הכנסת אישרה: רה"מ ושר הביטחון יוכלו לפתוח במלחמה

על רקע נאום ראש הממשלה ובו חשיפת מידע מודיעיני חסר תקדים בנוגע להיקף תוכנית הגרעין הצבאית של איראן, ועל רקע התקיפות שהתרחשו לפני 24 שעות בבסיסים בפתאי מחוז חמה וחאלב בסוריה - עבר במליאת הכנסת הלילה תיקון מהותי לחוק יסוד: הממשלה, ובו שינוי סדרי ההכרזה על פתיחת מלחמה או מבצע צבאי או מצב בו המדינה מתגלגלת לתוך מלחמה.

על פי החוק החדש, הקבינט יהיה מוסמך להכריז על פתיחת מלחמה או נקיטת פעולה צבאית משמעותית והמניין החוקי להכרזה יהיה 50% מחברי הקבינט. עוד נקבע בחוק כי ראש הממשלה ושר הביטחון יהיו רשאים "בנסיבות קיצוניות ומנימוקים שיירשמו, ואם הדבר הכרחי מטעמי דחיפות שאינם מרשים לכנס את המניין החוקי, לקבל את ההחלטה במניין חוקי מצומצם יותר". הנוסח הזה, נדחה היום בהצבעת הוועדה המשותפת לחוק חוק ומשפט וועדת חוץ וביטחון, ויו"ר הוועדה, אבי דיכטר, העלה את הניסוח כהסתייגות בעת ההצבעה על הקריאה השניה והעבירו.

בסיום ההצבעה אמרה שרת המשפטים איילת שקד: "החוק מצלם את המצב הקיים ממילא. בעידן הרשתות החברתיות ומהירות המדיה וסכנת ההדלפות, עלינו להתאים עצמנו לתפיסת ביטחון מדינית נוכחית ולייעל את עבודת הממשלה והקבינט ככל הניתן".

כאמור, הניסוח לעיל הטריד מספר חברי כנסת , ביניהם חברי הכנסת שלח ועומר בר-לב (המחנה הציוני) שהובילו את ההתנגדות לניסוחים. אך גם חברים מן הקואליציה לא הסכימו עם הניסוח. למשל ח"כ בני בגין (הליכוד) היה מוטרד מכך שהצעת החוק תעניק סמכויות נרחבות מדי לראש הממשלה ושר הביטחון. משמעות סעיף זה היא לאפשר לראש הממשלה ושר הביטחון לפעול לבד, וזאת כאשר בהיסטוריה של מדינת ישראל היו לא מעט מצבים בהם ראש הממשלה מילא תפקיד זה .

גם דרישת הקוורום של חצי מן הקבינט הנה בעייתית, כיוון שבקבינט, כמו הנוכחי, אין תפקיד שר החוץ ואין תפקיד ממלא מקום ראש הממשלה (נתניהו מחזיק בכל התפקידים הללו בעצמו). לאור ההיסטוריה של השנים האחרונות בהן חוק יסוד: הממשלה והשרים הבכירים לא יכלו למנוע ואף לא ניסו למנוע מנתניהו להחזיק במספר רב של תיקים ממשלתייים במקביל - הניסוח בעייתי ביותר.

הקבינט עשוי לרדת עד למספר של 6 חברים ( על פי חוק ) ואם צריך רק מחציתם בשביל אישור פעולה צבאית משמעותית , הרי שמדובר במספר של 3 אנשים העשויים להכניס את המדינה למצב מלחמתי.

הרקע לשינוי בחוק יסוד: הממשלה, בהקשר של פתיחת מלחמה מגיע כמה שנים אחרי דו"ח מבקר המדינה על אירועי המשט הטורקי. באותו הדו"ח צוין שבנושא ביטחוני מסוים, הקריטי במיוחד לעשור הנוכחי נערכו בין השנים 2010-2011 57 ישיבות ביטחוניות על פני תקופה של 16 חודשים, בנוגע לפעולה צבאית קריטית ואף אחת מאותן הישיבות לא נערכה במסגרת הקבינט הביטחוני. ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון דאז אהוד ברק מצאו פורומים שונים, לעתים אף ב-6 עיניים, כדי לקיים דיונים ביטחוניים מסווגים הקריטיים לעתידה של המדינה.

ח"כ עופר שלח (יש עתיד) טוען מזה מספר שנים שהמצב הקיים מעוות , שכן ראש הממשלה ביחד עם שר הביטחון בוחרים את הפורומים הנוחים להם (מטעמי סודיות ומטעמי תהליך צבאי) ומדלגים בפועל על הקבינט הביטחוני-מדיני, גוף הקיים מתוך הממשלה ופועל על פי חוק.

גם במלחמת לבנון השנייה, הוקם בתוך הקבינט שביעיית שרים מצומצמת, והיא זו שקיבלה את ההחלטות בשלב המתקדם במלחמה  בין השאר זכורה ההחלטה להפציץ את הדאחייה.

בהקשר של הדיון הציבורי על תקיפת הכור הסורי, בשנת 2007, דווח שהדיון בגופים הביטחוניים התמקד באיך למנוע התדרדרות למלחמה אחרי הפעולה, אך לא נצרך לכך לפי החוק דיון בקבינט.

לאור הביקורת הזו הוקמה ועדת יעקב עמדירור , ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר , ביחד עם מנכ"ל משרד החוץ לשעבר יוסף צ׳חנובר והמזכיר הצבאי לשעבר האלוף יוחנן לוקר והם הציעו לעגן בחוק היסוד את הסמכויות בנוגע להתקדמות מהלכים במלחמה, לרבות הידרדרות למלחמה כתוצאה ממהלך צבאי נקודתי.