מבסוטים באופן כללי, אבל לא מרוצים מהשלטון המקומי

האדריכל והגיאוגרף גיא שחר הוא חוקר אורבני ואקטיביסט, הפועל לשינוי ושיפור הסביבה הקרובה וידוע למדי בעירו חיפה. בין היתר, שחר הוא זה שהמציא את שביל חיפה, סוג של טרק עירוני שאומץ על ידי העירייה ומחבר את השכונות, הרחובות, הוואדיות וחוף הים למסלול מעגלי אחד. השבוע הוא פרסם מחקר שיזם, העוסק בשביעות הרצון של תושבים בישראל ביחס לסביבתם. המחקר, שאותו הוא מגדיר כ"סקר גישוש", מגלה שמרבית האנשים דווקא מרוצים מהחיים כאן, ואולם יש להם הרבה מאוד ביקורת, בעיקר בכל הנוגע לזיקה אל האדמיניסטרציה, ואם לדייק, לרשויות המוניציפליות.

בסקר של שחר השתתפו 273 נשים וגברים, שהגיעו מההתיישבות הכפרית וגם מערים גדולות וקטנות.

המתודולוגיה הייתה של מחקר איכותני-כמותי, שכלל שאלות סגורות ופתוחות, כלומר שאלות שאפשרו למשתתפים להביע את דעתם בסוגיות השונות. לדברי שחר, מרבית המשתתפים (כ-85%) הביעו תמימות דעים ביחס לכך שיש קשר ישיר בין סביבת החיים שלהם וההשפעה שלה על האושר.

באופן כללי, 73% מהאנשים טענו שהם מרוצים מסביבת חייהם, ואולם הסקר מגלה שתי מגמות ברורות: תושבי הסביבה הכפרית ושלוש הערים הגדולות תל אביב, ירושלים וחיפה, הרבה יותר מרוצים מאשר תושבי ערי הפריפריה, שאותן הוא מגדיר כ"יצירי כלאיים", לא עיר ולא כפר.

שחר: "מי שאוהב את הסביבה הכפרית נהנה ממנה, וכך גם 'העירוניים', אלה שגרים במרכזי המטרופולין. אבל בערים היותר קטנות, שולי המטרופולין (רמת השרון, כפר סבא, פתח תקווה, רחובות) יש פחות גיוון, פחות מובהקות עירונית, ויש בעיות תחבורה ונגישות".

השפעה קריטית לשטחים הפתוחים

בהתייחסות לסביבת החיים שלהם הביעו המשתתפים בסקר שביעות רצון מקרבה לנוף, שטחים פתוחים וטבע. הם ציינו את המשמעות הרבה של זיקה לאינטרציות עם אנשים, למשפחה ולקהילה. שחר, שהוא אדריכל בהכשרתו, מביע תמיהה על כך שהנשאלים היו אדישים לסוגיית התכנון העירוני ובעיקר להשפעה של האדריכלות על איכות החיים: "ההתייחסות לנושאים הפיזיים כמעט ולא עלתה על ידי המשיבים יחסית לגורמים אחרים. זה מעורר הרבה שאלות. אחת ההערות היא שהאדריכלות כבר לא נוכחת יותר במרחב ומשפיעה על המודעות, אולי בגלל שהיא הפכה להיות כל כך סטנדרטית ולא מציעה ערך מהותי. מנגד, אפשר לראות השפעה קריטית של שטחים פתוחים וצמחייה".

כאמור, מרבית המשתתפים בסקר מרוצים מסביבת מגוריהם, ואולם, לדברי שחר, ברגע שמתחילים לבחון את הפרטים מגלים שהתמונה לא ורודה כל כך: "לאנשים מפריעים אנשים. מה שהשכנים שלהם עושים - למשל, אי שמירה על ניקיון, סדר ציבורי, אך בעיקר בכל מה שנוגע ליחסים עם הרשויות העירוניות. המשתתפים בסקר הביעו חוסר שביעות רצון ואפילו ייאוש מהמערכות האלה: הביורוקרטיה, חוסר ההיענות וההתעלמות, חוסר התייחסות לצרכים יומיומיים (תחזוקה, טיפוח וניקיון, כבישים), אי שקיפות תכנונית. היו לא מעט שהתלוננו על האווירה החברתית שמקורה בנבחרי הציבור ובעיקר, על פוליטיזציה של המערכת העירונית ושחיתות".

שחר קובע שיש כרגע תחושה ברורה של יאוש: "עולה תמונה עגומה ביותר של חוסר אמונה ביכולת הפרט להשפיע. חלק מהביטויים מתייחסים ליאוש עמוק הנובע מתחושת קטנות ואפסיות מול המערכת ובעלי הכוח. כמה מהביטויים מעידים על כך שישנם משיבים שלא מכירים את הכלים שהדמוקרטיה בכל זאת מעמידה לרשות הציבור על מנת להשמיע את דעתו. מניסיוני, ישנם די כלים המאפשרים לאדם בודד להשמיע קולו ולהשפיע, ובוודאי להצטברות קולות בודדים יש עוצמה לחולל שינוי".

 ממה אתם לא מרוצים בסביבת החיים שלכם