דנה עזריאלי: "אני לא חושבת שתחום האופנה בישראל סובל"

הקניות ברשת שמאיימות על הקניונים שלה • רשתות האופנה שקורסות • המהפכה של המשרדים השיתופיים • והמבט קדימה: "זה קצת מצחיק, אבל לא מכרתי שום נכס בקבוצת עזריאלי אי-פעם. אני יזמית, אנחנו בונים, מפעילים, מנהלים"

דנה עזריאלי / צילום: יונתן בלום
דנה עזריאלי / צילום: יונתן בלום

ערב לפני הפגישה שלנו, דנה עזריאלי צפתה ב"ארץ נהדרת", ולא אהבה את מה שראתה. "בדרך כלל אני אוהבת הומור, אבל הפעם חשבתי שזה נוראי", היא אומרת. מצבן הקשה של רשתות האופנה אל מול הקניות באינטרנט הוא נושא כל-כך חם, שארץ נהדרת הקדישו לו קטע שבו בעלת חנות אופנה עצבנית יוצאת למסע נקמה, לאחר שהיחידים שפוקדים את חנותה השוממת עושים זאת כדי למדוד ולצלם ואחר כך לקנות אונליין. עזריאלי, שעומדת בראש קבוצת הנדל"ן הגדולה בישראל ומשכירה למעלה מ-330 אלף מ"ר בקניונים שלה, שדרות-שדרות של רשתות אופנה, בטוחה שבארץ נהדרת "פספסו את הנקודה".

לבושה בשמלה שקנתה אונליין ("למרות שבדרך כלל אני קונה בגדים בקניונים שלנו", היא ממהרת להבהיר), היא מנמקת כי "זה לא משקף את המציאות. הנקודה צריכה להיות שהעולם היום הוא די מעגלי, לא לינארי כמו פעם, שהלכנו לחנות, קנינו וזהו. יש ריבוי ערוצים ומסתבר שהשימוש באפשרות הדיגיטלית - סלולרי, אינטרנט, פייסבוק - דווקא מוסיף לרכישות האופליין, בכמעט 50% מכל דולר שמשלמים בחנות".

אני די משוכנעת שבעלי רשת הוניגמן ו-TNT שנכנסו להקפאת הליכים, לא הרגישו את זה כל-כך. עולם האופנה בישראל סובל מאוד מהתחרות המקוונת, ושכר הדירה שאת גובה לא עוזר.

"אני לא חושבת שכל תחום האופנה בישראל סובל. אני חושבת שהתחילו להיות הרבה כתבות בנושא, וזה מזין את עצמו. אבל זה לא משקף את המציאות כפי שאני רואה אותה. זה נכון שיש כמה חנויות שלא הצליחו להתמודד עם השינויים שקורים בעולם, ולא רק ברמת המחיר אלא גם ברמת האופנה, הניהול, השירות שמקבלים, התקורה שיש להם. קל מאוד להגיד שזה רק האינטרנט או רק השמיים הפתוחים או רק שכר הדירה שמשלמים לקניון".

קניון בעכו / צילום: איל יצהר
 קניון בעכו / צילום: איל יצהר

רשתות קורסות.

"לא אתייחס באופן ספציפי לרשת זו או אחרת, אבל אני חושבת שתחום הקניות המקוונות לא צריך להיות איום. אני רואה אותו כהזדמנות. בעסקים, כמו בחיים, צריך להיות אדפטיבי, להסתגל לשינויים שקורים בעולם. קל מאוד לצעוק ולהאשים, אבל בעולם של היום אי-אפשר לעמוד במקום".

גם שוק ההון, כמו "ארץ נהדרת", פספס את הנקודה? כי המניות שלך סבלו מירידה חדה ביותר.

"זה לא רק אצלנו, זה משהו רוחבי (הכוונה לחברות הנדל"ן המניב)".

ועדיין, המניה שלך יורדת. מה זה עושה לך?

