הטייקונים החדשים: עשו הון בחו"ל, מחפשים הכרה בארץ

קריסת הטייקונים הוותיקים של המשק הישראלי הותירה חלל שאותו ממלאים בין היתר אנשי עסקים יהודים או ישראלים לשעבר ■ אלה מנסים "לחזור הביתה" ולהותיר חותם דרך רכישת אימפריות שנקלעו לקשיים ■ אנשי השנה של "גלובס"

נתי סיידוף ומוטי בן משה / איור: גיל ג'יבלי
נתי סיידוף ומוטי בן משה / איור: גיל ג'יבלי

גם בשנת 2017 נמשכה התפרקות שדרת הטייקונים שהובילו את הפעילות העסקית במשק בעשור הקודם. לב לבייב, שאול אלוביץ' ואליעזר פישמן הרימו ידיים אל מול חובות המיליארדים לבנקים ולנושי האג"ח. בכך הצטרפו השלושה אל נוחי דנקנר, אילן בן דב, דיוויד פדרמן, יוסי מימן ומוטי זיסר המנוח - כולם בעלי שליטה לשעבר בפירמידות ממונפות אשר קרסו ברעש גדול, אגב תספורת שהעניקו לחובות העצומים שנטלו מהציבור (באמצעות אג"ח) ומהבנקים.

התמוטטות שדרת הטייקונים הממונפים היא אחד מכמה תהליכים מרכזיים ששינו בשנים האחרונות את מפת השליטה בעולם העסקים המקומי מהקצה אל הקצה. לכך תרם רבות גם חוק הריכוזיות, שגזר על חברות ההחזקה שעוד נותרו במשחק עיסוק אינטנסיבי בקיפול שכבות הפירמידה שבשליטתן ומימוש החזקותיהן בקבוצות הביטוח המובילות.

משדרת הטייקונים הוותיקה של שנות האלפיים נותרו בעיקר שניים - יצחק תשובה (קבוצת דלק) ועידן עופר (החברה לישראל) - אך כבר זמן רב שחברות ההשקעה של השניים אינן מועמדות לביצוע רכישות גדולות במשק, והן מתמקדות בעיקר במימוש החזקות שאינן בליבת עסקיהן.

את הוואקום שהותירו אחריהם הטייקונים כמחוללי העסקאות הגדולים ממלאות בשנים האחרונות בעיקר קרנות השקעה פרטיות (פרייבט אקוויטי), המוצאות את עצמן מתמודדות על רכישת גרעיני שליטה במפעלים ובחברות מקומיות, וכן גופי השקעה סינים בעלי משאבי הון בלתי מוגבלים כמעט.

מנצלים סיטואציה משברית

גורם נוסף שנכנס בנעלי הטייקונים הם אנשי עסקים יהודים/ישראלים לשעבר, שעשו הון בעסקיהם בחו"ל, וכעת מחפשים הכרה, מעמד והשפעה במדינת היהודים (ולאו דווקא רווח כספי מהיר). תחת קטגוריה זו ניתן למנות את שמותיהם של אדוארדו אלשטיין (אי.די.בי), מוטי בן משה (אלון רבוע כחול, אפריקה ישראל) והמצטרף החדש למועדון, נתי סיידוף, המנסה בימים אלה לרכוש את השליטה באימפריית התקשורת בזק.

כל השלושה ניצלו סיטואציה משברית כדי להשתלט על פירמידה קיימת, ולחלוש באמצעותה על חברות מפתח במשק. אלשטיין, שמקורות הונו בעסקיו ארגנטינה, רכש בשנת 2014 יחד עם בן משה את "אם כל הפירמידות", אי.די.בי, שנקלעה לחדלות פירעון תחת בעליה הקודמים, נוחי דנקנר. כיום מחזיק אלשטיין באמצעות הקונצרן את השליטה בתאגידי ענק כשופרסל, סלקום, כלל ביטוח ונכסים ובנין.

בן משה, שהשותפות בינו לבין אלשטיין התפרקה בשנת 2015 עקב סכסוך שפרץ ביניהם, יצא אמנם מההשקעה באי.די.בי בשן ועין (הפסד של יותר מחצי מיליארד שקל), אך "התנחם" אשתקד ברכישת חברת החזקות אחרת שנקלעה לקשיים, אלון רבוע כחול, בעלת עסקי נדל"ן ואנרגיה ענפים.

רכישה זו לא השביעה, כך התברר, את תיאבונו של בן משה האניגמטי, שלדברי מקורביו מנהל עסקים משגשגים בגרמניה. בשלהי החודש שעבר (דצמבר) גברה הצעה שהגיש לרכישת אפריקה ישראל חדלת הפירעון על הצעתו של נתי סיידוף, במסגרת מכרז שניהלו מחזיקי האג"ח של החברה, שבה שלט עד לאחרונה לב לבייב.

בן משה, שהציע סכום של כ-2.4 מיליארד שקל עבור אפריקה ישראל, צפוי להפוך עם השלמת הרכישה לאחד הגורמים הבולטים בתחום הנדל"ן בישראל.

לא חלפו להן שעות רבות מאז שנודע לסיידוף כי הפסיד במרוץ על רכישת אפריקה ישראל, ואיש הנדל"ן מאמריקה קפץ על הזדמנות חדשה שנקרתה בדרכו; רכישת השליטה בחברת יורוקום, קודקוד הפירמידה שבבסיסה ניצבת בזק, מידי הבנקים הנושים של שאול אלוביץ'. אם תצא העסקה לפועל, הרי שבאמצעות השקעה של כמה מאות מיליוני שקלים יחלוש סיידוף על ענקית תקשורת בשווי של 15 מיליארד שקל כמעט.

אלשטיין, בן משה (וכנראה גם סיידוף) לא מביאים עמם בינתיים בשורה חדשה לשוק ההון. הם אמנם הציגו גב פיננסי איתן דיו כדי להשתלט על הפירמידות מדממות המזומנים של דנקנר, לבייב ואלוביץ', אך מיהרו לנצל את שוק האג"ח הקונצרני הלוהט של תל אביב כדי להעמיס בשנה האחרונה חוב חדש של מאות מיליוני שקלים על גבן של חברות ההחזקה שרכשו. האם ינהגו באופן שונה מהטייקונים שקדמו להם ביום שבו סיכון המינוף הגדל יתממש, או שמא יפנו גם הם את מקומם לטובת בעלי הון אחרים, רעבים לכוח והשפעה?