כמו קוסם ששולף שפן, כמו מתאבד שקופץ ממגדל | פרשנות

בשעת לילה מאוחרת פרסם אתמול השר ישראל כ"ץ בטוויטר את העדפותיו המוזיקליות. אחד הכתבים צפה בו יושב, שעון לאחור בין שני כיסאות ריקים, עיניו עצומות. על הפודיום עמד אחד מחברי הכנסת של האופוזיציה ודיבר ודיבר ונאם ונהם. וכ"ץ, שמחויב לשבת בתוך המליאה מכוח כללי תקנון הכנסת לפיו חייב להיות שר נוכח בכל דיון, לקח חלק בתורנות באחת מן השעות הקטנות והקשות. השעות הללו בהן אף אחד לא צופה או מתעניין. על אוזניו של כ"ץ היו אוזניות-כריות JBL שחורות. לא אוזניית תנוך נייד זעירה, אלא המותג היקר, הגדול, זה שמבודד עבורו את רעשי המליאה המתישה.

מה שמע השר כ"ץ באוזניות? הוא העלה כאמור, את רשימת ההאזנה שלו ביוטיוב, סטייל אובמה (שהיה מפרסם לפני יציאה לחופשת חג המולד את הפלייליסט שלו), שכללה את איינשטיין-שטרית-דוכין: "כמו קוסם ששולף שפן, כמו מתאבד שקופץ ממגדל, כמו אסטרונאוט אבוד בחלל (...) בגללך לילה לא לילה, איך בגללך אני למטה למעלה, איך בגללך כלום לא הולך".

מי היה מאמין שאריק איינשטיין יכול היה לשיר מראש, מיכה שטרית כתב מראש וארקדי דוכין הלחין מראש טקסט שמתאר בדיוק את הנעשה בסביבתו של כ"ץ בימים אלה.

ה'קוסם ששולף שפן' הרי הוא ראש הממשלה נתניהו, תמיד נכון עם עוד טריק פוליטי בשרוול שמפתיע את כולם. לכל הפחות משאיר את חבריו לספסל הממשלה במתח פוליטי בריא עד לרגע האחרון. גם בסביבתו של כ"ץ מנסים להבין לאן הולכת הממשלה ה-34 של מדינת ישראל. האם היא תצליח להישאר במקומה אחרי הודעת המשטרה על המלצה על כתב אישום, או אחרי הודעת היועץ המשפטי לממשלה, ולמה שכ"ץ לא יקח את המושכות הפוליטיים עד לנובמבר 2019? הוא בטוח היה רוצה, אבל יותר הגיוני שה'קוסם' ישלוף שפן.

ה'מתאבד הקופץ ממגדל'? מי יהיה שר הליכוד שיקפוץ ויגיד שראש הממשלה צריך להשעות את עצמו עקב המלצות המשטרה? אותו השר יירשם הרי כ"מתאבד", כי גם אם נתניהו יואשם בעבירה החמורה ביותר - לקיחת שוחד - מתפקדי הליכוד לא יסלחו לאותו שר. הם אולי יצקצקו שהוא צודק, אבל לא חכם.

'כמו אסטרונאוט אבוד בחלל'? את המילים הללו שר איינשטיין על ח"כ בני בגין, האיש ההגון אך התלוש מן ההוויה הליכודית בת-זמננו. בשבוע שבו מחאו כפיים ליו"ר הסיעה לשעבר, דוד ביטן, הניצב בפני חשדות חמורים, ולתפקיד יו"ר הקואליציה נכנס ח"כ אמסלם כרוח סערה. זה השבוע שבו עבר חוק מן המוזרים והמסוכנים שבחוקי המדינה, כי נולד בחטא ולמענו של ראש ממשלה שחשוד בפלילים. חוק איסור פרסום המלצות משטרה שכל מטרתו להלך אימים על הרשויות היה אבן דרך בתולדות הכנסת ה-20, מן המוזרות והחריגות שבכנסות. כל חברי סיעת הליכוד התיישרו. ובגין, שישב לצידם על ספסלי הקואליציה, נראה אבוד בחלל.

'בגללך לילה לא לילה'. אותו משפט נכתב כשיר אהבה של גבר המזמר לאישה, אך אפשר להניח שהשר כ"ץ גם יכול היה להגיד אותו לנתניהו. המהלכים הפוליטיים של רה"מ גררו אחריהם מדינה שלמה טרוטת שינה, מפוהקת, עייפה, עם חקיקה שלא באמת משרתת את האזרחים, אלא רק את האזרח נתניהו - והכול הגיע לשיא בלילה לא לילה.

כיסאו של נתניהו במליאה, חוצץ רק בין השר גלעד ארדן לשר כ"ץ, עמד שם ריק. לא רק בלילה האחרון, אלא בכל לילות השבוע החולף. בגללו, לילה לא לילה, נאלץ כ"ץ לשבת שעות במליאה.

המצליף הנחוש חסון

זה היה גם השבוע של ח"כ יואל חסון. תפקוד מהוקצע, ללא סייג. האופוזיציה לא הצליחה לסכל את חוק פרסום המלצות המשטרה, אבל כן הצליחה לעבוד באחידות, בתזמון, בשיתוף פעולה - וזה לא עניין של מה בכך. ח"כ חסון ספג ביקורת רבה בהצבעה בקריאה ראשונה על החוק הזה, גם בעיתון זה, אבל יש לומר את האמת: מתוך 17 ח"כים של האופוזיציה שהבריזו בקריאה הראשונה, רובם היו של הרשימה המשותפת. לראשי האופוזיציה - בין אם זה ח"כ הרצוג הממלא את תפקיד היו"ר, או יו"ר העבודה, אבי גבאי, שנאלץ לצפות על הכל בשבתו מרחוק (הוא אינו ח"כ), וכמובן יו"ר הסיעה, המצליף הנחוש, ח"כ חסון - אין סמכות או סנקציה כלפי חברי הרשימה המשותפת או חברי אופוזיציה אם הם מחליטים להיעדר מהצבעות קריטיות.

השבוע, חברי הרשימה המשותפת לא ברחו.

ספסליהם היו מלאים והם עבדו ביעילות עם חברי המחנה הציוני ויש עתיד. הם צופפו שורות, הצמידו כיסאות ושרדו את השעות הארוכות. אולי היה זה ח"כ חסון שהצליח לשכנע אותם שהברזות רק יפגעו בהם, גם בקרב הבוחרים מן החברה הערבית. ואז חוק איסור פרסום המלצות עבר ברוב של 59:54, אבל בספר דברי ימי ההיסטוריה נרשם שהחשודים בפלילים בכנסת ה-20 לא השתתפו בהצבעה - נתניהו, ח"כ ביטן והשר חיים כץ.

בנוסף, חברות הכנסת רחל עזריה ומרב בן-ארי הודיעו מראש ליו"ר מפלגת "כולנו", משה כחלון, שלא יסכימו להצביע בעד דבר חקיקה שכזה. עזריה נעדרה מבניין הכנסת באופן מוחלט; בן-ארי שהתה בבניין אך לא נכחה במליאה. השר דוד אזולאי, נעדר גם הוא, מטעמי בריאות. והשר נפתלי בנט היה מחוץ לישראל. אלה הם האנשים שלא הצביעו בעד החקיקה הבזויה.

החגיגות של מרצ

בעוד שבוע תתכנס ועידת מפלגת מרצ להצביע על שינוי חוקה והרוחות במפלגה סוערות. ראשי המפלגה - זהבה גלאון ואילן גילאון - חלוקים על הצורך בתיקון שיטת הבחירות הפנימית בתוך המפלגה, אבל הצליחו להגיע להסכמה רק על דבר אחד בלבד: ב-22 במארס הם יערכו בחירות על זהות היו"ר הבא של המפלגה.

גלאון, שהתפטרה מהכנסת לפני כמה חודשים, מסתובבת בארץ ומנסה לשכנע את חברי הוועידה (כ-1,000 איש) שיש לפתוח את השורות, להעביר את הפריימריז של המפלגה לפתוחים, כאלה שכמעט כל אחד יכול להשתתף בהם באמצעות הליך רישום פשוט (כמו בחלק ממדינות ארה"ב), או לכל הפחות לפריימריז הדומים לאלה המתנהלים בבית היהודי, למשל, כשתקופת האכשרה היא של חודש. לשם השוואה, תקופת האכשרה (המתנה של חבר מפלגה עד ליום בו הוא יכול להצביע בפריימריז) בליכוד עומדת על 16 חודשים ובמפלגת העבודה היא של 6 חודשים. בבית היהודי, תקופת האכשרה צומצמה וגיל ההצבעה הופחת, כך שכל מי שנרשם להיות חבר במפלגה יכול היה להשתתף בבחירות.