"אני רואה בזה הזדמנות. אני לא מייעצת לאף אחד מה לקנות, אבל יש כאלה שיחשבו שזו הזדמנות לקנות. אני באמת חושבת שגם כשמשווים אותנו למתחרים שלנו, יש דברים שמבדלים אותנו בגדול. קודם כול, המיקומים של הקניונים, שנית שאנחנו כבר נערכים לאונליין - ומניית עזריאלי כוללת גם את כל המשרדים שלנו, ואת הדיור המוגן. ואסור לשכוח שיש הרבה ערך שלא מתבטא, כמו צנרת הפיתוח שלנו. אז יש לנו נכסים מגוונים, איתנות פיננסית, מינוף נמוך. אנחנו יכולים לשרוד גם בזמנים רעים וגם בזמנים טובים, וזמנים רעים הם הזדמנות עבורנו לראות איפה אפשר לגדול".

אז השוק לא מסתכל נכון? מתרשם יותר מדי מהדיווחים על בעיות בעולם רשתות האופנה?

"אני חושבת שאנשים קצת בפאניקה, ואני לא חושבת שכלפינו זה מוצדק".

"אני אדם חרד. זה מניע אותי"

דנה עזריאלי, בתו הצעירה והיורשת העסקית של דוד עזריאלי ז"ל, עברה מזמן את שלב התהיות בכל הנוגע לכניסה אל נעליו הגדולות של אביה. שלוש שנים וחצי כיו"ר הקבוצה, "אני לא מרגישה חדשה", היא אומרת בראיון חג בלעדי ל-G, "אבל אני גם לא מרגישה ותיקה. אני חושבת שזה שהעולם משתנה כל הזמן, דורש ממני ללמוד כל הזמן".

הימים אומנם אינם ימים טובים למניית הקבוצה (ירידה של למעלה מ-20% מאז רשמה שיא בשוויה במאי בשנה שעברה), וגם הדוחות האחרונים הצביעו על שחיקה ברווחיות החברה - וברבעון האחרון של השנה בפרט עם צניחה של 50% - אולם עדיין מדובר ברווחי עתק של 1.4 מיליארד שקל ב-2017 ובחברה הנסחרת כיום, אחרי הירידות היחסית-חדות, לפי שווי של כ-20 מיליארד שקל.

העולם המשתנה שתיארת לא מפחיד לפעמים?

"אני מרכינה את הראש ועובדת קשה כל יום, כאילו אני שורדת".

יש רגעי חרדה?

"אני אדם חרד - אני יהודייה טובה וזה חלק מהדנ"א. אבל התוצאה החיובית של התכונה הזאת, שכל בוקר קמים ושואלים מה אני צריכה לעשות. זה מניע אותי".

איך נראה היום שלך?

"אני אף פעם לא יודעת איך עונים על שאלה כזאת. בדרך כלל יום עמוס, מתחיל בין רבע לשש, לשבע בבוקר, תלוי מה התוכניות. אני מוציאה את הבנות לבית הספר, עובדת במשרד עד שש-שמונה, ולרוב יש עוד פגישה נוספת בערב בבית. וחוץ מזה, זה עולם של אמהו*ת, אני עדיין משכיבה את הבנות שלי (בנות כמעט 12 וכמעט 13) - אוכלת איתן בבית, ויש התכרבלויות ושיחות".

אם בתחילת הדרך עוד עלו ספקות בשוק ההון ומחוצה לו, כיום ברור לכול שידיה של עזריאלי הן שאוחזת במושכות. יובל ברונשטיין, המנכ"ל החזק שליווה את המעבר שלה מתפקיד סגנית היו"ר ליו"ר (לאחר פטירת אביה), עזב באוקטובר 2017. "הוא היה מנכ"ל מצוין", מתייחסת עזריאלי, "והוא רצה ללכת לים. התעייף. אני מאוד-מאוד שמחה עם הכניסה לתפקיד של אייל חנקין (שצמח בקבוצה), מאוד מאמינה ביכולות שלו כמנכ"ל".

דוד עזריאלי ז"ל / צילום: איל יצהר
 דוד עזריאלי ז"ל / צילום: איל יצהר

בואי נחזור אל האתגרים שהאונליין מציבים לכם. מה עושים?

"אנחנו בתור בעלי קניונים מנסים כל הזמן לחשוב קדימה, עם הקניות המקוונות, מנסים לעזור ולעשות את זה דו-כיווני. העובדה שרכשנו פלטפורמה דיגיטלית (אתר הסחר המקוון Buy2 שהקבוצה רכשה ב-2016), נועדה לעזור ל-17 הקניונים שלנו, וגם להיות עסק בפני עצמו, כאשר הרעיון הוא שהדיגיטל לא יכול להתקיים בלי חלק פיזי. קחי לדוגמה את העובדה שאמזון רכשה את רשת הול פודס, או שעדיקה (שפועלת בתחום סחר מקוון של אופנה, והונפקה באחרונה לפי שווי 167 מיליון שקל) פותחת חנויות.

