מה כל-כך מפחיד את שופטי העליון בשופטת מיכל אגמון-גונן?

השם הבולט בהיעדרותו מרשימת המועמדים של נשיאת העליון הוא של השופטת המחוזית המוערכת, ד"ר מיכל אגמון-גונן ■ עם זאת, לשכת עוה"ד צפויה לכלול אותה ברשימת מועמדיה לעליון

מיכל אגמון-גונן / צילום: איל יצהר
מיכל אגמון-גונן / צילום: איל יצהר

השופטת מיכל אגמון-גונן נמצאת שוב מחוץ ל"רשימת השופטים המומלצים" לקידום של נשיאי בית המשפט העליון. הנשיאה, אסתר חיות העבירה לאחרונה רשימה מעודכנת של מועמדיה לכהונת שופטים בעליון, לקראת סגירת רשימת המועמדים ב-8 בינואר 2018.

אל ארבעת השופטים, שפרסמנו ב"גלובס" כי חיות רואה בהם מועמדים ראויים לעליון - השופטת רות רונן מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופטים משה סובל וד"ר יגאל מרזל מבית המשפט המחוזי בירושלים, והשופט רון סוקול מהמחוזי בחיפה - הוסיפה הנשיאה חיות שלושה שמות: השופטים חאלד כבוב ושאול שוחט מבית המשפט המחוזי בת"א, והשופט פרופ' עופר גרוסקופף מבית המשפט המחוזי מרכז.

השם שבולט בהיעדרותו מ"רשימת המועמדים של חיות", הוא של שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיכל אגמון-גונן, שכבר הוזכרה כמועמדת לעליון כמה פעמים, אך לא זכתה בעבר לתמיכת שופטי העליון או נשיאיו. אגמון-גונן היא שופטת שנויה במחלוקת. מצד אחד, היא מאוד מוערכת על-ידי רבים, עצמאית מאוד במחשבתה ובעלת תפיסות מגובשות. היא אחת מהשופטים הבולטים בסוגיות של צדק חברתי וזכויות אדם, ואינה חוששת להצהיר שהיא רואה במשפט כלי לשינוי חברתי.

מצד שני, לאורך שנים, דבק בד"ר אגמון-גונן, לאו דווקא בצדק, המוניטין שכאילו היא סובלת מ"עצמאות יתר" ואפילו מרדנות; וכי דעתה בנושאים שונים לא מתיישבת עם דעת חלק משופטי העליון.

אגמון-גונן עבדה כעוזרת-משפטית של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, ואחר-כך מונתה בעצמה לשיפוט.

אף שהנשיאה חיות לא רואה בה מועמדת מועדפת לעליון, שמה של אגמון-גונן צפוי להיכלל ברשימת המועמדים הסופית, ומועמדותה תעלה בדיון הקרוב בוועדה לבחירת שופטים. זאת, לאור העובדה שלשכת עורכי הדין צפויה לכלול את אגמון-גונן ברשימת מועמדיה.

למען הגילוי הנאות, נזכיר כי אגמון-גונן דנה וקיבלה עתירה שהגיש "גלובס" בעבר. ביולי 2013, היא קיבלה את עתירת "גלובס" וסגן עורך העיתון, אלי ציפורי, לחשיפת רשימת החברות שקיבלו הטבות מס בהתאם לחוק עידוד השקעות הון. אגמון-גונן פסקה כי "ראוי ונכון הוא כי לא במחשכים יחולקו כספי הציבור מכוח החוק לעידוד השקעות הון, ולא יכול להיות ספק כי קיים עניין ציבורי רב באפשרות הציבור לבחון ולבקר את הליך מתן ההטבות, וודאי במועד זה שבו תקציב המדינה מצוי בעין הסערה הציבורית".

בהמשך, שינה בית המשפט העליון את ההחלטה. בניגוד לעמדתה של אגמון-גונן פורסמו בסופו של דבר הנתונים רק לגבי החברות הציבוריות שקיבלו הטבות מס, ולא נחשפו החברות הפרטיות הגדולות שקיבלו אותן, אשר נמנות עם 10 החברות הגדולות שנהנו מההטבות.

בזכות העתירה ובזכות ההחלטות של אגמון-גונן ושל שופטי העליון, נחשף, בין היתר, שחברת טבע קיבלה במשך 6 שנים (2006-2011) הטבות מס חסרות תקדים, בהיקף של 11.8 מיליארד שקל. בהמשך, התברר כי בשנת 2012 קיבלה טבע הטבת מס חסרת תקדים בסך כ-3.2 מיליארד שקל (לעומת כ-2.9 מיליארד שקל בשנת 2011).

