"אם שולץ יספק את הסחורה, אין לי בעיה עם התגמול שלו"

כוכבים באים וכוכבים הולכים בשוק שלנו, את זה ראינו הרבה במשך השנים", אומר אילן רביב, מנכ"ל בית ההשקעות מיטב דש. "יש לא מעט דוגמאות לכאלה שהיו מצטיינים בשנה אחת ושנה אחרי זה היו בתחתיות הרשימה. ואלה שעברו אליהם לא קיבלו כלום: הם עברו על סמך תשואת עבר, שממנה לא נהנו, ומה שהם כן קיבלו הייתה השנה עם התשואה הפחות טובה".

רביב מעדיף להתייחס לפרספקטיבה ארוכה יותר לא רק מפני שכך מן הסתם נכון לחוסכים לחשוב, ולא רק מפני שהוא עומד בראש בית ההשקעות היחיד שחוגג (בשנה הבאה) 40 שנה כשהמקים המקורי, צבי סטפק, עדיין בסביבה ובחדר הסמוך לחדרו. אלא גם מפני ששנת 2017 לא היטיבה עם בית ההשקעות השני בגודלו בישראל, מבחינת מדדי התשואה בגמל ובהשתלמות ומבחינת התוכניות העסקיות שלהם (מקום חמישי בהשתלמות ומקום שלישי בגמל, כאשר בקרנות נאמנות ובתעודות סל התמונה ורודה יותר).

לאחרונה, יצא מיטב דש בקמפיין המדגיש את הניסיון הרב הנצבר בו, דרך הקמטים של יועצי ההשקעות; ואם המתחרים רוצים להיות נבזיים, הם יכולים לומר שמיטב מראה קמטים במקום תשואות. "המסר הוא ריצה למרחקים ארוכים", רביב מסרב להתרגש מההקנטה. "בענף שלנו אין כמעט גופים עם ותק כזה. כולל אלה שהתמזגו או עברו ידיים. ועם כל המיזוגים שלנו כאן, צבי סטפק ייסד את המקום בדירה ברמת גן ב-1979 והוא ממשיך לעבוד. יש המשכיות, יש עובדים ותיקים".

בוא נחזור לתשואות.

"אני מסתכל על התשואות שלנו לאורך שנים, ואומר שאנחנו במקום טוב. היו לנו שנים שבהן הצטיינו והיו לנו שנים פחות טובות. אבל צריך לזכור שתשואות עבר לא מנבאות על העתיד, והלקוח צריך לראות שהוא בידיים טובות לאורך זמן, ושהוא לא נמצא אצל מישהו שיכול ליפול על הפנים".

את זה אתה יודע, אבל לקוחות מסתכלים על תשואות עבר ועוברים מבית השקעות למשנהו. אתם למשל חווים נטישה בתחום קרנות הגמל. רק בנובמבר היו פדיונות של 234 מיליון שקל.

"אין לנו נטישה מאוד גדולה. מיליארדי שקלים נכנסים ויוצאים כל שנה, וחלק מהלקוחות עוזבים מסיבות אובייקטיביות - בשל הגיל (שמאפשר לפדות את הקרן) או כי הם מעדיפים להשקיע בשוק הנדל"ן. אבל נכון שב-2017 הפסדנו כסף מול המתחרים והעברנו להם כסף. 2017 לא הייתה השנה הטובה ביותר שלנו מבחינת תשואות".

אז אפשר להבין את הלקוחות, לא?

"זו טעות בעיניי להעביר את הכסף על סמך שנה אחת, אבל יש גורם בשוק שמעודד את ההעברות האלה מצד לצד, ואלה סוכני הביטוח. קל יחסית להעביר לקוחות מבית השקעות למשנהו או מחברת ביטוח אחת לאחרת על סמך תשואות עבר, ואם מערך התגמול הוא כזה שמעודד סוכנים על המעבר בעזרת עמלות חד-פעמיות - אז יש להם תמריץ לעשות זאת. למרות שכל המחקרים מראים שכשאתה עובר באופן תדיר זו טעות. צריך לדבוק בבית השקעות אחד שיש לו שנים טובות יותר ופחות".

ואתם לא עובדים ככה עם סוכנים?