"צריך לעבור את הזמן הזה ואת כל הכתבות המלוות אותו ולעשות את מה שצריך, ובסוף אלה שעובדים נכון ויעשו את ההסתגלות כמו שצריך, וישמרו על הבסיס והיסודות של העסק - ישרדו. וזה נכון לא רק לגבי חנויות אלא לגבי כל עסק היום".

קל להמליץ להם להסתגל, אבל קיימת העובדה הבלתי ניתנת לוויכוח שחנות בקניון, עם כל ההוצאות הכרוכות בכך, לא יכולה להציע את המחירים הנמוכים של הסחר המקוון, בעיקר עם הפטור ממס על רכישות מקוונות מחו"ל.

"זה באמת לא פייר, ואני אגיד את זה בקול רם. אני חושבת שצריך שהמגרש יהיה שווה, אי-אפשר לתת הטבה לקניות מחו"ל כשלא נותנים אותה לקניות בישראל. אני חושבת שהארגונים שמדברים עכשיו בנושא הזה עם הממשלה צודקים, חייבים באמת לטפל בזה".

אבל כציבור, אנחנו רואים באפיק הקניות המקוונות עזרה בהורדת יוקר המחיה.

"אני מבינה את זה, אבל יוקר מחיה מגיע מהרבה כיוונים, לא רק מהרכישות. רכב מאוד יקר פה בישראל, וכך גם הדלק. כולם מתייחסים רק לשכר הדירה ולעלות המוצרים, אבל האמת היא שצריך להסתכל על זה בצורה רוחבית יותר. קל מאוד להצביע בצורה סנסציונית על גורם אחד ליוקר המחיה, אבל מדובר בסל של גורמים".

גם ללא הקלות מיסוי, איך מתמודדים עם מפלצות כמו אמזון ועליבאבא, שדרכן את יכולה לקנות בזיל הזול תוצרת של יצרנים סיניים?

"זו אכן התמודדות, אבל בסוף, לצד המחיר שהוא אכן חשוב מאוד, יש גם האיכות, השירות, החוויה, הנוחות".

ומבחינתך, כמי שהוניגמן לדוגמה הם לקוח גדול שלך - עם כל העולם המעגלי, זה חייב להשפיע לפחות נקודתית על התזרים.

"אנחנו בקבוצת עזריאלי מאוד מגוונים. אחוז ההכנסות מקניונים ירד אל מתחת ל-50% והחשיפה היא לא דרסטית. בנוסף לכך, הרבה מההכנסות בקניון לא באות דווקא מחנויות אופנה. התמהיל מאוד מגוון. ולמרות זאת, ברור שזה מאוד עצוב כשזה קורה".

גם חשיפה לא דרמטית היא חשיפה, במיוחד אם יהיו עוד שינויים כאלה בתחום האופנה. איך את נערכת לכך?

"אנחנו מנסים כל הזמן לשנות ולחדש. לשנות את התמהיל, להכניס דברים שעוד לא היו בקניון. לפני שנה, למשל, הבאנו את רשת פוט-לוקר, שזו בשורה. יש לי רשימת המתנה של רשתות מטורקיה, מפולין ומיפן. אז אנחנו מנסים לזהות איפה יש חנות טיפ-טיפה יותר חלשה ולעשות את השינוי. מנסים לחשוב מה הכי נכון ללקוח שלנו. קניון זה אורגניזם חי. וצריך לזכור שהתפוסה שלנו היא עדיין 99%".

עזריאלי במספרים
 עזריאלי במספרים

אז אם צריך לדייק את הדברים, השינוי שלך הוא - חלשים החוצה?

"לא. אנחנו עובדים איתם יחד. אם חנות נכנסת למצב קשה, אנחנו מנסים לעזור להם להקטין שטחים, לעשות מבצעים שיווקיים, ובעיקר מנסים כל הזמן להגדיל את תנועת הקונים בקניון. אנחנו רוצים לעזור ללקוחות שלנו, והלקוחות שלנו זה לא רק החנויות אלא גם המבקרים בקניון. ואנחנו כל הזמן דואגים לשמור על הרלוונטיות שלנו עבורם בעיצוב, בתחזוקה, בשיפוצים ובשדרוגים נרחבים".

