מי הולך להרוויח אם במשרד האוצר יוחלט על הורדת מס חברות

מתן נקודות זיכוי נוספות והגדלת מענקי מס הכנסה שלילי - זו ההמלצה המתגבשת ברשות המסים בראשותו של ערן יעקב, אם יוחלט על הורדת מס נוספת.

הדרג המקצועי באוצר וברשות המסים טרם הציג לשר האוצר משה כחלון את עמדתו בנושא הפחתת מסים נוספת, אך בדיונים פנימיים ובשיחות בלתי פורמליות בנושא הביעו בכירים באוצר וברשות הסתייגות מהפחתה במסים עקיפים דוגמת מע"מ ומסי קנייה, וציינו כי הפחתת מסים ישירים כמו מס חברות ומס הכנסה תסייע בעיקר לאלפיון העליון של בעלי ההכנסות.

גם האפשרות להורדת המס על רווחים מניירות ערך אינה נראית כרגע מעשית, למרות הלחצים הרבים המופעלים בנושא על שר האוצר. על רקע זאת נוטים ברשות המסים לתמוך במתווה דומה לזה שהופעל במסגרת תכנית נטו משפחה, זו של הגדלת הטבות המס למשפחות עובדות וזוגות צעירים - אלא שכאמור כלל לא ברור האם אכן יוחלט על הפחתת מסים.

בסביבתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לוחצים להורדה נוספת של מס החברות, כתגובה להורדת מס החברות בארה"ב במסגרת רפורמת המס של הנשיא דונלד טראמפ. מבדיקת "גלובס" עולה כי מי שיהנה מהפחתה נוספת במס החברות יהיה חברי האלפיון העליון של השכירים בישראל, גם אם הם כלל לא משלמים אותו. זאת כיוון שהפחתה נוספת במס החברות תיאלץ את המדינה כמעט בוודאות להפחית במקביל גם את מס ההכנסה השולי, המוטל על בעלי הכנסות הגבוהות ביותר.

 כמה מס משלם מי שהכנסתו השנתית

העשירים ירוויחו יותר?

בדיקת "גלובס" מגלה כי חברי האלפיון העליון של השכירים בישראל צפויים ליהנות מהפחתה נוספת במס החברות - גם אם הם משלמים מס הכנסה כשכירים ואין בבעלותם חברת ארנק. הסיבה לכך היא שהפחתה נוספת במס החברות תיאלץ את המדינה להפחית במקביל גם את מדרגת מס ההכנסה הגבוהה ביותר המוטלת על בעלי הכנסות גבוהות.

מדיניות המס של ישראל גורסת שצריך לשמור על שוויון בגובה המס הכולל בין המסלול של מס הכנסה ליחידים למסלול של מס חברות ודיבידנדים. ההגיון הפשוט שעומד מאחורי הכלל הזה הוא הרצון למנוע הקמת חברות ארנק כאמצעי לתכנון מס של שכירים בעלי שכר גבוה.

מבדיקת "גלובס" עולה כי כבר היום, לאחר ההורדה האחרונה במס החברות ל-23% שנכנסה לתוקף ב-1 לינואר, קיימת עדיפות למסלול של מס חברות ודיבידנד על פני המסלול של מס הכנסה ליחידים. כפי שמתואר בתרשים, שכיר שהכנסתו השנתית עולה על 640 אלף שקל לחודש, ישלם מס נמוך יותר אם יקים חברת ארנק שתקבל במקומו את שכרו החודשי ותחלק את אותו כדיבידנד בסוף השנה.

נכון להיום, שכיר שיבחר במסלול של הקמת חברה יצליח להשאיר בכיסו אחרי תשלום המס 51 שקלים ו-59 אגורות מכל 100 שקל שיקבל מעבר להכנסה השנתית המינימלית (כאמור 640 אלף שקלים). לעומת זאת, אם יבחר אותו שכיר להמשיך ולשלם מס הכנסה כיחיד, יישארו בכיסו רק 50 שקלים. לדעת בכירים ברשות המסים, מדובר בפער לא גדול אך משמעותי - ואם יוחלט על הורדה נוספת במס החברות, לא יהיה מנוס מהורדת המדרגה הגבוהה ביותר של מס ההכנסה או מס היסף, על מנת לשמר את הרלבנטיות של המסלול הזה עבור שכירים.

הדרג המקצועי צפוי להתנגד

בדיון המקצועי על הורדות המס צפויים להשתתף הכלכלן הראשי, ראשי אגף תקציבים ורשות המסים. כחלון הצהיר בעבר כי יקבל את ההחלטה האם להוריד מסים רק לאחר שיראה את נתוני גביית המסים של הרבעון הראשון. משום כך, בהנחה שיש עודף בהכנסות לעומת התחזית, תעלה השאלה האם מדובר בעודף פרמננטי ומשמעותי, שצפוי להישמר במהלך השנה כולה ומצדיק עדכון התחזית של הכלכלן הראשי להכנסות המדינה ממסים ב-2018 (התחזית ל-2017 עודכנה 3 פעמים על-רקע עסקאות חד-פעמיות גדולות כמו מכירת מובילאיי לאינטל).

