למה 21 שנה לא עשו רפורמה בחברת החשמל? בגלל ספין. כי בכל פעם שמתגבש הסכם, מישהו מגיע עם הכותרת הזאת של "כמה זה יעלה לנו". 5 מיליארד שקל, כתבו היום בעיתון, כפי שכתבו 6 מיליארד שקל ב-2014 - הכותרת ההיא גרמה לשר האוצר יאיר לפיד לבטל את הסיכומים ולתקוע את הרפורמה לעוד 4 שנים. אז ברשותכם, נפרק לרגע את הספין הזה של "הרפורמה בחברת החשמל תעלה לנו מיליארדים".
למה "מיליארדים"? כי בחברת החשמל יש 10,000 עובדים, והסכם הרפורמה הוא ל-8 שנים: תעשו בעצמכם את החשבון ותראו איך נוסחת הקסם עובדת. תכניסו 1,000 שקל בחודש לעובד מצד ימין - ותקבלו בצד שמאל את המספר העגול 1 מיליארד.
זה אולי נשמע כמו בדיחה, אבל בגלל הסיבה הלא עניינית הזאת ותוצאת חשבון הסנדלרים האפקטיבית כל-כך, אי-אפשר לעשות רפורמה בחברת החשמל. אפשר בדואר ואפשר ברשות מקרקעי ישראל - אבל לא בחברת החשמל. היא גדולה מדי.
למה "לנו"? כל עובד ותיק שיורד ממצבת כוח-האדם של חברת החשמל מפחית בחצי מיליון שקל את עלויות השכר בחברה. 4 או 5 מיליארד שקל תעלה הרפורמה על פני 8 שנים, אבל היא תחסוך, על פני אותה תקופה 8 מיליארד. למשלם המסים, כלומר "לנו", היא לא תעלה אגורה, אבל למה לסבך בעובדות מיותרות?
למה "בחברת חשמל"? כי כשאנחנו שומעים על כסף שהולך לעובדי חברת החשמל, זה נורא מרגיז ומקומם. איך המדינה שוב מתקפלת בפני הסחטנים האלה, אוכלי החשמל חינם ומחזיקי השאלטר? הכעס לא מתעורר כשעובדים אחרים מקבלים תוספות שכר בלי שום סיבה והצדקה. לפני שנה, לדוגמה, קיבלו מאות אלפי עובדי המגזר הציבורי מיליארדים ככה סתם, במתנה.
הידעתם? שר האוצר משה כחלון לא הצליח לסגור ("לכנס" אומרים באוצר) את תקציב המדינה ל-2017. מה עשה כחלון? הרים טלפון לחברו הטוב, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, וסגר איתו על דחיית פעימות העלאות השכר בהסכם הקיבוצי לעובדי המגזר הציבורי. ניסנקורן הסכים כמובן לבקשה, בזכות החברות ובזכות העובדה שכחלון הסכים להגדיל את תוספת השכר מ-7.5% ל-7.75% - ההפרש הזה, רבע נקודת האחוז, יעלה למשלם המסים רבע מיליארד שקל בשנה. התרגיל עבר כל כך חלק, שכחלון עשה אותו שוב השבוע עם תקציב 2019. הכסף אותו כסף, הכיס הוא הפעם באמת הכיס "שלנו", אבל, מה לעשות, "כחלון נתן 0.25 נקודות אחוז לעובדי המגזר הציבורי" זה ממש לא כותרת כמו "נתנו 5 מיליארד שקל לעובדי חברת החשמל".
הכוח של קק"ל
"אצלנו בקק"ל אומרים: עברנו את העותמאנים, עברנו את המנדט הבריטי נעבור גם את שי באב"ד מנכ"ל האוצר", אמר השבוע דני עטר, יו"ר קק"ל, בראיון לרינו צרור בגלי צה"ל.
באוצר אמרו על המשפט הזה בתגובה שבקק"ל עוד יתגעגעו לעותמאנים אחרי שבאב"ד יגמור איתם. אני בספק.
חברת החשמל, שנוסדה 22 שנה אחרי קק"ל, עברה גם היא את העותמאנים ואת המנדט הבריטי ובכל זאת הסכימה לעבור רפורמה. חברת החשמל של היום איננה חברה מושחתת. היא אולי חברה לא יעילה ומסורבלת, אבל היא מצליחה לספק לאזרחי המדינה חשמל במחיר נמוך (יחסית לאירופה) וברמת אמינות גבוהה. רמת השירות שמקבל הצרכן בחברת החשמל גבוהה לאין ערוך מזו שהוא מקבל בחברות הסלולר והכבלים ובקרנות הפנסיה המופרטות.
קק"ל זה סיפור אחר לגמרי. הכוח הפוליטי עושה את ההבדל. המוניטין הנוראי של חברת החשמל נוצר בימים שיו"ר הוועד יורם אוברקוביץ' איים להכניס מצלמות לוועדת הכספים של הכנסת.
קק"ל מעדיפה את הגזר על המקל. היא שולטת בחברי הכנסת באמצעות מימון נסיעות לחו"ל ותקציבים שהיא מחלקת לראשי השלטון המקומי - שרצים לפקודתה להפעיל לחצים על חברי הכנסת. משום כך יכולה קק"ל לצפצף על הממשלה ועל העומד בראשה.
עם כל הכבוד לבאב"ד, גם הפעם אני מהמר על ניצחון החבר'ה עם הקופה הכחולה. איך אומרים בקק"ל? "קק"ל הייתה לפני המדינה, וקק"ל תהיה גם אחריה".
amiram-b@globes.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