לגבי אחד מאותם לקוחות שהוא לקוח עוגן, קסטרו-הודיס, היו פרסומים שהוא רוצה לצאת מהקניונים של עזריאלי בשל רווחיות נמוכה של הסניפים שם.

"לא יודעת למה פורסם מה שפורסם. אני דווקא מצפה שקסטרו יגדילו את השטחים והנוכחות אצלנו ואני לא רואה בעיה מולם. אני מעריכה את הרשת והצלחתה מאוד חשובה לנו".

פייסבוק, גוגל ואמזון שכרו

2010 היא השנה שבה הונפקה הקבוצה בתל-אביב, וכיום היא החברה החמישית בגודלה בבורסה (אחרי טבע, פריגו, והבנקים הפועלים ולאומי). לצד האמונה בנצחיות הקניון (ונחזור לכך בהמשך), קבוצת עזריאלי הקפידה ומקפידה ביתר שאת לגוון את מקורות ההכנסה שלה. החודש נפתח הקניון והחל אכלוס המשרדים בפרויקט ראשונים בראשון לציון, עזריאלי שרונה כבר מתאכלס במהירות, עם מטראז' של 120 אלף מטר - כמו כל שלושת מגדלי עזריאלי הקיימים - ועם לקוחות כמו פייסבוק, גוגל ואמזון; "שזו מחמאה ליצירתיות ולמו"פ של ישראל", אומרת עזריאלי. "אנחנו צריכים לראות את הטוב שהם מביאים לתעסוקה ולתעשייה בישראל ולא רק לראות בהם איום".

וישנו עזריאלי טאון שייפתח ב-2020, וכבר הובטח בחוזים אכלוס 60% בו, ועכשיו עזריאלי "מתכננת בניין שאני עוד לא חושפת, במקום שעליו עמדה מערכת ידיעות אחרונות, ושם אנחנו כבר מנסים לדמיין ולתכנן מה נצטרך בעוד שבע שנים. נחשוף אותו בעוד כמה חודשים, ובינתיים אני רק יכולה להגיד שזה יהיה מגניב".

בסך הכול, אפשר לומר שקבוצת עזריאלי "בונה עוד קבוצת עזריאלי". כלומר בתכנון הגדלה של עוד לפחות 50% על פני הקיים. לצד השמרנות במינוף והזהירות, אפשר לומר שהיא מהמרת בגדול על זה שירצו עוד ועוד קניונים, משרדים ובתי אבות.

"זה לא בדיוק נכון", מתקוממת עזריאלי, "כי הצנרת היא על פני עשר שנים, לא בבת אחת, לא במקום אחד ולא בתחום אחד".

בונים כאן כמויות מטורפות של משרדים. את לא חוששת מעודף עתידי?

"יש לנו משהו אחר, צריך להבדיל, כי אנחנו גם הבונים, גם המנהלים וגם אלה ששומרים על הנכס שלנו - והמשרדים הבינלאומיים הגדולים רוצים בעלים אחד. זה לא בניין משרדים של קבוצת רכישה, ולא 50 מטר פה ו-70 מטר שם. אצלי יש גם בעל בית שאפשר לסמוך עליו אם יש בעיה. בנוסף, אין הרבה בניינים כמו שלנו, ואנחנו מנסים כל הזמן לבנות בסטנדרט בינלאומי".

אבל את מתחרה גם עם עצמך. הבניינים החדשים מול הישנים. נאלצת להוריד מחירים של משרדים?

"זה לא התבטא ככה, אבל אני מנסה כל הזמן לשדרג. לדוגמה, בעזריאלי אני משפצת עכשיו את המבואות ואת כל המעליות והחניון. לא ייווצר מצב של עזריאלי החדש ועזריאלי המוזנח, כי גם זה יהיה מחודש. יהיה סטנדרט אחד, אבל זה לוקח זמן".

לצד משרדי הפאר הענקיים, ישנו גם הטרנד הגדל והולך של המשרדים השיתופיים דוגמת WeWork, שמציעים מרחב משותף עם משרדים מינימליים. הכיוון הזה לא מאיים עלייך?

