חיים בתוך קללה סינית: הזמנים מעניינים מאוד - אפילו יותר מדי

הקללה. "שתחיה בזמנים מעניינים", קללה מפי חכם סיני זקן. אמר או לא, הוא אפילו לא תיאר לעצמו את טירוף העניין כאן ועד כמה זה מעיק ומדכא.

מי זוכר שרק לפני שבוע התפטר ח"כ יש עתיד יעקב פרי - שבע שנים ראש השב"כ, נשיא סלקום, יו"ר בנק מזרחי טפחות ושר המדע הטכנולוגיה והחלל - לאחר שנחשף ב"עובדה" ששיקר באופן סדרתי בעניין שירותו הצבאי. זמן מה קודם לכן התברר, באותה תוכנית, שב-1999, כאשר אריה דרעי כיהן כשר הפנים ונחקר על קבלת שוחד, מישהו מסר לו מידע על האזנות סתר שנעשו לו ולחבריו באמצעי השב"כ. פרי דנן, ראש שירות הביטחון הכללי, נבדק בפוליגרף לגבי ההדלפה ונמצא לא דובר אמת.

מי עדיין זוכר את הראיון המביך, רק לפני כמה ימים, עם מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך? מי זוכר שהבורסות התמוטטו לפני שבוע (דבר שיצק אושר גדול בשונאי טראמפ, שהתפאר קודם לכן בגאות בשווקים בתקופתו) וגם התחילו להתאושש? שרק לפני ימים אחדים עלו תשואות האג"ח בארה"ב, מדד ה-VIX השתולל והביא הפסדים ל"שורטיסטים" על הנייר? שהביטקוין נחתך, התפרץ, שוב נחתך וכמעט שכחנו מקיומו בשבוע הזה?

מי זוכר שטבע, הענק שנסדק, פרסמה דוחות כספיים ונחשף שוב כמה מיליוני דולרים ממשיכים החברים הגדולים למשוך מהצרות הגדולות? שהשבוע עבר תקציב 2019 ברוגע ובשלווה, שרק בשבת האחרונה, לפני שישה ימים, פרצה בגבול הגולן מלחמת אימפריות - איראן, רוסיה, ישראל, סוריה, לבנון? ששרת המשפטים ונשיאת העליון מתקוטטות-מאיימות זו על זו בעניין בחירת שופטי העליון החדשים? מי זוכר את ההסדר-לא הסדר עם הנכים?

כל זה קרה רק בשבוע וחצי האחרונים, עד שפרצו המלצות המשטרה, יום ג', 20:45, בעניינם של בנימין נתניהו, נוני מוזס, ארנון מילצ'ן ושות'.

"אתמול ישר בבוקר בשבע זה התחיל/ הרגשתי שהולך סיפור בלתי רגיל/ הוצאתי את הראש החוצה, תפסתי ת'גרון/ המון דברים קורים בזמן האחרון./ כי אין לי רגע דל/ או סקנדל או פסטיבל/ והו והא ואל תשאל" - שרה רבקה מיכאלי את נעמי שמר, שנות ה-80.

הפרס. ביום שני פורסם שדויד גרוסמן הוא חתן פרס ישראל לספרות לשנת תשע"ח. אין כמו גרוסמן, ששמו מכבד ומרומם את הפרס, אבל לקראת שנת הפרס הבאה נשאל את שר החינוך נפתלי בנט אם לא הגיעה העת לתבל קצת, להרחיב את התודעה, להוסיף איזו רב-תרבותיות בזהות חברי הוועדה (פרופ' אבנר הולצמן, פרופ עמינדב דיקמן, פרופ' יהודה פרידלנדר והסופרת יהודית קציר). עולה ותיק/ה ממזרח אסיה, ממוצא אתיופי/ת, ערבי/ה, חרדי/ת, אולי פייטן מרוקאי?

