אחד מכל 5 ליכודניקים: המנגנון הפוליטי של יאיר לפיד נחשף

עפר שלח רואה משחק כדורסל בקיוסק בערד, עליזה לביא נוסעת לשכנע פדיקוריסטית בנתניה, ומיקי לוי עומד על כיסא בכנס במעלות-תרשיחא ■ הצצה מיוחדת אל מנגנון השטח של יש עתיד

יאיר לפיד בכנס / צילום: רם פקר
יאיר לפיד בכנס / צילום: רם פקר

"שמעתי שבערד יש קיוסק שכולם באים אליו", פותח בועז טופורובסקי, ראש מטה השטח של יש עתיד ובעבר ח"כ מטעמה. "יושבים בו פרלמנטים ומדברים, ומאחר שאנחנו מחפשים את המנהיגות המקומית בשטח, את מובילי הדעה, אז אני בא לבעל הקיוסק ומברר איך אפשר לגייס אותו ואת החבר'ה שלו אלינו. אם הוא אומר לי, 'אני רוצה שח"כ עפר שלח יבוא לצפות במשחק כדורסל אצלי בקיוסק עם החבר'ה, אני מביא לו את עפר שלח. אם הוא רוצה מפגש אחד על אחד עם חבר כנסת שלנו, אני מארגן לו גם את זה. את לא מאמינה כמה הקשר האישי הזה עושה את ההבדל, גורם לאנשים במעוזי הליכוד להכיר אותנו באמת, ולהבין שהדימוי שיש להם לגבינו לא נכון, שאנחנו ממש לא מעוז של השמאל".

רגע, עפר שלח נסע לראות משחק בערד?

"כן, סיפור אמיתי. כמו שח"כ עליזה לביא נסעה לפדיקוריסטית בנתניה לעשות איתה הפרשת חלה. זה קרה אחרי שמישהי סיפרה לי שהפדיקוריסטית שלה, שמדברת כל היום פוליטיקה, מאוכזבת מביבי ולא יודעת במי לבחור. זאת אישה שמטפלת בממוצע בחמישים בנות ביום, למה שלא תדבר איתן עלינו? אז אני מתקשר אליה ומסביר לה שלפיד לא רחוק מהדת כמו שנדמה לה. זה לא קל לח"כים כל הנסיעות האלה, אבל הם, וכמובן גם יאיר, חורשים את השטח. מיקי לוי נסע בסוף יום כנסת, גמור כולו, לפגוש 13 איש במעלות-תרשיחא על גבול הלבנון. זה כבר הפך למיתולוגיה אצלנו במפלגה, איך שמיקי עמד שם על כיסא כדי להשתלט על העניינים. אני עצמי נסעתי לא מזמן עד קריית מוצקין לפגוש שני פעילי ליכוד. תשע בערב, אני נוסע לפי הווייז ומגיע לגן חיות. מסתבר שבית הקפה נמצא בפנים, וכך אני יושב בלילה עם שני ליכודניקים פלוס ראש המטה שלנו במוצקין שלקחה בייביסיטר בשביל לבוא, וכל החיות מסביב, ומסביר להם על יש עתיד. הם היו בשוק שבאו עד לשם כדי לדבר איתם".

זו באמת השקעה.

"כבר שלוש שנים אין לי חיים", הוא צוחק. "אנחנו פונים היום לכל הקשת הפוליטית. לא רק בכנסים. אנחנו עומדים בכניסות לקניונים, מגיעים לאנשים הביתה, ממש דופקים בדלת, וכשדופקים לליכודניקים בדלת, הם נפתחים".

איך אתם בוחרים במי להתמקד?

"אנחנו הולכים לאנשים שיש באותו שבוע משבר עם המפלגה שלהם. בודקים איפה יש שכונה שיש בה למעלה מ-30% הצבעה לאותה מפלגה ומתדפקים על הדלתות. היינו ככה בשכונות של מצביעי ליכוד, המחנה הציוני, אפילו ליברמן. זו עבודה מאוד סיזיפית ומורכבת, ואנחנו עובדים מאוד מסודר - הכול ממוחשב - רושמים ליד כל אחד שדיברנו איתו אם השתכנע או לא".

אל תיעלב, אבל אם נציג שלכם ידפוק לי בדלת אחרי הצהריים כשאני עם הילדים, לא יהיה לי זמן או חשק להקשיב לו.