"זה בעיקר מעניין. הם גם מתחרה וגם לקוח (יש סניף של-WeWork בעזריאלי שרונה). אני צריכה ללמוד מ-WeWork. בראשונים התחלנו לבנות משרדים מוכנים במידות יותר קטנות, כי הבנו שיש לזה ביקוש. מה שיש ל-WeWork זה טכנולוגיה וגם קהילה. לנו כבר יש את הנדל"ן, עכשיו אנחנו יכולים ללמוד על טכנולוגיה וקהילה ואולי לייצר מוצר שעונה על הביקוש הזה. אני רואה את זה כאחד האתגרים. אני לא אומרת, 'אוי מה עושים מול זה' אלא, 'בואו נפצח את זה חבר'ה'. איך אנחנו יכולים לגרום לעצמנו שיהיה לנו מוצר שעדיין יישא את הדנ"א של עזריאלי, אבל גם יענה על הזמנים המשתנים והשינוי בביקוש.

"מצד שני, אסור לשכוח שלצד הביקוש לסוג הזה של המשרדים, יש גם מגמה הפוכה: בשרונה חברות לקחו משרדים של בין חמש לעשר קומות. בכל הבניין יש לנו 22 דיירים - זה מדהים כי ציפינו ל-160. יש שם ממש קמפוסים עם מדרגות פנימיות בין הקומות".

הרגל השלישית במגוון של עזריאלי, אחרי הקניונים והמשרדים, היא הדיור המוגן. "כחלק מזה שצריך להסתגל לעולם המשתנה", היא מנמקת, "הייתה ההחלטה להבין את השינוי הדמוגרפי בישראל ולמצוא כך נישה. שקלנו את הנושא הרבה זמן, עשינו מחקרים, ולקח לנו יותר משנה עד שמצאנו קרקע לרכוש. בזמנו חשבנו שרק נבנה וננהל במובן הנדל"ני, אבל אחרי שרכשנו שתי קרקעות לצורך העניין, רכשנו שני בתים קיימים שכבר פועלים, פאלאס תל-אביב ומה שנקרא עכשיו פאלאס רעננה וקודם היה אחוזת בית. מצד אחד זה עדיין נדל"ן, מצד שני זה שירותי - ושונה. הרי אנחנו לא מוכרים, והתשלום הוא דרך פיקדון".

WeWork משרדים מוכנים במידות יותר קטנות / צילום: שירן כרמל
 WeWork משרדים מוכנים במידות יותר קטנות / צילום: שירן כרמל

את שואפת לצמוח לרשת גדולה יותר?

"אנחנו מבינים שאוכלוסייה בגיל השלישי מכפילה את עצמה, והבתים שקיימים היום לא עונים על הדרישה ולא יענו, אז יש לאן לגדול. האם ידעת שתוחלת החיים מתארכת בצורה משמעותית בדיור מוגן? הגיל הממוצע לפטירה הוא בדרך כלל 82-81 ובדיור מוגן הוא מגיע ל-88-87. בזכות הטיפול, האוכל הבריא, השמירה, מכון הכושר, אבל בעיקר בזכות הקהילה. הקהילה מאריכה חיים".

ואולי תוחלת החיים של אנשים שיכולים להרשות לעצמם לעבור לדיור מוגן גבוהה יותר מאשר זו של אלה שידם לא משגת - וכאלה יש הרבה בישראל.

"לא אמרתי שאני בונה דיור מוגן לכולם. זה מוצר בינוני, לא כל-כך יקר. לאנשים שמוכרים את הווילה או הדירה, ורוצים לדעת שהם יכולים לרדת לאכול או לבשל עצמאית, ולדעת שאם עוד 15 שנה אחד יהיה יותר חזק מהשני - יהיה טיפול לשניהם".

להשוות לספרד, לא לאמריקה

ביוני האחרון מלאו לה 50, ודנה עזריאלי אינה מכחישה שזה היווה סוג של שינוי עבורה. "אני אגיד לך מתי זה קשה? ברגע שאני צריכה להגיד את זה, כי עד הדקה הזאת אנשים לא חושבים שאני בת 50. מה זה עשה לי? אני מתאמנת, דואגת לבריאות. צריך לשמור, לדאוג לעצמי. כמו שבקניון צריך לשמור על הלובי ולתחזק כל הזמן. אני מתחילה בתקופה הזאת לרוץ. זה נורא קשה. כבר הגעתי לשלושה וחצי ק"מ. אני רצה בחוץ בשביל עפר ליד הבית (מתגוררת בהרצליה), עם שני הכלבים ועם מוזיקה, ולמרות הקושי זה נורא כיף לי. יום שרצים בו וקוראים בו, הוא יום טוב יותר מאשר יום שבו לא עושים את הדברים האלה".

