טראמפ הוריד את איראן על הברכיים, אבל מה יהיה עכשיו?

אחרי פרישת טראמפ מהסכם הגרעין, ההפצצות על יעדים איראניים בסוריה ופגישת נתניהו עם פוטין אתמול במוסקבה, איראן על הברכיים • השאלה היא אם לירושלים יש מדיניות ליום שאחרי הצעד האמריקאי, למשל לאפשרות (הקלושה) של מו"מ על הסכם חדש בין ארה"ב לאיראן

דונלד טראמפ / צילום: Jonathan Ernst, רויטרס
דונלד טראמפ / צילום: Jonathan Ernst, רויטרס

הצוות הניצי של צמרת הבית הלבן, הנשיא דונלד טראמפ, היועץ לביטחון לאומי ג'ון בולטון ומזכיר המדינה מייק פומפיאו, ביחד עם הצלע הרביעית הישראלית האהובה, רה"מ בנימין נתניהו, מורידים את איראן על הברכיים. לא רק התקיפות הצבאיות על יעדים איראניים בתוך סוריה, אירועים המתרחשים אחת לשבוע-שבועיים בזמן האחרון, אלא גם השפלה מודיעינית, נאום תקיף של הנשיא טראמפ, מנוסח במיטב הטקסטים האגרסיביים כלפי המנהיגות האיראנית ורוך מסוים כלפי העם עצמו, ומעל לכל - ההכרזה של טראמפ שלשום (ג') בלילה על השבת הסנקציות הכלכליות הקשות (החל מחודש אוגוסט 2018) שירחיקו מאיראן גם חברות אירופיות וגלובליות.

את שרשרת ההשפלות הללו קינחה אתמול פגישת פסגה מצולמת יפה של ראש ממשלת ישראל נתניהו זקוף צועד לצידו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, כשהם לוחצים ידיים לקציני צבא במצעד במוסקבה לציון 73 שנים לניצחון על גרמניה הנאצית. נתניהו היה צמוד לפוטין חצי יממה, בטקס הנחת זר על קבר החייל האלמוני, בקבלת פנים חגיגית בקרמלין, במצעד צבאי נוסף לזכר לוחמים ובשעות אחר הצהריים נועדו שניהם לפגישה אישית שלאחריה תוכננה ארוחת ערב עם צוותי עבודה.

מכלול ההתרחשויות הללו נועד להעביר לאיראנים מסר ברור: מי מנהל את האירוע, מי מושך בחוטים ומחזיק בקשב הצמוד של שני המנהיגים החזקים בעולם. יחד עם זאת, רוסיה לא התכוונה בשום שלב לשחרר את אחיזתה בתוך סוריה ולא מנעה בשנים האחרונות את כניסת הכוחות האיראניים לסוריה, וזאת למרות מספר לא מבוטל של פגישות אישיות מן הסוג הזה בין פוטין לנתניהו.

אך ההודעה של הנשיא טראמפ שלשום בלילה על נסיגת ארה"ב מן ההסכם, והשבת הסנקציות מתוך סמכות החקיקה של משרד האוצר האמריקאי - שינתה את כללי המשחק. רוסיה אינה מתכוונת לצאת מן ההסכם ומדינות נוספות - סין, גרמניה, בריטניה וצרפת - הודיעו מראש שהן ממשיכות להיות צד להסכם מול איראן. כעת הן אולי גם יהוו את הגשר ויצליחו לשכנע את האיראנים לחזור לשולחן הדיונים, עניין הנראה כמעט חסר סיכוי בשלב הזה.

אך האם בירושלים הוכנה מדיניות ליום שאחרי היציאה האמריקאית מהסכם הגרעין? איראן מושפלת, ועל הקרקע מבחינה כלכלית, אבל מה הלאה? האם ישראל תהיה מוכנה לשמוע כלל על מו"מ מחודש כפי שהציע אתמול הנשיא טראמפ?

