגבלים בפרשה, הוטלו קנסות לפי הפירוט הבא: על מאפיית ברמן - קנס בגובה 1.4 מיליון שקל; על מאפיית דוידוביץ' - 700 אלף שקל; ועל מאפיית אלומות - 400 אלף שקל.

על מרק קינן, מנהל השיווק של מאפיית דוידוביץ', נגזרו 6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 100 אלף שקל.

הדיון בעניינם של הנאשמים הנוספים בתיק - ירון אנג'ל, מנכ"ל מאפיית אנג'ל; ויוחנן אהרונסון, מנכ"ל מאפיית מרחבית ויו"ר מאפיית דגנית עין-בר - נמשך, וטרם ניתנה הכרעת דין בעניינם (כעת, כאמור, הסדר טיעון בעניינו של אהרונסון מוגש לבית המשפט)

גזר הדין החמור שניתן בפרשה העלה את רף הענישה בתחום ההגבלים מדרגה; אולם רשות ההגבלים העסקיים לא הסתפקה בעונש שהטיל בית המשפט המחוזי והגישה ערעור - באמצעות בא-כוחה, עו"ד אסף מוזס - לבית המשפט העליון, שבמסגרתו ביקשה להחמיר בעונשים של שני המנכ"לים לשעבר של המאפיות ולהטיל עליהם עונשי מאסר ממושכים יותר וקנסות כבדים יותר.

במקביל ומנגד הגישו המנכ"לים המורשעים - שניידרמן ודוידוביץ' - ערעורים הן על חומרת העונש שהוטל עליהם והן על קביעת בית המשפט המחוזי בירושלים, כי ההסדר הכובל שהם הודו בביצועו, נעשה "בנסיבות מחמירות".

במארס השנה צינן בית המשפט העליון את ההתלהבות של רשות ההגבלים, הקל משמעותית בעונשיהם של המורשעים והבהיר כי "על ההחמרה בענישה על עבירות כלכליות להיעשות בהדרגתיות".

השופט יורם דנציגר, בהסכמת השופטים אורי שהם וענת ברון, קבע כי העונש שהוטל על שניידרמן ודוידוביץ' - שנת מאסר בפועל - הוא חמור באופן משמעותי בהשוואה לעונשים אחרים שהוטלו בעבר בעבירות לפי חוק ההגבלים העסקיים, וקבע כי עונש המאסר בפועל בעניינם יועמד על 6 חודשים, מתוכם 3 חודשים לריצוי מאחורי סורג ובריח ו-3 חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות.

אהרונסון ואוברקוביץ' יוצגו בהליכים בידי עוה"ד ז'ק חן ממשרד חן, יערי, רוזן-עוזר ושות', ומזור מצקביץ' ממשרד מ. פירון ושות', אשר מסרו היום כי הם "מברכים על הסדר הטיעון".