עולים חדשים ייאלצו לדווח על מזומן במעברי הגבול

ועדת חוקה, חוק ומשפט אישרה בשבוע שעבר מספר תיקונים דרמטיים בחוק איסור הלבנת הון, במטרה לשפר את המאבק בהלבנת ההון ולהתאימו לסטנדרטים הבינלאומיים. בין התיקונים לחוק - הרחבת המונח "כספים" כך שיכלול מגוון של אמצעי תשלום סחירים, ובהם המחאות מוסבות, מניות למוכ"ז, כרטיסים משולמים מראש (Pre-paid) וכיו"ב. ההגדרה רלוונטית לחובות הדיווח במעברי גבול וכן להגדרת "רכוש" בחוק.

בנוסף, נקבע מדרג ענישה לעבירות עשיית פעולה ושימוש ברכוש שהושג תוך ביצוע עבירות הלבנת הון, כך שבגין עבירה של עשיית פעולה ברכוש שאינו רכוש אסור (רכוש שמוחזק כחוק) יוטל עונש של 5 שנות מאסר, בעוד שלגבי עבירה זו המבוצעת ברכוש אסור (רכוש גנוב וכו') יוטל עונש של 10 שנות מאסר.

עוד תוקן החוק, כך שסכום הכספים החייב בדיווח במעברי הגבול, בכניסה לישראל וביציאה ממנה, הופחת לסכום של 50 אלף שקל. במעברים היבשתיים הוחל סף נמוך יותר של 12 אלף שקל. כמו כן, בוטל החריג הקיים כיום בחוק לגבי עולים חדשים אשר עד כה לא היו חייבים בדיווח.

עוד על-פי התיקון, הממונה על נותני שירות עסקי הוסמך להעביר מידע למשטרה אם יש בכך צורך לצורכי הליך פלילי; הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור הוסמכה להעביר מידע לרשות ניירות ערך ולמח"ש לצורכי חקירה וכן לרגולטורים לצורך הפעלת סמכויותיהם לגבי הגופים תחת פיקוחם. החוק אף מסמיך את הממונים מכוח החוק לתת הוראות הנוגעות לדרכי היישום וההפעלה של החובות החלות לפי החוק על הגופים שעליהם הם ממונים.

עוד על-פי התיקון, הוענקה למפקח על נותני שירותים עסקיים - המפקח על עורכי דין ורואי חשבון - סמכות לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע ומסמכים המתייחסים לפעולותיו של הגוף שבפיקוח לענין מילוי חובותיו לפי חוק איסור הלבנת הון. בסעיף זה "מסמכים" מוגדרים ככוללים חומר מחשב ופלט.

החוק ייכנס לתוקפו עם פרסומו ברשומות - וכבר מעורר ביקורות שונות.

רמיסת חיסיון עורך דין-לקוח?

עורכי הדין דורון ברזילי ועדי ניב ממשרד דורון ברזילי ושות' מוטרדים במיוחד מהתיקון שמקנה לממונה על נותני שירות עסקי, ובהם בעיקר עורכי דין ורואי חשבון, סמכות רחבה לאכוף את הוראות החוק.

לדברי עורכי הדין ברזילי וניב, התיקון לחוק לאיסור הלבנת הון מעניק לממונה על נותני שירות עסקי סמכות מחמירה במיוחד. "התיקון כולל סעיף סל המקנה כוח עצום שטומן בחובו מכלול של הוראות, שיש בהן לרמוס באחת את זכות החיסיון בין עורך הדין ללקוחו. עורך הדין במקרה הזה ייאלץ להתיישר לכל הוראה, דרקונית ככל שתהא, שיציב בפניו הממונה, באופן שזכות החיסיון החלה על עורך הדין תהא לאות מתה".

ברזילי וניב מסבירים כי "זכות החיסיון הקנויה ללקוח במערכת היחסים בינו לבין עורך הדין היא קודש-הקודשים. באמון מוחלט ועיוור המהווה תנאי בסיסי ומהותי ליכולתו של עורך הדין להעניק ייצוג הולם וראוי ללקוח".

לדברי עו"ד ברזילי, שבתקופת כהונתו כראש לשכת עורכי הדין הוסכם כי הסנקציה לגבי חובות הדיווח תהיה אתית בלבד, "אם לקוח ספציפי ייתפס ביום מן הימים בידי הרשויות, ופרקליטו יקבל הוראה למסור לידי הממונה תיעוד של מסמכים הקשורים בסוגיה, בהיעדר תיעוד מצידו של המייצג את תכניי שיחותיו, הרי שעלול הוא להיחשב כשותף, לכאורה, לדבר עבירה ולמצוא עצמו נחקר תחת אזהרה, ולא יהא בידו של אמצעי הגנה".

לדברי ברזילי וניב, יוצא אפוא כי עורך דין יהא חייב לתעד כל צעד ושעל ביחסיו עם לקוחו, אף במחיר מעילה באמון ובניגוד לדרישת הלקוח. לטענת ברזילי, "עצם העובדה שהתיקון לחוק יוביל לוויכוח חסר תקדים על היקף החיסיון, היא כשלעצמה מכרסמת ביסודותיו של החיסיון שאמור להיות מוחלט. מתן הכוח בידי הממונה לעשות כל שלאל ידו בהיבט זה יוצרת פגיעה במישרין ובעקיפין בחיסיון שבין הלקוח לעורכי הדין, ולמדרון חלקלק של פגיעה בציבור הלקוחות ובעורכי הדין".