"אנחנו עובדים באותם מנגנונים כמו כולם עם סוכני ביטוח. ברומא התנהג כרומאי. אבל אני בהחלט חושב שזו לא הדרך הנכונה לאורך זמן עבור לקוחות, ואנחנו מסבירים את זה ללקוחות כל הזמן בדרכים שונות - בכנסים או בדיוור".

איך אתה מנתח את 2017?

"בואי נגיד שהיו לנו שנים יותר טובות בטבלאות התשואה, ואני בטוח שיהיו לנו שנים יותר טובות קדימה. אם ניכנס לפרטים, היו מתחרים שהיו חשופים יותר מאיתנו לטכנולוגיה ולענף הנדל"ן, שהייתה לו שנה טובה מאוד, ומה שפגע בנו בין השאר היה חשיפה לענף הפארמה - וטבע בתוכו".

התרומה השלילית של טבע

לאחר שהתאוששה קלות בחודש האחרון, פועל יוצא של הצגת תוכנית הקיצוצים האגרסיבית שלה, שוויה של טבע נחתך "רק" בחצי בסיכומה של 2017. נתון שמשקף צניחה של קרוב ל-80% בערך החברה לעומת הערכים שבהן היא נסחרה רק לפני שנתיים, כשהאופוריה מעסקת אקטיביס עדיין מילאה את החלל. בשיחה עם G חושף כעת רביב את חשיפת בית ההשקעות שלו למי שעד לא מאוד מזמן כונתה "מניית העם", ומרכיב סולידי למדי בתיק ההשקעות המוסדי.

"התרומה השלילית של טבע היא בין 0.3% ל-%0.4 מנכסי הלקוחות ב-2017", הוא אומר. "אני שמח שחלק מזה חוזר כבר (עם עליית המניה), וזה סימן שהמנכ"ל עושה את הצעדים הנכונים, ואני מחזק את ידיו. אולי זה לא פופולרי להגיד את זה, אבל אם אדון שולץ יצליח לספק את הסחורה בטבע, אין לי שום בעיה עם התגמול המאוד חריג שלו בגובהו - כי אני לא מכיר הרבה אנשים שהיו יכולים לעשות את זה, ועל משהו שהוא נדיר, צריך לשלם פרמיה".

וכמשקיע שנפגע, כמה אתה כועס על טבע?

"הסיפור של טבע הוא ייחודי בכך שטעויות עסקיות שנעשו, הביאו לתוצאה כל-כך גרועה בזמן כל-כך קצר. לרוב, כשמנהלים עושים טעויות עסקיות, זה מתגלה אחרי הרבה שנים כשהצעדים לא מממשים את הציפיות. אבל לראות את זה כל-כך מהר לאחר השלמת העסקה, זה מאוד נדיר.

"הלקח הנוסף המאוד חשוב מטבע זה המינוף. חלק גדול מהבעיות שהחברה נמצאת בהן נובעות ממנו. לו היו עושים עסקה באמצעים עצמיים והעסקה הייתה פחות טובה - כמו שקרה להם גם בעבר - אז אולי השוק לא היה אוהב את זה, וזה לא היה תורם למחיר המניה. אבל ברגע שיש גם מינוף, מתעוררים סימני שאלה על עצם ההישרדות, וזה מעצים את הבעיה. אני חושב שהם עשו טוב שהם מינו את המנכ"ל החדש, ועם כל הצער לעובדי טבע, אני גם חושב שהוא עושה את הצעדים הנכונים.

"ואם אפשר לומר משהו שאולי יכול לנחם קצת את עובדי טבע, זה שאומנם שום זמן לא נראה כמו זמן טוב לחטוף הודעת פיטורים, אבל לפחות היום שוק העבודה חזק מאוד ואני מאמין שהרבה מאוד מעובדי טבע ימצאו את עצמם במקומות עבודה אחרים. רמת האבטלה היא מהנמוכות שהיו לנו. ואני יודע את זה גם כמעסיק - יש כאן כמעט אלף עובדים, ואני כאן במאבק יומיומי. חוטפים לי עובדים, בעיקר בתחומי IT, וזה מצב שלא ראיתי כמוהו".

חזית תוססת נוספת שבה מעורבת מיטב דש בימים אלה היא הישורת האחרונה ברכישת אפריקה ישראל על-ידי מוטי בן משה, וזאת לאחר שמחזיקי האג"ח הצביעו בעדו ולא בעד נתי סיידוף (שמאז פנה להציע לרכוש את השליטה ביורוקום, שמחזיקה בשליטה בבזק). מיטב דש עצמם, ביחד עם מוסדיים אחרים, העבירו את תמיכתם מסיידוף לבן משה ממש ברגע האחרון.

