ההתרפסות: טראמפ כבר לא מאשים את סין באונס ארה"ב

עד לרגע האחרון העלה טראמפ ציפיות, שהוא לא יחשוך שבטו משי ג'ינפינג, נשיא סין, בביקורו שם, אבל בנאום לפני המנהיג הסיני היה האורח נופת צופים ■ מנמר לחתלתול: "אני לא מאשים את סין אלא את הממשלים הקודמים בארה"ב"

טראמפ בנאום הגרעין/ צילום: רוייטרס
טראמפ בנאום הגרעין/ צילום: רוייטרס

אמריקאים שהורגלו לשמוע את ההתבטאויות הגופריתיות של דונלד טראמפ נגד סין, תחילה במסע הבחירות שלו ולאחר מכן בבית הלבן, בוודאי נדהמו לשמע נאומו המתרפס של נשיאם ב"אולם העם הגדול" בבייג'ינג, אתמול (ה'), לפני צמרת ההנהגה הסינית ובראשה הנשיא שי ג'ינפינג.

הנמר הגדול, שבבית הבטיח לייסר את הסינים בשוטים ובעקרבים בגלל אחריותם לגרעון הענקי בסחר של ארה"ב עימם ובגלל המניפולציות שהם עושים במטבע שלהם, נהפך בבייג'ינג לחתלתול: הנשיא הכריז במפורש שהוא בכלל אינו מאשים את הסינים. להיפך, הם עושים מה שהם צריכים לעשות. מי שאשם הם הממשלים הקודמים בוושינגטון. אין פלא שמאות הנוכחים הגיבו על הדברים בתשואות סוערות. לכך הם לא ציפו.

עוד לפני שנכנס לבית הלבן, בנה טראמפ ציפיות לעימות הגדול של ממשלו הפוטנציאלי עם סין. למעלה מ-200 צייוצים הקדיש המועמד טראמפ להאשמות נגד בייג'ינג ומנהיגיה. הנה כמה דוגמאות:

בעצרת בחירות בקרוליינה הצפונית ב-21 ביולי אשתקד: "אני גובר על האנשים בסין. אני מנצח את סין. אפשר לזכות במאבק נגד סין אם אתה פיקח, אבל לאנשים שלנו (ממשל אובמה - ר.ד.) אין מושג מה הם עושים. אנחנו עורכים לכבוד המנהיגים הסינים ארוחות ערב ממלכתיות. אני אומר: למה לערוך להם ארוחות כאלה? הרי הם קורעים לנו את התחת. קחו אותם למקדונלד'ס ואז תחזרו אל שולחן המשא-ומתן".

בעצרת בחירות באינדיאנה ב-2 במאי 2016: "איננו יכולים להמשיך להרשות לסין לאנוס את ארצנו, וזה בדיוק מה שהיא עושה. זה הגזל הגדול ביותר בתולדות תבל".

בספר "אמריקה הנכה" (Crippled America), 2015: "יש אנשים שהיו רוצים שלא אתייחס לסין כאויבת. אבל זה בדיוק מה שהיא. הסינים השמידו לנו תעשיות שלמות באמצעות עובדים בשכר נמוך, וזה עלה לנו ברבבות מקומות עבודה. הם מרגלים אחר העסקים שלנו, גונבים את הטכנולוגיות שלנו, מבצעים מניפולציות במטבע שלהם ובכך הם מייקרים את סחורות היצוא שלנו ולפעמים הופכים את היצוא הזה לבלתי אפשרי".

והמגמה הזו נמשכה לאחר כניסתו של טראמפ לבית הלבן. בסדרת צווים נשיאותיים הוא הורה לחקור יבוא פלדה ואלומיניום מסין, והוא חדר על טענותיו שבייג'ינג גונבת מארה"ב רכוש אינטלקטואלי. ועם זאת, כנראה ברמז לבאות, הוא לא השתמש בכלים האלה. החקירות נשלמו זה מכבר, אך הנשיא נמנע מלהטיל מכסים מיוחדים על יבוא פלדה ואלומיניום מסין כדי להגן על היצרנים האמריקאים.

