הגוף שהמשקיעים ביוון הכי חוששים ממנו? רשות העתיקות

ביוון, הכסף נעצר אצל הארכיאולוגים.

מייק אנג'ליאדס, קבלן יווני-אמריקאי, גילה את זה אחרי שהוא זכה במכרז ממשלתי לפרויקט בהשקעה של 400 מיליון אירו (495 מיליון דולר) של פיתוח אתר גולף על חוף האי רודוס.

שנתיים אחר כך, אחרי שהוא הוציא 1.5 מיליון אירו, רשות העתיקות היוונית הקפיאה את הפרויקט. האתר שהוא הקים היה סמוך לחורבת מבצר מהתקופה המיקנית, לפני יותר משלושת אלפים שנה, והרשות חששה ששרידים רבי-ערך ארכיאולוגי טמונים באזור.

קרן ההפרטות היוונית הממלכתית גילתה אהדה למצוקת היזם. היא הבטיחה בשנה שעברה לשכור ארכיאולוגים חיצוניים, שאינם עובדי רשות העתיקות הלאומית, כדי לבצע סקר באזור כדי שהפרויקט יחזור למסלולו. אבל עד כה, שום דבר לא נעשה.

"כולם הזהירו אותי שהשיער שלי יאפיר לפני שאצליח לבנות משהו ביוון", אמר אנג'ליאדס. "זה פרויקט שהשקעתי בו את החיים והנשמה שלי".

רשות העתיקות היוונית היא מהגופים הביורוקרטיים המפחידים ביותר במדינה שידועה לשמצה בביורוקרטיה שלה. הרשות הזו מסוגלת לתקוע תוכניות השקעה במשך שנים על בסיס החשד שיש עתיקות מתחת לקרקע שמיועדת לפיתוח.

כאשר יוון מנסה להיחלץ משנים של מיתון כלכלי, הצורך להגן על מורשת העתיקות חסרת המחיר של המדינה מתנגש עם הצורך הנואש בהשקעות. הבעיה מסתבכת עוד יותר מפני שרשות העתיקות מנסה למלא את שליחותה עם קיצוץ רציני בתקציב ובכוח-האדם שלה במסגרת הצנע, מה שמוביל לדחייה בביצוע סקרים.

ביוון, כבישים ראשיים, צינורות ביוב, תיעול ועוד פרויקטים ציבוריים נדחים לעיתים קרובות, או מתוכננים מחדש או חורגים בהרבה מהתקציב שלהם בגלל עלויות הטיפול בשרידי העבר. בנייני מגורים חדשים אינם כוללים חניונים תת קרקעיים, מפני שהקבלנים חוששים מחשיפה ארכיאולוגית שעלולה לעצור את הבנייה לשנים.

הרכבת התחתית בסלוניקי, העיר השנייה בגודלה ביוון, עדיין אינה מוכנה אחרי 30 שנות עבודה, בין היתר בגלל גילוי עיר קדומה שכמה ארכיאולוגים משווים לפומפיי הרומאית. החפירות חשפו מבנים פרה-ביזנטיניים, כבישים ומאות אלפי פריטים שונים. כתוצאה מכך, היה צורך לתכנן מחדש את אחת מתחנות הרכבת התחתית, וחלק מהקו עדיין לא הונח.

הבעיות שגורמים העיכובים הללו הפכו לדוחקות יותר כאשר היוונים מחזרים אחרי השקעות זרות כדי לאתחל מחדש את הכלכלה שלהם, ולנצל את ההסרה הצפויה של מגבלות האיחוד האירופי על הוצאות המדינה ולקיחת ההלוואות שלה באוגוסט.

בסתיו האחרון, רשות העתיקות הייתה במוקד מאבק חריף על השקעה של 8 מיליארד אירו בהיליניקון, אתר נמל התעופה הקודם של אתונה.

הליניקון הוא חלק גדול מתוכנית הפרטה בהיקף מיליארדי אירו שאתונה הבטיחה לנושים של יוון להשלים. מדובר על פרויקט של בניית מלונות, מוזיאונים, פארק שעשועים ומתקני מחקר, באחד ממיזמי הפיתוח הגדולים ביותר באירופה.