"במסגרת התהליך", מסביר רביב, "העברנו כמה פעמים את התמיכה שלנו מצד אחד לשני, בהתאם להערכה הכלכלית ולשווי שכל אחד מהמתמודדים נתן. אנחנו מדברים עם שתי הקבוצות ולשתיהן הבהרנו שנלך עם מי שייתן לנו את העסקה הכי טובה. בנושא הזה יש לנו רק מטרה אחת: לקבל תמורה מקסימלית עבור אגרות החוב של קבוצת אפריקה. ולכן, זה מה שעשינו ונמשיך לעשות, ובדקה ה-90 ניתן את קולנו - ואנחנו מחזיקים גדולים, משהו כמו 250 מיליון שקל, חלק בקרנות, חלק בחיסכון ארוך הטווח".

זה כמובן מביא אותנו לדבר על תספורות.

"מי שנותן חוב, צריך להביא בחשבון שיקרה מצב שגוף לא יוכל להחזיר חוב. אם זה קורה בגלל מצב כלכלי אובייקטיבי, אז אנחנו יודעים ללכת איתם יד ביד ולנסות להוציא את המקסימום. אם זה קורה מסיבות שאנחנו לא אוהבים, כמו עסקות בעלי עניין או משיכת דיבידנדים, אנחנו יודעים גם להילחם ולחשוף שיניים.

"אני מבין את רחשי לב הציבור שכל תספורת כואבת להם, כי יש בזה גם ממד ערכי שאני לא מזלזל בו. אנחנו אומנם לא ממונים על ערכים במדינה אלא על הנבת תשואות לחוסכים שלנו, אבל אנחנו ערים לגמרי גם לממד הזה".

ודעתך נחה כשאתה, כמשקיע מוסדי גדול, מביט במראה?

"לדעתי, ההתנהלות שלנו בהסדרי החוב האחרונים היא טובה מאוד. באפריקה ישראל לדוגמה, אנחנו כבר מדברים על 80% מהחוב שחוזר, ואני מזכיר לך שלא כולם קנו את החוב במחיר מלא, וגם אנחנו קנינו במחירים יותר נמוכים, ולכן בסך הכול, הפגיעה בחוסכים מהחוב של אפריקה ישראל תהיה קטנה יחסית, ושאפו לכל מי שמעורב בתהליך התמחרות מאוד אגרסיבי שנמשך ונמשך, אבל הניב כבר עכשיו תוצאות פנטסטיות ואני מקווה שיסתיים בימים הקרובים. באופן כללי, אני חושב שרוב הפרשיות האלה מאחורינו, לפחות בסייקל הנוכחי".

"אנחנו לא על המדף"

רביב, 55, התחיל את הקריירה בבנק ישראל, ולאחר מכן עבד קצת בבנקאות בחו"ל, בלונדון ובז'נבה. הוא חזר לארץ לקבוצת דיסקונט, והיה אחראי על שווקים, חדרי עסקות ונוסטרו. לאחר מכן ניהל במשך חמש שנים את יובנק ומזה שמונה שנים הוא מנהל את מיטב דש הממוזג.

עד לא מזמן אמור היה בית ההשקעות להירכש על-ידי הקרן האירופית-סינית XIO בתמורה לקרוב למיליארד וחצי שקל, אולם באוגוסט האחרון העסקה ירדה סופית מהפרק לאחר שהקרן לא עמדה בדרישה להגיש בזמן את הבקשות המתאימות לרגולטורים. "כשהבנו שהם מתקשים", מסביר רביב, "ביטלנו את העסקה".

זה כרוך בעבודה לא פשוטה

"ביומיום לא הרבה, בעיקר בזכות זה שכמעט כולם בחברה לא עסקו בעסקה מעבר ללקרוא על זה בעיתונים או בהודעות, שאני הייתי מוציא להם מדי פעם. גם כשהעסקה הופסקה לא הייתה פגיעה, חוץ אולי מאשר האכזבה של העובדים, שכולם בעלי אופציות ולמשך זמן מה חשבו שהאופציות שלהן שוות יותר כסף".

והמניה שנפגעה וצנחה השנה ביותר מ-25%.

