"המאמן אמר לי להתרכז בלימודים, כי כדורסלן גדול לא אהיה"

אני: יש בי שילוב של אינטואיציה נשית ולוגיקה. האינטואיציה פועלת בכל מה שקשור לעובדים ובצד העסקי, אבל בסוף הרציונליות גוברת.

משפחה 1: סבא מצד אמא היה חבר הפרלמנט הבריטי מטעם הלייבור, יו"ר הפלג השמאלי במפלגה וסגן יו"ר האינטרנציונל הסוציאליסטי, אדם שאהב לשתות ולאכול, לחגוג ולשחק קלפים. אני גאה שירשתי ממנו חלק מהתכונות. סבתא הגיע מוולש ללונדון, שם הכירו.

משפחה 2: המשפחה של אבא היגרה מפולין לארגנטינה ב-1918 בתנועת היהודים הגדולה ופתחה חנות למוצרי חשמל. בגיל 19 אבא החליט לעזוב הכול, עלה לארץ והגיע לגעש. אמא, שלמדה תיאטרון בלונדון, עשתה עלייה והגיעה לשפיים. הם הכירו כשתפסה איתו טרמפים במשאית לחזרות בלהקת הפנטומימה של שייקה אופיר בת"א. שנתיים אחר כך הם התחתנו והתיישבו בקיבוץ. אבא עבד בנפחייה והם קראו לי תובל, ע"ש תובל התנ"כי שהפך כלי מלחמה לכלי נוי במקדש.

אנגליה: כשהייתי בן שנתיים, אמא החליטה שהיא רוצה לכתוב ספר על חייה, וכשלא אישרו את זה בקיבוץ, כי זאת לא עבודת אדמה, היא שכנעה את אבא לטוס לאנגליה. שלוש שנים הסתובבנו שם באוטו, הוא עבד והיא כתבה. אחי נולד שם וכשהייתי בן חמש חזרנו לארץ.

ילדות: חיפה. הייתי שחיין ובגיל 12 המאמן אמר לי, בוא החוצה ולך לשחק כדורסל, מה שהפך לרגע משמעותי בחיים שלי. שיחקתי בהפועל חיפה, הייתי בנבחרת הנוער והנערים, וספורטאי מצטיין בצבא.

ארה"ב: אחרי השחרור רציתי ללמוד בחו"ל וקיבלתי מלגת כדורסל באוניברסיטת קליפורניה. התגלגלתי במקרה לקורס במחשבים והתאהבתי. אחרי שנתיים, המאמן אמר לי להתרכז בלימודים, כי כדורסלן גדול לא אהיה. עברתי ל-UCLA ועשיתי תואר ראשון, שני וכמעט שלישי במחשבים ובמתמטיקה.

נגה: אשתי. נפגשנו בנ"מ. היא הייתה בנח"ל וביקשה להיות קרבית, אז הציבו אותה בבסיס שלי. נפרדנו לארבע שנים כשהייתי בחו"ל והיא למדה ריקוד בירושלים. באיזשהו שלב יצרנו קשר והיא הגיעה ללמוד תואר שני בריקוד וכוריאוגרפיה ב-UCLA. היא מלמדת בכמה מכללות והיא מדהימה כאמא, כאישה וכפרטנרית. שתי הבנות שלנו נולדו בארה"ב.

לוס אנג'לס: לימדתי באוניברסיטה ועבדתי במרכז המדעי של IBM. כששבעתי מהחיים האקדמיים הציעו לי להצטרף ל-ITG, סטארט-אפ שהתמקד במערכת למסחר בוול סטריט, שהפכה לחברה שנסחרה בבורסה בשווי גדול. כתבתי את האלגוטרייד הראשון בוול סטריט. שתי הבנות הפכו לאמריקאיות, מיכל הייתה מישל ומאיה למיה וכשהיו בכיתות א' ו-ד' חזרנו לארץ.

ITG: החברה התעשרה מאוד. מרכז החיים שלנו היה ברמת אביב ואני טסתי בעולם, לדירות שהחזקנו בכל מיני מקומות, וניהלתי את הפריסה בארה"ב, אירופה, הונג-קונג ואוסטרליה. 16 שנים חיינו ככה. אחרי משבר 2008 ביקשו ממני לחזור לטכנולוגיה. רציתי לעשות ספין אאוט לחברת טכנולוגיה והמנכ"ל התנגד, אז עזבתי ולהפתעתי, אחרי 20 שנים לא היה לי קשה.

קליקטייל 1: נתתי ייעוץ למנכ"לים, ואחד מהם היה מנכ"ל קליקטייל, חברה שנותנת פתרונות לניתוח והבנת התנהגות גולשים. זה היה בדיוק כשחברת KKR השקיעה 26 מיליון דולר. אנחנו היינו הראשונים שהתמקדו בחוויית הלקוח בבעיה שהפכה אקוטית, ולראשונים שמזהים התנהגות באמצעות הביג דאטה.

קליקטייל 2: אנחנו עוזרים לחברות להבין את "הלמה": למה אנשים עושים דווקא את מה שהם עושים, פסיכולוגיה דיגיטלית. יש משמעות למישהו שמחפש אייפון בדף של אנדרואיד, או אם לקוח רוצה לקנות כרטיס טיסה, אנחנו יודעים לנתח את האופן שבו הוא מכניס את הפרטים, מהירות הגלילה, ההדפסה, הגזירה וההדבקה, אם הוא עצבני או רגוע, מידע חשוב ושימושי. יש לנו מעל 250 לקוחות, כולם מותגי ענק, וביניהם אדידס, סמסונג, טומי הילפיגר ועוד.

פרטיות: שומרים עליה בפנאטיות. אנחנו ממסכים את הפרטים האישיים של הגולש ומנתחים רק את ההתנהגות.

בישול: מאוד רציתי ללמוד אמנות ובמקום זה למדתי לבשל ברמה הכי גבוהה. יצא לי לבשל עם נובו היפני, לפני שהתחיל לעבוד עם רוברט דה נירו, ובישלתי במסעדות בשביל הכיף.

מדיטציה: עושה כבר 35 שנים ונוסע כמה פעמים בשנה לשבוע של מדיטציה בגרמניה, ולומד בודהיזם.

תפיסת עתיד: שקליקטייל תהפוך לחברה מובילה בעולם להבנה של אינטראקציה בין אנשים למחשוב בכל צורה שלו.