"אני קורא לזה הכלוב", חייך הבכיר מאינטל, "זה המרתף שלנו שבו הבנים תקועים כל היום, משחקים. יום אחד נכנסתי לשם וראיתי אותם יושבים על הכיסא מול המחשב, בוהים, ככה, לא עושים שום דבר. שאלתי אותם מה קורה, והאם הכול בסדר. התברר שהם צופים במחשב - לא סתם צופים אלא צופים באנשים אחרים משחקים. זה היה היום שבו התוודעתי לעולם ה-eSport", סיפר.
זו לא הייתה שיחה אקראית. היא נערכה במסגרת יום פתוח עם עיתונאים ואנליסטים במלון מרידיאן בטייפה, ביום השלישי של תערוכת המחשבים קומפיוטקס, אחת הוותיקות בעולם, שנערכת בטיוואן מאז 1981. הסיפור נשמע אמין ואפילו ספונטני, עם זאת מותר להניח שהוא הונדס בידי מנגנון יחסי ציבור משומן: ילדים מוכרים, כך נטען, ואכן כמעט כל ראיון עיתונאי עם אחת החברות המציגות, כללה איזכור של ילדים אלה או אחרים.
ילדים מוכרים - והם גם קונים. 400 מיליון אוהדי ספורט דיגיטלי (eSport) יש ברחבי העולם, בעיקר בצפון אמריקה, יפן, דרום קוריאה וגם בטיוואן. הענף כה משגשג כך אומרים, עד שמבלי שנרגיש הוא כפסע מלהפוך לענף אולימפי. כדי לחזק את הרושם עלה לבמה שחקן הניו-יורק ניקס והלייקרס לשעבר ג'רמי לין, שסיפר כי הוא שחקן ספורט דיגיטלי מושבע. לין, שלו 2.62 מיליון עוקבים בטוויטר, אינו היחיד: ספורט דיגיטלי הוא טרנד שהולך ותופס תאוצה בקרב שחקני NBA.
אינטל, צרובת הטראומה של איבוד שוק המעבדים הניידים בעשור הקודם, מנהלת מלחמה מתמדת, לא רק על שימור מעמדה בשוק המעבדים למחשבים, נייחים כמו גם ניידים, אלא להחזרתו לגדולתו לאחר עשור של התמקדות בטלפונים סלולריים ועוד קצת סלולרי. משמעות הדבר: לחדש ללא הפסקה ולהימנע מלשקוע בשאננות שמובילה להתעלמות מרחשי לבו של הדור הצעיר (היש ביטוי זקן מזה?). אם זה אומר להמר בגדול אז זה אומר להמר בגדול - הספורט הדיגיטלי הוא כנראה חלק מההימור הזה.
המפגש עם העיתונאים היה רק פסיק בנוכחות הדומיננטית של אינטל בתערוכה. בכירים נהרו אליה מכל העולם, מילאו את המלון המרכזי והיקר וערכו פגישות מבוקר עד ערב עם שותפים, כולל ענקיות אלקטרוניקה, גאדג'טים וסלולר מסין.
מארזי מחשב שנראים כמו פסלים
ישנן מספר חברות שבהן בני שכבת הניהול הבכירה הם כבר לא קשישים מכסיפים אלא בני הדור שלא רק גדל על משחקים, אלא גם לא נטש אותם עם התבגרותו. אלה מנהלים שצופים בספורט דיגיטלי ומספרים בעיניים נוצצות, כאילו מדובר במורשת קרב מפוארת, על שחקן שנותר חי אחרון ובאורח פלאי הצליח לחסל את כל חמשת חברי הקבוצה היריבה תוך תמרוני הונאה מבריקים.
צריך לחוות את זה כדי להבין. בשבת ערכה חברת אייסר טורניר גיימינג במרכז העיר, שמשך אליו קהל נלהב מכל המינים ומכל הגילאים. זו הייתה הפעם הראשונה שלי באירוע כזה והוא סחף אותי מיד, על אף שאינני גיימר. אם אתם רוצים להתעדכן ברוח התקופה, צפו בסרט "שחקן מספר אחת" של סטיבן ספילברג, אם לא כדי ליהנות אז כדי ללמוד: עלילת הסרט מתרחשת חלקית בעולם משחקים וירטואלי מרובה משתתפים וכך הופכת למעשה את צופי הסרט במובן מסוים לצופי ספורט דיגיטלי. בנוסף, הסרט שזור לכל אורכו בנוסטלגיה לתרבות הפופולרית ולמשחקי המחשב של שנות השמונים והתשעים.
תפקידם של אותם בכירים נוצצי עיניים - עם סמל של דולר מהבהב כמובן - הוא לחשוב על הדבר הגדול הבא בטכנולוגיה ולפתח ולייצר אותו (או לשכנע את שותפותיהן הטכנולוגיות לעשות זאת), כדי לגרום לצרכנים לבזבז יותר כסף. הדבר הגדול הבא, כפי שמתברר, הוא לא רק מיחשוב אלא גם עיצוב: צריך היה לראות כדי להאמין כיצד שני האביזרים הכי משעממים - מקלדות ומארזי מחשב - הפכו ללהיט של התערוכה.
היו שם אינספור מקלדות מכניות (בניגוד למקלדות הממברניות הנפוצות כיום) בעלות מקשים גדולים ומתפרקים, בשלל עיצובים ושילובים מעניינים עם בובות, אבני לגו ואיורים מרהיבים, במחירים שנעים בטווח שבין 10 ל-160 דולר. הטרנד הזה אולי התחיל בגיימינג, אבל יש לי הרגשה שכמו בהרבה מקרים אחרים הוא מבשר את התפשטותו אל מחוזות המיינסטרים.
לצד המקלדות - מארזי מחשב מפלצתיים, בעלי צינורות מים שקופים לקירור ומעטפות מתכת מפוסלות, במחירים שנעים בין 100-200 דולר למארז; מארז מחשב AR/VR בעל מנשא ההופך אותו לילקוט גב לשם שיפור נוחות המשחק. עוד היו מחשבים ניידים שבנויים ממודולים מתפרקים, שיעניקו יותר גמישות ואפשרויות שידרוג נפרד למרכיבים של המחשב, כמו במחשבים נייחים.
רנסנס של המחשב האישי
חזון השדרוג המודולרי הזכיר במקצת את חברת מודו הישראלית, שפיתחה טלפון-בסיס שניתן היה לחבר אליו רכיבים נפרדים. הזכרתי זאת באוזני הבכיר מאינטל: "אולי היא הקדימה את זמנה", הוא הגיב, ומיד הראה לי את הביצועים של מעבד i9, שמאפשר שידור חי של משחק ספורט דיגיטלי רצוף נקי מלאגים (עיכוב תקשורתי בין מחשבים) לחלוטין.
החזון שאינטל מפמפמת, נוסף לספורט דיגיטלי, הוא מחשבים שיתאימו לכל השימושים העכשוויים, המאופיינים בריבוי משימות מקבילות, עתירות תיאבון למשאבי מיחשוב, ובעתיד הקרוב גם לקישוריות המהירה בדור הבא בסלולר - הדור החמישי. הדגש: מחשבים מהירים מאוד, שערוכים לעבודה ממושכת בזכות יכולות בינה מלאכותית שמנהלת את צריכת הסוללה, ותקשורת מהירה בזכות שילוב רכיב תקשורת מהיר שהושק גם הוא בתערוכה, בעל מהירות של 1 ג'יגה ביט, מהיר פי 12 בממוצע מרכיבי התקשורת של מחשבים בני כחמש שנים. למה חמש שנים? אולי כי זה הזמן הממוצע שמשתמשים מצליחים לסחוט מחשב קיים, והמטרה היא הרי לשכנע את המשתמשים לשדרג. "רנסנס של ה-PC" הגדיר את זה בשיחה עם "גלובס" רן סנדרוביץ', בכיר אחר באינטל העולמית - סגן נשיא למוצרי מיחשוב נייד. זה, כמובן, היה המסר המרכזי גם בנאומי המפתח של השותפה הבכירה, מיקרוסופט (גם שם, אגב, כיכבו הילדים של הדוברים).
לצד רכיבים אלה הציגה אינטל והשיקה בתערוכה, סדרת חידושים שמכוונת להשיג בדיוק את היעד הזה: מעבדים חדשים מהדור השמיני של i7, כונן SSD חדש ומהיר בנפח של עד 1.5 טרה-בייט (שגם הוא מבטיח עיבוד וידאו נטול לאגים), וגם מעבד חדש מקטגוריית מוצרים חדשה לגמרי בשם VPU, שנועד להאיץ ולייעל את הביצועים של מערכות המריצות תהליכים של למידת מכונה ובינה מלאכותית. אלה מצטרפים לתקן החיבור המהיר ת'נדרבולט ולסדרת המעבדים עתירת הביצועים i9, שהושקה לפני שנה.
אינטל לא עושה את כל זה לבד: באירוע ההשקה שלה הוצגו מחשבים של לנובו הסינית ושל אסוס הטיוואנית, שהמנכ"ל שלה אף עלה על הבמה להציג את המחשב החדש של החברה. לנובו הציגה מחשב נייד בעל מסך כפול - בעל מסך נוסף במקום מקלדת; אסוס הציגה מחשב בעל מסך קטן במקום פד עכבר, שיכול להציג בין השאר את תצוגת הטלפון הנייד גם בזמן שהוא בכיס. אבל כל אלה פחות חשובים וספק אם מדובר ביותר מגימיקים, שיהפכו במקרה הטוב לעוד נישה על מדף הנישות ההולך ומצטופף.