"כן, המניה בהחלט שיקפה את ההסתברות שתהיה עסקה, וברגע שביטלנו את העסקה, היא חזרה אחורה. מהבחינה הזאת, העובדים שלנו חוו קצת מפח נפש".

אתה לא נשמע מאוכזב מדי.

"לא היינו על המדף לפני העסקה, וכאשר קיבלנו הצעה, בפרמיה של בין 40%-60% מעל מחיר השוק, כחברה ציבורית היינו חייבים לבדוק אותה ולתת לה סיכוי. אם אני כמנכ"ל הייתי אומר לא תודה, מחר בעלי המניות מהציבור היו באים ושואלים למה אתה מתנהג ככה, וההמשך הישיר של שאלה כזאת הוא לעיתים קרובות תביעה ייצוגית".

אלה בעלי המניות מהציבור, המוסדיים ואחרים. ומה עם בעלי השליטה? משפחת סטפק ואלי ברקת (המחזיקים חלקים שווים של כ-28% כל אחד) הפסידו אקזיט שקשה להשיג בדרך אחרת.

"עובדתית, את צודקת שיותר קשה למכור מניות בשוק החופשי מאשר בעסקה למשקיע, אבל אני חייב להגיד שמשפחת סטפק, בלשון המעטה, לא התלהבה כבר מהפעם הראשונה שדיברנו איתם על העסקה. זו משפחה שמחזיקה בבית ההשקעות עוד מעט 40 שנה, ויש דור המשך - והם רואים את עצמם עוד הרבה שנים מנהלים את בית ההשקעות הזה".

אלי ברקת התלהב יותר?

"אני לא רוצה לדבר בשמה של קרן BRM (שדרכה מחזיקים אלי ברקת ושותפים במיטב דש), אבל מן הסתם הם לא בעסק 40 שנה. הם הצטרפו ב-2010 (אז רכשו את בית ההשקעות דש, שב-2013 מוזג עם מיטב), והם משקיעים יותר פיננסיים. הם לא באים מעולמות של שוק ההון כמו משפחת סטפק, אז אני חושב שיש להם הסתכלות קצת אחרת".

עכשיו, כשהעסקה בוטלה, אתם כן על המדף?

"לא, אנחנו לא על המדף. אם תגיע הצעה שנרגיש מחויבים לבדוק אותה, נבדוק אותה, אבל אנחנו לא הולכים לחפש הצעות, אין לנו בזה צורך ואנחנו לא עושים שום דבר אקטיבי".

"אחד היתרונות של העסקה עם XIO שלא יצאה לפועל", אומר רביב, "הייתה שבאו מומחים מחו"ל (מטעמם) ובחנו אותנו ונתנו לי כל מיני תובנות. הם אמרו לי, אתם מנהלים הרבה מוצרי השקעה מסורתיים, אבל איפה כל העולם האלטרנטיבי? למה אין לכם קרנות גידור, או קרנות אשראי, או קרנות השקעות פרטיות? אז זה דבר שכבר התחלנו איתו, והיום הוא מתנהל בעיקר מול לקוחות כשירים (שנכסיהם הנזילים עולים על 8 מיליון שקל והחוק מאפשר להציע להם הנפקות פרטיות).

"יש לא מעט לקוחות כשירים בישראל, והם שומעים על המוצרים שלנו מפה לאוזן. ללקוחות האלה אנחנו כבר מציעים שתי קרנות, האחת קרן נדל"ן שפתחנו עם הרבור גרופ בארצות הברית, והיא גייסה כ-50 מיליון שקל, וקרן נוספת שפתחנו עם פגאיה, חברת פינטק שפיתחה שיטת השקעה בפלטפורמות אשראי צרכני בארצות הברית, שאמורה להשיג בעזרת האלגוריתמים שפיתחה תשואות טובות יותר מהמקובל שם. הקרן הזו גייסה 100 מיליון שקל".

נשמע שאתה מפנים את הביקורת.

"אנחנו כל הזמן לומדים. מי שמנהל השקעות ואיננו צנוע, לא ישרוד. אנחנו חושבים שצריך לעשות את הדברים הנכונים, ובסופו של דבר התוצאות נראות, כמו שהן נראות בקרנות הנאמנות ותעודות הסל שלנו - שני תחומים שבהם אנחנו מובילים. אבל מעבר לכך, אני חושב שחלק גדול מתשואות העתיד יהיה בנוי על נכסים לא סחירים - בתחומי אשראי, נדל"ן, פרייבט אקוויטי וקרנות הון סיכון.