שופטים
 שופטים

הצורך בפרסום הטבות המס שקיבלה טבע לאורך השנים, קיבל משנה-תוקף בחודשים האחרונים, כשהתברר שהחברה יוצאת למהלך פיטורים נרחב שבמסגרתו היא מבקשת לפטר 1,700 עובדים בארץ. המידע על ההטבות נותן גם לגיטימציה מוגברת למי שמבקר את גל הפיטורים ולאלה שמתנגדים לכך שהמדינה תסייע לחברה במצבה נוכחי.

מטעמה של הנשיאה אסתר חיות נמסר בתגובה: "הרשימה הסופית מצויה עתה בתהליך של הרכבה וטרם גובשה סופית. הרשימה צפויה להתפרסם ברשומות ביום 8.1.2018".

בזכות המוצא התימני: ח"כ נורית קורן מקדמת את מינויה למחוזי של רחל ערקובי

בכל הנוגע לישיבת הוועדה לבחירת שופטים הקרובה, תשומת-הלב העיקרית מתמקדת, מטבע הדברים, בבחירת שני שופטים חדשים לבית המשפט העליון, במקומם של השופטים יורם דנציגר ואורי שהם, שפורשים בשנת 2018 לגמלאות. אבל הוועדה תדון בעוד שורה ארוכה של מינויים לערכאות השיפוטיות בכל רחבי הארץ.

בין היתר, הוועדה תדון בשאלה אם לקדם את השופטת רחל ערקובי מבית משפט השלום בתל-אביב לבית המשפט המחוזי. מי שדוחפת לקידומה של ערקובי היא חברת הכנסת נורית קורן מהליכוד, חברת הוועדה לבחירת שופטים. קורן (בת לעדה התימנית) מצהירה בריש-גלי, שהסיבה לתמיכתה בקידום ערקובי היא מוצאה התימני של השופטת.

בתחקיר בתוכנית "עובדה", נחשף מפגש בכנס לשכת עורכי הדין בין חברת הכנסת קורן לבין נשיא המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, שבו ספר אורנשטיין בהתבדחות את השופטים ממוצא תימני שמכהנים במחוזי בתל-אביב. "אצלי יש הכי הרבה תימנים", נשמע ונראה אורנשטיין אומר לקורן בתחקיר. "לא נכון", ענתה קורן, בוא נספור עכשיו כמה תימנים יש". אורנשטיין ענה: "קאפח (השופט ציון קאפח. ח' מ'), טובי (השופט חיים טובי), שבח (השופטת יהודית שבח)".

גם בראיון שנתנה קורן ל"גלובס" במאי 2016, היא אמרה שברצונה ש"הוועדה תמנה שופטים ממגוון התרבויות שיש לנו בארץ, כדי לשקף את כל החברה". כאשר קורן נשאלה אם המוצא אכן משנה, או שיש לבדוק את כישורי המועמד באובייקטיביות, היא השיבה: "תראו לי כמה שופטים ספרדים יש בבית המשפט המחוזי; כמה תימנים יש במחוזי? יש במערכת המשפט גזענות לשמה, שבאה מהראייה המחשבתית שספרדי צריך כישורים עודפים כדי להיות שופט".

לפי מידע שהגיע ל"גלובס", קורן ניסתה להוציא מהנשיאה חיות הבטחה כי שופטי העליון בוועדה יתמכו בקידומה של ערקובי. חיות אמנם לא שללה את האפשרות שערקובי תקודם, אבל גם לא התחייבה שכך יקרה.

ח"כ נורית קורן / צילום: איל יצהר
 ח"כ נורית קורן / צילום: איל יצהר

"סיכול ממוקד" לשופט רון סוקול, ממועמדי חיות

ח"כ ענת ברקו מהליכוד נגד קידומו לעליון של השופט רון סוקול בעקבות פסק דין שבו קבע כי סטודנטים ערבים הופלו בקבלה למעונות

במאבקים על המינויים לבית המשפט העליון מעורבים יצרים, שאיפות ולחצים פוליטיים מכיוונים שונים. הפוליטיקאים החברים בוועדה לבחירת שופטים - שרת המשפטים איילת שקד, שר האוצר משה כחלון, וחברי הכנסת רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) ונורית קורן (ליכוד) - משפיעים על המינויים באופן ישיר, אבל גם פוליטיקאים רבים אחרים מנסים להתערב במינויים היוקרתיים לבית המשפט העליון.

