העולם בדרך למלחמת סחר שאיש לא רוצה בה

כלכלת ארה"ב, הכלכלה הגדולה בעולם, ממשיכה להציג צמיחה ונתונים כלכליים טובים מאז המשבר הפיננסי ב-2008. הצמיחה נתמכת בשיפור נתוני התעסוקה שממשיכים להיות חיוביים ולפי קרן המטבע הבינלאומית, כלכלת ארה"ב צפויה להמשיך לצמוח בשנת 2018 ב-2.7%, לאחר צמיחה של 2.5% בשנת 2017.

נתוני האינפלציה מתחילים להתקרב ליעד הפד. ה-CORE PCE, מדד האינפלציה שמבוסס על הצריכה הפרטית והמועדף על הפד, עלה בחודש פברואר ב-1.5% (בחישוב שנתי), בהשוואה ליעד של 2%. לאור השיפור בסביבה הכלכלית, הבנק המרכזי צפוי להמשיך ולהעלות באופן הדרגתי את הריבית במשק בשנה הקרובה. לפי הערכות בשווקים, הצפי הוא לעוד 2 העלאות ריבית בשנת 2018.

 הגיעון בחשבון הסחורות

סין אחראית רק ל-2% מהפלדה לארה"ב

בצד הנתונים הפחות חיוביים, הכלכלה האמריקאית הייתה בגירעון במאזן סחר בסחורות של כ-800 מיליארד דולר בשנת 2017, כאשר כמעט 50% מסך הגירעון הוא מול סין, שמוכרת לארה"ב הרבה יותר משארה"ב מוכרת לסין. חוסר האיזון הזה בסחר הוביל את הנשיא האמריקאי, דונלד טראמפ, לשינוי במדיניות הממשל, מהנהגה של מסחר חופשי למדיניות הגנתית יותר - הטלת מכסים על היבוא לארה"ב כדי להגן על הייצור המקומי ואף הטלת מכסים ייחודיים מול סין. כחלק מצעדיו האחרונים של טראמפ, הוא הטיל מכסים של 25% על הפלדה ו-10% על האלומיניום.

אף על פי שלסין יש כמעט מחצית מקיבולת הפלדה העולמית, ארה"ב מייבאת את רוב הפלדה שלה מקנדה, ברזיל, דרום קוריאה ומקסיקו ורק כ-2% מסין. קנדה ומקסיקו, שאחראיות ל-25% מיבוא הפלדה לארה"ב, הוחרגו באופן זמני מהמכסים. המטרה של טראמפ היא שככל שמחירי הפלדה והאלומיניום ממדינות אחרות יתייקרו עקב המכסים החדשים, בעלי העסקים ייאלצו לקנות מיצרני הפלדה והאלומיניום האמריקאים. השינויים ישפיעו מיידית על המחירים בארה"ב, לטובת היצרנים הלאומיים, אך מנגד יפגעו בשאר התעשייה התלויה בחומרים אלו לייצור מטוסים, מכוניות, מכשירי חשמל ביתיים וכדומה.

בתגובה למהלכו של טראמפ, הנציבות האירופית איימה להגיב עם צעדים משלה שיכולים להוביל להתפרצות של מלחמת סחר גלובלית, אשר צפויה לפגוע במדינות המייצאות וכן במחירים לצרכנים שעלולים להתייקר במדינות המייבאות. האיחוד האירופי הכין רשימה של מוצרים אמריקאים בשווי 2.8 מיליארד אירו (4.4 מיליארד דולר), שעליהם הוא יכול להטיל תעריפים במקרה שהמכסים החדשים של טראמפ יפגעו במדינות האירופאיות.

החשש הוא כי הטלת מכסי מגן על סחורות שנכנסות לארה"ב, תגרום לעוד מדינות לנקוט בצעדים דומים, שעלולים לפגוע במסחר ולהביא לפגיעה בכלכלה. מבחינת סין, מלחמת הסחר עלולה לפגוע לה ביצוא לארה"ב, ומנגד ארה"ב יכולה להיפגע במקרה שסין תחליט להטיל תעריפים נוספים על שלושת מוצרי היבוא הגדולים ביותר מארה"ב - פולי סויה, מכוניות ומטוסים. היצוא הסיני לארה"ב משפר את רמת החיים האמריקאית על-ידי מכירת סחורות פחות יקרות. בחקלאות, סין היא הקונה הגדול ביותר של פולי סויה בארה"ב, המהווים 60% של היצוא האמריקאי בשנים האחרונות. עם זאת, סין יכולה להמיר את הביקוש שלה למדינות המייצרות סויה, כמו ברזיל וארגנטינה. סין צפויה לייבא 64% של ייצור הסויה העולמי בשנת 2018, ולכן מהלך זה יכול להיות הרסני עבור החקלאים בארה"ב.

