נשיא המחוזי בת"א נזף בבנקים על ניסיונות החילוט לסיידוף

השופט איתן אורנשטיין לבנקים: "אתם לא יכולים לספק את הסחורה" • לוחץ על סיידוף והבנקים לגבש הסדר תוך 10 ימים • עוה"ד של דיסקונט, הנושה הגדול של יורוקום, על הירידות במניות בזק וחלל: "חלקן נבעו ממניפולציות שנעשו ע"י אינטרסנטים"

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט
השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

למרות חילוקי הדעות הקשים, נזיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, מבקש מהבנקים ולנתי סיידוף לגבש הסדר עד 22 באפריל, אז יקיים דיון בבקשת הפירוק של יורוקום. "סבורני כי יש לתת ארכה קצרה נוספת, מתוך ציפייה שבתקופה זו ישכילו הצדדים להגיע להבנות שיסללו את הדרך להסדר נושים, שעדיף על אלטרנטיבות אחרות. סבורני כי נכון שהצדדים יגלו פתיחות שתאפשר הגעה להסדר", כתב היום אורנשטיין בהחלטתו. הערכות הן שסיכוי נמוך שהצדדים יגבשו הסדר.

היום (ד') התקיים דיון מתוח בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בנושא הסדר החוב ביורוקום. עורכי הדין של הבנקים, של נושים נוספים בקבוצה ושל נתי סיידוף שהתכוון לרכוש את החברה, התווכחו בשאלה מי אחראי לכך שהעסקה למכירת יורוקום לסיידוף התפוצצה.

הנשיא  אורנשטיין לא היה נלהב, בלשון המעטה, מדרישת הבנקים לחלט את ה-50 מיליון שקל שסיידוף הפקיד כדמי רצינות, והוא ביקר אותם על הדרישה הזו: "אתם מצפים שאשמע כמה טענות ואחליט בהבל פה על סכום של 50 מיליון שקל? המשקיע הפקיד את הסכום בשביל שיהיה הסדר, אבל אתם לא יכולים לספק את הסחורה. אז מה אתם מצפים? זה כבר לא סוגיה משפטית, אלא השכל הישר", נזף אורנשטיין בנציגי הבנקים.

אורנשטיין אמר שממילא יש התנגדויות רבות להסדר, בין היתר מהנושים הקטנים וממס הכנסה, ואילו נציגי הבנקים ניסו לומר שניתן להתגבר על המחלוקות השונות, אך הבעיה המרכזית היא שסיידוף עצמו נסוג מההצעה. "אם אתם אומרים שאפשר היה לשכנע את הצדדים השונים ולהגיע להסכמות, למה לא עשיתם זאת עד עכשיו? קיבלתם מספיק זמן בשביל זה. אני רואה התנגדויות מפה ועד להודעה חדשה", הקשה עליהם אורנשטיין.

עורך דינו של סיידוף אמיר ברטוב אמר: "אנחנו לא רוצים את העסקה כמו שהיא. לדעתנו לא התקיימו שני תנאים מתלים. היה כאן שילוב של אירועים אובייקטיביים כמו אובדן השליטה בבזק ושינוי מדיניות דיבידנד. כמו כן, נוצר משבר אמון בין הצדדים, וקיבלנו ניתוק מגע והסתרת מידע".

עו"ד אמנון לורך המייצג את בנק דיסקונט, הנושה הגדול של יורוקום, התייחס לשינויים בנכסי יורוקום ולירידות החדות בשווי מניות בזק וחלל בשבועות האחרונים: "יש המון רעש תקשורתי ובלבול. צריך להרגיע את המערכת. חלק מהדיפרסיה במניות נבעה ממניפולציות שנעשו על-ידי אינטרסטים", האשים לורך.

עו"ד אורי גאון המייצג את הבנק הבינלאומי הוסיף: "אני סבור שיש פה הרבה אגו. מישהו (רמז לסיידוף או נציגיו-ע.א) חשב שימונה ליו"ר בזק, ואז כשהתברר שיש כללי ממשל תאגידי, ושלא בטוח שזה אפשרי, נתן לאגו להשתלט. כשהאגו מוביל, המוח נמצא במקום אחר".

אורנשטיין אמר שיפרסם את החלטתו בהמשך היום. ההערכה היא שאין סיכוי לגיבוש הסדר חדש עם סיידוף, ושהמאבק יתמקד כרגע ב-50 מיליון השקלים שהופקדו. הדיון הבא בתיק של יורוקום ייערך בעוד 10 ימים בסוגיה המרכזית- הבקשה לפירוק הקבוצה.

החברות הבנות פועלות עצמאית

בינתיים החברות הבנות של יורוקום ממשיכות לצאת לדרך עצמאית, ללא קשר למצב הקבוצה. אחרי שחלל הודיעה שתצא בהנפקת זכויות וגיוס חוב, היום אינטרנט זהב הודיעה כי תבחן דרכים לטפל במצבה הפיננסי.

החברה הודיעה כי "תבחן אלטרנטיבות אסטרטגיות ותוכניות עבודה לשנים הקרובות". אחת האופציות לשיפור מצבה הפיננסי של החברה היא מכירת מניות בחברת בי-קום, החברה באמצעותה שולטת אינטרנט זהב בחברת בזק.

לאינטרנט זהב יש חוב של 800 מיליון שקל כנגד 195 מיליון שקל במזומן. החברה אמנם מסודרת לפירעון האג"ח הקרוב, אך חייבת למצוא פתרון לטווח הארוך. מיחזור חוב אינו על הפרק כרגע, היות ותשואות האג"ח של החברה טיפסו עד לרמה של 6%.

בנוסף לכך, הירידה החדה בשווי מניות בזק  בשבועות האחרונים, שחקה בצורה חדה את השווי הנכסי של החברה. לפני כשנה שווי החברה עמד על כמיליארד שקלים, והיום השווי אפסי. לבעלי האג"ח של אינטרנט זהב אמנם אין קובננט (אמות מידה פיננסיות) שיכולות לאפשר להם לדרוש פירעון מידע בתרחיש ששווי נכסי החברה יהפוך לשלילי, אבל אין ספק שלא יישבו בחיבוק ידיים לנוכח מצב כזה, ולכן באינטרנט זהב רוצים להקדים תרופה למכה, ולפעול כבר עכשיו לשיפור המצב הפיננסי.