הרבה מעבר למשפט: האינטרסים שמאחורי פסקת ההתגברות

נתניהו צריך לבחור בין מצביעי הימין לסיכויי הערעור במשפט פלילי אפשרי • כחלון מתלבט בין שלטון החוק לאלקטורט של דרום ת"א • ורק נשיאת העליון חיות הולכת עד הסוף • רגע לפני שפסקת ההתגברות מגיעה לנקודת רתיחה, G ממפה את האינטרסים והטקטיקות של השחקנים המרכזיים

צילומים: שלומי יוסף,תמר מצפי,אלכס קולומיסקי ידיעות אחרונות,איל יצהר,רויטרס Abir Sultan
צילומים: שלומי יוסף,תמר מצפי,אלכס קולומיסקי ידיעות אחרונות,איל יצהר,רויטרס Abir Sultan

המאבק על פסקת ההתגברות - אותו תיקון לחוק שמאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שפסל בית המשפט - הגיע השבוע לשיאו. נכון למועד כתיבת שורות אלה, החוק אושר בוועדת השרים לחקיקה ונמצא כעת בדיונים בין רה"מ נתניהו (הליכוד) לשר האוצר כחלון (כולנו), כשבאמצע עומדים שרי הבית היהודי איילת שקד ונפתלי בנט. האם יצליח לעבור את הקריאה הטרומית או שייקבר עד שתימצא שעת הכושר שתאפשר לו לקבל רוב במליאה? הזמן יגיד. מה שבטוח הוא שבדרך יהיו הרבה ספינים, השתלחויות ותדרוכים. הנה ניסיון למפות את האינטרסים ואת המהלכים של השחקנים המרכזיים בזירה.

הנשיאה | אסתר חיות

לא באה לנהל משא ומתן

מעבר למחויבותה למאבק העקרוני, נשיאת בית המשפט העליון החדשה יחסית (רק חצי שנה בתפקיד) לא מעוניינת להצטייר כזו שדווקא במשמרת שלה ייפול דבר. בפרט כשזה קורה בתחילת הקדנציה, ועלול לצייר אותה כנשיאה חלשה בהמשך. מצד שני, חיות נדרשת לפעול בעדינות, גם כי המעמד מחייב וגם כי לשקד יש רוב בוועדה לבחירת שופטים, מה שמחייב אותה לשמור על קשר טוב ויחסי אמון עם השרה.

מי שעוקבים אחרי פעילותה במאבק הנוכחי מתרשמים כי חיות אומנם רחוקה מהמיומנות הפוליטית שהפגינו הנשיאים לשעבר אהרן ברק ודורית בייניש, אבל היא בהחלט לא פראיירית. "יש לה עמוד שדרה מפלדה והיא יודעת לעמוד בלחצים", אומר משפטן שנמצא בסוד העניינים. "בפגישה עם נתניהו ושקד היא הציגה עמדה מאוד נוקשה. לא היה נראה שהיא הבשילה לשלב של ניהול משא ומתן וכניסה לפרטים. שמעתי שהם התלוננו אחרי הפגישה על כך ש'קיבלו ממנה הרצאה'. חיות הרשתה לעצמה להתנגד לפסקת ההתגברות באופן גורף, ולא הייתה מוכנה בכלל לדון במספרים - בור שהשניים ניסו לגרור אותה אליו".

ב"מספרים", הכוונה למספר חברי הכנסת שנדרש כדי לבטל פסק דין. בבית היהודי מעוניינים ברוב מינימלי של 61 חברי כנסת, כך שהקואליציה לבדה תוכל להגיע לרוב כזה. כשעלה הנושא בעבר במסגרת ועדת נאמן, הסכים אהרן ברק להתפשר על התיקון שיאפשר ל-70 חברי כנסת לבטל חוק, מתוך הנחה שלעולם לא יימצאו כאלה. נתניהו ושקד לא החמיצו את ההזדמנות להזכיר את ההתפשרות הזו בשיחתם עם חיות, כדי להעביר את הדיון למצב שבו ישנה הסכמה על עצם הצורך בפסקת ההתגברות, וכל שנותר הוא להסכים על מספר הח"כים שידרשו בהצבעה. האם חיות אכן הצליחה למנוע דיון כזה? גורמים אחרים טוענים כי תהיה מוכנה בסופו של דבר להתפשר על 70, מספר שעליו יהיה מוכן להתפשר גם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אבל אותו משפטן מתעקש.

