עו"ד בנקל: פישמן העביר לילדיו נכס בת"א תמורת 50% משוויו

לטענת הנאמן בתיק פשיטת הרגל של אליעזר פישמן, האחרון העביר לילדיו את הנכס ברחוב ריינס "תוך התעלמות מכוונת מפוטנציאל ההשבחה האדיר הטמון בו" ■ עו"ד דוד לשם, המייצג את ילדי פישמן: "אין לבקשה ידיים ורגליים"

פישמן ושלושת ילדיו / צילום: יוסי כהן
פישמן ושלושת ילדיו / צילום: יוסי כהן

עו"ד יוסי בנקל, הנאמן בתיק פשיטת הרגל של אליעזר פישמן, הגיש היום (ב') לבית המשפט במחוז בתל-אביב בקשה להצהיר על ביטול העברת בעלות (מכירה והענקת זכויות) של בניין בן 4 קומות המצוי ברחוב ריינס 6 בתל-אביב שנמכר על ידי חברת "נכסי משפחת פישמן" לחברה בבעלות ילדיו של פישמן (הבניין מוכר בעשור האחרון כבית מרכז רפואי 'מרב'").

לדברי בנקל, "הסכם המכר" של הנכס שנחתם בפברואר 2015 בין חברת נכסי משפחת פישמן לבין חברת "יובלי השרון" שבבעלות ילדיו של פישמן "מהווה הענקה ו/או העדפה אסורה לפי סעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל". בנקל מבקש מבית המשפט להורות ולהסמיך אותו להוציא את הנכס למכירה.

לטענת בנקל, "עניין לנו בבקשה אשר נסבה אודות סדרת מעשים חמורה ביותר אשר התגלתה לנאמן ואשר בליבה "עסקה" של העברת מקרקעין רבי-ערך בלב תל-אביב מחברה בשליטת החייב, לחברה בבעלותם המלאה (100%) של ילדיו, וזאת במחצית מערכו של הנכס, כפי שמוכח בידי חוות-דעת שמאית שקיבל הנאמן". זאת, לטענת בנקל, "תוך התעלמות מכוונת מפוטנציאל ההשבחה האדיר הטמון בנכס ומהמצב התכנוני שאיפשר הכנתן והוצאתן לפועל של תכניות ההשבחה של הנכס, אשר ילדי החייב עצמם פעלו למימושן, שבועות ספורים לאחר קבלת ההענקה. כל זאת, חודשיים, לכל היותר, לאחר מתן פסק דין כנגד פישמן ב-11 בדצמבר 2014 בערעור המס, אשר הביא, בסופו של יום, להגשת בקשת רשות המסים להכרזתו של פישמן כפושט רגל".

להשלמת התמונה כותב בנקל כי הוא ניהל משא-ומתן, ארוך ומייגע, עם המשיבים (פישמן וילדיו) בניסיון להגיע להסכמות אשר ייתרו הגשת בקשה זו, "אולם משנקפו חודשים והמשא-ומתן לא הבשיל לכדי הסכם מחייב, לא נותרה ברירה בפני הנאמן אלא להגיש את הבקשה הנוכחית".

לפי הבקשה, הנכס עליו מדבר בנקל ממוקם בסמיכות לכיכר דיזנגוף, אזור שבשנים האחרונות, הפך האזור למבוקש במיוחד למגורים ותיירות עם ריכוז גבוה של פרויקטים של התחדשות עירונית במסגרת תמ"א 38 ובכלל זאת הסבת מספר מבני ציבור ושירותים לבנייני דירות יוקרה.

לטענת בנקל, ראשיתו של המהלך בינואר 2015, כחודש בלבד לאחר שניתן פסק דינו של השופט מגן אלטוביה בעניין ערעור המס של פישמן. "במסגרתו של מהלך זה, העבירה חברת אוניל (של מש' פישמן, ב27 בינואר 15 את מלוא מניותיה בחברת יובלי השרון לידי חברת "מיוז" שהיא חברה בבעלותם של ילדי פישמן.

