"חברות מבוססות דאטה משקיעות מעט במניעה וטיפול במחלות"

דאטה ללא תועלת, דגש על ביצועי ספורט וחוסר ידע בשיווק פיתוחים חדשים לבתי חולים • בכירי הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה, מארגוני הרופאים המובילים בתחום, הגיעו לישראל כדי ללמד 40 סטארט-אפים מאילו טעויות הם צריכים להימנע, וגם ללמוד מהם איך מחברים בין חברות בריאות לחברות טכנולוגיה

הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה (ACC), אחד מארגוני הרופאים המובילים בתחום, מחפש סטארט-אפים ישראליים בתחום הבריאות הדיגיטלית והמכשור הרפואי. הארגון מעוניין לשתף פעולה עם החברות הללו, וכן ללמוד כיצד לחבר בין חברות טכנולוגיה לחברות בריאות, כמו שעושים בישראל באופן טבעי. לאחרונה נחתו כאן כמה מנציגיו הבכירים, כדי להשתתף באירוע שיזמו החברה הכלכלית חיפה והמכון הישראלי לחדשנות ובו הציגו 40 סטארט-אפים בתחום הבריאות הדיגיטלית והמכשור הרפואי את רעיונותיהם. צוות המומחים הקדיש לכל אחד מהם כמה שעות ולבסוף יבחר עשר חברות לצורך שיתוף-פעולה. לפחות ארבע מהחברות הנבחרות יקיימו פיילוט משותף עם הארגון.

"אנחנו עורכים כאן לא סתם תחרות טכנולוגיה, אנחנו לא רק שופטים את המיזמים. בילינו שעות עם כל סטארט-אפ", אומר ג'ון רומספלד, סמנכ"ל החדשנות של הקולג', "חברות רבות מציעות להביא לעולם עוד נתונים, אבל רק הבאת נתונים זה לא טוב. לאילו החלטות המידע הזה יתרום? מהו האלגוריתם שבאמצעותו מפענחים את המידע? וכיצד מביאים את המידע ואת ההמלצה לאדם הנכון ברגע הנכון? אחת הדאגות שלנו היא שמגוון חברות יפתחו אפליקציה או שירות אבל לא תהיה חברה שתבצע אינטגרציה ביניהם".

לדברי המומחים, אחרי כמה עשורים של פריצות דרך מדהימות, קצב השיפור במכשור הרפואי ובתרופות לתחום הקרדיולוגי הולך ויורד. "אנחנו חושבים שהחברות מנסות להסתכל יותר על פתרונות כוללים, שילוב של מכשירים עם ניטור".

גישה כזו יכולה להשפיע לטובה על הבריאות כמו מכשיר או תרופה חדשים?

רומספלד: "אנחנו לא יודעים. זו טענת החברות, אך צריך להוכיח אותה. אנחנו שמחים מאוד לעבוד עם המכון לחדשנות, כי הוא יכול לחבר בין הטכנולוגיה של החברות לקופות החולים. כך אפשר לדעת אילו חולים נמצאים במצב קשה וזקוקים להתערבות, אבל גם אילו חולים לא צריכים התערבות ועדיף להפסיק להטריד אותם.

"השאלה העיקרית היא לא רק מהי הרפואה הטובה ביותר אלא איך אפשר להגיש אותה לחולה בצורה טובה יותר מאשר עשו לפני 20 שנה. בארה"ב אנחנו בהדרגה מתגברים על הבעיה שהייתה לנו ברשומה הרפואית הלאומית. יש לנו גם בעיה במודלים של תשלום שעדיין מתגמלים את מספר הפרוצדורות שנערכות ולא את התוצאות שלהן. לכן אנחנו לא מצליחים, לדוגמה, להכניס לשימוש מכשירי ניטור ורפואה מרחוק, שיכולים מאוד להקל על החולים וגם להציל חיים, משום שטרם נערכו הניסויים שמראים שזה מועיל למערכת הבריאות. באמצעות הרפואה מרחוק אנחנו נדע לאילו חולים להציק ואת מי פשוט לעזוב בשקט".

טיפול יתר הוא בעיה שאתם חוששים ממנה בעידן הניטור הרציף?

"כרגע, יש לנו לכאורה יותר מדי מידע, ואנחנו לא יודעים מה לעשות איתו, אבל הבעיה היא לא במידע. יותר מידע זה טוב. המטרה שלנו היא להכניס כל הזמן עוד ועוד מידע, אבל לייצר באמצעותו פחות התראות. רק מה שצריך".

"מאוד מעניין אותנו לשפר את הרגע שבו יוצאים מבית החולים אל תהליך השיקום. יש הרבה מה לעשות בשלב הזה, כדי למנוע חזרה מהירה של המטופל לבית החולים. ההתמודדות עם השלב הזה צריכה להיות רב-תחומית ולעסוק בניטור, טיפול ביתי וגם מערכות שעושות קואצ'ינג כדי להנחות ולשפר את המוטיבציה של המטופלים להתמיד בטיפול", אומר ברנדן מולן, סמנכ"ל ACC.

פחות מדי השקעה במניעה

לדברי רומספלד, חברות מבוססות מידע משקיעות היום יותר מדי במוצרים לשיפור איכות החיים ולשיפור ביצועי ספורט, ופחות מדי בשוק האמיתי - מניעה וטיפול במחלות. "המגמה הזאת החלה כי הרגולציה של מוצרים מבוססי דאטה הייתה קשה וחברות שמייסדיהן הגיעו מתחום הטכנולוגיה ידעו איך לשווק לצרכנים ולא כיצד לשווק לבתי חולים ולחברות ביטוח. לכן זה התחום שהן העדיפו לתקוף. אבל הרגולציה משתפרת, והחברות מתחילות להבין שהדרך אל השוק הזה לא עוברת דרך הצרכן לבדו. לצרכן אין אינטרס להעלות את הדאטה למערכת.

"בישראל, חברות הבריאות וחברות הטכנולוגיה הצליחו לחבור יחד במטרה לבנות טכנולוגיות לשוק הקליני, שבאמת ישתמש בהן. בישראל לא מפחדים לומר 'אנחנו חברת בריאות דיגיטלית'. במקומות אחרים בעולם, תחום הטכנולוגיה ותחום הבריאות פשוט לא נפגשים. אנחנו לומדים מכם ומקווים שנוכל לשחזר את ההצלחה בארה"ב. מה שיעבוד בישראל, אנחנו רוצים לקחת לשוק האמריקאי ואחר-כך לכל העולם".

המכון הישראלי לחדשנות הוא מיזם משותף של משרד הכלכלה וארגון "ישראל דיגיטלית", שמטרתו להטמיע טכנולוגיות פורצות דרך במגזר הציבורי. כיום הוא מתמקד בארבעה תחומים: בריאות דיגיטלית, תחבורה, חינוך, ומזון וחקלאות. "כל התחומים הללו ישתנו בעקבות מהפכת המידע", אומר ד"ר יונתן מנוחין, מנכ"ל המכון. "היכולת שלנו היא לקדם את היזמים, להביא ידע וליצור שיתופי-פעולה. יזמים הם בודדים, ואנחנו מנסים לאפשר להם ליהנות מאיכות חיים כאילו היו חלק מחברה גדולה.

לדברי מנוחין, בתחום הבריאות הדיגיטלית, האתגר הכי גדול של סטארט-אפים ישראליים הוא להטמיע את המערכות שלהם גם בארגונים מחוץ לישראל. "הם עורכים פיילוטים רק בקרב ארגון אחד או שניים, ולעתים אלה ארגונים ישראליים שהם מצוינים להטמעת מערכות כאלה, אבל לאו דווקא משקפים את הטעמים של ארגונים ברחבי העולם", הוא אומר. "אנחנו ניעזר ב-ACC כדי לקדם פיילוטים של הוכחת היתכנות טכנולוגית בבתי חולים מובילים, והם גם ינחו בבניית פרוטוקולי הניסויים. בהמשך, הכוונה היא שהמסלול יהיה גם הפוך: חברות זרות יגיעו לבצע ניסויים קליניים בארץ". שני המסלולים יכולים להיתמך על ידי התוכנית הממשלתית החדשה בתחום הבריאות הדיגיטלית, שהוקצו לה לאחרונה מיליארד שקל.

"דואגים מתופעות לוואי ולא מהתקף"

במסגרת האירוע של המכון, דיברו אנשי הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה עם "גלובס" גם על המגמות בתחום הטיפול במחלות לב. לדברי רומספלד, ב-20 השנים האחרונות הסטטינים, התרופות הפופולריות להורדת כולסטרול, הפכו לאבן יסוד של הקרדיולוגיה. "הם באמת משנים את הסיכון לחלות במחלות לב", הוא אומר. "כשאני עבדתי כרופא צעיר, לפני שהסטטינים היו שכיחים, נאמר לי שאחרי התקף לב, הסיכויים לשרוד הם 30%. הנתון הזה פשוט נעלם. עלו הרבה שאלות לגבי תופעות הלוואי, אבל בניסויים קליניים מבוקרים, רוב התופעות הללו לא נמצאו.

"אצל אנשים מעטים יחסית נמצאה תגובה של כאבי שרירים, שהיא הפיכה לגמרי. אפשר להפסיק את התרופה ולא נוצר כל נזק. זה לא אומר שכולם צריכים ליטול סטטינים. אין צורך להתחיל להוסיף אותם למי השתייה, כפי ששמעתי מישהו ממליץ פעם. היום ממליצים לקחת אותם לא רק בגלל רמות כולסטרול גבוהות, אלא על בסיס ניתוח פרופיל סיכון משולב, שרמות הכולסטרול הן חלק ממנו".

הרופאים מודעים מספיק לתופעות הלוואי?

רומספלד: "אנשים דואגים יותר מדי מתופעות הלוואי האלה ופחות מדי מהתקפי הלב. אני חושש שאנשים מדווחים על תופעת לוואי ומיד מחליטים, ללא התייעצות עם רופא, להפסיק את התרופה. אולי כאב השרירים שלכם ספציפית לא קשור לתרופה? אולי אפשר לטפל בו על ידי הורדת המינון? "היו מטופלים שאמרו לי שיש להם כאב ראש מהסטטין. זו תופעה שלא מופיעה בכלל במחקרים. במקרה כזה אני ממליץ לברר מה מקור כאבי הראש בלי להפסיק לקחת את התרופה. אולם בסופו של דבר זו החלטה של החולה".

לפני כמה שנים נכנסה לשוק קטגוריה חדשה של תרופות נגד מחלות לב. איך הן משתוות לסטטינים?

"התרופות החדשות מתאימות כשהסיכון המשולב גבוה מאוד, או כשהסטטין לא מועיל או באמת גורם לתופעות בלתי נסבלות. טוב שיש לנו חלופות, אך הסטטינים הם עדיין תרופות נחקרות יותר, יעילות מאוד, וגם המחיר משמעותי".