"פרט להשקעות נדל"ן עם הרבור גרופ, השקענו בפרייבט אקוויטי עם מספר קרנות מחו"ל וגם עם קרנות בארץ. אנחנו חשופים מאוד לפימי ולפורטיסימו, השקענו לאחרונה בקבוצת ויולה - גם בקרן הרגילה שלהם וגם בקרן הפינטק שלהם. השקענו הרבה בקרן פונטיפקס (בתחום ביוטכנולוגיה ופארמה), ולאחרונה גם בכלל תעשיות ביוטכנולוגיה (מיטב דש השקיעה כ-25 מיליון שקל והפכה לבעלת 5.3% מהמניות), קנינו תיקי אשראי מבנקים ועוד.

"כל הדברים הללו עוד לא באו לידי ביטוי בתשואות נוכחיות, כי זה עדיין רכיב יחסית קטן - 15%-20% מהנכסים - אבל הוא הולך וגדל. ובעולם של היום, עם ריביות כל-כך נמוכות, שוק מניות לא זול ושוק אג"ח יקר מאוד, ההשקעות האלה יתנו את אותותיהן בעתיד, וגם יעזרו להתמודד עם התנודתיות של שוק ההון ולייצר יציבות".

"המהלך נכון, הביצוע לא"

מקום אחד שבו ביקש מיטב דש להתרחב אליו הוא תחום הפנסיה, כשבמכרז קרנות פנסיה ברירת מחדל, הוא היה בית ההשקעות אחד משני הזוכים בסוף 2016. מדובר בקרנות פנסיה עם דמי ניהול נמוכים משמעותית מהמקובל בשוק - מיטב דש הציעה את המחיר הנמוך ביותר, 1.31% מההפקדות החודשיות ו-0.01% על הסכום הנצבר בקרן, והזוכה השני, הלמן אלדובי, הציע 1.49% מההפקדות החודשיות ו-0.001% על הסכום הנצבר. לשם השוואה, הממוצע בשוק הוא מעל 3% חודשי ודמי הניהול המקסימליים הם 6% (ו-0.5% על הצבירה).

לקרן ברירת מחדל מצורפים עובדים שלא בחרו קרן פנסיה ומעסיקים אמורים לצאת עם מכרזים לקרנות כאלה ולא לשקוט על הקיים עם חברת הביטוח הוותיקה שלהם, ועם דמי הניהול הלא נמוכים שלה. אלא שגלגלי המהפכה מתגלגלים לאט מהצפוי, הלובי החזק של חברות הביטוח וקרנות הפנסיה הוותיקות הפעיל לחצים, ומיטב דש מאוכזבים בינתיים מכמות המצטרפים, העומדים לדברי רביב על 50 אלף איש בלבד עד כה. כמו כן, המעסיקים חויבו בינתיים, החל מיולי 2016, לקיים מכרז מסודר לקרן הפנסיה, אבל קיבלו ארכה עד מארס 2019 לבצע מכרז על-פי הקריטריונים החדשים של ברירת מחדל, המחייבים שדמי הניהול יהיו חלק משמעותי מהשקלול.

מה המשמעות? עבור הקרנות הקיימות, עוד זמן יקר של דמי ניהול גבוהים. עבור החוסכים - פחות כסף, ועבור מיטב דש - דשדוש בהצטרפות לקוחות.

ואולי טעית? מכרז ברירת מחדל נשמע משהו שמתאים לגוף קטן שמנסה להיכנס למגרש של הגדולים, לא לבית ההשקעות השני בגודלו.

"אנחנו אומנם בית השקעות גדול, שמנהל 130 מיליארד שקל נכסים, אבל בעולם הפנסיה אנחנו שחקן יותר קטן, עם קרן בינונית בגודלה. כי חמש חברות הביטוח רצו קדימה, קנו קרנות פנסיה ופיתחו אותן, ובתי ההשקעות נמצאים משמעותית מאחור בהקשר הזה. מבין בתי ההשקעות, יש לנו הקרן הגדולה ביותר (כ-8 מיליארד שקל), וראינו בזה הזדמנות להיכנס לעולם הפנסיה באופן משמעותי יותר. עולם הפנסיה - בניגוד לעולם הגמל וההשתלמות - לא טופל מבחינת דמי ניהול עד קרן הפנסיה ברירת מחדל, ואנחנו רואים נתונים על מאות מיליוני שקלים הכנסות מדמי ניהול, ועל מיליוני לקוחות שמשלמים דמי ניהול מקסימליים. הבנו את הצורך להיכנס לשם, וכשאנחנו רואים שמשהו נכון, ושהרגולטור יוזם ותומך, אני בעד להצטרף".

