ביקורת על הפרקליטות: "מושכת" עדים עד הרגע האחרון

הכרעת הדין של אלון חסן, יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד, עוד תיסרק ותיבחן לפרטי פרטים על-ידי הפרקליטות וסנגוריו של חסן, וככל הנראה גם על-ידי שופטי בית המשפט העליון, שהערעור עליה יונח על שולחנם בקרוב. בינתיים צפים אל פני השטח חלקים מההכרעה שמעלים סימני שאלה בנוגע להתנהלות הפרקליטות בתיקי הוכחות גדולים.

כך, כמעט חמקה מהרדאר התקשורתי, ביקורת חמורה שמתח השופט יואל עדן על התנהלות הפרקליטות בנוגע לסגירת תיקי החקירה נגד עדים.

בתחתית הכרעת הדין הארוכה (מעל 260 עמודים) הקדיש עדן פרק לתופעה אותה כינה "סגירת תיקי חקירה כנגד עדים בסמוך לעדותם בבית המשפט". וכך הוא מתאר את התופעה: "במהלך שמיעת הראיות, כבר בשלבים הראשונים של העדויות, עולה כי למרות שההחלטות על הגשת כתבי אישום כנגד הנאשמים התקבלו זה מכבר, נותרה שורה ארוכה של עדים אשר לא ניתנה לגביהם עדיין החלטה ביחס לתיקי החקירה שנפתחו כנגדם באופן אישי. שוב ושוב, ביחס לשורה ארוכה של עדים, נמסר כי תיק החקירה כנגדם נסגר, בין בנימוק של חוסר עניין לציבור, בין בנימוק של חוסר אשמה ובין בנימוק של חוסר ראיות מספיקות, וזאת רק בסמוך להגעתם להעיד בבית המשפט. לעתים סמוך לפני הראיון של העדים אצל בא-כוח המאשימה טרם העדתם בבית המשפט, לעתים במהלך הראיון".

השופט הוסיף כי מטבע הדברים לעצם העובדה שמרחף מעליהם החשש שמא יוגש כנגדם כתב אישום, יש השפעה, וציין כי "מצב בו אך בסמוך לעדותו של עד יורדת ממנו העננה של היותו חשוד בפלילים, ולגבי חלקם מדובר בעבירות חמורות, איננו יכול לסלק לגמרי את סימן השאלה, שמא יש בכך כדי להשפיע באופן כזה או באופן אחר על עדותו".

עוד כתב עדן כי "מדובר בעדים אשר עדיין, לאור סמיכות הזמנים, חוששים מאימת החשדות שהופנו כלפיהם", וכי "התמשכות קבלת ההחלטות באופן זה ובהיקף זה היא בעייתית".

השופט מסכם נקודה זו במסר לפרקליטות, לפיו "נכון היה, כאשר מדובר בעדים אשר היה ידוע עוד בעת הגשת כתב האישום שהם אמורים להעיד, כי ההחלטות על הגשה או אי-הגשה של כתב אישום כנגדם היו ניתנות לא בפרקי זמן של כמעט שנה לאחר מכן, וחלקם אף יותר".

לדברי סנגור בכיר, העניין הזה לא חריג כלל. "זו פרקטיקה נהוגה על-ידי הפרקליטות, והיא מיועדת להטות את העדות של העד. העובדה שפתאום החרב הפלילית כבר לא מונחת על צווארו, רגע לפני עדותו, משפיעה על עדותו. זה לא יכול להיות אחרת. חלק מהעדים אסירי-תודה וחשים הקלה אז מנסים לרצות את הפרקליטות", הוא אומר.

סנגור נוסף מזכיר כי "גם בתיק הדסק הרוסי נמתחה ביקורת כנגד הפרקליטות על כך שהיא מושכת עדים ולא אומרת להם אם יועמדו לדין או לא (פרשה במסגרתה בוטלו כתבי אישום נגד מנהלים בדסק הרוסי בסניף הירקון של בנק הפועלים, שהואשמו בסיוע ללקוחות להלבנת הון. ההכרעה לוותה בביקורת חריפה נגד הפרקליטות, א' ל"ו). באותה פרשה מלפני כעשור לא הודיעו למי שעומד להעיד אם התיק נגדו נסגר או לא, ובית המשפט מתח על כך ביקורת. הפרקליטות עושה את זה כדבר שבשגרה".

מהפרקליטות נמסר בתגובה כי "בתיק זה, כבכל תיק אחר, פעלה הפרקליטות לסגירת התיקים נגד החשודים הנוספים בהקדם האפשרי ובהתאם לסד הזמנים הקבוע בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. מדובר בתיק אשר התנהל באופן אינטנסיבי ומהיר ביחס להיקף החומר בתיק וביחס לכמות העדים שנחקרו תחת אזהרה, ומרבית החלטות הסגירה התקבלו תוך כדי ניהול ההליך, ונעשה כל מאמץ מצד הפרקליטות לקבל הכרעה לפני מסירת עדותם של אותם מעורבים בבית משפט".

יש אמת - ויש אמת משפטית

סימן שאלה נוסף בהכרעת הדין של אלון חסן מרחף מעל העובדה שחלק מהנאשמים המקוריים בתיק הודו, הורשעו, ונגזרו עליהם עונשים על בסיס העובדות שמתוארות בכתב האישום, בעוד אחרים זוכו על בסיס אותן עובדות בדיוק.

הזיכוי המוחלט של אלון חסן, יהושע סגיס (שהיה מנכ"ל הנמל) ודוד חסן, בן-דודו של אלון חסן, ניתן כאשר ברקע נחתמו הסדרי טיעון עם האחים אורי ויניב בלטר, שהיו שותפיו לעסקים של אלון חסן וחברת דנה לוגיסטיקה, שהייתה בבעלותם ונכנסה לעסקים עם נמל אשדוד. השניים הודו והורשעו בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (שוחד), קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים ועוד. אורי בלטר ריצה עבודות שירות, ואילו יניב נשלח למאסר, והם נדרשו גם לשלם קנסות.

איך זה יכול להיות - זיכוי והרשעה על בסיס אותן עובדות? מסתבר שזה יכול להיות, וזה קורה. סנגור ותיק מספר שזה אפילו לא חריג: "היה לי מקרה של מקבל ונותן שוחד, שהנותן הודה והורשע - ומקבל השוחד זוכה. בהסדר טיעון לא נשמעות ראיות. מדובר בשיקולים שנשקלים על-ידי הנאשם ופרקליטיו והפרקליטות, לאו דווקא על בסיס שיקולים ראייתיים. הנאשם רוצה לקצר הליכים, נותנים לו הבטחה לעבודות שירות ושהוא לא ילך לבית סוהר, הוא רוצה למנוע עוגמת-נפש מהמשפחה שלו, אז הוא מודה. לא בהכרח כי הוא ביצע את העבירה. הוא גם מסבך את המבצע העיקרי ומשמש כעד תביעה, אבל בחקירה נגדית אפשר לנטרל את העדות הזאת. לא מעט פעמים הם עולים לדוכן ואומרים 'היה לנו יותר פשוט להודות, למרות שלא נעשתה עבירה'".

לדברי אותו סנגור, "זה לא מאוד נפוץ, אבל זה הגיוני שזה יקרה. זה לא סותר את ההיגיון של עולם המשפט. לא כל פעם שנאשם מודה במסגרת הסדר טיעון, הנאשם שלא הודה חייב להיות מורשע".

אבל זה לא אומר שחף מפשע מורשע במקרים מסוימים?

סנגור: "ומה חדש בזה? בתי הסוהר לא מלאים בחפים מפשע כי בית המשפט הכריע על-פי הראיות שהובאו בפניו. אין טעויות? בטח שיש. ואם בית המשפט יכול לטעות, אז בוודאי שנאשם יכול לומר 'אני לא מעוניין לקחת סיכון של לשבת בכלא' ולהודות בדברים שלא עשה. הכול יכול לקרות".

עו"ד יעל גרוסמן, סנגורית מובילה בתחום עבירות הצווארון הלבן, מוסיפה כי "אמנם זו לא סיטואציה יום-יומית, אבל כבר היו דברים מעולם, שנותן שוחד הורשע, ומקבל השוחד זוכה, או להפך, כי מה שקובע זה היסוד הנפשי של הנאשם, השאלה האם הוא התכוון או לא התכוון לתת ולקבל שוחד. כשהיסוד הנפשי מתאים, שופטים אמורים להתעלם גם מהעובדה שקיימת קביעה אחרת לגבי אדם אחר באותה פרשה, ולתת קביעה לגופו של עניין. יש אמת, ויש אמת משפטית. מבחינת האמת המשפטית, צריך להוכיח כל יסוד של העבירה לפי הכללים של המשפט - וכשזה לא נעשה, יש זיכוי".