לקדם שילוב אחיות מומחיות

יש לקדם שילוב האחיות במערכת הרפואה - למרות התנגדות הסתדרות הרופאים

רופא / צילום: שאטרסטוק
רופא / צילום: שאטרסטוק

רבים מאיתנו שניסו להזמין תור לרופא באחת מקופות החולים קיבלו תשובה כמו "התור הקרוב הוא בעוד ארבעה חודשים", או "אין תורים, היומן סגור, תתקשרו שוב בעוד שבוע, אולי מישהו יבטל". זו חוויה שנעשית נפוצה יותר ויותר בישראל. התשובות האלה גם ממחישות את הקריסה שחוות קופות החולים בניסיונן לעמוד בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, המבטיח לציבור שירות רפואי בזמן, במרחק ובאיכות סבירים.

המצב העגום והמדאיג הזה צפוי להחמיר בשנים הקרובות. זאת, בשל נתונים המצביעים על הזדקנות האוכלוסייה, ריבוי מחלות כרוניות, קושי במתן שירותים רפואיים בפריפריה, ומעבר ממתן טיפול במסגרת בתי החולים למתן טיפול בקהילה. לכן היה צפוי כי הבשורה על כך שהכשרת אחיות בעלות תואר שני ובעלות הכשרה מקצועית ומעמיקה ל"אחיות מומחיות" בקהילה, הייתה אמורה להתקבל בברכה הן על ידי הציבור, וגם על ידי הרופאים הקורסים מעומס עבודה.

גם מסקנות דוח הוועדה לבחינת תפקיד "אחות מומחית בקהילה", בראשותו של פרופ' שלמה מור יוסף, תמכו בפתרון הזה. חברי הוועדה גיבשו מסמך המאזן בין האינטרסים השונים, והמליצו לפעול מיידית להטמעת תפקיד "האחות המומחית בקהילה" במערכת הבריאות בישראל.

נשאלת השאלה - מדוע קמו התנגדויות למהלך כזה דווקא בהסתדרות הרפואית? ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית, הר"י, אמר כי "רצוי שהרופא יבצע את תפקיד הרופא והאחות את תפקיד האחות". לו, ולשאר המתנגדים, נזכיר כי תפקידה של "האחות המומחית הקלינית" אינו חדש. כבר בשנת 1960 בארה"ב, הוכשרו אחיות לטיפול בילדים למשפחות המתגוררות במרחק גיאוגרפי רב ממוסדות רפואיים. היום מועסקות "האחיות המומחיות", שם ובאירופה, במרפאות, במרכזים קהילתיים, במרפאות חוץ, בבתי מטופלים, ועוד. האחיות תורמות לקידום בריאות המטופלים, לצמצום פערי הבריאות באוכלוסייה, המתמיינות על פי גיל, מגדר, מגזר ואזורי מגורים.

ממספר מחקרים שנערכו בשנים האחרונות עולה, כי האחיות המומחיות בקהילה הצליחו להוביל לשיפור רמת האיזון הסוכרתי בקרב חולי סוכרת לעומת הרופאים. בנוסף, עלה ממחקרים שבני המשפחה דיווחו על הפחתה בשחיקתם הרגשית בעקבות המעורבות של אחיות בטיפול בבן משפחתם. האחיות תורמות גם לצמצום ימי אשפוז, להפחתה בתחלואה, בתמותה ובמספר הביקורים בחדרי מיון, וחוסכות עלויות טיפוליות ואדמיניסטרטיביות רבות.

ממחקרים נוספים עולה, ש"האחות המומחית" בקהילה היא בעלת ההכשרה ההולמת ביותר למתן טיפול רפואי למניעה ראשונית, וכך גם בהמשך. לדוגמה, בארצות רבות בעולם למומחית הקלינית יש סמכות לאבחן ולטפל ביתר לחץ דם ובאי ספיקה לבבית.

מחקרים שבחנו את הטיפול בחולה הכרוני נמצא שהשפעתה של האחות המומחית על דבקות המטופל בטיפול היא רבה יותר, לעומת השפעת הרופא בקהילה. המומחיות הקליניות האלו הצליחו יותר מהרופאים, להפחית בקרב החולים את רמת השומנים בדמם; וכן את ימי האשפוז בקרב חולים עם בעיות לבביות.

ההחלטה של מנכ"ל משרד הבריאות והוועדה שדנה בנושא, על שילובן של "אחיות מומחיות" במערכת הבריאות ראויה לברכה של כולנו. מעורבות המומחית הקלינית בעבודה רב צוותית עם הצוות הרפואי, תביא ברכה לחולים ועוד כוח-אדם רפואי למקצוע החשוב, תחום המשווע לעוד עוד ידיים עובדות ומרפאות.

■ הכותבת היא מנהלת בית הספר לסיעוד בבית החולים "הלל יפה" ויו"רית פורום מנהלות בתי הספר לסיעוד.