ועידת הנדל"ן 2018 | ועידת הנדל"ן

רון חולדאי: "המדינה הופכת את ת"א לעיר לעשירים"

ראש עיריית תל אביב אמר בוועידת הנדל"ן של "גלובס": "יש בתל אביב מחסור בשוטרות ומורים ועובדים סוציאליים כי הם לא גרים בעיר ולא רוצים לבלות שעה בכביש. הדיור הציבורי נועד גם לשמר בעיר אוכלוסיות חיוניות"

רון חולדאי / צילום: איל יצהר
רון חולדאי / צילום: איל יצהר

"אני לא רוצה לדבר היום על הורדת מחירי הדיור", כך אמר היום (ד') ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, בוועידת הנדל"ן של "גלובס". "אני חושב שנכון יותר לשאול - באיזו חברה אנחנו רוצים לחיות. אי אפשר להעמיד את כל הבעיות של מדינת ישראל על מחירי הדיור, כאילו דברים אחרים אינם חשובים. בתחום הדיור מממשלת ישראל הולכת עירומה, משום שהתפשטה ממפעלי הבניה הציבורית - הדיור הציבורי ובכלל האחריות הערכית של המדינה לדאוג לקורת גג לכל אזרח. אפילו בזמן גלי ההגירה הגדולים של שנות ה-50, כשהמדינה הייתה ענייה וחסרת ניסיון, המדינה אמרה צריך לתת חינוך, בריאות ודיור לכולם. זה צריך להיות גם היום היעד, ולא הורדה של מחירי הדיור, אלא קורת גג לכל אדם".

"מאז שנות ה-70 המדינה יצאה ממעורבות בשוק הדיור והוא הופקר לכוחות השוק החופשי. בשנת 1978, 40% מהדירות בדיור ציבורי נבנו במימון ציבורי מלא, ואילו ב-1980 כבר ירד השיעור ב-20%, כחלק מן המדיניות הממשלתית של הפרטת שירותים חברתיים. האם כוחות השוק יודעים לארגן את שוק הדיור בהצלחה? דיור הוא לא מוצר צריכה. הוא סוגיה חברתית. הוא קובע את פני הערים והישובים, את פני החברה שלנו. אפילו במדינות הכי קפיטליסטיות מבינים שזה השוק שצריך להתערב בו, כדי שהישובים יהיו מעורבים מכל חלקי החברה באופן שמגביר את הלכידות החברתית. בישראל המגמה היא הפוכה - רואים פחות עירוב, יותר ערים מגזריות - חרדים בלבד, עשירים בלבד, יהודים בלבד, או מהגרי עבודה בקהילות סגורות. 'עיר לכולם' היא לא רק סיסמה מבחינתנו, זו משימה לביצוע. יש כלים שונים שעומדים לרשות הממשלה כדי להגשים זאת, אך אני בוחר היום להתעכב על אחד מהם והוא הדיור בר ההשגה והדיור הציבורי.

"לאחרונה עבר בכנסת החוק להסדרת דיור בר השגה, אך אי אפשר לומר שהחוק מסדיר דיור בר השגה. הרי לשם מה נועד דיור בר השגה - גם כדי לתת קורת גג ואפשרות למחיה בעיר למי שידו אינה משגת, וגם כדי לשמר אוכלוסיות שרלוונטיות לתפקוד העיר. אנחנו זקוקים לשוטרים ושוטרות, מורים ומורות, אחים ואחיות. כיום הם נאלצים לעזוב את העיר ונוצר בה חוסר. מורה מתקשה לגור בתל אביב. הוא לא יכול לשכור בה דירה ובוודאי לא לקנות, אבל גם לא רוצה לבלות שעה בכביש מראשון לציון לתל אביב. הם מפסיקים לגור בעיר ואז מפסיקים לעבוד בה.

"לכן הוקם דיור בר השגה בפורמט שבו לוקחים בחשבון את מצבו הכלכלי של הקונה וגם את מצבו החברתי וצרכים שונים של העיר. אלא שהמשאבים לטיפול בנושא נמצאים בידי הממשלה לדאבוני. בהתחלה הכיוון היה מבטיח, אבל ישראלים חייבים לעקם את הישר, וקודם כל מחקו את הקריטריון של גובה ההכנסה. בעצם הרחיבו את תוכנית מחיר למשתכן גם לשוק ההשכרה. גם מיליונרים יכולים להשתתף. האם זה יעזור למי שאין לו כסף לדיור ותוך כדי כך גם יגוון את הערים? לא. כשמדברים על דיור בר השגה צריך גם להבין - הוזלה של 20% ממחירי הדיור בתל אביב זה לא דיור בר השגה".

חולדאי הוסיף כי המדינה מתפשטת ממלאי הדיור הציבורי שלה, שעומד כעת על 50 אלף דירות בלבד, לעומת 170 אלף דירות בסוף שנות ה-70, בעוד האוכלוסייה רק גדלה כמובן. כמעט אלף דירות עומדות ריקות ו-2,300 אחרות לא משמשות באמת לדיור ציבורי, וזאת לעומת הולנד שבה 38% מהדירות הן בדיור ציבורי או בריטניה שבה 18% מהדירות הן ציבוריות. "הביקוש רק עולה. יש 3,500 ממתינים ברשימות של משרד השיכון ויש גם ממתינים ברשימות של משרד הקליטה, וזאת בנוסף לעוד עשרות אלפים שאני יודע עליהם, שאפילו התייאשו מלבקש. למה זה קרה? זו מדיניות".

לדבריו: "הממשלה הצהירה שמעדיפה למכור את נכסי הדיור הציבורי בערים מבוקשות כמו תל אביב, כדי 'לעשות קופה' ולבנות במקום זאת דיור ציבורי באשקלון. במקום לשלב אוכלוסיות חלשות בעיר - הממשלה דוחקת אותן ממנה באמצעות הדיור הציבורי. כשהממשלה מכרה את הקרקעות בשרונה, היא לא הקדישה שקל מההכנסה בדיור ציבורי. המדינה הופכת את תל אביב-יפו לעיר לעשירים ובסוף אני מואשם בתופעה. וכל זה קורה כי אין תוכנית שאומרת בדיוק מהם היעדים החברתיים שהדיור הציבורי צריך לקדם. רק אנחנו בתל אביב בונים היום דיור בר השגה אמיתי. אני חושב שדרוש חישוב מסלול מחדש אבל אחרי 20 שנה, אני כבר קצת בספק אם זה אמנם יקרה".

צרו איתנו קשר *5988