"הסיכון הגדול ביותר לעולם הוא עדיין השפעת"

ד"ר אליאב בר הוא הגיבור האנונימי של רבים ורבות, והאויב המושמץ של אחרים. כמי שעמד בראש התוכנית הקלינית של חברת MSD האמריקאית לפיתוח החיסון נגד וירוס הפפילומה בשנים 1998-2006, הוא פיתח את מערך הניסויים למוצר בחיות ובבני אדם, ניהל אותם וגיבש את התוכנית העסקית של המוצר הסופי, שהיה לאחד החיסונים המותקפים ביותר מצד תנועת מתנגדי החיסונים בעולם.

 טיפול בשפעת העופות / צילום : רויטרס

היום, בר הוא סגן נשיא בכיר מעבדות המחקר בתחומי זיהומים וחיסונים ב-MSD העולמית. הוא עוסק עדיין בחיסון נגד פפילומה, אך גם באנטיביוטיקה ישנה וחדשה ובמניעת מגיפות, ובשני התחומים האלה הוא אינו איש בשורות. להפך, "הסיכון הגדול ביותר לעולם הוא עדיין השפעת", הוא מפתיע. "זהו וירוס שמאוד אוהב לחיות אצל בני אדם ואצל החיות שקרובות אלינו, ובאמצעות המעבר בין חיות לבני אדם ממשיך להתחדש כל הזמן, והוא מאוד מאוד מידבק".

לדברי בר, אחת הבעיות בשפעת היא שהחיסון נגד המחלה אינו אפקטיבי מספיק. "החיסונים מיוצרים באופן מאוד לא יעיל", הוא מסביר. "בכל שנה מנסים להבין איך הווירוס ייראה, ואז מגדלים את החיסון בביצה ומנסים לפתח את כל המלאי עד ספטמבר, כדי להיות מוכנים לחורף. אבל המפתחים מתבססים יותר מדי על זן השפעת של שנה שעברה ולכן לא תמיד החיסון יעיל נגד כל הזנים של אותה שנה. אם תגיע שפעת קטלנית כמו השפעת הספרדית של 1919, ההשפעה תהיה חמורה עוד יותר כי אוכלוסיית העולם יותר ניידת ויותר צפופה ויותר מבוגרת".

MSD עצמה אינה מייצרת חיסונים לשפעת, אך לדברי בר "חיסון אוניברסלי לשפעת הוא אחת המשימות החשובות של האנושות כיום". עם זאת, בר מודה שמדובר במחלה מורכבת מאוד, "ולא בטוח שחיסון כזה הוא קרוב".

כשנשאל על חברת ביונדווקס המפתחת חיסון אוניברסלי כזה ונסחרת בנאסד"ק לפי שווי של כ-40 מיליון דולר, בר סירב להגיב אך נראה סקפטי. "אם למישהו באמת היה חיסון כזה, היה מדובר באחת מפריצות הדרך הגדולות ברפואה. עדיין לא ראיתי משהו מספק, אבל מחר יום חדש".

לא רק השפעת מאיימת. אחרי מגפת האבולה ב-2014, שלדברי בר היה כנראה אחד האיומים הגדולים על העולם בשנים האחרונות, הווירוס הבא שעלול להפוך למגיפה עולמית, גם אם פחות מסוכנת משפעת, הוא MERS, וירוס שמגיע מגמלים והולך ומתפשט במזרח התיכון. מדובר במחלה נשימתית ללא טיפול, שלמרבה המזל אינה מידבקת מאוד. הוא מתפשט כיום בעיקר בסעודיה, אך גם בירדן, קטאר, מצרים, טורקיה, אלג'יר ובנגלדש, ומקרים ספורים היו גם באוסטריה, בריטניה, סין, תאילנד ומדינות נוספות. בינתיים זוהה הווירוס ומופה הרצף הגנטי שלו, אך המשך המחקר נפגע בין היתר בגלל מאבק פטנטים.

מתנת האנטיביוטיקה שהאנושות בזבזה

כחוקר של מחלות זיהומיות, אחד הדברים שהכי מפחידים את בר הוא חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. ממש רואים את הפחד בעיניו כשהוא מדבר על הנושא.

"האנטיביוטיקה היא אבן היסוד בהצלחת הרפואה המודרנית. כל ניתוח, כל טיפול בדלקת גרון חיידקית, בדלקת ריאות - כל אלה תלויים באנטיביוטיקה. עד לפני 50-60 שנה אנשים היו מתים מהמחלות הללו. אנטיביוטיקה היא מהפכה מטורפת, אבל האנושות בזבזה את המתנה הזאת על טיפול לא יעיל במחלות ויראליות, וכן על הגדלת היבול של משק החי. קל לרופא לרשום אנטיביוטיקה, וקל לחולה לא לסיים את המנה, וקל לו לשמור אותה בבית לכל מקרה שיקרה, ואז לקחת אותה על דעת עצמו כדי לטפל במחלה הלא נכונה. ובינתיים, חברות התרופות לא פיתחו תחליפים כי זה לא כלכלי. יש מעגל היזון שלילי שבו כשיש אנטיביוטיקה חדשה ויעילה במיוחד, הרופאים ובתי החולים שומרים אותה, בצדק, רק לחולים הכי קשים כי לא רוצים לבזבז אותה, ואז החברה לא מרוויחה מספיק כסף ולא מפתחת אנטיביוטיקות חדשות".

לדברי בר, לחברות התרופות הגדולות היו בשנים האחרונות הזדמנויות כלכליות יותר בתחום פיתוח התרופות. "סרטן, מחלות דלקתיות - אלה תחומים שבהם ההחזר הוא גבוה יותר", הוא אומר. בדיוק משום כך פתחו ה-FDA בארה"ב ורשות התרופות האירופית מסלולים ייחודיים לחברות המפתחות אנטיביוטיקה, בניסיון להפוך את המאמץ הזה לכלכלי יותר.

האם היו פריצות דרך בתחום?

"גילינו מדוע החיידקים עמידים. חלקם מפרישים אנזים שחותך את האנטיביוטיקה, ואחרים פיתחו מערכת שדוחפת אותה החוצה מהתא. אפשרות שלישית היא שהם מוצאים דרך לעקוף את הנזקים שהאנטיביוטיקה גורמת בתאים. המוצר שנראה כרגע הכי מלהיב לטווח הרחוק הוא תרופה שתינתן יחד עם אנטיביוטיקה ותנטרל את האנזים, או תחסום את המנגנון שדוחף את התרופה החוצה. כמה חברות התחילו לשווק מוצרים כאלה, והם נשמרים לחולים הכי קשים, במחלות שהן עמידות בפני סוגי אנטיביוטיקה רבים".

היית רוצה שישתמשו בהן יותר?

"חלילה. אני רוצה שהתרופות הללו יהיו זמינות להורים שלי ולי כשנצטרך. היום אני חושש מאוד להיכנס לבית חולים".

בישראל פועלות כמה חברות המפתחות שיטות להבדיל בין וירוסים לחיידקים בבית החולים או אצל רופא המשפחה, כדי לוודא שהאנטיביוטיקה ניתנת רק בעת הצורך. בר אינו מסכים לומר אם שמע על החברות הישראליות בתחום. "בקהילה, בדיקה כזו היא הגיונית מאוד. לגבי בתי חולים, בדיקה כזו חייבת להיות כה מדויקת שהיא תצדיק מניעת אנטיביוטיקה מהחולים, כי במקרה של טעות אנחנו מונעים אנטיביוטיקה מאדם שהיא יכלה להציל את חייו. מעבר לכך, אם יהיו לנו יותר מדי 'פולס פוזיטיב' (כלומר אנשים שאינם זקוקים לאנטיביוטיקה והבדיקה הראתה שהם כן זקוקים לה), אולי אף החמרת את הבעיה".

בר מתעניין בטיפול בחיידקים באמצעות בקטריופאג'ים, שהם וירוסים התוקפים את הבקטריה בכל השיטות שבהן וירוסים פועלים. "זו לוחמה ביולוגית. קצת מפחיד אבל מסקרן", הוא אומר, "הבקטריה יכולה לייצר עמידות גם לפאג', וחשוב מאוד שהיא לא תייצר עמידות שאחר כך לא נוכל לנצח באמצעות התרופות הקיימות".

הפוליטיקה של הפפילומה

בר, כאמור, הוא אחד האנשים המרכזיים שעומדים מאחורי החיסון של MSD נגד וירוס הפפילומה, HPV (יש בשוק חיסונים גם של חברות אחרות). למרות הזיהוי של הווירוס עם סרטן צוואר הרחם ונשים, בר מסמן אותו דווקא כבעיה של גברים, אולי משום שנשים עוברות בדיקות סקר וטיפול מונע מוצלח יחסית. לדבריו, גברים עלולים ללקות בסרטן הגרון כתוצאה מפעילות הווירוס, וסרטן כזה הרבה יותר קשה לאבחן וגם לאחר שאובחן, לא תמיד יש לו טיפול. בעבר הסרטן הזה נגרם בעיקר מעישון, אולם בעקבות הירידה בשיעור המעשנים ועלייה בשיעור הגברים הנדבקים ב-HPV באזור הפה, הווירוס הזה הופך לגורם המוביל לסרטן הפה והגרון אצל גברים בעולם המערבי.

"הווירוס הזה הוא מאוד מעניין, כי הוא פרזיט של בני אדם בלבד, שאוהב רק את הממשק בין החוץ לפנים, כלומר נרתיק, גרון ורקטום", אומר בר. "הוא משתלט על תאים שאמורים להפוך לעור ומונע את התהליך הזה. במקום זאת, הם נשארים תאי גזע גם כשהם מתרבים וכך הופכים לסרטניים. יש כמה סוגי סרטן שכלל לא מתפתחים בלי הווירוס הזה. לדוגמה, אצל כל הנשים שחלו בסרטן צוואר הרחם היה HPV. עם זאת, לא כל אישה עם HPV תחלה בסרטן צוואר הרחם. מדובר בווירוס נפוץ מאוד, הוא קיים אצל כמחצית מהאוכלוסייה, ורק נשים מעטות מפתחות נגעים קדם סרטניים. אנחנו לא יודעים אצל מי זה יקרה, אבל לפחות במדינות המערב מי שפיתחה את הנגעים האלה ועברה הסרה מוצלחת שלהם לא תלקה בסרטן.

מדוע שיעור הנדבקים בקרב גברים עולה? הסיבה אולי משמחת - עלייה בתדירות המין האוראלי בין גברים לנשים. בעשורים האחרונים גם רואים מגמת עלייה בתדירות המין האוראלי עם פרטנריות לא קבועות, וכך גוברים שיעורי ההדבקה. "היום החולה הטיפוסי בסרטן הפה והגרון הוא גבר בן 50-60 שעשה הרבה מין אוראלי לנשים שונות", אומר בר. נשים שמעניקות מין אוראלי לפרטנרית לא קבועה נמצאות גם הן בסיכון. ניתן להידבק גם במין אנאלי, אבל הסיכון נמוך יותר כי הווירוס חי טוב יותר באזור הנרתיק.

"משום מה זה לא עובר בנשיקות", אומר בר, אבל בכל מקרה מאחר שהווירוס כבר קיים במחצית מהאוכלוסייה שינוי ההתנהגות לא תשנה. לכן החיסון, שאפקטיבי במיוחד בגיל צעיר, הוא רלוונטי מאוד.

אז אצל נשים הטרוסקסואליות החיסון היום פחות חשוב, משום שהן יכולות לבצע בדיקת סקר כדי למנוע את סרטן צוואר הרחם? החיסון שלהן נועד למעשה להגן על הגברים?

