הפוליטיקאי שמואשם בהתעללות פדופילית: סורוס לגיהינום

היום ההכרעה מי ייצג את אלבמה, מעוז רפובליקאי, בסנאט: הרפובליקאי רוי מור, ש-7 נשים האשימו אותו בבריונות מינית נגדן, או הדמוקרט דאג ג'ונס ■ מור: "האג'נדה של סורוס אינה התרבות האמריקאית שלנו" ■ מלחמה באמצעות שליחים: טראמפ נגד אובמה ■ פרשנות

ג'ורג' סורוס/  צלם:רויטרס
ג'ורג' סורוס/ צלם:רויטרס

מתקבל על הדעת שאלבמה, מדינה בדרום העמוק של ארה"ב, עם עבר חשוך של אפליה גזענית דורסנית והתעללות נוראה בשחורים, שהותירה מאחוריה אלפי קברים של קרבנות מעשי לינץ', רושמת עתה ציון דרך קודר נוסף בהיסטוריה האמריקאית: היא מעלה למרכז הבימה הפוליטית הכל-ארצית בארה"ב את אחד מבכירי בניה, פוליטיקאי ושופט עליון (שהורחק פעמיים) בשם רוי מור, שנושא עיניו לקונגרס למרות שהוכתם בהאשמות שהוא פדופיל; למרות שיש לו רקורד מוכח של משטמת הומואים, נוסטלגיה לתקופת העבדות ואפילו בדל של נהיה אנטישמיות.

מור, שמכחיש את כל ההאשמות נגדו, מתמודד עתה על הזכות לייצג את אלבמה בסנאט בוושינגטון מטעם המפלגה הרפובליקאית, שאימצה אותו בחום ופתחה לפניו את קופתה למימון הקמפיין שלו. מולו מתמודד דמוקרט, דאג ג'ונס, תובע פדרלי לשעבר ופוליטיקאי די חיוור בהווה. הם רצים בבחירות מיוחדות למילוי מושב של אלבמה בסנאט, שהתפנה בעקבות מינויו של הסנאטור הקודם, ג'ף סשנס, לשר המשפטים.

הבחירות נערכות היום (ג') והן מעוררות עניין עצום בארה"ב, לא רק בזכות הזווית הפדופילית אלא גם, אם לא בעיקר, מפני שמדובר פה במלחמה באמצעות שליחים: בין נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שהתייצב בגלוי מאחורי מור, לאחר כמה שבועות של היסוסים, לבין הממסד הדמוקרטי, ובראשו ברק אובמה וג'ו ביידן, הנשיא וסגן הנשיא לשעבר, שמעניקים את מלוא התמיכה וחופן גדול של דולרים לג'ונס.

לו היה לרפובליקאים מועמד "נורמלי" באלבמה, בלי קופת שרצים על גבו, נצחונם לא היה מוטל בספק. המדינה היא מעוז רפובליקאי. מאז 1992, היא לא שלחה דמוקרט לסנאט. הדמוקרטים לא היו מגייסים את אובמה ולא היו משקיעים כסף ומשאבים אחרים בהתמודדות הזו. אבל כאשר היריב הרפובליקאי הוא חובב קטינות, לטענת כמה מקרבנותיו, מתחילים להסתמן בקיעים בחומה הרפובליקאית הבצורה שם והדמוקרטים מעריכים שמסתמנת לפניהם הזדמנות חד-פעמית לשלוף את המדינה מלפיתת הרפובליקאים.

השאלה הגדולה היא לא רק אם דויד דמוקרטי יצליח למוטט גוליית רפובליקאי אלא האם השליטה הבלתי מעורערת לכאורה של טראמפ ב"בסיס", פלח תומכיו השרופים, מתחילה להתערער. טראמפ גבר על הילארי קלינטון באלבמה, בבחירות לנשיאות, בהפרש של 28%. האם נאמניו שם - רבים מהם נוצרים אדוקים - ישמרו לו אמונים כאשר הוא דורש מהם להצביע בעד מי שמואשם במזמוז בת 14 כאשר הוא היה בשנות ה-30 שלו? האם קריסת מור באלבמה תאותת על היחלשות טראמפ במדינות אחרות שהעניקו לו רוב ב-2016?

אחרי שנכוו בחיזוי תוצאות הבחירות לנשיאות, אשתקד, נמנעים אנליסטים מלנבא את תוצאות ההתמודדות באלבמה - והסקרים אינם מסייעים להם. סקר של פוקס ניוז - דווקא של פוקס ניוז - שפורסם אמש (ב'), מצא שלג'ונס יתרון של 10% על יריבו הרפובליקאי. סקרים אחרים מצביעים על יתרון של 9% למור. קרוב לוודאי שההתמודדות תוכרע על חודו של תער - וזה הישג גדול לדמוקרטים במדינה דרומית כזו.

אבל מבחינת הרפובליקאים, הפסד אפשרי באלבמה יצביע לא רק על אימפוטנטיות פוטנציאלית בבחירות הביניים לקונגרס ב-2018 ובבחירות הבאות לנשיאות, ב-2010, אלא גם על סכנה ברורה ומיידית לליבת האג'נדה הפוליטית שלהם ב-2017: חוק הרפורמה במערכת המיסוי, שידוע גם בשם חוק קיצוצי המס לעשירים.