"אסתי ביחסים טובים עם ברק, וזה לא מנע ממנה לומר באותה שיחה 'אני מאוד מעריכה את ברק, אבל ברק זה ברק ואני זה אני'. יש לה מנהיגות טבעית וכישרון משפטי שגורמים לשופטי העליון לעמוד מאחוריה ולשופטים בדימוס לפעול למענה. עיתונאים, להתרשמותי, היא לא מתדרכת. היא נרתעת, לפחות בשלב הזה של כהונתה, מקשר עם התקשורת. אם לא תהיה ברירה ופסקת ההתגברות תקודם, היא תמצא דרכים ישירות לדבר עם הציבור, כמו ביום שני השבוע כשדיברה בטקס השבעת שופטים (ותקפה בחריפות את ניסיונות החקיקה)".

היא הביאה איתה לפגישה עם נתניהו ושקד את המשנה שלה, השופט חנן מלצר. מה המשמעות של זה? לא לעמוד לבד מול ראש הממשלה ושרת המשפטים?

"זה מעבר לזה. מלצר היה עורך דין פרטי שמונה לעליון כמינוי של דניאל פרידמן, ולכן נתפס כמינוי אנטי-אקטיביסטי, שאינו נמנה עם הברנז'ה של שופטי העליון. להביא אותו לפגישה כזו, בפרט שהוא גם יודע לטעון מעולה, מאותת לפוליטיקאים שלא כולנו באים מאותו בית גידול שמרתיע אתכם כל-כך. אפשר להוריד את גובה הלהבות".

פוליטיקאי שדווקא תומך בעמדתה של חיות בנוגע לפסקת ההתגברות, טוען שהייתה צריכה להפגין את אותו תחכום מעודן גם בהתנהלותו של בית המשפט, שהיא מופקדת עליו. "בג"ץ חי בלה לה לנד", הוא אומר, "הוא מחמיר את המצב עם פסיקות הזויות ודיונים שהם בבחינת אצבע בעין לאותן קבוצות סקטוריאליות שלהוטות לפגוע בו".

תן דוגמה.

"הצווים שמונעים את גירוש מבקשי המקלט, הדיון על הוראות הפתיחה באש סמוך לגדר ברצועת עזה, הקפאת חוק ההסדרה. למה ללכת על הראש של הממשלה בסוגיות כאלה? זה עושה את העבודה לפוליטיקאים שנלחמים בבג"ץ".

הפגנה של מהגרים אפריקאים בהרצליה / צילום: רויטרס - Amir Cohen
 הפגנה של מהגרים אפריקאים בהרצליה / צילום: רויטרס - Amir Cohen

כי זה קורה עכשיו, ובחלק מהמקרים זה עניין של חיים ומוות.

"אפשר היה לדחות את זה קצת, כשרואים שהבית בוער וחושבים יותר קדימה. כבר בטקס ההשבעה של חיות באוקטובר הכריזה שקד שהיא תפעל בכל כוחה כדי לעגן את פסקת ההתגברות בחקיקה. חיות הייתה צריכה להבין את המסר ולהרגיע את השטח".

בחלק מהפסיקות ישב בדין אליקים רובינשטיין, והן היו צריכות להינתן בשלושת החודשים שלאחר פרישתו, לכן נוצר עומס כזה.

"שמעתי את הטיעון הזה, שבגלל רובינשטיין לא ניתן היה לדחות. ועדיין, בסוף יש נשיאה שרואה רצף פסיקות ודיונים שיורקים בפרצוף של הפוליטיקאים בכנסת. אם היה לה יותר קומונסנס, היא הייתה מבינה שצריך למנן את זה, לעדן, להבין מתי כן ומתי לא".

אתה מדבר על תיקים שמתגלגלים כבר חודשים, כמה היא יכולה לחמוק מלדון בהם?

"אם היא הייתה יותר פוליטיקאית, היא הייתה מוצאת דרך. אם היא ממשיכה ללכת לפוליטיקאים על הראש, היא יכולה להאשים רק את עצמה. אני מקווה שתדע לא לקבל החלטות בנוגע לחוק הגיוס ולמסתננים בזמן הקרוב, ובכלל, שתמנע מלפסול חוקים בתקופה הקרובה. ומאחר שאף שופט לא הולך לפרוש בקרוב, אין תירוץ שצריך לנקות שולחן ואפשר למשוך זמן".