המתחרים אומרים שמרוב להיטות להצטרף, קבעתם דמי ניהול נמוכים כאלה שקשה להניח שתוכלו לספק באמצעותם שירות טוב, ובעיקר תשואות טובות.

"אני מניח שלו הייתי בא רק עם קרן פנסיה ומנסה עם דמי הניהול האלה לבנות מערך השקעות ראוי, היה לי קשה. אבל יש לנו מערך השקעות שמטפל בכל החיסכון ארוך הטווח, שמגיע אצלנו ל-50 מיליארד שקל, ואני גם מזכיר שב-2016, בתחום התשואות בפנסיה היינו מספר 2 בשוק. זו אותה קרן שאליה מצטרפים לקוחות ברירת המחדל, אבל בדמי ניהול למצטרפים חדשים עד נובמבר 2016, המובטחים לעשר שנים".

ובכל זאת אתה לא מרוצה.

"המהלך של האוצר נכון, אבל לא הביצוע. רשות שוק ההון לא מנהלת אותו נכון. ביקשנו להקדים את פתיחת המכרזים לברירת מחדל למארס 2018, וכבר הייתה הסכמה, אבל בסוף ועדת הכספים אישרה שייפתחו רק המכרזים של אנשים שנמצאים בדמי ניהול מקסימליים. כלומר, אדם שמשלם דמי ניהול גבוהים, אבל לא מקסימליים, יחכה עוד שנה.

"למעסיקים אין אינטרס ומניע לפתוח מכרזים חדשים כי בשבילם זו טרחה, והקיים נוח להם. אבל העובדים שלהם משלמים דמי ניהול עדיף ובגדול, לעומת מה שיכלו לשלם. אז אנחנו מחכים למארס 2018, שלפחות חלק מהבעיה תיפתר. פתרון שאר הבעיה יקרה רק במארס 2019 - עוד שנה שאנשים רבים ישלמו דמי ניהול עודף, בסכומי עתק".

איך אתה מסביר את ההחלטה של הוועדה?

"זה נורא פשוט. יש מילה מאוד פופולרית אצל פוליטיקאים, פשרות. מגיעה קבוצה א' ומסבירה למה צריך להוריד עכשיו את דמי הניהול, מגיעה קבוצה ב' ומסבירה למה לא צריך, והפוליטיקאים מאוד אוהבים לעשות פשרות ולצאת קצת בסדר עם כולם. אני חושב שהפשרה שעשו כאן לא נכונה. הייתה להם תמיכה ציבורית, ובבירור זה לטובת העמיתים להקדים את פתיחת המכרזים. אני גם חושב שרשות שוק ההון לא לחצה מספיק, ונתנה ללחץ של קרנות הפנסיה הוותיקות וחברות הביטוח להכריע. המהלך שדובר עליו בקיץ 2016, יקרה רק באמצע 2019, בלי שום סיבה עניינית".

וגם אתכם זה צינן עסקית. בניתם על הצטרפות גבוהה בהרבה.

"עשינו תוכנית עסקית שמרנית, בנינו על צירוף של כ-45 אלף בשנה הראשונה, והגיעו קצת יותר. אז עם התוכניות העסקיות שלנו אנחנו מרגישים נוח. אבל הפוטנציאל הוא למאות אלפים ולא לעשרות אלפים, וזה יקרה. רק חבל על הדחייה".

מרשות שוק ההון נמסר בתגובה כי "הרשות פועלת למיצוי זכויותיהם של מבוטחים וחוסכים בישראל. לכן פעלה הרשות לבחירת שתי קרנות ברירת מחדל בדמי ניהול מינימליים לחוסכים. כאשר מצאנו כי הסכמים שנחתמו, טרם יישום ההסדרה החדשה, השיתו דמי ניהול מקסימליים על העובדים, התערבנו וביטלנו הסכמים אלה על מנת ליצור חדשים בדמי ניהול נמוכים משמעותית".

