המדינה צריכה לשקול להקים חברה שתרכוש את זיכיון ים המלח

הצוות לעניין פעולות הממשלה לקראת תום תקופת זיכיון ים המלח, בראשות הכלכלן הראשי במשרד האוצר, יואל נווה הגיש היום (ד') את המלצותיו לשר האוצר, משה כחלון, ופרסם דוח ביניים לשימוע ציבורי.

הזיכיון להפקת משאבים מים המלח הוענק בשנת 1961 למפעלי ים המלח, שכיום בידי כימיקלים לישראל שבבעלות איש העסקים עידן עופר. כיל הופרטה בתחילת שנות ה-90'. הזיכיון הנוכחי צפוי להיות בתוקף עד 2030.

בדוח נכתב כי "ניתוח המועמדים הפוטנציאליים לרכישת זיכיון ים המלח בתום תקופת הזיכיון מראה כי קיים מגוון רחב של מועמדים אפשריים ועם זאת, יש להביא בחשבון גם אפשרות שקבוצת המועמדים 'הטבעיים' להצגת הצעות רציניות (לקבלת הזיכיון י. א.) קטנה יותר - וכוללת חברות בינלאומיות שפועלות כיום בתחום הפקת האשלג.

"עד שנת 2030 ובייחוד בשנים האחרונות לקראת תום הזיכיון, פעילות ההפקה של כיל מתקיימת תחת חוסר ודאות לגבי העתיד: לאור זאת קיים חשש שהדבר ישפיע לרעה על ההשקעות והתחזוקה הנאותה של הזיכיון מצד כיל - באופן שעלול להשפיע לרעה על הכנסותיה ועל הכנסות המדינה מהזיכיון ולפגוע בערך הזיכיון העתידי".

הצוות בראשות נווה ממליץ בין היתר להבטיח שהזיכיון להפעלת כיל יוקצה בהליכי מכרז. עוד טרם היציאה למכרז כזה, המדינה תקבע לכיל מחיר מינימום אשר ישקף את ערך המשאבים שיוותרו לכרייה.

הצוות המליץ עוד כי אם אף חברה לא תציע מחיר שעולה על מחיר המינימום שהמדינה קבעה בנושא - תועבר פעילות כיל למדינה, באמצעות תאגיד סטטוטורי או חברה ממשלתית שיוקמו לשם כך. לשם כך, ממליצה הוועדה, יש להקים עוד טרם פקיעת הזיכיון שלד של גוף ממשלתי חדש, לרבות מינוי של בעלי תפקידים מרכזיים, הגדרת מבנה החברה, גיבוש תכניות עבודה ועוד: "ללא המנגנון של קביעת מחיר מינימום והקמת חלופה ראויה- קיים חשש כי המדינה לא תצליח לקבל תשלום ראוי עבור הקצאת זכות ההקפה. לכן, על אף שהמלצת הצוות היא שהפקת המשאבים מים המלח תנוהל בידי חברה פרטית - יש להיערך לאפשרות של הפקת המשאבים על ידי גורם ממשלתי. זאת, כדי למנוע מצב שהזכויות לניצול  משאב טבע השייך לציבור לא יועברו ללא קבלת תמורה המשקפת את ערכו".

המלצות הצוות כוללות גם את הסרת אי-הוודאויות שמאפיינות כיום את פעילות מפעלי ים המלח. זאת, כשכיל מבצעת השקעות בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה ורבות מהן נחשבות ארוכות טווח. אי הוודאות לגבי תום תקופת הזיכיון מעלה חשש בנוגע לתמריץ הכלכלי של בעל הזיכיון בביצוע ההשקעות ופעילות צופה פני עתיד.

אחת הדרכים להסרת אי הוודאות, כפי שנכתב בדוח, היא הקדמת תקופת היציאה למכרז עבור הקצאת הזיכיון העתידי וזאת על בסיס הסכמות עם כיל. ככל שהיציאה למכרז תהיה מוקדמת יותר- יוקם מנגנון שיפצה את כיל על השנים הנותרות.

הצוות בראשות נווה המליץ להקים מספר צוותי משנה בשיתוף האוצר, המשרד להגנת הסביבה, משרד המשפטים, משרד הכלכלה, משרד האנרגיה, רשות המסים ועוד לקראת כתיבת רישיון ההפקה העתידי; תכנון המכרז; קביעת מחיר המינימום; היערכות להפעלת הפקת המשאבים על ידי הממשלה ועוד.

שר האוצר, משה כחלון קיבל הערב את הדוח של נווה אמר כי הוא סומך ידיו על  ההמלצות וצפוי לאמת אותן לאחר הליך השימוע הציבורי. בתום השימוע ההמלצות יועברו ליישום בידי החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו.