מנכ"לית התאחדות היזמים: "היה לי חשוב לא לאכזב את פאינה"

"היה לי ברור שאם אני אסרב לדאוד, ולא משנה אם פאינה שלחה אותו או לא, הוא ידווח לה על זה, וזה יכול לפגוע בפעילות העתידית של העמותה. בקבלת פרויקטים שנתמכים על-ידי הכספים הקואליציוניים של המפלגה" - כך העידה היום (ב') אירנה וולדברג, מי שהייתה מנכ"לית התאחדות היזמים, שהואשמה אף היא במסגרת פרשת ישראל ביתנו, והורשעה בשבוע שעבר לאחר שחתמה על הסדר טיעון. על וולדברג נגזרו 6 חודשי עבודות שירות בגין הרשעתה במתן שוחד.

על-פי עדותה, וולדברג הייתה בקשר עם פאינה קירשנבאום על רקע פעילותה כחברת כנסת לקידום פרויקטים הקשורים לקליטת עלייה, וכן על רקע פעילותה לקידום עסקים קטנים - שני תחומים בהם עסקה ההתאחדות. וולדברג סיפרה כיצד קירשנבאום עזרה לחבר בין ההתאחדות ובין הרשות למלחמה בסמים לצורך קיום פרויקט משותף שוולדברג הייתה מעוניינת לקדם, ואשר הניב להתאחדות הכנסה של מאות אלפי שקלים.

על רקע הסיוע שקיבלה מקירשנבאום, התבקשה וולדברג על-ידי דאוד גודובסקי, מי שנחשב ליד ימינה של קירשנבאום, והורשע אף הוא במסגרת הפרשה, לממן שתי נסיעות שלו לחו"ל. וולדברג הסבירה כי אישרה את מימון הנסיעות, מתוך הבנה כי גודובסקי יעסוק בנושא של עידוד עליה במסגרת הנסיעה. אך מאחר שמעדותה עלה כי לא קיבלה כל אינדיקציה בדבר ביצוע של פעילות מסוג זה במסגרת הנסיעה הראשונה, ובכל זאת אישרה נסיעה נוספת, הסבירה וולדברג: "היה חשוב לי לא לאכזב את פאינה. היה לי חשוב לא לסכל אפשרות שהיא תעזור לי גם בעתיד. אני מאוד דאגתי לצורך של העמותה שלי להתקיים, ולכן הבנתי שאם אני אצטרך, אני יכולה לייצר פה כושר מול פאינה".

השופט ירון לוי המשיך להקשות על העדה, ולנסות להבין את מנגנון מימון הנסיעות של העמותה:

שופט: "אם עו"ד אבן חן (התובע, ב' ש') היה פונה אלייך, ואומר לך שהוא רוצה לנסוע לרוסיה כדי לעודד אליה, אני מניח שהיית ממנת לו גם?"

וולדברג: "לא"

שופט: "למה?"

וולדברג: "דאוד היה דמות מאוד מוכרת בקרב העולים, מי שמכיר את מה שקשור לנושא קליטת העולים בארץ, ולכן, אם הוא היה באמת רוצה ועושה בחו"ל את מה שהוא אמר לי שהוא יעשה, נגיד הרצאות בנושא עידוד עליה, אז בסך-הכול, הוא היה דמות מתאימה לזה".

שופט: "עשית את זה בפעם הראשונה, ולא ידעת שזה מה שקרה, אז למה בפעם השנייה כן?"

וולדברג: "לא רציתי ליצור קושי מול פאינה"

"אני לא עושה דברים כאלה, זה לא מתאים לי" 

עד נוסף שהעיד היום במסגרת משפטה של קירשנבאום הוא אפי פלס, מי שהיה גזבר מועצת מטה בנימין, אשר כבר הורשע בגין חלקו בפרשה במסגרת הסדר טיעון. פלס הורשע בעבירה של הפרת אמונים, ונגזרו עליו 6 חודשי עבודות שירות.

לפי הרשעתו במסגרת הסדר הטיעון, הודה פלס בחלקו בהעברת כספים מתקציב המועצה לחברת ההפקות של נלי דינוביצקי, המקורבת לקירשנבאום, בתמורה לתקציבים שהעבירה קירשנבאום לאורך השנים לטובת המועצה. על-פי הסדר הטיעון בו הורשע פלס, הוא העביר את התשלומים לדינוביצקי לבקשת קירשנבאום, ועל אף שדינוביצקי לא ביצעה בפועל שום עבודה עבור המועצה.

על אף הודאות והרשעתו, כאשר נדרש היום פלס להעיד על מעשיו היום, בנוכחות פאינה קירשנבאום, הוא הסביר שהודה בדברים רק בגלל החומרים שהוצגו בפניו במסגרת החקירה, וכי הוא לא זוכר שביצע מעשים כאלה בפועל. לשיטתו, הוא לא ידע בזמן אמת שהעברת הכספים לחברת ההפקות של דינוביצקי היו למעשה העברה פיקטיבית, ושלא ניתנו שירותים למועצה בגינם: "זה לא סביר, אני לא עושה דברים כאלה, זה לא מתאים לי. אם הייתי יודע שזאת פיקציה, לא הייתי עוזר בזה".