בוקסה

"רוח גבית לאשראי חוץ בנקאי"

אחרי האשראי העסקי, רביב מסמן את הצרכן הרגיל

בספטמבר השנה, הושלמה ההיטמעות של חברת ההלוואות החברתיות eLoan בתוך מיטב דש. אי-לואון, חלוצת ה-P2P (הלוואות מאדם לאדם) בישראל, נרכשה בהדרגה ולבסוף הפכה למיטב דש הלוואות, שקבעה רף מינימום למעוניינים בהלוואות של 50 אלף שקל. הסכום הזה קצת מנטרל את הרוח הראשונית של ההלוואות האלה, שבהן משתתפים במשחק שחקנים קטנים שרוצים להלוות סכומים של אלפי שקלים בודדים ולהרוויח קצת, דרך פלטפורמה בטוחה. בנוסף, מיטב דש גם הודיעה כי מיטב דש הלוואות תהיה גם הזרוע שלה עצמה למתן אשראי.

"קנינו את אי-לואון, כי האמנו שזו פלטפרומה מעניינת לאשראי צרכני", אומר רביב. "גם P2P אבל גם - ואמרנו זאת מהתחלה - לאשראי צרכני שאיננו כזה. יש פה דוגמאות לחברות טובות בארץ שבנו עסק יפה מאשראי צרכני (כמו מימון ישיר). המודל העסקי של P2P בישראל עדיין לא בשל. אחרי ארבע שנים, כל השוק הזה מגלגל מאות מיליוני שקלים בודדים, ולא מחזיק עסקית את החברות. אני יודע שכולם מקווים שזה יצמח, אבל חוץ מלקוות שזה יצמח, נכון לבנות עסק של אשראי צרכני לצד עסק של אשראי לחברות קטנות ובינוניות, כמו שיש לנו בפנינסולה (שמיטב דש רכשה בה את השליטה והיא השנייה בגודלה בתחומה).

"יש רוח גבית מאוד חזקה בכל מה שקשור לאשראי חוץ בנקאי היום, מצד הרגולטורים והפוליטיקאים. הם מבינים שחלק מהוזלת יוקר המחיה לאזרחים יבוא על-ידי הצבת אלטרנטיבות לבנקים בתחומים מסוימים, כגון אשראי. בתחום האשראי העסקי, הבנקים כבר מחזיקים פחות ממחצית כי שם נכנסו הגופים המוסדיים בתור תחרות. עכשיו אנחנו בדרך למהפכה הזאת גם בתחום האשראי הצרכני".

עם כל הכבוד למהפכה, היא לא השיקול המרכזי שלך בכניסה לתחום הזה.

"כמובן שיש לי גם שיקולים עסקיים בכניסה לאשראי, כדי לייצר גיוון. אנחנו מספיק שנים במשחק כדי לדעת שיש מחזורים וגלים בשוק ההון. היום אני במצב ש-30% מההכנסות של בית ההשקעות מגיעים מדברים שלא קשורים לניהול השקעות. עבדנו קשה כדי להגיע לכך, ואני שואף ליותר, להגיע לחצי-חצי".

אז זה טוב עבורך. ועבור הצרכנים? בשעתו, חברי הכנסת דיברו על כך שאשראי חוץ בנקאי ייתן נגישות לכאלה שלא יכולים לקבל אשראי מהבנק. לא נראה לי שאתה תרצה להסתכן כך.

"אני לא חושב שעידוד האשראי החוץ בנקאי יפתור את בעיית מודרי האשראי. הגופים שנכנסים לתחרות בבנקים הם גופים עסקיים, שצריכים לדאוג שכמה שיותר מהכסף שהם נותנים כאשראי, יחזור הביתה בשלום. אם המדינה רוצה לתמוך בפלח כזה או אחר של אוכלוסייה, יש לה הרבה כלים לעשות את זה, אבל היא זו שצריכה לפרוס את רשת הביטחון".

אז במה אתה משפר את תנאיהם של אלה שיכולים לקבל אשראי מהבנק?

"התחרות במערכת הבנקאית נמדדת בכמה דברים. אחד הוא המחירים, אבל צריך לבחור על מה בדיוק מדברים כשמדברים על מחירים. צריכים לדבר על מחיר האוברדראפט בבנקים, על מחיר של הלוואות של כרטיסי אשראי, הלוואות של בנק ירושלים. זה הלוואות בריביות של 12% וצפונה.

אתה משווה את עצמך להלוואות הכי יקרות. בוא נדבר על הלוואה רגילה בבנק.

"לקוח רציונלי ייקח קודם כול את המקורות הזולים לו ביותר. מי שיכול לקבל בבנק בתנאים יותר נמוכים, שייקח בבנק. גם לנו יש הלוואות בריביות סבירות מאוד של 6%-4%, אבל כשמדובר בלקוח שהבנק מכיר כבר 20 שנה ומוכן להלוות לו במחיר נמוך, אני לא משלה את עצמי שהלקוח יגיע למיטב דש.

"הנושא השני שאנחנו מתחרים בו הוא הנגישות והמהירות. כשיצאנו לדרך בנושא הזה גילינו שאחד הדברים שהכי הפריעו ללקוחות היה הצורך ללכת לסניף ולחתום על ניירות. אנשים לא מרגישים בנוח. הם מרגישים חשופים, ואם הם יכולים לעשות את זה בבית שלהם מול המחשב, ואתה מסביר להם שההפרש בריבית יכול להיות 200-300 שקל על פני הלוואה לשנתיים-שלוש - הרבה מוכנים לשלם את המחיר הזה על הנגישות".

בוקסה

הצליח עם הבורסה והאכיפה, פחות עם ההקלה ברגולציה

רביב על הקדנציה של שמואל האוזר

אילן רביב הוא חסיד גדול של תהליך הפרטת הבורסה. לפני זמן-מה קנו מיטב דש את חבר הבורסה של בנק ירושלים, והפכו למחזיקי 5.3% מהבורסה. "ברגע שיש מניות עסקיות חופשיות של הבורסה", הוא אומר, "זה יאפשר בעתיד להוסיף שותפים עסקיים נוספים כגון משקיעים או בורסות מחו"ל, זה יכול להיטיב עם הבורסה בארץ.

"אני חושב שהצעד של חלוקת מניות הבורסה הוא אחד הנדבכים שהתחילו להחיות את הבורסה. אני עוד לא רוצה להגיד שהבורסה קמה לתחייה והכול מצוין, אבל רואים הרבה סימנים ויש מעשים וסימנים שאכן אנחנו בכיוון הנכון. גויסו אג"חים ועכשיו גם מניות וחברות חדשות הצטרפו. 16 הנפקות ראשוניות מתחילת 2017 זה נתון יפה מאוד בעיניי. גם הכנסת מכשירים חדשים כגון מניות בכורה (נייר ערך היברידי, בין אג"ח למניה) ורפורמת המדדים, שהרחיבה את מדד ת"א 100 לת"א 125, מאוד עזרו".

אנחנו בדיוק בתקופה של חילופי ראשי רשות ניירות ערך. איך אתה מסכם את הקדנציה של היו"ר היוצא שמואל האוזר?

"הקדנציה שלו הייתה בסך הכול מוצלחת בנושא הבורסה.הוא עשה עבודה טובה גם בתחום האכיפה, לא פחד להתעמת עם כמה מהאנשים החזקים במשק, ונעשתה גם עבודת הרתעה חזקה. בתור רגולטור הוא השכיל למצוא את האיזון בין הגנה על צרכנים לבין יציבות של גופים ודאגה לשחקנים בשוק".

ואיפה פחות הצליח? למה "בסך הכול מוצלחת"?

"הוא בא עם אג'נדה לעשות הקלות רגולטוריות, ושם פחות הצליח. רוב ההקלות שנעשו הן מינוריות. אנחנו עדיין מתמודדים עם הררים של תשקיפים וניירת, וקשה להפריד בין העיקר לטפל. רגולציה היא דבר מצוין, אבל רגולציה מיותרת היא רעה חולה, ויש הרבה דברים שהם בגדר רגולציה מיותרת. תשקיפים הם עדיין מסמכים לא קריאים, והררי הדיווחים על כל דבר קטן מטביעים את המשקיע ומקשים עליו לנהל את ההשקעות שלו".

את המחליפה של האוזר, ענת גואטה, אתה מכיר מן הסתם.

"כן, אנחנו מכירים אותה מאנטרופי. אין לי יותר מדי מה להרחיב לגביה. היא כרגע מועמדת. אם היה תהיה הנבחרת, נתייחס".