הסנאט ובית-הנבחרים צריכים ליישב את ההבדלים בין גרסותיהם להצעת החוק וכל אחד משני הבתים חייב לאשר את נוסח הפשרה הסופי. בסנאט, יכולים הרפובליקאים להרשות לעצמם עריקה של שני מחוקקים בלבד. ניצחון דמוקרטי באלבמה יכווץ את מרווח הביטחון הרפובליקאי שם לסנאטור אחד. אלה כרעיים רעועות למדי, בהתחשב בעובדה שלפחות לעשרה סנאטורים במפלגה יש השגות על הצעת החוק. הם הצביעו בעד גרסת הסנאט מתוך הבנה שתהיה להם הזדמנות להצביע נגד הגרסה הסופית אם היא לא תתייחס להשגותיהם.

הרבה תלוי אפוא בהצבעה באלבמה והשאלה היא בעצם אילו עקרונות אתיים מוכנה המפלגה הרפובליקאית לרמוס כדי לדחוף את האג'נדה שלה. "לרפובליקאים לא תהיה שום דרך להתמרק מצחנת המועמד ההומופובי, האיסלמופובי, הסקסיסטי, הגזעני הזה, שנוסף לכל מואשם בפדופיליה", כתב אתמול בעל הטור צ'רלס בלאו ב"ניו-יורק טיימס". "לא תהיה להם שום דרך לטעון, שמור הוא פשוט גידול נתעב שצמח מדשן זעמם של הבוחרים באלבמה. נשיא ארה"ב סמך עליו ידו והוועד המרכזי של המפלגה הרפובליקאית תומך בו תמיכה מלאה".

ובכל זאת, בלעדי התמיכה של לפחות חלק מהרפובליקאים באלבמה, רוי מור לא היה זוכה אפילו בכוכבית בשוליים של ספרי ההיסטוריה. איך אפשר להסביר את התמיכה הזו? האם התושבים שם באמת חשוכים עד כדי כך? מראיונות עם מצביעים באלבמה עולה שמור נהנה מתמיכת שתי קבוצות. האחת אינה מוכנה להאמין אפילו למילה אחת שמפרסם "וושינגטון פוסט", העיתון ה"ינקי" שחשף קובלנות של שבע נשים על הבריונות המינית של מור לפני 40 שנה, לרבות תלונה של נערה בת 14 אז, שתיארה כיצד מור הפשיט אותה וליטף את אבריה. לבני הקבוצה הזו אין מוסר כליות. כל הקובלנות האלה הם פייק ניוז ומייצגות קונספירציה ליברלית נגד הימין בכלל והנוצרים האדוקים בפרט.

בני הקבוצה האחרת מודים, שהם יודעים עם מי יש להם עסק, אבל סולם הערכים שלהם מאלץ אותם לתמוך בו. "אנחנו יודעים שמור מנוול, אבל הוא מתנגד מושבע להפלות, ואנחנו צריכים אחד כזה בקונגרס", אמר אזרח באחד מתוכניות החדשות בערוצי הכבלים. ובמילים אחרות: מור מכשיר בידי האל; פגום ככל שיהיה, ייתכן שתהיה לו חשיבות אדירה בחקיקה שתמנע טבח של מיליוני עוברים בעתיד.

כדי להעמיק את הבנת התופעה ששמה מור, כדאי, אולי, להביא כמה התבטאויות שלו. בשבוע שעבר, בראיון בתחנת רדיו נוצרית, הוא השתלח במיליארדר היהודי ג'ורג' סורוס ורמז שפניו מועדות לגיהינום ושכספו לא יציל אותו מגורל אכזר זה. המראיין ביקש לשמוע את דעתו של מור על "אגודת האנשים הפשוטים", ארגון שמעודד עבריינים שריצו את עונשם להירשם כדי להצביע בבחירות. "סורוס חושב שאם עבריינים יירשמו להצביע, הם יבחרו בדמוקרטים", אמר המראיין, למרות שסורוס אינו קשור כלל לארגון.

"סורוס מנסה לשנות את הרכבי אוכלוסיית הבוחרים", אמר מור. "הוא דוחף אג'נדה והאג'נדה הזו נושאת אופי סקסואלי. זו אג'נדה ליברלית וזה לא מה שהאמריקאים צריכים. זו לא התרבות האמריקאית שלנו. סורוס בא מעולם אחר שאני אינני מזדהה עמו".

"לא חשוב כמה כסף יש לו; הוא עדיין ילך לאותו מקום שאליו הולכים אלה שאינם מאמינים באלוהים ובמוסר ושאינם רוצים להיוושע", אמר מור. "זה לא מקום טוב".

ובהזדמנות אחרת הוא דיבר בשבח תקופת העבדות בארה"ב: "אני חושב שארה"ב נהנתה מגדולה כאשר המשפחות היו מאוחדות, אם כי אז הייתה לנו עבדות. אנשים דאגו אלה לאלה. למשפחות הייתה עוצמה. המשפחות היו חזקות. לארצנו היה כיוון".