המתווך | אהרן ברק

משילות, משפט - ושניצל מחומם

בכיר המתווכים בין הצדדים הוא נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק בן ה-81, שנחשב עד היום לנשיא עם החושים הפוליטיים הכי חדים שהיה לבית המשפט העליון, ומי שידע לחבק גם את החריף שבמתנגדיו. נתניהו הזמין אותו אליו כדי לקבל לגיטימציה ולהצטייר כממלכתי, והקפיד כנראה לארח אותו בנדיבות. כפי שאמרו השבוע פרקליטיו שנדרשו להסביר את הוצאות מעון ראש הממשלה: "אתם רוצים שאהרן ברק יאכל פתיתים ושניצל מחומם?".

השניים נפגשו לא מעט בעבר, למשל כשנתניהו כיהן כראש האופוזיציה וברק נעזר בו כדי לסכל יוזמות חקיקה של דניאל פרידמן, שכיהן כשר המשפטים בממשלת אולמרט. באותה תקופה נתניהו הרגיש נוח יותר להצטייר כמגינו של בית המשפט, והרקע המשפחתי שלו כאחיינה של שופטת העליון בדימוס, שושנה נתניהו (גיסתו של אביו בנציון), הוזכר לעיתים קרובות.

ניתן להניח שברק התייעץ עם חיות לפני הפגישה, או כמו שאמר ל-G אחד הפעילים במערכה הנוכחית: "אני מעריך שחיות לא עודכנה על הפגישה הזו דרך העיתון". ברק גם נפגש עם השר משה כחלון, שמפגין גישה בגיניסטית ונחשב לגדול התומכים של בית המשפט העליון בממשלה. האם הצליח להשפיע על שניהם או ששני הפוליטיקאים המשופשפים האלה השתמשו יותר בו?

"נתניהו אדם רומנטי", אומר בסרקזם אחד האנשים שעבד מולו בעבר בתפר שבין פוליטיקה ומשפט, "הוא נזכר באנשים של פעם כשהוא מבקש לקבל גיבוי לאיזה מהלך". ברק סירב להתייחס לפגישות הללו, בנימוק ש"זה לא הזמן להתראיין".

בין הפעילים הנוספים בקרב השופטים בדימוס אפשר למצוא יצחק זמיר ואליהו מצא, שפרסמו מאמרים בעיתונים נגד פסקת ההתגברות, והיו בין החותמים על עצומות שפרסמו בנושא אנשי אקדמיה והעמותה למשפט ציבורי. "השופטים בדימוס עובדים בצורה מאוד יפה ומאורגנת", מפרגן להם גורם מהאופוזיציה. "כמעט נדמה שיש להם דף מסרים מסודר בעניין. הצירוף של אליקים רובינשטיין, הפורש האחרון, כרכש החדש, הוא פנטסטי, כי הוא גם דתי וגם נתפס כימני יותר, ולכן אמירה שלו מוציאה את הדיון מגבולות השמאל-ימין".

האידיאולוגית | איילת שקד

פופולרית, פופולרית מדי

המנוע האידיאולוגי מאחורי פסקת ההתגברות הוא ללא ספק שרת המשפטים אילת שקד. במערכת הפוליטית מעריכים שבעוד יו"ר הבית היהודי מנהל את הקמפיין כדי לאגף את נתניהו מימין ולצבור נקודות אצל הבייס הימני, שקד באמת מאמינה בחשיבותו של התיקון לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. "שקד רוצה להביא שינוי, ואילו בנט מחפש לריב", אומר פוליטיקאי שצבר שיחות עם שניהם. "אצלה זה עניין אידיאולוגי והיא עוסקת בזה ברצינות ושולטת בחומר. אצלו זה עניין פוליטי - באותה מידה שהוא מנפנף בזה, הוא יכול היה להילחם על נושא אחר שישרת אותו אצל הימין העמוק".

הוא יגיד שזה קשקוש.

"שיגיד. מי שרוצה לעשות שינוי, עובד על מתווה ולא רץ לתקשורת ומנפנף בקווים אדומים. שקד הייתה מאמצת קו יותר פרקטי אלמלא בנט. אני מניח שתהיה מתוסכלת אם ההתלהמות הזו בסופו של דבר תהרוס לה, והיא תסיים את הקדנציה שלה כשרת משפטים בלי שתצליח להעביר את זה בכנסת".