בואי נדבר על היורשת הגדולה השנייה של התחום, ליאורה עופר שבחנה את מכירת מליסרון. נכון שמדובר גם בשיקולים של חוק הריכוזיות (למשפחת עופר החזקות בבנק מזרחי-טפחות), אבל ההחלטה מה למכור ועם מה להישאר אולי מושפעת מירידת האמון בקניונים.

"אני לא יודעת מה השיקולים שלה, אני מאחלת לה רק טוב".

את מכרת פעם קניון?

"לא. אין לי שום ניסיון במכירות. זה קצת מצחיק, אבל לא מכרתי שום נכס בקבוצת עזריאלי אי-פעם. אני יזמית, אנחנו בונים, מפעילים, מנהלים. אני גם לא מחפשת רק לקנות משהו של מישהו אחר, אני כל הזמן רוצה לבנות, לעשות משהו שמשקף את הפנטסטיות של מדינת ישראל".

את אומרת שהדרך שלך כבעלת קניונים להסתגל לעולם משתנה, זה שילוב של דיגיטל עם מרחב קניות פיזיות. אבל מעשית, האתר שלכם רחוק מלהיות שחקן משמעותי במסחר המקוון.

"קודם כול זו התחלה, וידענו שאנחנו מתחילים כפיילוט, לאט-לאט. צריך גם שינוי תרבותי ושינוי הרגלים, וגם שאנשים יבינו. רק עכשיו הכנסנו לפעילות הדיגיטלית מנכ"ל חדש שבא מתחום הקניונים אצלנו. זה אחד האתרים הכי תחרותיים בישראל מבחינת המחירים וגם מבחינת המוצרים. בחודשים האחרונים עברנו את המיליון שקל פדיון ליום. זה אחד האתרים המובילים בארץ - השני הוא וואלה שופס - ומסתבר שכשעושים את זה איטי וכפיילוט, לאט-לאט המודעות עולה, ואנשים קונים יותר".

אבל יש בזה גם אלמנט של קניבליזם כלפי החנויות הפיזיות בקניונים שלך.

"אנשים אומרים את זה, אבל הסטטיסטיקה אומרת אחרת. אינטראקציות דיגיטליות דווקא משפיעות על עליית הקנייה בחנויות, ואנשים שמשתמשים במגוון ערוצים, בסוף מוציאים סכום יותר מכפול בחנויות הפיזיות לעומת אנשים שמשתמשים רק בדרך של להגיע לחנות".

זו תפיסה הרמונית ויפה, אבל לקניונים בארצות-הברית למשל, שנסגרים בקצב מסחרר, זה לא ממש עוזר.

"נסגרים קניונים שנמצאים במיקומים לא נכונים. כל הקניונים שנמצאים במיקומים נכונים ממשיכים להצליח, ולנו בקבוצת עזריאלי, חד וחלק, יש קניונים במיקומים הכי נכונים - בצירי תנועה הכי מרכזיים, על תחנות רכבת. וגם, ישראל קטנה וכל ההשוואה לארצות-הברית קצת מוטעית".

מערכון "משטרת האופנה החדשה" ב"ארץ נהדרת" / צילום מסך: מאקו
 מערכון "משטרת האופנה החדשה" ב"ארץ נהדרת" / צילום מסך: מאקו

מה ההשוואה הנכונה לשיטתך?

"צריך להשוות אותנו יותר לספרד, שבה אנשים יוצאים ורוצים להסתובב - וגם לקנות אונליין. אנחנו מנסים להפוך את זה לרחוב דו-סטרי. למשל, שאפשר לקנות בקניון ולקבל נקודות עבור קניות באתר, או להחזיר את מה שקנית בדיגיטל ולקבל גיפט-קארד ולהסתובב בעזריאלי ולעשות רכישות. יש לנו בקניונים, למשל, עמדות למסירת חבילות דואר, ואנחנו מקווים שאלה שבאים לקחת אותן גם יסתובבו קצת בקניון".