אבל הכרזותיו הפומביות נותרו כשהיו. הוא לא סיפק שום איתות שעמדותיו כלפי סין השתנו. למעשה, עד הרגע האחרון ממש, כשהפמליה הייתה כבר בעיצומו של המסע לאסיה, המשיך טראמפ לבנות ציפיות להתנגשות גדולה עם הסינים. ביפן, התחנה הראשונה במסע, אמר טראמפ: "מבחינתנו המצב בלתי הוגן לחלוטין. גרעון הסחר שלנו (עם סין) מסיבי. מדובר במאות מיליארדי דולר בשנה.... הסכומים האלה צריכים לרדת.... ארה"ב תנקוט פעולה נמרצת מאוד מאוד נגד מדינות שמנצלות אותנו לרעה".

"אתם עומדים לראות שינוי גדול מאוד, והוא יבוא בקרוב מאד", הוסיף טראמפ. אפילו על סיפונו של אייר פורס 1, בדרך לבייג'ינג, אמר "פקיד בכיר" בבית הלבן, שטראמפ מתכנן להתעמת עם הסינים על הפערים הגדולים ביחסים הכלכליים בין שתי המדינות.

אבל זה לא קרה, ומי שציפה לברקים ורעמים ב"אולם העם גדול" התאכזב. במקום קרשצ'נדו אוראטורי על העוולות הסיניות, קיבלו הנוכחים מרקחת של נופת צופים. "אני לא מאשים את סין", אמר טראמפ בענווה, כשהנשיא שי מאזין לו בפנים חתומות, כהרגלו. "לאחר הכל, מי יכול להאשים מדינה שמסוגלת לנצל מדינה אחרת כדי להפיק תועלת לאזרחיה שלה? לסין מגיע קרדיט על כך".

וכמה שעות קודם לכן, במפגש אחר עם ההנהגה הסינית, אמר טראמפ, כי את האשם לגרעון הגדול בסחרה של ארה"ב עם סין - 29.9 מיליארד דולר - צריך להטיל על הממשלים הקודמים בארה"ב.

"היה מעניין לראות את הנשיא בסין"

בכירים אמריקאים נחלצו מיד לפרש את הדברים במאמץ למנוע מטראמפ להצטייר כמנהיג לא מתוחכם במיוחד, שאינו מסוגל לבנות מדיניות לטווח ארוך, או, גרוע יותר, כמנהיג רכרוכי שמתקפל מעימות עם שוחרי רעתה של ארצו. "אני חושב שמה שהנשיא אומר הוא, שסין פועלת לפי האינטרסים הכלכליים שלה", אמר שגריר ארה"ב , טרי ברנאסטאד, לכתבים. "אי אפשר להאשים מדינה שנוהגת כך. אנו רק צריכים לעבוד קשה יותר כדי לממש מטרה זהה למען תושבי ארה"ב".

ואילו שר החוץ האמריקאי, רקס טילרסון, טען כי דברי טראמפ נאמרו קצת בצחוק, באירוניה, אבל עדיין יש בהם מידה של אמת. "אנו נמצאים היכן שאנו נמצאים מפני שממשלים קודמים התירו למצב הזה להתרחש, בגלל רשלנות או בגלל כל סיבה אחרת, ועכשיו הגיע הזמן לתקן את הדברים.

טראמפ ושי חתמו אתמול על הסכם מסחרי בין שתי המדינות, בשווי כ-200 מיליארד דולר, וטראמפ שיבח אותו כהישג גדול מאוד. אבל טילרסון היה פחות נדיב: כאשר משקיפים על הדברים מנקודת מבט מרוחקת יותר, מאמצי סין לאזן את הסחר "קטנים למדי" בהקשר רחב יותר.

וננסי פלוסי, ראש הסיעה הדמוקרטית בבית הנבחרים, הגיבה אתמול בלעג על הופעת טארמפ ב"אולם העם הגדול": "היה מעניין לראות את הנשיא בסין. המועמד טראמפ אמר, שסין אחראית לגזל הגדול ביותר של ההיסטוריה, ובכל זאת היא מסירה מעליה את האחריות לגרעון הסחר שלנו עם מדינה זו".

פקידים בפמליית טראמפ אמרו לכתבים, אוף דה רקורד, כי טראמפ מנסה להוביל את סין לערוץ של שיתוף פעולה חזק יותר עם המערב במאמץ להגביל את פעילותה הגרעינית של קוריאה הצפונית, אך הם לא יכלו להסביר את הצהרותיו החזקות נגד סין שנמשכו עד כמה שעות לפני האירוע.