שקד לא הולכת להיעלם מהמפה הפוליטית, תהיה עוד קדנציה.

"אני בספק אם בקדנציה הבאה היא תהיה שרת המשפטים. בנט ושקד נראים מתואמים מאוד כלפי חוץ. מתחת לפני השטח, הוא קולט שהיא הופכת לפופולרית מדי, ובעיקר מצליחה איפה שהוא פחות - וזה להביא קולות מחוץ לבייס של הציונות הדתית. היא צוברת אהדה מחוץ למגזר והוא לא. היא גם ממותגת טוב ממנו כדי להצליח בליכוד שאחרי עידן נתניהו, ואני בטוח שזה לא נעלם מעיניו. לאור כל זה, לא בטוח שבממשלה הבאה הוא לא יעדיף לתת לה את תיק התפוצות".

מקורב לבית היהודי טוען, כמובן: להד"ם. "בנט ושקד משחקים באופן מתואם לחלוטין", הוא אומר. "שקד, מתוקף תפקידה, הולכת על חבל דק כדי לא לייצר משבר אמון פנימי ולכן נותנת את הטון האידיאולוגי-ענייני ובנט מוביל את הקמפיין האגרסיבי יותר, אבל מחויב לנושא לא פחות ממנה. לא סתם בנט התעקש להכניס את פסקת ההתגברות להסכם הקואליציוני, וכתב על ריסון האקטיביזם השיפוטי במצע העקרונות של הבית היהודי".

ביום ראשון הדפה שקד, המכהנת כיו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה, הצעת חוק של ח"כ מוטי יוגב ממפלגתה, שביקשה למנוע לחלוטין מבית המשפט לבטל חוקים. "שקד היא פוליטיקאית", מסבירים במחנה האנטי-אקטיביסטי, "היחסים בינה לבין חיות טובים, וגם במצב העדין הנוכחי אפשר לומר שהם בסך הכול בסדר. יש לה חן, היא מקפידה לא לתקוף ברמה האישית ויודעת להגיע לפשרות. אין לה עניין לשבור את הכלים לגמרי ולקדם הצעה שהועלתה רק לצורך תרגילי המשא ומתן. אני מניח שאחד הדברים שעומדים לזכותה בבית המשפט גם במחלוקת הנוכחית הוא שהיא שולטת בעובדות ועונה לעניין. כך שגם אם הם לחלוטין לא מסכימים איתה על הפרשנות, הם מבינים שאפשר לדבר איתה ולהגיע להסכמות במסגרת הדיונים בוועדת חוקה".

פינוי עמונה, פברואר 2017 / צילום: רויטרס -Ratner  Baz
 פינוי עמונה, פברואר 2017 / צילום: רויטרס -Ratner Baz

שחקן הספסל | אפי נוה

גם "אין עמדה" זו נקיטת עמדה

מי שעומד לימינה של שקד, בעצם זה שהחליט לא ליטול עד עתה צד בוויכוח, הוא יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה. בדיונים פנימיים אמר נוה, שמסרב להתבטא בנושא בתקשורת, "כי אין לו מה לתרום לדיון הציבורי, כי הוויכוח הוא לא על עצם הצורך בפסקת ההתגברות אלא רק על מספר חברי הכנסת שיידרשו כדי לבטל חוק. ולכן, בהעדר ויכוח מהותי, אין סיבה שלשכת עורכי הדין תידחף לנושא". הגישה הזו, שרואה בפסקת ההתגברות עובדה מוגמרת, כשרק נותר לסכם על המספר, משרתת לחלוטין את שקד.

"עורכי הדין מופיעים בעליון ולא מפסיקים למלמל אדוני וגבירתי, אבל כשהם צריכים לכבד את בית המשפט ולהילחם עבורו, הם נעלמים", אומר אחד המתנגדים לפסקת ההתגברות. "מצד שני, אחרי ששקד כרתה ברית עם נוה, ודואגת לאינטרסים שלו בחקיקה ובמחוזות, קשה כנראה לצפות מהלשכה להילחם עבור מערכת משפט עצמאית ובלתי תלויה". אחרי קבלת ההחלטה בוועדת השרים לענייני חקיקה, הודיע נוה כי יכנס בקרוב את הוועד המרכזי של הלשכה כדי לגבש עמדה רשמית בנושא.