סגן היועץ לביטחון לאומי לשעבר (בתקופת ממשל בוש), אליוט אברהמס, דיבר שלשום בכנס הרצליה ה-18 בהרצליה והתייחס לחשיבות בינלאומית למעמדו של טראמפ בעצם הודעתו על הנסיגה מן ההסכם. "אם טראמפ היה נשאר בהסכם זה היה אסון", אמר אברהמס, המוכר לצמרת הביטחונית-מדינית הישראלית היטב ודבריו מקובלים כאן. "אני חושב שאם לא היה מצהיר כך, ההתרשמות בעולם הייתה שהוא נכנע, וזה היה קטסטרופלי. פה לפחות יש לנו את האפשרות לנוע קדימה בצורה שארה"ב נתפסת כחזקה" אמר אברהמס, ובחלק נוסף של דבריו נתן דוגמה להשפעה על שינוי משטר באמצעות מהלכים כלכליים, כפי שמדינות המערב הצליחו להשפיע לפני עשרות שנים על הגוש הסובייטי. "אני חושב שהפורמולה (לחצים כלכליים - ט.ש) הזו יכול לעזור במקרה של איראן. האוכלוסייה רוצה שהמשטר יפסיק להוציא מיליארדים על סוריה, וזה יכול לשחק לטובתנו", אמר אברהמס.

האלוף במיל' עמוס גלעד, מי שהיה ראש האגף המדיני-ביטחוני, הביע בכנס חשש מן האופן בו טראמפ נסוג מן ההסכם עם איראן. "אני חושש מזה שטראמפ שינה את ההסכם בלי שום סיבה, כי צריך לכבד באיזשהו מקום הסכמים בינלאומיים, וכעת זה נראה שאיראן כיבדה את ההסכם וארה"ב לא. בנוסף, אני חושש שארה"ב כמנהיגת העולם החופשי נפגעה, כי היא תבודד בעקבות עזיבת ההסכם", אמר גלעד.

בירושלים ממעטים להסביר מה הלאה. ישראל, כך לפי פרסומים זרים, מנחיתה מכות מנע ממוקדות על הסוללות הבליסטיות המאיימות על שטח המדינה (בעיקר על רמת הגולן) מתוך שטח סוריה ומנסה להניא את הרוסים מלספק משלוחי נשק נוספים לסוריה. בחלק השני כרגע לא נרשמת הצלחה.

מטעם משרד ראש הממשלה מקמצים במילים ובניסיון להסביר מה הוא השלב הבא. כיצד ישראל רואה את האינטרסים שלה בהקשר של החשש מהתמוטטות אסד ו/או השאלה של עד לאן ייקחו את ההשפלה של המשטר בטהרן.

כמון כן, השאלה שתמיד נשאלת היא, האם נתניהו יוכל בעתיד הקרוב לגייס את פוטין לרסן את התוקפנות האיראנית כלפי ישראל? איזו משמעות יש ללהצעה של טראמפ, להביא את איראן מחדש לשולחן המו"מ כדי להכניס לתוך ההסכם גם את התוכנית הבליסטית שלהם, את המחקר והפיתוח (שלא נכלל בהסכם הקודם) ואת זרועות הטרור של איראן? הרי כפי שאמר עמוס גלעד, כעת אחרי שארה"ב נסוגה מן ההסכם ללא שהופר על ידי איראן - מה הדבר אומר על הסכמים בינלאומיים עתידיים עם ארה"ב?

פערים תקציביים במיגון העורף

שתי היממות שקדמו להודעת הנשיא טראמפ היו מן המתוחות ביותר שידעה ישראל. מי שעוקב שנים אחרי הצהרות מנהיגים ישראלים יכול היה לזהות זאת. ביטול נאום הרמטכ"ל בכנס הרצליה אתמול, בשעות שלפני הודעת הנשיא טראמפ. הודעות מרובות על מוכנות ביטחונית, הגנתית. הוראת פתיחת המקלטים באזור רמת הגולן, מטוסים צבאיים רבים שחגו מעל לראשי התושבים ביישובי הצפון. הודעות חלקיות על גיוסי מילואים של יחידות מסוימות. כל אלה לא נעלמו מעיני תושבי ישראל.

ח"כ עמיר פרץ, העומד בראש ועדת המשנה למוכנות העורף של ועדת החוץ והביטחון, הודיע שיכנס דיון בשבוע הבא לבדוק את המוכנות של הרשויות לתרחישי חירום, לאור המצב. הוא כיוון בדבריו לצורך לבדוק את הפערים התקציביים בתחום המיגון, הכנות פינוי יישובים, טיפול באוכלוסיות מוחלשות ואספקת מצרכים בסיסיים. פרץ זימן לדיון את נציגי רשות החירום הלאומית, פיקוד העורף והמועצה לביטחון לאומי וראשי רשויות מקו העימות. לדבריו, על הממשלה עדיין להשלים פעולות רבות בתחום מוכנות העורף שטרם נעשו.

צרו איתנו קשר *5988