לדברי בנקל, יובלי השרון הייתה, אותה עת, חברה "ריקה", כאשר ילדיו של פישמן חיפשו, מטעמיהם, "בצירוף מקרים", בסמוך למועד פשיטת הרגל של החייב, "חברת מדף". ו"יש לראות במהלך זה משום "הכנה לבאות". בהמשך, טוען בנקל, התמנו כל ילדי פישמן כדירקטורים ביובלי השרון במקום פישמן ורונית אבן ששימשו כמנהליה עד אותו מועד.

בנקל מוסיף וטוען כי פחות מחודש לאחר מכן ושלושה ימים לפני החתימה על ההסכם לרכישת הזכויות בנכס, התקבלה החלטת דירקטוריון בחברת יובלי השרון, עליה חתומה בתו של פישמן, ענת מניפז - כיו"ר הדירקטוריון. לפי הנטען, ב-23 בפברואר 2015 חודש בלבד לאחר העברת המניות ביובלי השרון, כאמור, נחתם הסכם בין נמ"פ לבין יובלי השרון (בשליטת ילדי החייב אותו מועד) במסגרתו נמכר הנכס ליובלי השרון תמורת הסך של 16 מיליון שקלים.

לפי הנטען בבקשה, "המדובר בתמורה לא ריאלית, לשון המעטה וזאת, בהתאם לחוות-דעת שמאית שהוכנה לבקשת הנאמן (בנקל)"... בנקל מציין כי הועלו בפניו טענות, על-ידי חלק מילדי פישמן והגברת אבן, לפיהן, הנכס נמכר לאור הפצרותיו של הבנק לצמצום חובה של נמ"פ לבנק והבנק "הסתפק" בסכום האמור (16 מיליון שקל).

הנאמן מציין בנוסף כי במהלך חודש באפריל 2016, הגישה יובלי השרון בקשה לקבלת היתר בנייה בהתאם לתמ"א 38, במסגרתה נתבקש אישור להקמת בניין מגורים בן 6.5 קומות - "ללמדנו על פוטנציאל ההשבחה הרב של הנכס" לדביר בנקל, הבקשה אושרה בתנאים בנובמבר 20016.

"המהלכים דלעיל מעלים תהיות רבות, ויש לראות בהם "אותות מרמה", הן בשל העובדה שהם נעשו בסמיכות רבה אחד לשני והן בשל העובדה שבוצעו כחודש אחד בלבד לאחר שניתן פסק הדין בערעור המס, כשנה לפני שהוגשה מטעם רשות המסים הבקשה להמצאת התראת פשיטת רגל לחייב (בדצמבר 2015) וכשנה לפני פתיחת הליכי פשיטת הרגל", טוען בנקל. והוא מוסיף כי "כך או אחרת, אין ולא יתכן ספק כי הם אירעו - במובהק - פחות משנתיים טרם 'המועד הקובע' של תחילת פשיטת הרגל של החייב, במובנה על-פי דין".

פרקליטה של חברת יובלי השרון, עו"ד דוד לשם (המייצג גם את ילדיו של אליעזר פישמן), מסר בתגובה: "אין לבקשה ידיים ורגליים לא מבחינה משפטית ולא מבחינה עובדתית. כלל לא מדובר בנכס של מר פישמן ומכל מקום מדובר בעסקה שנעשתה ובמחיר שנקבע במשא-ומתן שנערך בין היתר מול בנק שהיה בעל השעבוד על הנכס, ושאליו גם הלכה התמורה. הנסיון הנפסד לתקוף את העסקה בדיעבד, מעבר להיותו חסר יסוד משפטי, הוא חוכמה לאחר מעשה, בוודאי לאור השינויים שחלו מאז באיזור ובשוק בכלל. את מלוא טענותינו נעלה בפני בית המשפט ונבקשו לדחות גם הליך נפסד זה".