אז מבחינתך, אפשר לסכם שהקניון הוא כאן כדי להישאר?

"אנחנו נראה מהר מאוד שהאונליין זקוק לאופליין והאופליין צריך את האונליין. קניון זה הדאון-טאון החדש. וזה גם מקום בטוח לבני עשרה, למבוגרים, להורים עם תינוקות. והוא גם חשוב במיוחד כשמדובר במדינה קרה או חמה מאוד. אבל יכול להיות שהתמהיל ישתנה - המזון, השתייה והבידור יעלו, יהיו יותר ספא וכושר ודברים כאלה. אבל בסוף-בסוף אנשים רוצים לצאת ולקנות, ואני מאמינה בכל לבי שהוא יישאר".

מה יהיה עם לאומי קארד?

דנה עזריאלי ממשיכה "לשקול את כל האופציות"

אחזקה היסטורית של קבוצת עזריאלי היא גרנית הכרמל, שהעיקר בה חברת סונול, נמכרה ב-2016 לדודי ויסמן, ומה שנשאר הוא חברת סופרגז, כמו גם 20% בלאומי קארד, שעומדת כיום למכירה בעקבות "חוק שטרום", שקבע את הפרדת האחזקות בין בנק הפועלים לישראכרט ובין בנק לאומי ללאומי קארד.

מה תעשו? תקנו אותו? תמכרו את חלקכם? תהיו שותף עם הרוכש החדש?

"לאומי קארד עוברת תהליך כרגע, ואני מאחלת לכולם בהצלחה. אנחנו שוקלים את כל האופציות שלנו".

זו התשובה שאת עונה כבר כמה שנים.

"אני מאוד עקבית. אני לא חושבת שאני משתנה".

מה לגבי הנכסים של הקבוצה בחו"ל? אתם בעיקר פועלים בנדל"ן מניב בארה"ב.

"בחו"ל אנחנו נכנסים להשקעות רק כשיש נרטיב שמסתדר לנו. הנכסים שלנו בינתיים מרוכזים בטקסס - באוסטין, ששם יש הנרטיב של הקהילה הצעירה, במקום שבו אין מס הכנסה ויש הרבה מוסדות רפואיים, הרבה אוניברסיטאות ולייף-סטייל; וביוסטון, שם ממוקמים המשרדים הגדולים העולמיים של הנפט, שאפילו עם השינויים והתנודתיות בנפט, הם מאוד יציבים. יש סיפור מאוד מדויק. אנחנו מסתכלים על נושאים דומים, מדויקים, ואני מחפשת משהו שיתאים למדיניות שלנו, שנעלה את הנכסים בחו"ל עד 15%, כחלק מהתפתחות הקבוצה".

ליאורה עופר / צילום מסך: תמר מצפי
 ליאורה עופר / צילום מסך: תמר מצפי

זו מין תעודת ביטוח כזאת, עסקים בחו"ל?

"לא, זה משהו שפשוט קרה. התחלנו כחברה פרטית והחברה גדלה וצמחה, ואם יש כבר נכסים טובים שמניבים, לא הייתה כל סיבה להיפטר מהם כשהפכנו לציבוריים. נמשיך עם זה, אבל לאט-לאט, כל דבר בעיתו".

 

110 מיליון שקל ב- 5 שנים | השותפות הפילנתרופית החדשה בתחום החינוך: רשת דרכא

כמו אביה בעבר, דנה עזריאלי מוסיפה להוביל קו אקטיבי של תרומה לקהילה באמצעות קרן עזריאלי ישראל ובדגש על תחום החינוך. ממש החודש, למשל, סיכמה עזריאלי על שותפות אסטרטגית עם רשת בתי הספר דרכא, שבמסגרתה תתרום הקרן 110 מיליון שקל על פני חמש שנים.

"קרן עזריאלי תומכת ומשקיעה משאבים אדירים מזה שנים בילדים מאזורי הפריפריה, בדגש על מניעת נשירה ממערכת החינוך והעצמת תלמידים בגילאי חטיבת הביניים", מוסרת עזריאלי, ומוסיפה כי "אנחנו נרגשים מכך שרשת בתי הספר המובילה בישראל מאמצת את התוכנית שלנו, וצפויה אף לקדם ולהרחיב אותה".