הטרמפיסט | נפתלי בנט

היחיד שמרוויח מכל הכיוונים

"ביום העצמאות נפתלי בנט עוד היה ממלכתי", מגחך פוליטיקאי בכיר. "הוא סימל את המבוגר האחראי אחרי ההתקוטטות סביב טקס הדלקת המשואות והיה נראה שהוא צובר נקודות במרכז. והנה הגיע ל"ג בעומר והוא מוביל מתקפה מטורפת על העליון, בגיבוי מודעות בעיתונות של אם תרצו ופורום קהלת, שמקנטרות את נתניהו בקריאה - בחרנו בך, לא באסתר חיות".

איך אתה מסביר את זה?

"מה שמתחולל כאן זה ספין של בנט, שמבקש להגדיל את התמיכה בו בבחירות הבאות. הממסד הציוני-דתי כבר שולט במערכת המשפט. מנדלבליט הוא היועץ המשפטי לממשלה, בבית המשפט העליון כבר אין רק כיסא אחד לשופט הדתי-ימני, ואת תפיסת העולם השמרנית הזו מאיישים נעם סולברג, דוד מינץ, יעל וילנר והמינוי הטרי של שקד, אלכס שטיין, ועדיין הם בוכים שהם לא מצליחים לשלוט כי האליטה השמאלנית מגבילה אותם.

"אם בנט יצליח להעביר את פסקת ההתגברות בכנסת, הוא ירכב על זה, ואם לא, יגיד לבוחרים - תנו לנו יותר כוח ונצליח בפעם הבאה. מבחינתו זה ווין-ווין. ואם בסוף גם מהסיפור הזה הוא עוד יוציא את נתניהו האיש הרע ואותו המבוגר האחראי, אני בכלל מסיר בפניו את הכובע".

התפיסה הרואה במהלך הזה תרגיל של בנט להגדלת חלקו בעוגה, מקבלת גיבוי גם בקרב משפטנים חובשי כיפה. "חלק ממאבק הוא לצורכי פי.אר", הם מודים, "לא רק של הבית היהודי, גם של יהדות התורה. לאותם פוליטיקאים לא אכפת לחוקק, ושבית המשפט יפסול, כי כך הם מרוויחים פעמיים - גם יוצאים גיבורים בקרב הציבור שלהם כאילו הם מוכנים לעשות הכול למענו, וגם עושים עוד סיבוב על בג"ץ".

למה אתה חושב שהם לא רוצים שפסקת ההתגברות תעבור?

"כי היא תאפשר חקיקה פופוליסטית בעלת השלכות תקציביות או קואליציוניות שיהיה קשה לעמוד בהן. החרדים ילחצו להעביר הרבה חוקים, שאם בג"ץ לא יהיה חזק כדי לבלום, יהיה קשה לחיות איתם גם לקואליציה הנוכחית. ביבי מבין את זה הכי טוב. זו אחת הסיבות שהוא לא נלהב מכל הסיפור, אבל גם בנט מבין את ההשלכות".

גורמים בבית היהודי מצהירים שהפרשנות הזו מוטעית לחלוטין: "כל מהלך שבנט עושה מתקבל בכינויי גנאי ומתפרש כספין פוליטי, ובסוף הוא קורה - כמו שקרה עם דרישותיו לעצור שחרור מחבלים או לתקן את עבודת הקבינט. גם הפעם הוא נחוש להעביר את פסקת ההתגברות ולטפל בבעיית המסתננים, ולא כדי לצבור נקודות או להביא עוד דתיים לבית המשפט - כל העניין הזה של דתיים-חילונים מעניין אותו כקליפת השום - אלא כי ריסון בית המשפט הוא בנפשו, מאז עבד עם נתניהו לפני 12 שנה".

אז הצלחתם בוועדת שרים, ועכשיו זה ייתקע בכנסת, כי לא יהיה לכם רוב.

"לא חשבנו שיהיה כאן זבנג וגמרנו. תהיה עבודה לעשות, ולא של שבוע-שבועיים. אם נתניהו יפגין כאן את אותה נחישות שהפגין בחוק ההמלצות, נוכל להעביר את זה".