"ואם הוא יאמר, 'אני ראש מטה יש עתיד בעיר שלך, קחי טלפון שלי, אם פעם תהיה לך בעיה במישור המוניציפלי - תתקשרי'. ויום אחד יזרום לך ביוב ליד הבית, תרימי אליו טלפון, והוא יפנה לחבר המועצה או לחבר הכנסת הרלוונטי שיטפל בזה? לא היית שמחה?".

הייתי שמחה.

"אז הנה, גם לאנשים כמוך מצאנו דרך, למרות שרוב האנשים שמחים להכניס אותנו הביתה. הם שואלים הרבה 'יש בחירות? מה, לא? איזה יופי שבאתם גם כשאין בחירות'. את יכולה לשאול למה להשקיע כל-כך הרבה, לא מספיק שלפיד יגיד משהו בטלוויזיה כדי להגיע לכולם? אבל אנחנו באמת מאמינים שאין תחליף לעבודת רגליים. ומאחר שאין לנו מרכז מפלגה, אז הפעילים המקומיים שאנחנו מגייסים הם הקשר שלנו עם השטח. אנחנו נכנסים בכל הכוח למעוזי ליכוד בנתיבות, שדרות, כרמיאל, נתניה, טבריה. אם לפני שנתיים לא ידעו בנתיבות מה זה יש עתיד, אחרי שגייסנו שם מנהיג מקומי, אין אחד היום שלא יודע. ונתיבות! לא תגידי רמת השרון. דברי עם תושב מן השורה בנתיבות והוא יגיד שאנחנו נמצאים שם, ואת הליכוד, שלכאורה שולט בפריפריה, כבר לא רואים".

ותודה לחוק המרכולים

מורשת הקרב של טופורובסקי מתארת למעשה את המספרים שעולים מהסקרים בשבועות האחרונים. יש עתיד פורחת עם תחזיות של 24 עד 27 מנדטים, ביום טוב במיוחד, וממצבת את עצמה ראש בראש עם הליכוד, שמחזיק במספרים דומים. אם שום דבר לא ישתנה, בבחירות הבאות תהיה יש עתיד, ולא מפלגת העבודה, זו שתתמודד על התואר מפלגת השלטון מול הליכוד. ואם זוכרים שבבחירות הקודמות קיבל לפיד רק 11 מנדטים, אפשר לראות בתחזיות המבשרות על הכפלת כוחו ויותר מכך, הישג מרשים במיוחד. מהיכן מגיעים הקולות האלה? האם הוא באמת מצליח לפצח את מעוזי הליכוד או פשוט נהנה ממעמד מפלגת "רק לא ביבי" התורנית? ומה מאפיין את האלקטורט שלו הפעם? האם אכן הגיע לקהלים חדשים או נותר כמו תמיד בחירתו של המעמד הבינוני השבע?

יעל בר, ראש מערך התקשורת ביש עתיד, בטוחה שמשהו משמעותי קורה פה. "כותבים עלינו במקומונים של ערים שמזוהות עם הליכוד כמו ערד, טבריה, אשדוד, אילת - כמו שלא כתבו בעבר. גם בנפח וגם בתוכן. אנחנו ממלאים אולמות בערים שנחשבות למעוזי הליכוד. ותמיד יהיה שם בקהל מישהו שיגיד ליאיר, 'אני הצבעתי כל השנים ליכוד - למה שאצביע לך'. ויאיר ישאל אותו 'אז למה באת היום?'. והוא ישיב כי ביבי והשחיתות וחברים אמרו לי שלפיד עובד קשה, בוא נשמע אותו. אנשים מעריכים את העבודה שלנו ואוהבים ללכת עם החזקים, לא עם האנדרדוג. להצלחה שלנו בסקרים יש אפקט מדהים. היא מצרפת אלינו יותר ויותר אנשים שמזהים אותנו כמי שיכולים לנצח". מה היעד שלכם, מבחינת מספרים, בקהל הליכודי?

