טראמפ דחק את קים לקיר ובו זמנית גם ליטף לו את האגו

"מלא, ניתן לאימות, בלתי הפיך״. זו הייתה הדרישה הבלתי-מתפשרת של ארה״ב מצפון קוריאה, שאפילו ניתנו לה ראשי תיבות אנגליים, CVID. היא מתארת את הפירוז הגרעיני של חצי-האי הקוריאני, זאת אומרת את התפרקות המשטר הקומוניסטי בפיונגיאנג מנשק ההשמדה ההמונית שלו.

הבוקר התעורר הרושם שדונלד טראמפ וקים ג׳ונג און, בפסגתם הדרמטית בסינגפור, אמנם דילגו על המשוכה הזו. הם חתמו על הודעה משותפת, שבה הנשיא טראמפ ״מתחייב להעניק ערובות ביטחון״ לצפון קוריאה, והדיקטטור קים ״חוזר על התחייבותו הנחושה והבלתי מעורערת להשלים״ את הפירוז.

הניסוח הזה מעורר קצת קשיים. איך קים יכול ״לחזור״ על התחייבות שהוא מעולם לא נתן? איך הוא יכול ״להשלים״ מה שמעולם לא התחיל? אבל אלה אולי רק עניינים של ניסוח, שנועדו להקל על הרודן הקפריזי להסביר לנתיניו מפני מה הוא מוותר על אופציה צבאית, שלטובתה הוא מישכן את עתידם של ילדיהם. אפילו עריץ כול-יכול צריך להתחשב בדעת הקהל, או לפחות בדעת האליטה הצבאית והפוליטית. לא את כולם הוא יכול להוציא להורג באמצעות תותחי נ״מ.

אין בהודעה המשותפת שום בשר. מה יהיה אופי ״ערובות הביטחון״ של ארה״ב? איך תאומת ההתפרקות ״המלאה והבלתי-הפיכה״ מנשק גרעיני? מתי זה יתחיל? כמה זמן זה יארך? מה תקבל צפון קוריאה בתמורה? מה יהיה על הסנקציות הכלכליות החונקות אותה מכל עבר?

״תיאטרלי״ זה טוב

ברור בהחלט שההסכמות האלה לא נבעו משיחות טראמפ-קים, שהיו קצרות מדי (חמש שעות ברוטו, שלפחות 50% מהן כללו תרגום לא-סימולטני). הן הוכנו מראש. בהיעדרן טראמפ כנראה לא היה מגיע לסינגפור. הפגישה עם קים הייתה אפוא אישור תיאטרלי לשינויי כיוון.

״תיאטרלי״ כאן אינו איפיון של ביטול. אדרבא, התיאטרליות משווה צביון היסטורי ונותנת יסוד לקוות שתפנית של ממש התרחשה. לפעמים, פריצות דרך זקוקות לאור יום. לא תמיד יאה להן משא ומתן חשאי בחדרי-חדרים.

הרגע המרעיש ביותר היה כנראה הכרזתו של קים, כאשר טראמפ הזמין אותו להשמיע משהו באוזני העיתונאים. ״הרבה אנשים בעולם יראו בזה מין פנטזיה לקוחה מתוך סרט של מדע בדיוני״, אמר קים על הפגישה. ״כמובן, מזומנים לנו אתגרים בהמשך הדרך, אבל אני מוכן לעשות את זה״. קים הודיע בעצם שהיינו כחולמים. כך מדבר נער מתבגר, לא מנהיג של מדינת משטרה. אולי הנער יוכל לשוטר.

טראמפ גמל לו בעין יפה. הוא חזר והושיט לו את ידו, חזר והטעים עד כמה ״כבוד הוא לי״ להיפגש עם הדיקטטור השלישי לבית קים, ״הנושא ונותן בשם עמו... אני למדתי שהוא אדם מוכשר מאוד. אני גם למדתי שהוא אוהב את ארצו עד מאוד״.

מוטיב ״ניקסון בסין״

אפשר רק לנחש איך הימין האמריקאי היה מגיב על מלים בנאליות כאלה, אילו בקעו מגרונו של ברק אובמה, או מגרונה של הילארי קלינטון. הן היו משקפות את ״בגידת השמאל״, או משהו כזה. הימין היה מזדרז להזכיר לכל השוכחים, שידיה של שושלת קים מוכתמות בדם נקיים, ובכלל זה דמם של אמריקאים. כך הימין הגיב, כאשר ברק אובמה נסע לקובה לפגוש את ראול קסטרו במארס 2016.

אבל זה יתרון רגיל של מנהיג מן הימין, המוטיב המפורסם של ״ניקסון בסין״, או של ״דה גול יוצא מאלג׳יריה״, או של ״בגין עושה שלום עם מצרים״.

מדבר בעדו הוא הניגוד בין תמונות ההתרועעות הנינוחה של הנשיא והדיקטטור בסינגפור לבין טריקת הדלת הקולנית של טראמפ בסוף ועידת ה-7G בקנדה. הנשיא דיבר על ״יחסיו המצוינים״ עם קים, אמר שהוא סמוך ובטוח שנכון להם עתיד גדול, ו״כמובן״ בדעתו להזמין את קים לבית הלבן. הריב האחרון שלו עם ראש ממשלת קנדה, בעלת בריתה של ארה״ב זה מאה שנה, קשור במידה רבה בסירובו של טראמפ להזמין את ג׳סטין טרודו לבית הלבן כל זמן שלא יעמוד בתנאי ארה״ב בענייני סחר. אכן, ידידים ואויבים צריכים הגדרה מחדש.

״כתיבת הדקדוק״

מה יקרה עכשיו? טראמפ מתנבא שפירוז גרעיני יתרחש ״במהירות״. אבל קצת קשה להאמין בזה. פירוז וערובות ביטחון מחייבים משא-ומתן ארוך ומפורט הרחק מן הזרקורים. הם מצריכים את ״כתיבת הדקדוק״ של הסדרי הביטחון בצפון קוריאה, ברוח מימרה החביבה על הנרי קיסינג׳ר. כל מי שכתב אי פעם דקדוק יודע שאין קיצורי דרך ויש כללים הטעונים ציות.

עניין אחד אינו מוטל בספק: פריצת דרך היסטורית אמנם התחוללה. דונלד טראמפ רשאי לטעון שהוא עשה יותר ליישוב המשבר רב-השנים ועתיר הסכנות בקוריאה ממה שעשו כל קודמיו ב-65 השנה האחרונות. אכן, שניים נחוצים לטנגו, ולא היו מועילים לו מאמציו אלמלא נמצא להם קהל יעד בפיונגיאנג. אבל הוא הצליח בעת ובעונה אחת לדחוק את קים אל הקיר באיומים צבאיים ובהחמרת הסנקציות - וגם להחניף לאגו שלו, ולהעניק לו יסוד לתקווה של חילוץ צפון קוריאה מבדידותה המדינית והכלכלית.

ברק אובמה היה מחושב, זהיר, רב ניואנסים, מעמיק. אלה תכונות חשובות ונערצות בכל מנהיג. אבל הן לא הועילו אף כמלוא הנימה בקוריאה. ההיפך מזה חולל את התמורה. יהיה מעניין מאוד לראות איך יפרש טראמפ את הצלחתו שלו. הדעת נותנת שהוא יראה בה אישור מלא לצדקת הביטחון המוחלט שלו באינסטינקטים של עצמו. 

_________________

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com ובhttps://tinyurl.com/karny-globes ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny