כץ בתגובה ראשונה להחלטת היועמ"ש: "בן-ארי ואני חברי נפש"

שר הרווחה חיים כץ דוחה בתוקף את האשמות הפרקליטות נגדו • אמר הבוקר בפתח ישיבת הממשלה: "תיקון 44 לחוק ני"ע, שבגללו אני חשוד, הוא תיקון הכרחי למען האזרחים ומוסיף לקרנות הפנסיה מאות מיליונים שלא הועברו לידי הטייקונים"

חיים כץ / צילום: שלומי יוסף
חיים כץ / צילום: שלומי יוסף

שר הרווחה, חיים כץ, דוחה בתוקף את האשמות הפרקליטות נגדו. בפתח ישיבת הממשלה שהתקיימה היום (א') התייחס השר כץ לראשונה להחלטת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להעמידו לדין בכפוף לשימוע בגין שוחד ועבירות נוספות שביצע לכאורה במסגרת מערכת "תן וקח" עם מרדכי (מוטי) בן-ארי.

השר התייחס בדבריו לטענת הפרקליטות כי במסגרת מערכת יחסיו המושחתת עם בן-ארי הוא קידם תיקון לחוק ניירות ערך (תיקון 44) שנועד להטיב עם בן-ארי. "אני מכהן כ-20 שנה כחבר כנסת. במהלך התקופה הזאת חוקקתי למעלה מ-180 חוקים שהיו ברובם ככולם מטיבים עם האוכלוסיות החלשות במדינת ישראל", אמר כץ.

לדבריו, "תיקון 44 לחוק ניירות ערך הוא תיקון הכרחי למען האזרחים במדינת ישראל ומוסיף לקרנות הפנסיה מאות רבות של מיליונים שלא הועברו לידיהם של הטייקונים".

עוד אמר כץ היום בפתח ישיבת הממשלה כי "מוטי בן-ארי ואני חברי נפש מזה עשרות שנים".

נזכיר כי לדברי הפרקליטות, בתמורה לקבלת טובות הנאה מבן-ארי, הפעיל כץ את כוחו ופעל להעברת הצעת חוק שבן-ארי ביקש לקדם ושהייתה בעלת ערך כלכלי פוטנציאלי גבוה ביותר לבן-ארי ולחברת אקוויטל. לפי התיקון, חברה שנקלעת לקשיים צריכה לפרוע את חובותיה למחזיקי האג"ח בקרב הציבור ורק לאחר מכן לבעלי השליטה. בן-ארי, היה הנציג של בעלי אגרות החוב בכמה חברות, ולכן היה לו אינטרס אישי ממשי בתיקון הזה.

בשבוע שעבר (ה') הודיעה פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) לשר כץ כי היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט שוקל להעמידו לדין בכפוף לשימוע, בעבירות שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומרמה והפרת אמונים. ההחלטה התקבלה על יסוד המלצת פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, והמלצת פרקליטת המחוז, ליאת בן-ארי שווקי. כמו כן, הודיעה פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) לאיש שוק ההון מרדכי בן-ארי כי נשקלת העמדתו לדין בכפוף לשימוע, בגין עבירות דומות וכן בגין עבירות של שימוש במידע פנים.

השר כץ מכהן בכנסת ישראל משנת 1999 (למעט הפסקה קצרה) וכשר בממשלת ישראל החל ממאי 2015. בין השנים 2006-2005 ו-2013-2009 שימש השר כץ גם כיו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ומתוקף תפקידו היה בעל השפעה על קידום הליכי חקיקה ונושאים שונים בעלי היבטים ציבוריים.

לפי כתבי החשדות, שהועברו לשר כץ ולבן-ארי, בין השנים 2015-2010, התפתחה בין חבר הכנסת דאז כץ לבין בן-ארי מערכת יחסים של "תן וקח", אשר כללה הענקת טובות הנאה שונות בין השניים. בן-ארי שימש באותה עת יועץ פיננסי של חברת אקוויטל, חברת החזקות ציבורית דומיננטית במשק הישראלי. במסגרת הקשר בין השניים, העניק בן-ארי לשר כץ, על-פי החשד, טובות הנאה לאורך תקופה ממושכת, שהניבו לו מיליוני שקלים, ובמקביל השר כץ קידם אינטרסים של בן-ארי, תוך ניצול תפקידו הציבורי.

בן-ארי, שהנו מומחה מהשורה הראשונה בניהול תיקי השקעות, נתן לכאורה לשר כץ הנחיות והוראות לגבי ניהול תיק ההשקעות של השר כץ, וזאת בתדירות גבוהה, עד כי בפועל נוהל תיק השקעותיו על-ידי בן-ארי. זאת ללא קבלת תמורה כספית כלשהי מהשר, בניגוד למקובל וללא הסדרה פורמלית של יחסיהם, כנדרש. במסגרת יחסים אלה, אף המליץ בן-ארי לשר כץ, על-פי החשד, באחת ההזדמנויות, לרכוש ניירות ערך של חברות-בת של אקוויטל, וזאת תוך ניצול של מידע פנים שנודע לו מתוקף תפקידו בחברה, בנוגע להתפתחויות עתידיות חיוביות בחברות אלה.

כמו כן, השר כץ ובן-ארי ביצעו עסקאות מתואמות (צולבות) בהיקפים ניכרים במסגרת המסחר בבורסה, באופן שהיה בו כדי להניב לשר כץ תועלת כלכלית רבה. מומחיותו של בן-ארי ומעורבותו הרבה בניהול תיק ניירות הערך של השר כץ הניבה לכץ רווחים של מיליוני שקלים. בנוסף, כשמונה כץ לשר, פתח חשבון נאמנות שנוהל בפועל על-ידי בן-ארי, תוך הסתרה של זהות המנהל ובניגוד לכללים החלים במצב דברים זה. הקשר הכלכלי בין השניים כלל ציפייה והבנה הדדית כי בן-ארי יוכל להשתמש בתפקידו הציבורי של השר כץ, בסמכויות הנתונות לו ובנגישות שהתפקיד מספק, לשם קבלת טובות הנאה שייטיבו עמו או עם קבוצת אקוויטל.

בתמורה לקבלת טובות ההנאה, הפעיל השר כץ את כוחו וסמכויותיו כאיש ציבור כדי לסייע ולקדם אינטרסים של בן-ארי. בין היתר נענה השר כץ לבקשות בן-ארי ופעל להעברת הצעת חוק שבן-ארי ביקש לקדם ושהייתה בעלת ערך כלכלי פוטנציאלי גבוה ביותר לבן-ארי ולאקוויטל. השר כץ ניהל דיונים אודות הצעת חוק זו, שאותה יזם וניסח בן-ארי, בוועדת העבודה והרווחה שבראשותו, והזמין לוועדה את בן-ארי כמומחה יחיד לנושא. זאת עשה תוך שהוא מסתיר את מערכת היחסים האישית והעסקית שביניהם מוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אשר דנה בהצעת החוק, ותוך שבן-ארי הוצג כמומחה נטול אינטרס, למרות שהיה לו אינטרס עסקי ניכר בקידום ההצעה. כל זאת עשה השר כץ בתמורה - לכאורה - לטובות ההנאה שהעניק לו בן-ארי, תוך שהוא נוהג במשוא פנים ופועל בניגוד עניינים בין תפקידיו הציבוריים לבין האינטרסים הפרטיים שלו. הצעת החוק שאושרה בוועדה הפכה לחוק. בגין כל אלה, נשקלת העמדת השר כץ ואיש שוק ההון, בן-ארי, לדין פלילי.

עו"ד נוית נגב ממשרד שינמן-נגב-ניב מסרה בשם השר חיים כץ: "השר כץ ומוטי בן-ארי הם חברים קרובים מאד מזה שנים. הצגת הקשר ביניהם כיחסי שוחד היא שגויה ומופרכת. בכל פעולותיו כחבר כנסת ושר פעל חיים כץ באופן ענייני ולטובת הציבור, והדברים עוד יובהרו ויוכחו.

"מדובר בחוק שחוקק בשנת 2010 בתקופת התספורות ונועד לתקן עוול. החוק שומר על האינטרסים של המשקיעים הקטנים ומגן עליהם מפני מניפולציות שעלולים ליזום בעלי שליטה בחברות. הניסיון להלביש על גבי החוק מניעים שאינם טהורים נועד לכישלון". 

מסנגוריו של מוטי בן-ארי, עורכי הדין ארז הראל, ירון אלכאוי והילה שמעון ממשרד גורניצקי, נמסר בתגובה ביום חמישי: "מכתב השימוע הועבר למשרדנו לפני שעה קלה, ומטבע הדברים טרם עלה בידינו לעיין בו לעומקו. מרשנו מתעתד להעלות את טענותיו בפני הפרקליטות במסגרת הליך השימוע, ואנו מאמינים כי בתום ההליך גם הפרקליטות תגיע לכלל מסקנה כי אין מקום להגשת כתב אישום בתיק זה".

צרו איתנו קשר *5988