"האסטרטגיה שלנו אומרת שמכל חמישה אנשים שהצביעו ליכוד - אנחנו צריכים אחד. אין לי מפלגות אחרות לקחת מהן. מהעבודה בעצם יש - כשאבי גבאי נבחר, היו חודשים של רגיעה, ועכשיו הנהירה אלינו חזקה אפילו יותר בהשוואה למה שהיה בתקופת בוז'י. ועדיין, אנחנו מעריכים שמאוכזבי גבאי יפנו בעיקר שמאלה. הפוטנציאל האמיתי שלנו הוא בליכוד, מה גם שאם נצליח לשכנע פחות מרבע מבוחרי הליכוד, עשינו את זה".

הגרעין הקשה בליכוד יצביע ביבי בכל מקרה.

"נכון, אבל אנחנו ממפים את אלה שלא. אם זה בגלל המאבק על השבת או כתב האישום שייתכן שיוגש נגד נתניהו. חוק המרכולים הוא פרשת דרכים גדולה מאוד במאזן הקולות שבין יש עתיד לליכוד. לא סתם אומרים שלפיד צריך לשלוח פרחים לביבי לאור ההתנהלות שלו בסיפור הזה. אנחנו מרגישים את נדידת הקולות האלה גם בפייסבוק. בחצי השנה האחרונה הצטרפו 12 אלף איש לדף של לפיד. זה קהל מטורגט. אנחנו יודעים לצבוע אותו. אני עוקבת אחרי התגובות שלהם ורואה את המאפיינים. אנשים שיש עתיד נראתה להם פעם כמו מדינת ת"א, רואים בנו היום אלטרנטיבה. הם כותבים לנו 'לא הצבענו בעבר יש עתיד, אבל הפעם אנחנו איתכם'".

על האפשרות שכל המלהגים בפייסבוק יחזרו ביום הבחירות הביתה - לליכוד, אומר טופורובסקי: "עד לפני חצי שנה - שנה ביבי באמת התחזק מהפרשיות שנקשרו בשמו. היום זה כבר לא קורה. בכל פעם שיש סיפור בעייתי על ביבי, כמו שהיה עם הקלטת של יאיר נתניהו - אנשים אומרים 'די, נמאס ממנו' ובאים במספרים גדולים יותר. אני אומר להם - בבחירות אתם תחזרו לליכוד, והם אומרים לי 'לא, אני רוצה עכשיו להתפקד ליש עתיד, כדי שלא אוכל להתחרט, שיהיה לזה תוקף'. הם מודעים לחולשה הזאת ולזה שביבי ינסה לפרוט להם על הרגשות".

הליכוד של בגין

עידו קובץ', יו"ר סניף הליכוד בגני תקווה ובעל חברה להפקת אירועים, עשה את המעבר ליש עתיד בעקבות תחושת המיאוס הזו. "הפריעו לי החקירות של נתניהו והפריע לי שביבי מדכא אנשים עם שאיפות. הוא מוריד את הראש לכל מי שקצת מרים אותו. ישראל כ"ץ גוזר סרט - הוא כועס. סילבן, גדעון, כחלון - כולם בחוץ".

אם אכפת לך ממשה כחלון, למה אתה לא מצביע לו? הוא לא קרוב אליך יותר כאיש ליכוד?

"אני לא הולך לכחלון כי אני מחפש מישהו שינצח את ביבי, וכחלון לא יכול לעשות את זה וגם לא מתיימר. אני לא פוסל את האפשרות לחזור לליכוד אחרי שביבי ילך, כי אני איש ליכוד וההורים שלי אנשי ליכוד. אבל מבחינתי, להצביע ליאיר זה לא כזה שינוי, כי אחרי שנפגשנו הבנתי שהוא מייצג היום את הליכוד האמיתי, הליכוד של פעם, זה שהיה ממוקם באמצע המפה הפוליטית עם נטייה ימינה. הליכוד של היום הקצין מאוד. הוא מתחרה עם הבית היהודי מי יותר ימני".

יש עוד ראשי סניפים כמוך שעברו לליכוד? השבוע הודיע גם ארמונד לוי, יו"ר ועד מפעלי ים המלח וראש סניף הליכוד בדימונה, על הצטרפות ליש עתיד אחרי 30 שנה בליכוד.

"אני לא מכיר עוד הרבה כמוני כדי לקרוא לזה כרגע תופעה. מה שכן, יש הרבה מצביעי ליכוד ותיקים, מתונים, ממעמד סוציו-אקונומי בינוני ומעלה שהצביעו לבגין, שמיר ושרון - שעוברים עכשיו ללפיד. אולי זה עוד לא מספיק כדי להפיל את ביבי, אבל הם עושים את הדרך. בוודאות".