דבריו של פלס עומדים למעשה בסתירה להרשעתו שמבוססת על הודאתו. כך נוסחו הדברים במסגרת כתב האישום המתוקן, אשר פלס הודה בעובדות המצוינות בו: "ביום 6.12.10 שלחה דינוביצקי דוא"ל לנאשם שאליו צורפו חשבוניות בדויות, על סך של 57,420 שקל, אשר הציגו מצג כוזב לפיו חברת אברורה (חברת ההפקות של דינוביצקי, ב' ש') תשתתף בהפקת אירוע מוזיקלי ביום 8.12.10 והשתתפה בהפקת אירועי קיץ שהתקיימו עבור מתנ"ס מטה בנימין... הנאשם העביר את החשבוניות למתנ"ס בנימין לשתלום לחברת אברורה, ואפשר את העברת הכסף, בשל בקשת נאשמת 1 (פאינה קירשנבאום, ב' ש'), מבלי לבדוק שדינוביצקי תיתן למתנ"ס בנימין שירות בגינו, וביודעו שהכסף ישולם לחברת אברורה, בשל בקשתה של נאשמת 1".

ההתנהלות מול גודובסקי לא הייתה יוצאת דופן

קלאודיה כץ, מנהלת אגף התעסוקה במשרד העליה והקליטה העידה אף היא היום על חלקה בפרשה. על-פי כתב האישום, קלאודיה עמדה בקשר עם גודובסקי, וייעצה לו כיצד לקדם את חברת ההפקות של דינוביצקי, על-מנת שזאת תזכה במימון של משרד העלייה לפרויקטים המעסיקים אמנים שהינם עולים חדשים.

התובע, עו"ד משה עקירב, הציג לכץ תמלילים של מספר שיחות שניהלה גם גודובסקי והתכתבויות של השניים בדוא"ל, וכץ התבקשה להסביר את היחס האישי שגודובסקי קיבל ממנה על-פי מה שעולה מחומר הראיות.

כץ התעקשה לאורך כל עדותה שההתנהלות שלה מול גודובסקי הייתה התנהלות רגילה מול נציגים של גופים המבקשים לקבל תמיכה, שלא חרגה מהאופן שבו היא מתייחסת לגורמים אחרים. השופט ירון לוי התקשה לקבל את הסבריה של כץ, והקשה עליה:

שופט: "זה רציני מה שאת אומרת לי? שכל גוף שמגיש בקשה, את מתקשרת אישית ושואלת? כמה בקשות יש לכם בשנה?"

כץ: "100-150"

שופט: "אז את מתקשרת ל-100 אנשים כל שנה?"

כץ: "אני לא באופן אישי"

שופט: "אבל את מתקשרת אליו כדי לוודא איזה גוף, ואני שואל האם את מתקשרת ועושה את זה ביחס לכל אחד, או אפילו לחצי מהגופים? לכמה גופים א עושה את זה בשנה?"

כץ: "אני לא עושה את זה"

שופט: "את רוצה להגיד לי שהשיחה הזאת משקפת את ההתנהלות שלך בתקופה הזאת עם כל גוף?"

כץ: "כן"

שופט: "אמרתם שיש לכם קטגוריה של אמנים מצטיינים, לפי מה שאת אומרת אתם עובדי מדינה מצטיינים, להתקשר מיוזמתך לכל גורם שהגיש, ממש מדינה אוטופית".

בהמשך הוצגה לכץ שיחה נוספת שלה עם גודובסקי, במסגרתה היא העלתה מולו נושא של פרויקט פתיחת מרכז קליטה חדש שקירשנבאום מקדמת. התובע ביקשה מכץ להבהיר על רקע השיחה הזאת, כיצד היא טוענת שלא היה לה קשר עם גודובסקי, וכץ התקשתה לספק הסברים:

תובע: "מה את יודעת על הקשר של דאוד עם פאינה?"

כץ: "אני לא ידעתי. הוא התקשר ושאל שאלה, הוא עשה מעקב אחרי הפגישה איתה. פאינה הייתה חברת כנסת באותה תקופה".

שופט: "את מדווחת לגורם שאין לך מושג מה הוא עושה, על פגישה שלך עם חברת כנסת?"

כץ: "הוא התקשר ושאל"

שופט: "כל אדם שיתקשר וישאל אותך"

כץ: "כל איש ציבור שמתקשר"

שופט: "אז הוא איש ציבור?"

כץ: "לא, כל בן אדם שיתקשר וישאל שאלה, יקבל תשובה סבירה, בהחלט. שאלו אותי שאלה ספציפית, ועניתי תשובה מאוד מובנית".