"זה לא מדויק. נשים, כלומר נערות, מקבלות את החיסון כדי להגן על עצמן מפני מצב קדם סרטני שיחייב הסרה לא נעימה של רקמת צוואר הרחם, תהליך שבמקרים מסוימים יכול להוביל ללידה מוקדמת. כמו כן, אישה שפספסה את הבדיקה או שהתרחשה טעות בבדיקה שלה, עלולה לעתים נדירות ללקות בסרטן. נשים מתחסנות גם כדי להגן על הגברים, והגברים, כלומר הנערים, מתחסנים כדי להגן בעתיד על עצמם ועל הנשים. המטרה המקורית של החיסון, לנשים ולגברים, הייתה דווקא להגן על הנשים, אבל עכשיו מגינים על כולם".

זה שינה את הפוליטיקה של החיסון?

"מה ששינה את הפוליטיקה הוא שקל יותר לדבר על סרטן מהמותניים ומעלה. אנחנו עדיין מדברים על מחלה המועברת באופן מיני, אבל קל יותק לדבר על גרון מאשר על רקטום".

לדברי בר, העובדה שמדובר בחיסון נגד מחלה המועברת במגע מיני, והוא ניתן לנערות ונערים, היא מכשול פוליטי משמעותי בדרך למתן החיסון. במגזר הדתי, לדוגמה, התעורר ויכוח בנושא הזה לאחר שהרב ברוך אפרתי טען כי אין צורך לחסן נגד הווירוס באולפנות משום ש"אנחנו לא בסדום".

היית ממליץ לגברים להפסיק לבצע מין אוראלי בנשים?

"אני ממליץ להתחסן. אז הבעיה פוחתת באופן משמעותי. חיסונים בגיל בית הספר הם אחת הפנים השוויוניות ביותר של הרפואה. בגיל מבוגר יותר אנשים שונים בהיקף המשאבים שלהם - משאבים כספיים לטיפול ולבדיקות, משאבים קוגניטיביים, משאבי זמן ומשאבי משמעת. חיסון בבית הספר אפשר לתת לכולם, בפיקוח משרד הבריאות".

חיסון הפפילומה הוא מהמותקפים ביותר. עד כמה אתם משוכנעים שהוא בטוח?

"אלה חיסונים נחקרים מאוד. כ-50 אלף איש חוסנו במסגרת ניסויים קליניים מפוקחים רק בחיסון שלנו, וישנם חיסונים דומים שפותחו על ידי חברות אחרות. לאיחוד האירופי יש מערכת מאוד מפותחת של מעקב אחרי תופעות לוואי של מוצרים רפואיים גם מחוץ לניסויים הקליניים, וגם ה-CDC, הארגון האמריקאי להגנה מפני מגיפות, ביצע מחקר בלתי תלוי משלו. בכל הניסויים הללו לא נמצאו מתאמים עם מוות, תסמונת התשישות הכרונית ותסמונות נוירולוגיות אחרות".

אז מדוע יש ביקורת על החיסון?

"החיסון ניתן בגיל ההתבגרות, שהוא ממילא גיל שבו מחלות מסוימות פורצות, בעיקר אצל בנות, ובעיקר מחלות שמאופיינות בפעילות יתר של מערכת החיסון. אנשים רואים את שני האירועים הללו קורים במקביל ומסיקים שיש סיבתיות, אבל יש רק דרך אחת נכונה להסיק זאת, והיא ניסוי מבוקר. כל הניסויים המבוקרים שניסו להראות קשר בין החיסונים לתופעות נוירולוגיות היו גרועים מאוד. מרגע ששומרים על כללי המתודה המדעית - אין שום זכר לזה. עבדתי במשך שנים בתחום בריאות הציבור. אם הייתי חושב שמישהו מסתיר מידע על הסיכון שבחיסונים, לא הייתי בוחר לעבוד בחברת תרופות".

כרופא, האם לא נראה לך הגיוני שאם הכנסנו לגוף גורם שעורר את מערכת החיסון לפתח כלפיו נוגדנים, ייתכן ששינינו אותה באופן מסוים?

"בכל יום אנחנו נחשפים לאינסוף גורמים שמערכת החיסון שלנו מפתחת בהצלחה נוגדנים כלפיהם. אין סיבה לחשוב שדווקא חיסונים מעוררים את מערכת החיסון באופן שונה מכל גורם שהגוף נחשף אליו ממילא".