איך הגיבו בליכוד לעזיבה שלך?

"לא הגיבו. הגשתי מכתב התפטרות ועזבתי. אני לא קבלן קולות גדול ולא הייתי פעיל במיוחד ברמה הארצית, אז אף אחד לא התרגש כשהלכתי. גני תקווה זה יישוב קטן של מרכז-שמאל, לא מדובר בנפילה של מעוז גדול".

לא הבאת איתך ליכודניקים כנדוניה?

"דווקא ארגנתי ללפיד יחד עם חבר שגם הוא איש ליכוד כנס יפה של 300 משתתפים. הזמנו רק אנשי ליכוד מגני תקווה והסביבה - קריית אונו ופתח תקווה - כי יאיר רצה לדבר דווקא אליהם ולא לשכנע את המשוכנעים. שאלו הרבה שאלות ולא היה לו קל, אבל הרגשתי שהם מחבבים אותו. הוא לא מעורר אנטגוניזם כמו הרצוג וזהבה גלאון, ולא נתפס כעוף מוזר כמו גבאי, שאף אחד לא יודע איך לאכול אותו. לליכודניקים קל להתחבר אליו".

כי הוא עדיין הרוקסטאר מהטלוויזיה. השאלה אם הם רואים בו גם ראש ממשלה פוטנציאלי.

"הוא שכנע חלק", קובץ' נשמע מהוסס. "תראי, זה לא פשוט להזיז ליכודניקים מסורתיים. מבחינתם, הוא יכול להצטרף לביבי כשר החוץ, אבל עוד לא בשל להיות ראש ממשלה. כי ביבי, אין עוד מלבדו. וללפיד אין את הניסיון ואת כושר הנאום שיש לביבי באנגלית".

איך לפיד שבר את הקרח במפגש עם הליכודניקים?

"הוא כל הזמן משדר שבא מבית ליכודניקי שמעולם לא הצביע עבודה. שהוא גדל על בגין ואבא שלו היה מצביע לבגין. והם בחיים לא הצביעו לרבין או פרס".

מוזר, כי בראיון ישן ל-ynet הוא מספר שהצביע בעבר לרבין, ובכלל, למה זה משנה מה ההורים שלו הצביעו?

"כנראה שהוא התכוון לחינוך שקיבל בבית. אבא שלו טומי לא היה איש ימין? כשהקים את שינוי, הוא אולי 'התמרכז', אבל הוא מונה למנכ"ל רשות השידור כמינוי פוליטי של הליכוד".

גם עו"ד אבי עייש מאשקלון, בעבר חבר מרכז ליכוד והיום ראש מטה יש עתיד בעיר, ומי שכנראה ירוץ מטעמה בבחירות המוניציפליות הקרובות, נזכר ביחס המיוחד שמפגין לפיד כלפי בגין במפגשיו עם הליכודניקים. "לפיד גדל בבית שבו מנחם בגין היה אורח הכבוד. בכל מפגש הוא מספר לנו על היחסים המיוחדים של בגין ושל אבא שלו, שידוע כאיש ימין. ובגין זה לא ביבי. אנשים מאסו בביבי. התעייפו ממנו. הוא התחייב שיהיה כאן שתי קדנציות ומושך עד סוף כל הדורות. בכלל, הליכוד הסתאב והתפורר. אני כבר פחות נתקל באנשים שישימו מחל בכל מצב".

החקירות הפליליות נגד נתניהו מפריעות להם?

"ההתנהלות המושחתת של דמויות אחרות בליכוד היא זו שמורידה בינתיים נקודות לליכוד. לגבי ביבי - חזקת החפות עומדת לו וכולם עוד בסטנד-ביי. לכן, עוד דבר שקונה את הליכודניקים אצל לפיד הוא הדיבור המכובד שלו כלפי מוסד ראש הממשלה. הוא לא פוגע בו אישית, לא מדבר על המשפחה שלו. כך שליכודניק שמכבד את ביבי לא מרגיש שלפיד פוגע בו מתחת לחגורה. לפני חצי שנה ארגנו ללפיד כנס באשקלון, הגיעו 500 איש. וזה לא שאין מה לעשות פה בערב. לשרים שביקרו פה, הגיעו פחות. אבל אנשים היו סקרנים לשמוע אותו".