לשיטת גלאון, הבחירות על ראשות המפלגה במארס צריכות להיות פתוחות, ובהתאמה - הבחירות לדירוג הרשימה של המועמדים, לכשיערכו, צריכות להיות פתוחות גם הן.

ביום שלישי בלילה, כששעון הפיליבסטר מתקתק, שלפה גלאון את חברתה, חברת הכנסת מיכל רוזין, ומשכה אותה איתה עד לסניף הקריות של המפלגה, מרחק של מעל לשעתיים נסיעה מירושלים. בראש הסניף עומד בחור צעיר במפלגה, אבל במרצ כמו במרצ, מדובר בכינוסים קטנים מאוד של חברי ועידה, כשהגיל הממוצע הוא לרוב מעל 70.

גלאון מספרת שכך היא חורשת את הארץ. מדברת עם חבר קיבוץ אחד בעוטף עזה, נוסעת עד אליו, רק כי הוא חבר ועידה. משם ממשיכה לקיבוץ סמוך, יושבת שם עם עוד שלושה חברים. מנסה לטפל בוועידת מרצ בפינצטה. מנגד, גילאון, חבר הכנסת הוותיק והמתחרה מול גלאון על ראשות המפלגה, מעדיף לשמר את המבנה הקיים במרצ. אם גלאון מנסה לשנות עם פינצטה, גילאון מעדיף לשים תחבושת עם פלסטר.

השבוע, ניסתה ח"כ תמר זנדברג לערוך מגעים בין הפינצטה של גלאון לבין התחבושת והפלסטר של גילאון. היא הציעה הצעת ביניים, 'משאף אוויר' נקרא לה. זנדברג שואפת לפריימריז פתוחים באמצעות מחיקת תקופת האכשרה (היבט שגלאון הסכימה לו), אך להחיל זאת רק בנוגע על הבחירות לראשות הרשימה (היבט שגלאון לא הסכימה לו). בצד של גלאון הבינו את הצעתה של זנדברג כניסיון לקבור את הפריימריז הפתוחים, ובעיקר בכל הנוגע לדירוג הח"כים ברשימה. מדוע? כי יש מועמדים פוטנציאליים במרצ שנוח להם לפעול בתוך ועידת המפלגה ולא לאפשר פתיחת שורות - וזה לאו דווקא ח"כ גילאון שמעמדו מבוסס מאוד הן בקרב הוועידה והן מחוצה לה.

גילאון, לעומת זאת, ממשיך ואומר שהחשיבות אינה בשינוי מרצ אלא בהסתערות המפלגה נגד הימין. "אני משקיע את האנרגיות שלי במאבק נגד הימין בראשות נתניהו - ראש ממשלה שטובע בחקירות ובשחיתות ומאבד את העשתונות. אני לא אעשה זאת באמצעות קטטות מפלגתיות ולא בשיטת בחירות כזו או אחרת. אני מתכוון להוביל את מרצ גדולה ומשפיעה, לפתוח שורות, לצאת לשטח, לגעת בלב של הישראלים. אני חושב ששיטת הפריימריז היא בעייתית, שמביאה תופעות פסולות, שאת חלקן ראינו לאחרונה גם בתוך הפריימריז במרצ. אנחנו מפלגת השמאל היחידה על המפה", הוא אומר, "ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיקרע מבפנים".

השיטה שגילאון רוצה בה לבחירות הפנימיות במפלגה היא הבטחת ייצוג למועמד חדש במקום החמישי ברשימה, הצבת יותר קלפיות בפריפריה, ועדת בחירות שתבטיח הוגנות ושקיפות, הגבלת תקרת הוצאות. מבחינתו, ועידת מרצ המונה כ-1,000 איש היא זו שתבחר את יו"ר המפלגה ותמשיך לדרג את המועמדים לכנסת הבאה.