 

הממולכד | בנימין נתניהו

הלכת דרעי-פנחסי עולה מן האוב

לפי הערכות במערכת הפוליטית, נתניהו משחק כאן משחק כפול: הוא רוצה לשמור אצלו גם את בוחרי הימין העמוק שמייצג בנט, וגם את הימין הממלכתי שמייצג כחלון. אם כחלון היה תומך בפסקת ההתגברות, ביבי היה מרשה לעצמו להיות בוטה יותר. אם בנט לא היה מתלהט, נתניהו כנראה לא היה מעלה את הנושא מיוזמתו, כי ספק אם פסקת ההתגברות באמת מעניינת אותו, למרות הקש שאכל בעניין המסתננים.

"נתניהו לא יכול להרשות לעצמו ללכת בכל הכוח על בית המשפט העליון", אומר בכיר במערכת הפוליטית שצבר הרבה שעות נתניהו. "הוא רואה את המחיר שהוא משלם על החזית שפתח נגד המפכ"ל ורוצה להרגיע את המערכת שגם ככה חמה עליו. אדמה חרוכה בעליון לא תועיל לו, אם יצטרך להגיע לשם בערעור פלילי. מצד שני, אם כבר מתנהל פה קרב, אז למה לא להפיק מזה על הדרך את הרווחים האישיים שלו?".

אתה מתכוון לכך שהוא לא יכול להשאיר את התהילה לבנט.

"זה ברור. הוא לא רוצה לתת לבנט שום הישג, בטח לא כשזה על גבו. אבל ביבי רואה עוד דברים, שקשורים לאפשרות שיועמד לדין פלילי. הוא לא רוצה להתעמת עם מערכת המשפט כמו שהוא רוצה לאיים עליה במרומז. הוא רוצה שבית המשפט העליון יבין שהלכת דרעי-פנחסי לא חלה על חוק יסוד הממשלה".

מה זה אומר? ואיך זה קשור לענייננו?

"חוק יסוד הממשלה אומר שראש ממשלה שמועמד לדין, יכול לכהן עד לפסק דין חלוט בעניינו. ולכן נתניהו, גם אם יוגש נגדו כתב אישום, יכול לכאורה למשוך עוד ארבע שנים כראש ממשלה, כי יגיד שצריך לחכות עד שיסתיים הערעור בעליון. מצד שני, יש את הלכת דרעי-פנחסי - אותם פסקי דין של העליון בעניינם של שרי ש"ס - שקובעת שראש ממשלה צריך לפטר שר שמוגש נגדו כתב אישום. לפי אותה גישה, גם ראש הממשלה עצמו צריך להתפטר באותן נסיבות. ההערכה היא שנתניהו משתמש במלחמה על פסקת ההתגברות כדי לאותת לעליון שהוא מצפה ממנו לא לסטות מחוק יסוד הממשלה, כשיוגשו עתירות שיבקשו מבג"ץ להורות לנתניהו להתפטר. כלומר אם השופטים כל-כך חרדים לפגיעה בחוקי היסוד, שיזכרו את זה גם כשהקייס של נתניהו יגיע לפתחם".

בליכוד הודפים כמובן את השפעת החקירות וטוענים: "מדובר במהלך שנוצר אחרי שהממשלה נכוותה בעניינים פוליטיים. ביבי נלחם במסתננים, בונה גדר במיליארדים, מחוקק שלושה חוקים בעניינם שנפסלים בבג"ץ. איך הוא יכול לחזור לבוחרים שלו אחר כך? ולמה אנחנו צריכים שבג"ץ יקיים דיון על הוראות הפתיחה באש בעזה, במקום לדחות את העתירה על הסף? בג"ץ גם רמז שיבטל את התיקון לחוק שמבקש להפריד בין חטיבת החדשות של כאן לתאגיד עצמו. יש כאן התערבות שלא במקומה, זה הכול".

 

המתלבט | משה כחלון

כשלפוליטיקאי יש יותר מבייס אחד

שר האוצר משה כחלון היה הכתובת של חיות ושל גורמים נוספים במערכת המשפט. מתבונן מהצד מספר: "פנו לכחלון, מהאקדמיה, מבתי המשפט, יועצים משפטיים, כל מי שהוטרד ממה שקורה פה התקשר או ביקש פגישה, כי ראו בו שחקן הגון, היחיד שנותר בממשלה עם תפיסה בגיניסטית ממלכתית".