משחקי הכס. "שיר של אש ושל קרח", סדרת הטלוויזיה המונומנטלית, עוקבת אחר המאבקים הפוליטיים, המניעים הסבוכים והאכזריים, היצרים הפרועים, המעמד החברתי, הדת, המלחמה והתאווה, החטא ועונשו בקרב שבע משפחות אצולה הטוענות לכתר ולשליטה ביבשת ווסטרוז הדמיונית.

דמיונית? אולי שם באנגליה אצל משפחות הנרי, ריצ'רד ואדוארד של אמצע האלף הקודם, אבל אצלנו - במשפחות נתניהו, מוזס, לפיד, מילצ'ן, אדלסון, דרעי, ליברמן, בנט, אלשיך ומנדלבליט שום דבר לא דמיוני. רק חסרות כמה נסיכות.

דוד פתאל. השבוע, בתוך כל האי-ודאות בשווקים, בוצעה אחת ההנפקות הגדולות של השנים האחרונות בתל אביב. מלונות פתאל ("160 מלונות, 17 מדינות, בית אחד: פתאל"). אחרי שנים רצופות של הכנסות, גידול ורווחים, החברה נכנסת לבורסה עם שווי של כ-4 מיליארד שקל. "טייקון בעשר שנים ועשר אצבעות", כתבנו עליו כאן, בראיון לפני כשמונה שנים ("גלובס", 17 בדצמבר 2010). "אני מלונאי. אני מלונאי שיודע איך מבשלים, איך מסדרים חדר, איך מקבלים אורח בקבלה, איך משרתים. זה הבסיס שלי, מפה המשכתי הלאה", אמר אז. היום הוא בן 59, עדיין איש של אנשים, עם קסם אישי, עם אופטימיות זהירה, ושמח בחלקו.

"אני מתקדם צעד אחרי צעד. ככה התקדמתי כל חיי. גם לא היה לי חלום להיות בעל רשת כזו גדולה. אני צועד צעד אחד, עומד, מתייצב, בודק ואז מסתכל על הצעד הבא". הוא התחיל כאיש ביטחון, משוחרר צבא גבוה ושרירי שעסק בהרמת משקולות (עד שקרע כמה גידים) ועמד בכניסה למלון דן כרמל בחיפה. לימים עבר עם משפחתו לאילת. לפני הזינוק הגדול הוא עשה טעות בשיקול הדעת: עזב את ניהול רשת מלונות הולידיי אין, כדי לחבור לשניים, אנשי עסקים ידועים ומוכרים, שהבטיחו לו שותפות בחברת ניהול שתכבוש את העולם. אחרי ארבעה חודשים זה התפוצץ. "באתי, ראיתי שזה לא כוס התה שלי, יצאתי. עם משפחה ושלושה בנים שצריך לפרנס הלכתי לחלל ריק והתחלתי לחפש את דרכי".

הוא למד את הלקח, ומאז הוא שותף של עצמו ושל מי שהייתה אז אשתו. עם מוטו של אפס סיכונים, וצעדים קטנים שהלכו וגדלו עם הזמן והביטחון, החל לבנות את האימפריה. "הקטע שלי כל החיים היה רק צעד אחד קדימה. כשהייתי פקיד קבלה, רציתי להיות מנהל קבלה, כשהייתי מנהל מכירות רק רציתי להיות סגן מנהל מלון. ככה התקדמתי שלב אחר שלב, תמיד שמחתי ותמיד נהניתי מכל שלב שבו הייתי, ואני יודע, כמו שתמיד ידעתי, שאם השלב הנוכחי יימשך עוד 20 שנה, אז בסדר גמור. יופי". אגב, כבר אז, ב-2010, כשמחזור החברה התקרב ל-1 מיליארד שקל, הניח טיוטת תשקיף ראשונה ברשות ניירות ערך, וכדרכו החל גם את המסע אל הבורסה אט-אט.

stella-k@globes.co.il