הם כבר לא רואים בו שמאלני חסר ניסיון בהשוואה לנתניהו?

"מי שמתייחס אליו כאל שמאל, טועה. זו סטיגמה שנתניהו מנסה להדביק ליאיר כי הוא תומך בשוויון בנטל - שזה דבר שמתאים לשמאלנים. הגישה שלו בעד ירושלים מאוחדת, ושלום שכפוף לביטחון מוחלט, היא מאוד שפויה ומאוזנת, והוא גם לא אנטי דתי. ולגבי הניסיון - יאיר היה שר אוצר וחבר קבינט, והוא יודע לצרף אנשים שמבינים. וסביבו יש הרבה אנשי ביטחון שמבינים. הבאתי את לפיד לבית עם מאה חברי ליכוד מובהקים, ושליש מהם אמרו לי אחר כך 'לפיד צודק, הפעם אני איתו'".

אולי הם פשוט היו מנומסים? שלא לדבר על האפשרות שביום הבחירות נתניהו שוב יפחיד את הבוחרים שלו, כמו שעשה עם אזהרותיו על הערבים שנוהרים לקלפיות, או שיהיה מנהיג חדש ומבטיח בליכוד, וכולכם תחזרו הביתה.

"תמיד יהיו אלה שהחיבור הרגשי לליכוד יחזיר אותם ברגע האחרון הביתה, אבל אנשים ממעמד הביניים ומעלה עוברים. אני מדבר עם מובילי דעה בעיר, אנשים עם דף פייסבוק חזק, אלה שמדברים בקול רם בבתי הקפה ובפרלמנטים, אנשים שמוכרים בבית כנסת, בעלי עסקים שדעתם נשמעת. הרבה חושבים שרוב העם הוא במרכז, ולפיד זה הדבר הבא".

"זו לא עמימות, זו אחריות"

נעמה שולץ, מנהלת התוכנית האסטרטגית ביש עתיד, מנסה ככל יכולתה להרחיק את האלקטורט של המפלגה מזיהוי סקטוריאלי ומעדיפה את ההגדרה העמומה של מרכז, ואת השיח המאחד על המפריד. אתם פשוט מפחדים לנקוט עמדה, אני אומרת לה. "זו לא עמימות, זו אחריות", היא משיבה, "כי בסוגיות המורכבות שאנחנו נדרשים אליהן, מגוחך לחשוב שהתשובה היא במשפט. מגיעים אלינו אנשים שמעדיפים את השיח המאחד על המפריד. שמתלהבים מזה שאנחנו בעד ולא נגד. אנשים שנגעלים ממה שקורה בליכוד. שהשיח הליכודי לא מתאים להם - מבחינת החלשת רשויות החוק והעניינים הפרסונליים. מגיעים גם אנשים מהעבודה שמרגישים שמי שעומד בראשה לא מייצג אותם, או שמפריע להם שראש המפלגה לא מדבר באותה שפה כמו הגוף".

האם בסוף לא יפריע להם שיש עתיד נמנעת מכל אמירה משמעותית? בר משיבה: "כשאנחנו יושבים על מסרים פעם בשבוע, ואני שואלת את יאיר, אז אנחנו בעד או נגד חוק ירושלים? תמיד הוא משיב באבל... וזה קשה. יאיר רוצה שנפיק סרט של עשרים דקות, בזמן שאנשים צופים בעשרים שניות ראשונות של קליפ ועוברים הלאה. כך שמאוד מאתגר להעביר את המסר המורכב שהוא רוצה להעביר".

אני לא קונה את זה. הוא היה עיתונאי ומגיש טלוויזיה מספיק שנים. הוא יודע איך זה עובד ובוחר להישאר עמום.

"לא נכון. זו תפיסת העולם שלו, זה לא פופוליזם זול כמו שהתקשורת אוהבת להציג. אני לפעמים עוד אומרת לו 'בוא ניכנס בהם, מה שאתה עושה זו לא כותרת'. הוא מבין שהוא משלם תקשורתית על זה שהוא לא תוקף ועושה כותרות, אבל ככה הוא. ותמיד יהיו אנשים ציניים שיבקרו את זה. יאיר תמיד אומר - הציניקנים עוד לא בנו דבר".

