מי יחקור תלונות על שימוש בכוח ע"י שוטרים שנסגרו במח"ש?

היועמ"ש מנדלבליט למען עולי אתיופיה: החליט להסמיך את המשטרה לחקור היבטים משמעתיים שעולים מתוך תלונות על שימוש בכוח ע"י שוטרים, שהתיק בעניינם נסגר במח"ש ללא חקירה

שוטרים / צילום: תמר מצפי
שוטרים / צילום: תמר מצפי

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, החליט להסמיך את המשטרה לחקור היבטים משמעתיים שעולים מתוך תלונות על שימוש בכוח על-ידי שוטרים, שהתיק בעניינם נסגר במח"ש ללא חקירה.

כיום, חלוקת הסמכויות בין המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה (מח"ש) למשטרה היא כזו, שמח"ש היא המופקדת על חקירה והגשת כתבי אישום בכל העבירות הפליליות הנוגעות לשוטרים, למעט מספר חריגים. כמו כן, מח"ש מופקדת על חקירת עבירה של שימוש בכוח ("שימוש בכוח כלפי אדם במסגרת מילוי תפקיד, בלא סמכות ובלא הצדק סביר, מעבר למידה הנדרשת"), והיא בעלת הסמכות להחליט על העמדה לדין לגביה, הן בהיבט הפלילי והן בהיבט המשמעתי. משטרת ישראל מבצעת את החלטות מח"ש בעניין זה, והיא זו שמעמידה לדין משמעתי את השוטרים. יתר עבירות המשמעת מטופלות על-ידי המשטרה גם במישור קבלת ההחלטות.

אחת ההמלצות בדוח הצוות הבין-משרדי למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, בראשות מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, הייתה שהיועץ המשפטי לממשלה יסמיך את מחלקת המשמעת במשטרה לחקור חשד לעבירות משמעת אשר מגיעות למח"ש אך אינן מטופלות ונסגרות מחוסר עניין לציבור. זאת, לאחר שהתברר כי במצב הדברים הקיים, קורה לא אחת שתיקים מסוג זה אינם מועברים לטיפול המשטרה, כך שסגירת התיק במח"ש מסיימת את הטיפול באירוע והתיק נגנז.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ניהול ותפקידים מיוחדים), עו"ד אבי ליכט, שריכז את העבודה בנושא יישום המלצות דוח פלמור, השיג הסכמה עקרונית בין גורמי המשטרה, מח"ש וגורמי הפרקליטות הנוספים ומחלקת ייעוץ וחקיקה, שלפיה יועברו תיקי השימוש בכוח שנסגרו במח"ש לבדיקה פרטנית במשטרה, לצורך בחינה משמעתית ומערכתית.

לבחינה זו יועברו תיקים שבהם: 

א. התלונה בתיק היא על שימוש מינורי בכוח, או שימוש בכוח שלא חרג במידה רבה ממידת הכוח שנדרשה בנסיבות העניין.

ב. התיק נסגר במח"ש ללא חקירה או בדיקה מקדימה.

ג. ההחלטה שלא לפתוח בחקירה היא מן הטעם שאין בדבר עניין לציבור.

על-פי נתוני מח"ש, מדובר בכ-180 תיקים בשנה.

כן יועברו למשטרה כל התיקים בהם בוצעה חקירה או בדיקה מקדימה במח"ש, אך הוחלט לסגור את התיק מכל עילה שהיא מבלי להעמיד את החשוד לדין פלילי או משמעתי. זאת, על-מנת שמשטרה תוכל לקיים בחינה מערכתית-מינהלית-פיקודית לשם הסקת מסקנות, הפקת לקחים וגיבוש תובנות. לדוגמה, האם תופעות מסוימות מאפיינות שוטר, תחנה, מרחב או מחוז מסוים.

העברת הטיפול בתיקים אלה למשטרה מוגבלת לבחינת ההיבטים המשמעתיים והמערכתיים. אם במהלך החקירה המשמעתית יעלה חשד לביצוע עבירות פליליות שטרם נבחנו על-ידי מח"ש, על המשטרה יהיה להעביר את התיק חזרה למח"ש להמשך טיפול. אם החליטה מח"ש על העמדה לדין משמעתי, מועבר התיק למשטרת ישראל וזו מבצעת את החלטת מח"ש ומעמידה לדין משמעתי את השוטרים שעברו, לכאורה, עבירה של שימוש בכוח.

היועץ המשפטי לממשלה אישר כעת את המתווה שהציע המשנה אבי ליכט, וביקש ממנו לפעול לקידומו.

בתוך כך, אימץ היועץ המשפטי לממשלה את המלצתו של המשנה ליועץ (ניהול ותפקידים מיוחדים) להציע למשטרה כי מי שיוסמך במשטרה לטפל בתלונות שעניינן שימוש בכוח שנסגרו ללא חקירה במח"ש, ירכז גם את הטיפול במישור המשמעתי בעבירות של התבטאויות גזעניות מצד שוטרים.

בעניין זה מסר ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, עו"ד אווקה (קובי) זנה: "אני מברך את היועץ המשפטי לממשלה וצוותו ואת מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, על הובלה ושותפות במאבק בגזענות הממסדית. הנחיה זו היא בשורה חשובה לציבור הישראלי לקידום המאבק בגזענות הממסדית ומיגורה. חשוב לעשות ולוודא שתלונות על רקע גזענות, שעולות מהן עבירות משמעת, יטופלו עד תום. משטרת ישראל משרתת את כלל החברה הישראלית והיא חייבת לשמור, באופן דווקני, על זכויות האדם בכל אירוע שיטור ואכיפה. טיפול משמעתי הולם כלפי שוטרים שאינם מקפידים על כללי התנהגות נאותים כלפי הציבור, יוביל לשיפור עבודת השיטור ויחזק את אמון הציבור במשטרת ישראל. אין לי ספק כי משטרת ישראל תהיה שותפה מובילה במיגור הגזענות בכלל ובוודאי בטיפול הולם בתופעות גזענות של שוטרים".

צרו איתנו קשר *5988