אלא שעם כל הכבוד לנאורות, כחלון הסכים להתגברות מצומצמת, שתתייחס רק לפליטים, כדי לא להבריח את האלקטורט של תושבי דרום תל אביב. "כחלון רוצה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה", אומר אחד הבוחשים בקלחת, "מצד אחד לשמור על בית המשפט, ומצד שני לא לצאת נציג שלום עכשיו. הוא רצה שאף אחד לא יוכל להגיד לו שלא תמך בפתרון לבעיית תושבי דרום תל אביב, ושאף אחד לא יוכל לומר שתרם להתמוטטות מערכת המשפט".

בינתיים הוא זוכה לאהדת התקשורת. הוא אומנם לא בא להצבעה בוועדת השרים ביום ראשון, אבל הכרזתו כי יורה לכל חברי הכנסת של כולנו להצביע נגד הצעת החוק, מורידה את הנושא מעל סדר היום.

הפגנה נגד השחיתות בתל אביב, לפני כמה חודשים / צילום: אמיר מאירי
 הפגנה נגד השחיתות בתל אביב, לפני כמה חודשים / צילום: אמיר מאירי

"לפי סעיף 37 בהסכם הקואליציוני, כולנו יכולה להתנגד לפסקת ההתגברות, ולא תחול עליה משמעת קואליציונית", אומר גורם המעורה בפרטים. "אז נכון, כחלון לא עושה חיים קלים לקואליציה, אבל גם היא לא עושה לו. בנט הביך אותו ללא הרף כשהזכיר שבג"ץ פסל את החוק על מיסוי דירה שלישית, שאותו קידם כחלון. עזבי שהפסילה נעשתה על הדרך שבה בוצעה החקיקה, אבל לא על המהות. זה לא הפריע לבית היהודי בניסיונותיו להעביר אותו צד".

 

האולד סקול | הפרופסורים

"אנחנו עושים את חובתנו האזרחית"

פרופסורים ושופטים בדימוס חתמו בימים האחרונים על עצומות שקראו להגן על בית המשפט העליון מפני פסקת ההתגברות. האם באמת חשבו שתהיה לכך השפעה כלשהי על מקבלי ההחלטות? אחד החותמים אמר השבוע ל-G: "הקהילה המשפטית מאוד נסערת ופגועה מהמתרחש, והיא פועלת בדרכים שעדיין מתאפשרות לה בחברה דמוקרטית. האם יש לזה סיכוי? אולי אם זה יבוא מכל מיני גורמים תהיה לזה השפעה על האווירה הציבורית. מבחינתנו, אנחנו עושים את חובתנו האזרחית".

אנשי אקדמיה שסירבו לחתום מעריכים כי "חותמי העצומות שורפים את עצמם. במקום לנסות להגיע לפשרה ולקבל את זה שיש כאן משחק פוליטי, הם יוצאים עם עמדה חד משמעית ללא טיעון משפטי מובהק, ומשרתים את האג'נדה שמדובר במלחמת אליטות. הם לא מבינים שהגישה הזו הופכת אותם ללא רלוונטיים אצל מקבלי ההחלטות".

פעם זה היה שונה?

"בעבר, האקדמיה הייתה בדיאלוג פורה יותר, גם עם שרי משפטים שנחשבו לעומתיים. לאיילת שקד ולדניאל פרידמן שכיהן כשר משפטים דעות די דומות, אבל איתו האקדמיה דיברה, ואיתה הרבה פחות. כי הוא גבר מבוגר, פרופסור למשפטים וחתן פרס ישראל, והיא אישה צעירה, ללא השכלה משפטית, שזכתה מצד אנשי אקדמיה לכינויי גנאי בוטים. מעטים מאנשי האקדמיה נמצאים בקשר טוב עם שקד, ומעטים עוד יותר מתוכם מקובלים גם על חיות".

השמות שעולים בכל זאת כמי שמנסים לפשר בין הנשיאה לשרה הם פרופ' יובל אלבשן, דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, ופרופ' אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט. שניהם סירבו להתייחס לנושא.

שקד לא מתרגשת מדימויה השנוי במחלוקת: "שמעתי שחצי מאנשי האקדמיה חתמו על עצומות נגד פסקת ההתגברות וחצי סירבו לחתום, ושהופעל לחץ על חלק מהחותמים. אני מקבלת הכול באהבה, זה חלק מהשיח", היא אמרה השבוע ל-G, "גם הפגישה עם חיות הייתה טובה מאוד. היה דיון מעמיק בלי פרטים, על תפיסת עולם, ואני מקווה שתוך כדי העבודה בכנסת נגיע להסכמות".