ביהמ"ש הוציא צו הקפאת נכסים נגד רעייתו של יעקב הוניגמן

המחוזי נעתר לבקשת המנהל המיוחד של נכסי האחים הוניגמן ואסר על רעייתו של יעקב הוניגמן לבצע שינויים בנכסים שבבעלותה

לאחר שבית המשפט המחוזי הוציא צו כינוס לנכסיהם ומינה להם מנהל מיוחד לניהול נכסים אלה, אשר כבר הספיק לזמנם לחקירה במשרדו - נראה כי הליך פשיטת הרגל של האחים יעקב ומיכה הוניגמן, בעלי השליטה ברשת האופנה המתפוררת הוניגמן (אשר חלקים ממנה נמכרו לרשת האופנה קיווי בהליך מקביל), עולה שלב.

בית המשפט המחוזי (השופט חגי ברנר) נעתר בערב יום העצמאות (ד') לבקשת המנהל המיוחד, עו"ד נדב לב, והורה על הוצאת צו ארעי האוסר על דבורה הוניגמן (אשתו יעקב הוניגמן בעל השליטה ברשת האופנה הקורסת) לבצע כל פעולה בדירה בקריית גת שבבעלותה וכן במניות של חברה המחזיקה שטחי משרדים הנמצאות בהחזקתה.

הצו הזמני לאיסור דיספוזיציה יעמוד בתוקפו לכל הפחות עד לקבלת תשובתה של דבורה, המיוצגת בהליך פשיטת הרגל של בעלה על-ידי עו"ד ליאור דגן.

בקשתו של עו"ד לב לקבלת הצו האמור היא המשך ישיר לחקירת האחים מיכה ויעקב הוניגמן על-ידו ונובעת ככל הנראה ממידע שעלה בחקירתם של אלה. במסגרת החקירה שהתקיימה בשבוע שעבר, נחקר כל אחד מהאחים בנפרד, בין היתר על נסיבות קריסתה של הרשת, כאשר, כפי שפורסם בלעדית ב"גלובס", נעשו בדיקות על-ידי המנהל המיוחד ומשרדו, במטרה לאתר נכסים של החייבים שטרם גולו וכן לאיתור נכסים שרשומים של שם נשותיהם.

ממידע שהגיע ל"גלובס", בנוגע לנכסים לגביהם התבקש (והתקבל) צו איסור דיספוזיציה זמני, עולה כי מלבד דירת 5 חדרים המצויה בקריית גת שדבורה זכאית להירשם כבעליה, ביקש המנהל המיוחד מבית המשפט המחוזי כי ייאסר על אשתו של בעל השליטה לעשות כל שינוי במניות של חברה שבבעלותה שטחי משרדים במגדל במרכז הארץ, המצויות בהחזקתה של דבורה.

מעבר לבדיקה המתבקשת ביחס למקורות המימון של דבורה, עת רכשה את הדירה והמניות. מתעוררות שאלות עובדתיות המצריכות בירור והתייחסות של בית המשפט, הן בכל הנוגע למשטר הרכושי שיחול על בני הזוג הוניגמן לאור נישואיהם בטרם נחקק חוק יחסי ממון והן בנוגע למועד שבו הועברו המניות לידי דבורה והאם אלה הועברו במחטף או במטרה להבריח נכסים מקופת פשיטת הרגל.

הליך פשיטת הרגל של האחים הוניגמן אמנם עלה שלב, אך הוא עודנו נמצא בראשיתו. ממידע שקיבל "גלובס" עולה כי המנהל המיוחד צפוי לזמן לחקירה גורמים נוספים שמעורבים בקריסת החברה ובפשיטת הרגל של האחים וכן גורמים אשר יכולים לשפוך אור על נכסים נוספים שבבעלות האחים שלא גולו וכן נכסים להם יש זיקה לאחים. בנוסף יכלול ההליך הגשת תביעות חוב על-ידי נושי האחים, בדיקת חובותם וכן מימוש נכסיהם הפרטיים של האחים. 

בהקשר זה יצוין כי בקרוב יאלץ להכריע בית המשפט המחוזי בבקשת בנק מזרחי-טפחות להתחיל בהליכי מימוש בנוגע לשתי וילות בהרצליה פיתוח בהם מתגוררים האחים. לפי הערכות זהירות, שווי הווילות עומד על כ-30 מיליון שקל יחד.

האחים הוניגמן, מצידם, מנסים לעכב את מימוש בתיהם הפרטיים ככל האפשר, על-מנת, אולי, להצליח ולהימנע מעזיבתם. עם זאת, חובותיהם של האחים הוניגמן מוערכים בכ-130 מיליון שקל, כאשר אין (כמעט) בנק בישראל לו הם לא חייבים כסף.

ביום חמישי השבוע צפוי המנהל המיוחד להגיש לבית המשפט את תגובתו לבקשת המימוש של הבנק.

במקביל, ממשיך תהליך "הבראת" הנכס, כאשר בערב יום העצמאות נדחתה בקשת נאמני הוניגמן לאשר מכירת 4 חנויות נוספות של הרשת לרשת האופנה קיווי (אשר קנתה את המותג הוניגמן קידס ו-39 מסניפי הרשת המתפוררת).

בהחלטה שניתנה בשבוע שעבר, קבע השופט ברנר (הדן גם בהליך "ההבראה" של החברה) כי הדין אינו מאפשר לכפות על קניוני עופר את המחאת זכויות השכירות בארבעת החנויות לקיווי. יחד עם זאת, בית המשפט קבע כי מתעורר ספק ביחס לתום-ליבה של קניוני עופר בכל הנוגע להמחאת זכות השכירות בחנות בבילו סנטר, וככל שחשש זה יתברר כנכון, יהיו רשאים הנאמנים להגיש תביעה כספית נגד קניוני עופר בסך של 150 אלף שקל.

בהקשר זה יצוין כי לאחרונה החלו מגעים למכירת מותג נוסף של הרשת שקרסה - TNT.

חובות רשת הוניגמן הקורסת מוערכים ב-233 מיליון שקל, מתוכם קרוב ל-130 מיליון שקל לבנקים, כ-14 מיליון שקל חוב לעובדים, כ-80 מיליון שקל חוב לנושים רגילים וכ-8 מיליון שקל חוב לבעלי השליטה.