לרוב התרופות יש תופעות לוואי כלשהן באנשים מסוימים. האם הגיוני שלחיסונים אין?

"תופעות הלוואי הן כאב במקום החיסון, יכולה להיות אדמומיות, לפעמים יש חום. זה קורה, אבל כל התופעות הללו הן לטווח קצר. פעם ב-100,000 עד כמיליון מקרים מתרחש שוק אנפילקטי, כלומר תגובה חיסונית מוגזמת מסכנת חיים. אולם, המערכת כבר מודעת לכך ולכן מבקשים מהילדים להישאר בסביבה שבה בוצע החיסון, כי שם גם ניתן לטפל בשוק כזה אם הוא מתרחש. בכל מקרה, זה סיכון מאוד מאוד נדיר, הפיך ברוב המקרים, והוא היחיד המשמעותי שנמצא אחרי 200 מיליון מנות מהמוצר. הסיכונים מהווירוס הם כל כך הרבה יותר גדולים".

יאמרו שאתה אינטרסנט.

"תשאלו כמה מהאנשים שמפיצים מידע נגד חיסונים מתפרנסים באופן כלשהו מרפואה אלטרנטיבית בלתי מוכחת".

"אנחנו עדיין לא שולטים באופן שבו וירוסים פועלים על הגנטיקה"

פפילומה אינו הווירוס היחיד שמגביר את הסיכון לסרטן, אבל בניגוד לאחרים הוא גורם שבלעדיו הסרטן אינו יכול להופיע. התשובה לשאלה מדוע הוא גורם סרטן מספקת למעשה מידע על מה שמתקלקל בגוף בסרטן. "הווירוס יוצר שינויים בחלקים מהגנום התאי ופוגע באזורים שנועדו לבקר את התפתחות התא", אומר ד"ר אליאב בר, "לגוף יש דרך מאוד מסוימת להחליט איפה, כמה ומתי יהיו בו תאים מסוימים, וסרטן הוא התפרקות של המערכת הזאת, בזמן ששאר המערכות בתא ממשיכות לפעול. הווירוסים וגורמים אחרים לסרטן, כמו קרינת השמש ועשן סיגריות, שוברים את התא באותו מקום. הווירוסים לימדו אותנו הרבה על מקומות השבר הללו, כי הווירוס עקבי יחסית בנזק שלו לתאים".

להערכתך, מסוכן להכניס וירוסים לתאים, כמו שעושים בחלק מהטיפולים הגנטיים?

"כן, ולכן הטיפול הגנטי בשיטה הזאת עדיין לא התפתח מאוד. לדעתי, גם בעתיד הוא יישמר למחלות קשות ומסוכנות מאוד. אנחנו לא מצליחים לשלוט באופן שבו וירוסים פועלים על הגנטיקה, ועד שנעשה זאת בצורה מדויקת יותר, אנחנו בהחלט עלולים להחמיר את הסרטן".

מעבר לכך, אומר בר, "התרופות האימונותרפיות, המנצלות את מערכת החיסון כדי להילחם בסרטן, כל כך הצליחו, שהן הובילו את חברות התרופות לשים את התרפיה הגנטית בסרטן בצד. אולי בעתיד הם ישובו לשפר אותה".

כך תתגוננו מווירוסים

רחיצת ידיים: "לא מספיק להעביר את היד מתחת לברז וגמרנו. תקרצפו 30שניות מלאות, כי כך מגיעים לכל נקודה ולזמן הקרצוף יש ההשפעה שלו"

אלכוג'ל: "עדיף מכלום, אבל רחוק מהאפקט של רחיצת ידיים"

אצבע בפה: "נסו לא לשים את קצות האצבעות בפה, בעיקר אחרי זמן מה שבו לא רחצתם ידיים"

ויטמין C ושאר תוספים: "ויטמין C זה שטויות, אכיניצאה זה שטויות, פרופוליס זה שטויות, כורכום זה שטויות"

מרק עוף: "זה מגיע עם האהבה של אמא, אבל בגדול זה שטויות"