את יכולה לפלח את הביקורת עליו לפי קהלים?

"לפריפריה חשוב איפה הוא היה בצבא. האיש בן 54, עשה כמה וכמה דברים מאז הצבא, ועדיין זוכרים לו שהוא היה כתב 'במחנה'. בתל-אביב אכפת להם איזה תואר הוא עשה או לא עשה ולמה אין לו בגרות. אם היה ליאיר תואר ראשון במשפטים או בכלכלה, והוא היה משרת בשריון, היה לו יותר קל מבחינת הדימוי הציבורי. למרות שתכלס, זה שטויות. יש מספיק קצינים בכירים או אנשים עם תואר ראשון שלא היית נותנת להם לנהל חנות מכולת, בעוד שיאיר הקים מפלגה עם 150 מטות ואלפי פעילים, אבל תואר זה דבר מדיד, אז קל להיתפס לזה. אותם אנשים שמזלזלים בהשכלה שלו, לא באמת חושבים שתואר אקדמי הוא כרטיס כניסה לעולם. ועדיין הם תוקפים".

ואיך את עונה להם?

"כשאומרים שאין לו בגרות, אני אומרת, נכון, אבל הוא כתב 12 ספרים שהיו רבי מכר. ולא רק ספרי מתח, גם דמויות בתנ"ך וספר על אבא שלו. הוא הקים מפלגה מאפס ולא הלך הביתה אחרי הכישלון ב-2015 אלא נשאר להילחם וצמח משם. גם לחיילים קרביים חשוב להצביע למי שעשה כמוהם את הדרך בשוחות, אבל לפיד חזק אצלם בגלל המאבק שלו על השוויון בנטל. גם המילואימניקים מעריכים אותו על זה".

לפי ההערכות ביש עתיד, הצעירים הם אלה שיכריעו את הבחירות. "הם אלה שיגידו להורים שלהם למי להצביע, ולא להיפך", אומרת שולץ, "והם רואים את נתניהו בתפקיד ראש הממשלה מאז שהם זוכרים את עצמם, ורוצים שינוי. אנשים לא מחפשים רק מפלגה להצביע אליה, אלא גם בית. שייכות. וה-DNA של יש עתיד הוא משפחתי. רוב המפלגות עושות הרמת כוסית רשמית בחגים. אנחנו עושים פיקניק משפחות ביער, וכל משפחה מביאה פשטידה, סלט או יין. הזמנו את הפעילים שלנו לסרט 'בן גוריון, אפילוג' כי חשבנו שזה חשוב. היחס שלנו לפעילים שלנו הוא מעבר ל'תצביע לי, תפקוד לי אנשים'. אנחנו פוקדים אנשים ללא תשלום, רק בוא תצטרף למשפחה, כי כסף זה מחסום פסיכולוגי. כשכסף מעורב בתהליך, זה משדר משהו מלוכלך. והיום, כשכל השיח הוא סביב שחיתות וניצול כספי ציבור, אנחנו אומרים 'בואו, זה לא קשור לכסף'".

מה עוד עובד בשיח שלכם עם מצטרפים חדשים?

"אנחנו דופקים לאנשים בדלת ואומרים 'שלום, אנחנו מפלגת יש עתיד, אתה יודע שלפיד מתמודד לראשות הממשלה בבחירות הבאות?'. הקהל שעזב אותנו ב-2015, כשירדנו מ-19 ל-11 מנדטים, רצה 'רק לא ביבי', ואנחנו לא נתנו לו את האלטרנטיבה הזו, כי יאיר לא התמודד אז על ראשות הממשלה. עכשיו זה אחרת. זה שלפיד צמח ככה בסקרים, עוד יותר מחזק אותנו, כי אנשים מתלהבים מזה שהוא חטף כאפה ולא התייאש, אלא המשיך בכל הכוח. אנחנו לא הולכים עם הראש בקיר. נדבר עם מי שאפשר לשכנע, וממי שלא - ניפרד בנימוס. איך יצביעו בסוף? אין לדעת. חובת ההוכחה היא עלינו. אנחנו מאמינים שנחצה את קו ה-30 מנדטים".

לא הגזמתם.

"לא. אנשים מחפשים אופטימיות, וגם אנחנו אופטימיים".