דוגמה לניסיון התערבות בוטה כזה קרתה בימים האחרונים, כשחברת הכנסת ענת ברקו מהליכוד שלחה לשרה שקד מכתב שבו ברקו הביעה התנגדות נחרצת לקידומו לעליון של שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, רון סוקול.

מהמכתב שהגיע לידי "גלובס" עולה כי הסיבה שח"כ ברקו מתנגדת לקידומו של השופט סוקול נובעת מפסק דין שנתן סוקול באוגוסט 2006, שעוסק בקריטריון של שירות בצבא או בשירות לאומי, ככזה שנותן עדיפות לקבלה למעונות הסטודנטים באוניברסיטת חיפה.

באותו פסק דין קבע סוקול, בהתבססו בין היתר על עיקרון השוויון הנגזר מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כי אוניברסיטת חיפה הפלתה סטודנטים ערבים בקבלה למעונות, בכך שהיא עשתה שימוש בקריטריון של שירות צבאי או שירות לאומי בחלוקת המעונות לסטודנטים.

סוקול כתב בפסק הדין כי "תוצאת הכללתו של הקריטריון בדבר שירות צבאי ולאומי מהווה הפליה של מגזרים נרחבים ובמיוחד של המגזר הערבי". לדבריו, הגבלת ההטבה בקבלה למעונות רק למי שתרם בדרך של שירות צבאי או לאומי, עלולה להפלות סטודנטים, שתרמו למדינה ולחברה בדרכים אחרות.

על אף שפסיקתו של סוקול בסוגיית המעונות תואמת להלכות שהוציא תחת ידיו בית המשפט העליון לאורך שנים (למשל, בפסק דין קעדאן) ולערכי היסוד של המדינה, פסק הדין של סוקול לא מצא חן בעיני חברת הכנסת מהימין. נזכיר כי ערכי המדינה קובעים כי ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין.

ברקו לא חסכה בתיאורים פוגעניים, וכתבה לשרה שקד, בין היתר, כי: "שופט מן 'הסוג הזה' (של סוקול, ח' מ') המוציא תחת ידו פסק דין המתחזה לדיון אמיתי, אך כולו מכסה על רצון להצטייר כליברלי ונאור, האומר: 'חיילים - לא. ערבים - כן', כאילו ערבה המנגינה לאוזנו של מאן דהוא, לא יוכל לקבל את אמון הציבור בפסיקותיו האחרות".

ברקו מזכירה,כי הכנסת "הסירה את רוע גזירת פסק הדין הזה בשני תיקונים שעשתה ל"חוק לקליטת חיילים משוחררים", ובהם איפשרה לתת משקל בקביעת הזכאות לדיור במעונות, בין השאר, להיותו של המבקש חייל משוחרר.

השופט סוקול, חתנו של שופט בית המשפט העליון בדימוס, תיאודור אור (שגם פעל למען מינויו של החותן), הוא שופט מוערך, שנשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, ורבים משופטי העליון האחרים מעוניינים בקידומו, והוא גם מופיע ב"רשימת המועמדים של חיות" לעליון.

עם זאת, נכון להיום סיכוייו של סוקול להתקדם לערכאה העליונה הם קטנים, משום שלשכת עורכי הדין מתנגדת לכך. זאת, על רקע תלונה שהגישה בכירה בלשכת עורכי הדין במחוז חיפה, עו"ד תמי אולמן, בתחילת שנת 2017, שבה טענה כי סוקול שלח לה מסרים מאיימים באמצעות פרקליטים ושופטים, בניסיון לכפות עליה לתמוך בבחירתו לעליון בסבב הבחירה הקודם.

סוקול הכחיש את טענותיה של אולמן נגדו, ואמר כי לדברים אין כל שחר. "מעולם לא שלחתי שליחים לעו"ד תמי אולמן או לכל אדם אחר על-מנת לאיים עליה. מעולם לא אמרתי שעמדתה לגבי מועמדותי לבית המשפט העליון תפגע בעבודתה או תשפיע על יחסי אליה, ומעולם לא ביקשתי מאיש להלך עליה אימים. מדובר בהשמצה חסרת כל בסיס", כך סוקול.