השופט ירון לוי דחה בקשת גודובסקי לפסול אותו מלגזור עונשו

דאוד גודובסקי, נאשם מרכזי בפרשת ישראל ביתנו, הורשע בהסדר טיעון בעבירות שוחד והלבנת הון • סנגוריו ביקשו לפסול את השופט ירון לוי מלגזור את דינו בטענה כי קיים חשש למשוא-פנים מצדו, אך השופט דחה את בקשתם, שלדבריו "מעוררת תחושה של ניסיון לבחירת מותב"

השופט ירון לוי / צילום: שלומי יוסף
השופט ירון לוי / צילום: שלומי יוסף

השופט ירון לוי מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, אשר מנהל את ההליך במסגרתו מואשמת סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום ואחרים בפרשת ישראל ביתנו, דחה היום (ה') את הבקשה שהגישו סנגוריו של דאוד גודובסקי לפסול אותו מלגזור את עונשו, לאחר שהורשע במסגרת הסדר טיעון.

גודובסקי, נאשם מרכזי בפרשת ישראל ביתנו ומי שנחשב כיד-ימינה של קירשנבאום, נאשם והורשע במסגרת הסדר טיעון בשורה של עבירות שוחד והלבנת הון.

סנגוריו, עורכי הדין מאור ברדיצ'בסקי ולירן זילברמן, הגישו בתחילת השבוע בקשה לפסול את השופט ירון לוי מלדון בשלב הטיעונים לעונש ולגזור את דינו של גודובסקי, בטענה כי קיים חשש למשוא-פנים מצדו של השופט, לאור ההחלטות וההתבטאויות שלו בעניינו של גודובסקי לאורך ניהול ההליך עד כה. 

דאוד גודובסקי / צילום: שלומי יוסף
 דאוד גודובסקי / צילום: שלומי יוסף

לוי הקדיש לא פחות מ-17 עמודים להחלטת הדחייה, תוך שהוא סוקר את השתלשלות האירועים בעניינו של גודובסקי, לרבות בקשה קודמת של סנגוריו להעביר את שמיעת הטיעונים לעונש לשופט אחר, שהוצגה במעמד הצגת הסדר הטיעון בעניינו, ונדחתה בהחלטה מנומקת קודמת של השופט. לאחר מכן הגישו הסנגורים בקשה לעיון חוזר בהחלטתו של לוי שלא להעביר את הדיון לשופט אחר, ומשגם בקשה זו נדחתה, ולאחר מכן גם בקשה לדחות את מועד הדיון של הטיעונים לעונש בשל נסיבות אישיות של אחד מהסנגורים נדחתה, הגישו הסנגורים בקשה לפסילתו של לוי.

בהחלטתו מהיום כתב לוי: "לאחר שבחנתי ביסודיות ובקפידה את טעמי הבקשה, את תגובת באי-כוח המשיבה ואת מכלול הנסיבות, הגעתי לכלל מסקנה כי אין במכלול הנסיבות המובאות בבקשה כדי ליצור חשש ממשי למשוא-פנים בניהול המשפט, ואף לא מראית-עין של חשש כזה, באופן שלא קמה עילת פסלות, ולפיכך דין הבקשה להידחות".

באשר לנימוק של הסנגורים כי הגישו את בקשת הפסלות לאור ההחלטה של לוי שלא להיענות לבקשתם לדחות את דיון הטיעונים לעונש, כתב לוי כי "בבקשה לפסלות שופט, שעילתה העיקרית - אף לשיטת המבקש וסנגוריו, היא דחיית הבקשה לדחיית מועד הדיון - כמו הבקשה שלפניי, היא בקשה האומרת דרשני, שכן היא מעוררת תחושה של ניסיון לבחירת מותב".

השופט אף מתח ביקורת על הסנגורים, שמצד אחד ביקשו לדחות את הדיון בטיעון של "נסיבות אישיות", וסירבו לפרט מהן אותן נסיבות בשל העובדה כי מדובר בתיק הזוכה לחשיפה תקשורתית רחבה, מבלי שניסו לבקש להציג את הנסיבות בדיון במעמד הצדדים בלבד; ומצד שני, ידיעות המסקרות את הגשת הבקשה לפסילת השופט החלו להתפרסם כשעה בלבד לאחר הגשתה בכלי התקשורת, לפני שבית המשפט בכלל הספיק לראות את הבקשה, ו"למרבית ההפתעה, מלוא 'הנסיבות האישיות' החסויות פורטו בתקשורת, לפני הדיון בבית המשפט בבקשה", כתב לוי.

עוד הוסיף השופט: "בעיני בית המשפט, לא יעלה על הדעת שנסיבות אישיות, שכביכול לא ניתן לפרטן, מטעמי צנעת הפרט... יפורטו בהרחבה באמצעי התקשורת, להמחשת 'משוא-הפנים' הנטען של בית המשפט, להצדקת בקשת הפסלות. דומה כי הדברים מדברים בעד עצמם, ואין צורך להרחיב מעבר לכך".

לבסוף כתב לוי כי "המשמעות המעשית של היענות לבקשה לפסילת שופט, מהטעם העיקרי של דחיית בקשה בלתי מנומקת לדחיית הדיון - כמו הבקשה שבפניי - היא התפרקות בית המשפט משיקול-דעתו והעברת מושכות ניהול ההליך לידי הסנגורים, בין היתר באמצעות מתן אפשרות לנאשם, או לבאי-כוחו, לבחור את זהות המותב שידון בעניינו, או לקבוע את לוחות הזמנים של ההליך. לכך, בית משפט זה אינו רשאי ולא ייתן את ידו".

סנגוריו של גודובסקי טרם החליטו האם להגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון.