חברת BOL פארמה, היא החברה אשר בה צפויה עמיר שיווק הבורסאית להשקיע סכום של עד 27 מיליון דולר. BOL, המנוהלת על ידי תמיר גדו וחגי הילמן, צפויה להיות חברת הקנאביס השנייה שמוצריה ימכרו בבתי המרקחת, אחרי המוצר של חברת פנאקסיה המשווק על ידי חברת התרופות רפא. ל"גלובס" נודע כי המוצרים עשויים להיות זמינים כבר בסוף החודש הנוכחי.
BOL פארמה היא גלגול של "שאיפה לחיים", אחת משמונה המיזמים החקלאיים המקוריים שקיבלו רשיונות גידול קנאביס רפואי כשהטיפול בקנאביס הותר בישראל לראשונה. במהלך העשור שבו קיימת החברה, היא פעלה לדבריה לא רק לגדל ולמכור קנאביס, אלא גם להתמקצע בזיהוי וטיפוח הזנים היעילים ביותר לטיפול במחלות שונות, בייצור מוצרים הנספגים בצורות שונות (למשל תמציות שמן) וכן ערכה ניסויים קליניים כדי לבחון את השפעת הקנאביס.
כך למשל, ניסוי שנערך במעבדתו של ד"ר עדי ארן מבית החולים שערי צדק, בחן שימוש בקנאביס לטיפול בילדים אוטיסטים. תוצאות הביניים הראו כי אצל 70% מהילדים חל שיפור בהתנהגות ואצל שליש חל שיפור ביכולות התקשורת.
לעומת רוב חברות הקנאביס שקמו במסגרת הרפורמה, ומעוניינות לגדל את הצמח כחקלאים ולייצר ממנו מוצרים ברמה של תעשיית המזון, BOL לפחות בהצהרתה, הולכת צעד נוסף קדימה. בנוסף לשיווק הצמח השלם, היא עוסקת בבידוד רכיבים מסוימים מתוך הצמח, וזיקוק שלהם כתרופה של ממש. חברה בשם GW מבריטניה, כבר עושה זאת עם החומרים THC ו-CBD, ונסחרת ב-3.2 מיליארד דולר בארה"ב.
"אנחנו מפיקים מוצר שהוא יותר נקי מזה של GW", טוען גדו. לדבריו, ניסוי שערכה החברה ב-CBD נקי, הראה שהחומר יעיל כתרופה למחלת "שתל נגד מאכסן", שהיא תופעת לוואי לטיפול בסרטן הדם באמצעות מח עצם. הניסוי נערך על ידי שירותי בריאות כללית באמצעות מור יישומים, חברת המסחור של הכללית. מוצר כזה, שהוא כימיקל המופק מצמח הקנאביס ולא הצמח כולו, דורש גם אישור כתרופה, תהליך שיכול לארוך עד עשור ולדרוש השקעה של מאות מיליוני דולרים, אם כי במקרה של מולקולה מוכרת מצמח הקנאביס, ייתכן שהתהליך יהיה קצר יותר.
בינתיים BOL ממתינה, כמו כל מגדלי הקנאביס הרפואי, לאפשרות לייצא את הצמח השלם לחו"ל. גדו מציין כי לישראל יש יתרון של חלוציות לא רק ביצוא הקנאביס, אם יאושר בזמן הקרוב, אלא גם בתחום הניסויים הקליניים. "כרגע הניסויים הללו לא חוקיים בארה"ב וברוב המדינות שאיכות הרפואה והקליניקה שלהן טובות כמו שלנו. יש לנו בערך 3-4 שנים להתמקצע בזה, ואז יחד עם אישור היצוא, יהיה לנו באמת יתרון עצום של מוצרים מובילים, ידע וכושר ייצור".
עם זאת, גדו מזהיר כי ייתכן שהשוק לא יהיה אטרקטיבי עבור המגדלים כפי שחשבו. "לפי הרפורמה בשוק הקנאביס המוטמעת בימים אלה (והיצוא, אם יאושר, יהיה חלק ממנה - ג"ו), כל מגדל שרוצה למכור בשוק הישראלי, חייב להעביר את מוצריו למפעל מאושר, עם בקרה מאוד קפדנית. אנחנו בין הגורמים המעטים שיש לנו את שני החלקים של התמונה - גם חקלאות וגם מפעל. השוק לא כל כך אטרקטיבי למי שרק מגדל, ואני מעריך שאפילו חלק מן המגדלים מתוך השמיניה שבנתה את התחום, לא ישרדו".
אז תשווקו מוצרים של מגדלים אחרים תמורת עמלה?
"ייתכן שנקנה מהם חומרי גלם, אולם בשלב הראשון אנחנו מתכוונים למצות ולשווק את הגידולים שלנו".
לדברי ד"ר לורן שופ, שותף מנהל ב"קוקירמן בית השקעות" בתחום מדעי החיים, "בחרנו ב-BOL Pharma אחרי תהליך due diligence יסודי של התעשייה, ולאחר שהבנו שתעשיית הקנאביס הרפואי, שנחשבת לחדשה, עדיין עובדת לפי סטנדרטים שונים.
"קוקירמן בית השקעות מתמקד ב-BOL בשל המיצוב הייחודי שלה בפיתוח תרופות מבוססות cannabinoid עם יכולות מהגדולות בעולם בייצור קאנביס רפואי ויכולות מחקר ופיתוח על פני כל הספקטרום, החל מגידול קנאביס ועד למוצרים מוגמרים העומדים בסטנדרטים הגלובליים במישור הקליני, הרגולטורי ובתחום הייצור".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