חברות אמריקאיות המסתמכות על יבוא סיני אינן מרוצות מהמהלך וחוששות מפגיעה אפשרית מצד סין. קבוצה של 25 ענקיות קמעונאות, כולל וול מארט ו-Costco, שלחה מכתב לבית הלבן עם עתירה נגד התעריפים. חברת בואינג האמריקאית, שאחד מכל ארבעה מטוסים שלה נרכש על-ידי הסינים, חוששת שסין תחליט להפסיק להזמין מטוסים מהחברה או לבטל הזמנות קיימות.

מצד אחד, טראמפ משתמש באיום של התעריפים כדי להשיג את תשומת הלב של סין על מנת להגיע למשא ומתן. מצד שני, אם טראמפ אכן יממש את כל התוכניות שלו כנגד סין, לסין יש מהלכים פוטנציאליים להגיב בחזרה והיא יכולה להשתמש בהם כנגד ארה"ב. מצב זה כנראה יוביל למלחמה שאף אחד לא ייצא מנצח. ארה"ב מנפיקה איגרות חוב כדי לגלגל את החובות שלה ולממן את תוכניות ההצלה שהשיקה מתחילת המשבר, כאשר סין היא הרוכשת הגדולה של האג"ח האמריקאי.

מעבר לפתיחת מלחמת הסחר, טראמפ העביר את רפורמת המס אשר מפחיתה את מס החברות (מ-35% ל-21%) ומורידה שיעורי המס המירביים במדינה, מהלך שאמור להאיץ את הצמיחה של הכלכלה. המטרה העיקרית היא להחזיר רווחים של חברות אמריקאיות ואת הפעילות שלהן לגבולות ארה"ב. מהלך זה צפוי לתמוך בשוק המניות של חברות אמריקאיות מקומיות שכבר ברבעון הרביעי של שנת 2017 הגדילו את הרווח הנקי (רווח אחרי מס) בעקבות ההקלה במיסוי ושיפרו מצב החברה.

מול התנודתיות: יש ביטחון בביטחון

סקטור התעשייה הביטחונית, הינו יחסית סולידי בתקופה של תנודיות ואינו מושפע מאירועים חד פעמיים עקב הפעילות בתחומו שהינה ארוכת טווח עם תקציבים קבועים מראש. תקציב הביטחון הכולל בארה"ב צפוי לעמוד בשנת 2018 על כ-800 מיליארד דולר, צמיחה של כ-12% ב-3 שנים האחרונות ולפי הערכות הממשל הוא צפוי להמשיך לצמוח. החברות שפחות צפויות להיפגע ממלחמת הסחר, הן חברות אמריקאיות הפונות לשוק המקומי ביחס לחברות זרות.

למשל, ריית'און האמריקאית היא חברה טכנולוגית המתמחה בהגנה, ביטחון המולדת ועוד בשווקים ממשלתיים ברחבי העולם. החברה מוכרת מוצרים ושירותים ללקוחות ב-80 מדימות, כש-70% מהכנסות החברה הן מארה"ב. החברה בעלת יציבות פיננסית הפועלת בענף התעשייה הביטחונית בארה"ב, שנחשב לסולידי גם בתקופות של חוסר ודאות בשווקים. הכנסותיה צמחו בכ-5% בשנת 2017 והיא נסחרת במכפיל רווח עתידי (12 חודשים קדימה) של על 22.

חברה נוספת שפועלת בתחום הביטחון והחלל הינה לוקהיד מרטין. החברה עוסקת בעיקר במחקר, תכנון, פיתוח, ייצור, אינטגרציה ותחזוקה של מערכות, מוצרים, אמצעים ושירותים טכנולוגיים מתקדמים. 80% מתוצריה (מטוסים, טילים ומערכות חלל) נמכרים לצבא ארה"ב וגופי ממשל אמריקאים אחרים. המניה נסחרת במכפיל רווח עתידי של 21.5 ותשואת דיבידנד של 2.2%.

לסיכום, למרות המצב המאקרו כלכלי החיובי בארה"ב ובמדינות אחרות בעולם, חוסר הוודאות לגבי המשך הפעולות של טראמפ והתגובה של מדינות מנגד ימשיכו להעסיק את השווקים וככל הנראה נמשיך לראות תנודתיות במניות בשווקים. לפי הערכות של בלומברג, מלחמת סחר עולמית תעלה לכלכלה העולמית 470 מיליארד דולר עד 2020. לפיכך, מלחמת סחר תפגע גם בארה"ב וגם ביתר העולם.

השנה יציינו באירופה מלאות 100 שנה לתום מלחמת העולם הראשונה, "המלחמה שאיש לא רצה בה", ונדמה שבזירה הכלכלית הגלובלית, אנו בדרך לתרחיש דומה. ככל הנראה אף אחד בסין ואירופה לא מעוניין במלחמת סחר, אך אלו יצטרכו להגיב במקרה שטראמפ לא יותיר להן ברירה.

■ הכותבת היא אנליסטית באינפיניטי. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלה שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.