החשש: תיקון למטה במחירי נדל"ן יחשוף את הבלוף הכלכלי

לא אחת אנחנו שומעים את ראשי המדינה מתפארים בפלא הכלכלי של מדינת ישראל. לא מפסיקים לספר לנו על המסעדות המלאות, על שדה התעופה הגדוש, על עשרות אלפי מכוניות חדשות שעולות בכל שנה על הכביש ועל כך שמצבנו שמעולם לא היה טוב יותר.

רמז לתשובה ניתן למצוא בדוח היציבות הפיננסית לשנת 2017, שפרסם בנק ישראל בחודש שעבר, "תיקון במחירי הדירות משפיע באופן ישיר ומיידי על היקף ההשקעות בבנייה ועל ההוצאה לצריכת מוצרים בני קיימא ולצריכת שירותי דיור" - מסבירים בדוח. המשפט הזה מציג מצב שבו בנק ישראל חושש מירידה במחירי הנדל"ן, שכן זו לדבריו עלולה לגרום לנו להפסיק את חגיגת הצריכה, ותחזיר אותנו להתנהלות צרכנית אחראית ונבונה. כלומר, נתחיל לרכוש רק מוצרים שאנחנו זקוקים להם באמת ונדחה רכישות שהן בגדר "מותרות", כמו למשל שדרוג מוצרי חשמל, רהיטים, מכוניות וכו'.

בבסיס הטענה של הבנק מסתתרת העובדה שמחירי הנדל"ן הנוסקים מייצרים אשליית עושר בקרב הציבור, שכ-68% ממנו מחזיק בדירה. תופעה זו מוכרת בשם "אפקט העושר". הנגידה קרנית פלוג אמרה ביוני 2017: "העלייה המהירה במחירי הדירות בשנים האחרונות תרמה אף היא לגידול בצריכה פרטית, דרך אפקט העושר".

■ 

הידיעה שמחיר הנכס נוסק לשיאים חדשים מגבירה את הרגשת הביטחון הכלכלי אצל בעלי הדירות וגורמת להם לפתוח את הכיס בקלות רבה יותר, לשרוף חסכונות בתדירות גבוהה יותר ולקחת יותר הלוואות כדי לממן את הבזבוזים. זה קורה למרות שהעושר הזה הוא מדומה - "על הנייר" בלבד. בנק ישראל מצייר בדוח היציבות תמונת מצב עגומה אם וכאשר אפקט העושר הזה ייפגע כתוצאה מירידת מחירי הנדל"ן: "ירידה במחירי הדיור גם יוצרת אפקט עושר שלילי ומשפיעה על שווי הבטוחות, ודבר זה מצידו משפיע ישירות על רכיב הצריכה ועל המאזנים של המוסדות הפיננסיים".

לא פלא שאפקט העושר, יחד עם הריבית האפסית, יצרו מצב שבו האשראי שמשקי-בית מרשים לקחת על עצמם שבר שיאים היסטורים בשנים האחרונות, ואף לאחרונה חצה את הרף הדמיוני של חצי טריליון השקלים. בבנק ישראל מתייחסים לתהליך דווקא כהתפתחות חיובית, "החוב של משקי-הבית והגישה לאשראי מגבירים את הביקושים במשק... משפרים את רווחתם של משקי-הבית, ומאפשרים להחליק את התצרוכת על פני הזמן" - נכתב בדוח היציבות. למרות זאת, בבנק ישראל מבינים גם את הבעייתיות בתהליך ומתריעים מולו, כשבפועל הם לא נוקטים שום צעד משמעותי כדי למזער אותו, "מאידך גיסא, המינוף הגבוה חושף את המערכת הפיננסית לסיכונים ולתנודתיות בטווח הבינוני, במיוחד בכלכלות המפותחות" כותב הבנק, "המשבר הפיננסי האחרון למשל הראה כי החבות הגבוהה של משקי-הבית יצרה פגיע*ות במערכת הפיננסית ותרמה רבות להתארכות של תקופת השפל".

בשורה התחתונה בנק ישראל מודה שכלכלת ישראל, שראשיה מתפארים במצבה המצוין, נשענת על הר של חובות משקי-בית ותרבות צריכה שתלויים בין השאר בהמשך התייקרות הנדל"ן. בסופו של דבר מקורות המימון ואפקט העושר של הציבור יתייבשו, בין שדרך ריבית גבוהה, משבר כלכלי או שדרך תיקון במחירי הנדל"ן, ואז הכלכלה המשגשגת תתברר כסוג של בלוף שעוד עלול להתפוצץ לכולנו בפנים.

■ הכותב הוא עיתונאי עצמאי.