נו, אתם כבר מוכנים לדור 5?
לא כך הייתה ההכרזה של ספקית הסלולר האמריקאית ספרינט, שהודיעה כי תשווק מחשבים בעלי קישוריות דור 5 עבור לקוחותיה שיחוברו לתשתית הדור החמישי שלה. לדברי סגן נשיא ספרינט, היכולות של הקפיצה מדור רביעי לדור החמישי משולה לקפיצה מטלוויזיה שחור לבן לטלוויזיה צבעונית. אתם מוזמנים אגב לפנות בהזדמנות זאת לספקי הסלולר שלכם לשאול "מתי אצלכם?" והאם גם בדור החמישי, כמו בדורות הקודמים, ישראל תהיה מאחרונות המדינות המפותחות לאמץ. בכיר בחברה אמריקאית לתוכנה לתשתיות תקשורת עמו קשרתי שיחה מקרית בתערוכת המובייל MWC שנערכה בברצלונה בפברואר, אמר לי כמעט במילים האלה - שמוטב שחברות הסלולר הישראליות הישראליות (וכאן הוא נקב בשמן של שתיים מהן) יתחילו להזיז את הישבן שלהן.
עוד בין ההכרזות המשמעותיות: יצרנית המחשבים אסוס שסיפקה חדשות מעניינות בתחום המובייל, בביתן שקושט בדמותה של הפרזנטורית של החברה, גל גדות. אסוס השיקה טלפון חכם חדש, תחת מותג הגיימינג ROG, שהצליח לבלוט מעט מעל השיעמום העיצובי האינסופי שפקד את עולם המובייל.
המכשיר החדש, ROG Phone, מגיע עם מעבד קוואלקום סנאפדרגון 845, שמגיע פתוח מראש לשדרוג ביצועים (Overclocking) ולצידו גלריה של אביזרים משלימים: מתקן אוורור לקירור המעבד; זוג מתקנים שהופכים את המכשיר לקונסולה ניידת; מתקן עגינה הכולל מסך נוסף שמכפיל את שטח המסך; מתקן עגינה שהופך אותו למחשב; כל זאת לצד תאורה בגב המכשיר, תוספת כניסות כדי שכבל ה-USB לא יפריע לגיימרים להחזיקו בשתי ידיים, וזוג חיישנים בצדי המכשיר שנגיעה בהם מעבירה את המכשיר למצב "טורבו" של ביצועים משופרים פלוס בקרי שליטה וירטואליים על גבי המסך. המכשיר זכה לתשומת לב ופירגון מהמבקרים, והיווה עוד ביטוי לאווירת הגיימינג שהשתלטה על חלק גדול מהתערוכה.
כשהבכירים לומדים מהילדים שלהם
נכון הדבר שתערוכות כמו זו הן לפעמים לא יותר ממופע שיווקי שלא בהכרח מגשים את ההבטחות, כמו למשל טרנד הטאבלטים או הטלוויזיות התלת-ממדיות בתחילת העשור. ונכון הדבר שאריקסון וקוואלקום מנסות לזרז את כולם להתקדם אל עבר הדור החמישי, אוטוסטרדת המידע שעליה ישעטו לא רק הרכב האוטונומי, אלא גם מהפכת האינטרנט של הדברים, שתחבר את עולמות האופליין לרשת ומקווים כי תזניק מעלה את התעשיות המסורתיות (ועל הדרך תאפשר לגיימרים לשחק בכל מקום ובכל זמן). בגרטנר צופים כי עד שנת 2023 יהיו מחוברים לדור החמישי 10 מיליארד בני אדם, ו-20 מיליארד מכשירים. כמות הדאטה לצריכה פרטית, צופים באריקסון, תזנק פי שמונה.
הבעיה היא שלמרות ההתקדמות הטכנית, הערכות כיום הן שמהפכת שימושים בסדר הגודל של מהפכת הסמארטפונים לא צפויה בקרוב. לכן כל התעשיות יצטרכו להתאמץ ולהשקיע הרבה יותר, כדי להשיג צמיחה שעד כה הושגה בקלות יחסית. מצד שני, טרנדים חדשים עשויים להגיע במהירות, בהפתעה ומכיוון הרבה פחות צפוי מכפי שניתן היה בכלל לדמיין.
זוכרים את הבכיר שדיבר על הילדים שלו? הוא הזכיר לי את הפעם הקודמת שבכיר בגיל העמידה סיפר לי על בנותיו. "הן נמצאות כל היום באיזה אתר", הוא התלונן, "רשת חברתית שהן מכורות אליה". זה היה באפריל 2007. לרשת החברתית הלא מוכרת ההיא קראו פייסבוק.
הכתב היה אורח המועצה לפיתוח סחר חוץ של טיוואן (TAITRA)
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
