בן משה יציג היום הצעתו באסיפה נוספת של אג"ח אפריקה

(עדכון) - איש העסקים מוטי בן משה ינסה לשכנע את מחזיקי איגרות החוב של קבוצת אפריקה ישראל לתמוך בהצעתו לרכוש מהקבוצה את החזקותיה באפריקה נכסים ובחברה שמפעילה את כביש 6 ואת מנהרות הכרמל

מוטי בן-משה / צילום: תמר מצפי
מוטי בן-משה / צילום: תמר מצפי

איש העסקים מוטי בן משה נערך לשכנע את מחזיקי איגרות החוב של קבוצת אפריקה ישראל לתמוך בהצעתו לרכוש מהקבוצה את החזקותיה (56%) באפריקה נכסים ואת החזקותיה (36%) בחברת דרך ארץ הייווייז שמפעילה את כביש 6 ואת מנהרות הכרמל.

היום (א') צפויה להתקיים אסיפה נוספת של מחזיקי האג"ח של אפריקה ישראל, שאליה יגיע בן משה כדי להציג את הצעתו ואת היתרונות הגלומים בה למחזיקים. לאחר מכן ייערכו בהמשך השבוע ההצבעות על שלוש ההצעות שעל סדר היום, כלומר על זו החדשה של בן משה, לצד ההצעה שהגישו לי קוסברג וגד זאבי לרכישת השליטה בדניה סיבוס ואפריקה מגורים, והסכם ההשקעה אליו הגיעה נציגות מחזיקי האג"ח עם נתי סיידוף.

לאפריקה ישראל חוב של כ-3 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח, שאותו אין ביכולתה לפרוע. אתמול הגיש בן משה במפתיע הצעות לרכוש חלק מנכסי אפריקה ישראל באמצעות חברות שבשליטתו, במסגרת המהלך שיביא למחזיקי האג"ח תמורה מהירה עבור קרוב למחצית החוב.

את ההצעה המרכזית הגישה חברת ההחזקות אלון רבוע כחול שבבעלותו המלאה של בן משה. היא הציעה לרכוש את החזקות אפריקה ישראל בחברה הבת, אפריקה נכסים, תמורת 1.25 מיליארד שקל במזומן, בתוספת שתי אופציות שעשויות להגדיל את התמורה מהעסקה ב-80 מיליון שקל. רו"ח איציק עידן, היועץ הכלכלי של נציגות המחזיקים, העריך הערב את שווי האופציות ב-40 מיליון שקל.

יישאל על מקורותיו הכספיים

באסיפה יישאל כנראה בן משה על מקורותיו הכספיים ועל יכולתו להוציא אל הפועל היקף כזה של עסקה בזמן קצר יחסית. אבל הוא עצמו בטוח ביכולותיו הפיננסיות, לאחר שכבר הזרים למשק הישראלי בשנים האחרונות סכום עתק של כ-1.3 מיליארד שקל מפעילויותיו העסקיות באירופה.

במקביל, הגישה חברת דור אלון שבשליטת אלון רבוע כחול, הצעה לרכוש מאפריקה ישראל את החזקתה בחברת דרך ארץ הייווייז תמורת 150 מיליון שקל. מדובר בסכום הגבוה ב-5 מיליון שקל מהשווי המוערך של ההחזקה לפי אומדן הנכסים שביצע רו"ח עידן.

הצעתו של בן משה היא מעין הצעה משלימה להצעה שהגישו בשבוע שעבר לי קוסברג וגד זאבי לרכישת 54% ממניות דניה סיבוס תמורת 324 מיליון שקל ולפי שווי של 600 מיליון שקל. העסקה כוללת את דניה סיבוס כמו שהיא, כלומר כשבבעלותה 74% ממניות החברה הבת אפריקה מגורים.

הצעתם של השניים כוללת גם אופציות הדדיות להעברת יתרת המניות לידי הרוכשים, אלא שבעוד שאופציית הרכש (CALL) תיעשה לפי שווי דניה סיבוס בעסקה המקורית, הרי שמימוש אופציית המכר (PUT) ייעשה לפי שווי חברה של כ-330 מיליון שקל בלבד. להערכת רו"ח עידן הסבירות למימוש אופציית המכר גבוה יותר, ומשכך עומדת התמורה למחזיקים מהצעה זו על כ-476 מיליון שקל בלבד.

שתי ההצעות יחדיו משקפות למחזיקי האג"ח תמורות של 1.724 מיליארד שקל, ואפשרות לקבל עוד 232 מיליון שקל בעתיד. כך, שמדובר על סכום של 1.956 מיליארד שקל במזומן, וזאת נוסף על סכום של 260 מיליון שקל שנמצא כיום בקופת אפריקה ישראל בעקבות מכירת פעילות המלונות שלה.

לאפריקה ישראל גם קרקעות בישראל שאותן העריך רו"ח עידן בשווי של כ-30 מיליון שקל, וכן שיעבוד על קרקע ברוסיה בשווי של כ-25 מיליון שקל. סיכום כל אלו מלמד כי בחירה בהצעות אלו תביא למחזיקי האג"ח 2.216 מיליארד שקל במזומן בתקופה קצרה יחסית, עם אפשרות להעלאת הסכום ל-2.3 מיליארד שקל כמעט.

מנגד, עומד ההסכם שאליו הגיעה נציגות מחזיקי האג"ח עם קבוצת נתי סיידוף. הצעת סיידוף היא להעניק למחזיקים 500 מיליון שקל במזומן, איגרות חוב בהיקף כולל של 1.57 מיליארד שקל (מחציתן עם שעבוד על מניות חברות בנות ומחציתן ללא ביטחונות כלל), 2% ממניות אפריקה נכסים בשווי של כ-50 מיליון שקל, מנגנון אפסייד בשווי של כ-40 מיליון שקל במקרה של הנפקת דניה סיבוס וכן את השעבוד על הקרקע ברוסיה, ששוויה מוערך כאמור ב-25 מיליון שקל.

רו"ח עידן העריך כי השווי הנומינלי של הצעה זו עומד על כ-2.18 מיליארד שקל, אולם זאת מבלי להתייחס לאפשרות שאיגרות החוב של אפריקה ישראל ייסחרו בבורסה במחיר נמוך יותר מערכן המתואם (פארי), כשבעיקר אמורים הדברים לאיגרות החוב שיהיו ללא ביטחונות.