רשות העתיקות דחתה את מועד התחלת העבדת ביותר משנה, למרות שהארכיאולוגים לא הביעו כל הסתייגות כשהאתר שימש לפעילות ספורט במהלך אולימפיאדת 2004. בית עלמין קדום ואמת מים (אקוודוקט) נמצאו וגודרו באזור של 6,000 דונם, אבל הרשות עיכבה את הפיתוח בטענה שיהיו אולי ממצאים נוספים בשטח.

בסתיו שעבר, תחת לחץ גדל של נושים בינלאומיים, הממשלה התערבה כדי לצמצם את היקף השטח שהוכרז כבלתי ניתן לפיתוח ל-5% בלבד מהשטח הכולל.

היוונים גאים באופן כללי במורשת התרבותית העתיקה של ארצם, ושמירה עליה היא כמובן במוקד המשיכה התיירותית של המדינה, כאשר תיירות חוץ מביאה 10% מן התמ"ג היווני.

"כאן נולדה הציביליזציה היוונית, שהיא ערש התרבות האירופית", אמרה מריה ולצאקי, מנהלת רשות העתיקות. המחלוקת על שמירת המורשת הזו היא על כמה ולא על למה.

"אין לנו איזון", אומר אריסטוטליס פנטליאדיס, מנכ"ל רשת מרכולים שנאלצה לעבור חמש שנים של סקרים ארכיאולוגיים בגלל חנות אחת שהיא רצתה להרחיב בפלופונזוס. "שמירה על כל פריט ארכיאולוגי היכן שהוא נחשף, גם אם מדובר על גל אבנים קטן מלפני 500 שנה, וחסימת השקעות בגלל העדר מימון לחפירות, הפכה את רשות העתיקות לכזאת שהיעד שלה הוא 'אל תיגעו בשום דבר'".

חלק מהקפדת היתר של רשות העתיקות בעיני אנשי העסקים נובע כנראה ממה שהתרחש שנות ה-80 וה-90, שבהן היו כמה מקרים של הסתרה או גניבה של עתיקות במהלך בנייה. החוקים הודקו כדי שכל פרויקט הקמת בניין לא יוכל להתקדם ללא אישור של רשות העתיקות.

כשהמשבר הכלכלי פגע ביוון, אמרה מנהלת רשות העתיקות ולאצקי, הרשויות נטו לאשר במהירות כל תוכנית פיתוח. "הכול נעשה בחיפזון ללא הקפדה על ההליכים הנכונים, כשהמשבר משמש כתירוץ", היא אמרה.

מדינות אחרות שזרועות בממצאים ארכיאולוגיים מתרבויות קדומות, כמו ישראל ואיטליה, נוקטות גישה שונה. בישראל החוק מחייב התחלקות בעלויות הטיפול בשרידים ארכיאולוגיים בין המדינה ליזמים. למדינה יש גם יותר תקציב לתפעול רשות העתיקות שלה.

"הבעיה עם יוון היא שהמדינה מקבצת נדבות", אמר פול קרטלדג', פרופסר לתרבות יוון באוניברסיטת קיימברידג'. משרד התרבות היווני מעסיק כ-6,500 עובדים, מול 18,500 עובדי משרד התרבות האיטלקי.

באיטליה, כמה רשויות מנסות להגביל עיכובים ממושכים במיזמי בנייה על ידי שילוב העתיקות שנחשפות במבנים החדשים. למשל, חלק מאקוודוקט (אמת מים) בן 2,000 שנה הושאר ללא שינוי ומוצג בקומה התת-קרקעית של חנות כלבו מפוארת במרכז רומא.

במקרה של שרידים בעלי חשיבות יוצאת דופן, גם באיטליה הבנייה מתעכבת. חשיפת אודיטוריום מתקופת הקיסר אדריאנוס בפיאצה ונציה ברומא אילצה את הרשויות להעתיק ממקומה תחנה של הרכבת התחתית.

הרשויות ביוון ניסו שותפויות דומות בעבר: לפי הסכם עם יזמי הרכבת התחתית של אתונה, יותר מ-50,000 פריטים הועברו ממקומם, ורבים מהם מוצגים כעת בשש תחנות של הרכבת הזו.