העודף הצפוי בקופת האוצר מתחילת השנה עומד על-פי הערכות על כחצי מיליארד עד 600 מיליון שקלים בלבד. מאחר ומדובר בסכום כמעט זניח, אפשר להעריך בזהירות כי הדרג המקצועי ימליץ שלא לעדכן את תחזית ההכנסות ממיסים ולא להוריד מיסים.

כחלון דוגל בהפחתה

כחלון הוריד מתחילת כהונתו מסים בהיקף המוערך בכ-10 מיליארד שקלים לשנה. אם כחלון יחליט בכל זאת על הורדת נוספת, רשות המסים תציג לשר האוצר את האפשרויות השונות. הפחתת נטל המסים הישירים, כלומר המסים המוטלים על הכנסה, תסייע כאמור בעיקר לעשירים. כבר היום משלמים שני העשירונים בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר כ-90 אחוז מסך הכנסות המדינה ממס הכנסה, וכל שאר העשירונים משלמים מס הכנסה נמוך מאד, אם לא אפסי.

מעבר לכך, צריך לזכור שהמיסים הישירים כבר הופחתו על-ידי כחלון, ויותר מפעם אחת. מס החברות הופחת בהדרגה מ-26.5% עם כניסתו של כחלון לתפקיד ל-23% כיום. מדובר בהפחתה המנוגדת להמלצות וועדת טרכטנברג שהמליצה להעלות את מס החברות ל-25%. הוועדה הסבירה שהורדת מס החברות היא אחד האשמים העיקריים בבעיית יוקר המחייה בישראל, וכתוצאה מהורדת מס החברות נאלץ האוצר לכסות את הפער בהכנסות שנוצר בדרך של העלאת המסים העקיפים (המוטלים על צריכת שירותים ומוצרים).

בנוסף להפחתת מס החברות הכללי, הפחית כחלון את מס החברות לחברות המייצאות מישראל הפועלות בפריפריה מ-9% ל-7.5% ולחברות הייטק ל-12% או 6% (לחברות שמחזורן השנתי עולה על 10 מיליארד שקל). גם את מס ההכנסה כחלון הפחית באמצעות "ריווח" של מדרגות המס, הורדת המס השולי המירבי והקלות לבעלי שכר של עד 20 אלף שקל.

יופחת המס על הבורסה?

מס ישיר אחר שאפשרות הפחתתו מעוררת תקוות רבות בשוק ההון, הוא המס על רווחים מניירות ערך. מדובר במקור הכנסה קטן יחסית: בשנת 2017 הגיעו הכנסות המדינה ממיסוי ניירות ערך ל-4.2 מיליארד שקל בלבד, ומדובר היה בעלייה של 42% לעומת ההכנסות ב-2016 שהגיעו בקושי ל-3 מיליארד שקלים.

גופים כמו איגוד החברות הציבוריות פועלים במרץ להורדת המיסוי על ניירות ערך והנימוק העיקרי שלהם הוא שהמשקיעים בשוק ההון מופלים לרעה בנטל המס המוטל עליהם לעומת המשקיעים בנדל"ן. מנכ"ל האוצר שי באב"ד אמר בעבר כי הוא סבור שיש מקום להוריד את המס על ניירות ערך וגם סגן שר האוצר ח"כ יצחק כהן (ש"ס) צפוי לתמוך במהלך כזה. אלא שכחלון עצמו אינו מתלהב מהורדת המס על הבורסה. בפעמים הרבות שנשאל על כך בעבר השיב בתשובה מתחמקת לפיה "כל האופציות על השולחן ויישקלו".

הגדלת נקודות זיכוי ומענקי עבודה

בתחום המיסוי העקיף שני המסים העיקריים הם המע"מ ומסי הקנייה והמכסים. את המע"מ לא משתלם להוריד משום שכל הורדה של אחוז במע"מ גורעת מהכנסות המדינה סכום עתק של כ-5 מיליארד שקלים. בנוסף, הורדת המע"מ לרוב נשארת אצל הקבלנים וספקי השירותים שאינם מגלגלים אותה לכיסו של הצרכן.

מקור משמעותי נוסף של הכנסות ממסים עקיפים הוא המיסוי על רכב - מיסי קנייה, בלו ומע"מ על הרכב, שמכניסים לקופת המדינה, לפי הערכות, סכום עתק המוערך בכ-40 מיליארד שקל לשנה. אלא שהורדת המיסים בענף הרכב תתמרץ רכישת רכבים פרטיים, ונראית בעייתית על רקע בעיית הפקקים ומאמצי הממשלה לעודד את השימוש בתחבורה הציבורית.

הנטייה ברשות המסים היא להמליץ על צעדים של הגדלת נקודות זיכוי והרחבת מענקי עבודה (מס הכנסה שלילי). לצעדים האלה יש מספר יתרונות משמעותיים: הם מעודדים יציאה לעבודה, הם פרוגרסיביים ומגדילים באופן יחסי יותר את הכנסת השכבות החלשות. בנוסף, הם אינם יוצרים עיוותים בתכנון התקציבי. גם כחלון נוטה לתמוך בהטבות כאלה משום שהן מגדילות את הנטו החודשי של רבים מבוחריו, בניגוד למשל להורדת מע"מ.