השיגו במרמה אישור לצ'יינג' - ומואשמים בהלבנת הון במיליונים

פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה כתב אישום נגד בני זוג בעלי עסק למתן שירותי מטבע, לאחר שעפ"י הנטען השניים הקימו את העסק במרמה וניהלו בו כספים אסורים בהיקף של למעלה מ-20 מיליון שקל

צ'יינג' / צילום: תמר מצפי
צ'יינג' / צילום: תמר מצפי

עדכון: ביום 8.11.23 זיכה בית המשפט המחוזי בחיפה את בני הזוג מעבירות של קבלת דבר במרמה והלבנת הון. השניים הורשעו בעבירה של מסירת תצהיר שקר בלבד

ענף הצ'יינג'ים (נותני שירותי מטבע) מגלגל סכום אדיר של מעל 150 מיליארד שקל בשנה - כ-10% ממחזור הכספים המנוהלים במערכת הפיננסית החוקית בישראל, ומהווה כר פורה להלבנת הון והעלמות מס, בידיעת ושלא בידיעת בעלי העסק. לפי נתוני הרשות לאיסור הלבנת הון, כ-10% מהעבריינים שנתפסים מלבינים הון עושים שימוש בנותני שירותי מטבע, וכמעט כל כתב אישום שמוגש בתחום הלבנת ההון בתקופה האחרונה כלל שימוש בשירותים אלה.

היום מצטרף אל שורת האישומים והחשדות בתחום הצ'יינג'ים כתב אישום שעוסק בעבירות שנעברו בשלב הראשון של הקמת הצ'יינג' - שהוקם לכאורה במרמה.

פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) הגישה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כתב אישום נגד בני זוג בעלי עסק למתן שירותי מטבע (צ'יינג'), לאחר שעל-פי הנטען השניים הקימו את העסק במרמה וניהלו בו כספים אסורים בהיקף של למעלה מ-20 מיליון שקל.

כתב האישום, שהוגש נגד בני הזוג איתי ואביה קרטה, מייחס להם הגשת תצהיר שקר, קבלת דבר במרמה, עבירות על חוק איסור הלבנת הון ומסירת מידע כוזב, לאחר שעל-פי הנטען בו, נוכח נסיבות אישיות של איתי קרטה, ידעו בני הזוג כי רשם נותני שירותי המטבע עשוי לדחות בקשה מטעמו להירשם במרשם ולהפעיל את העסק, ועל כן קשרו קשר להונות את רשם נותני שירותי המטבע. השניים, נטען, החליטו להציג את אביה קרטה כמי שמבקשת את בקשת הרישום, ולהסתיר את דבר היותו של איתי קרטה מי שעומד מאחורי העסק.

על-פי האישום, באוגוסט 2015 הגישה אביה קרטה מסמכים בהם הצהירה שהיא בעלת השליטה היחידה בחברה. הצהרות אלה, נכתב באישום, היו כוזבות, שכן איתי קרטה היה בעל השליטה בחברה. ביוני 2015 רשם נותני שירותי המטבע קיבל את הבקשה ואישר את רישום החברה.

בהמשך, נטען, קשרו בני הזוג להונות את בנק הפועלים ולהציג את החברה כרשומה במרשם כדין, על-מנת לאפשר להם לנהל חשבון בנק עבור החברה. אביה קרטה הצהירה במסמכי פתיחת חשבון הבנק שנחתמו על-ידה כי היא בעלת השליטה בחשבון, וכי אין נהנה בזכויות הגלומות בחשבון זולתה. על-פי האישום, ההצהרה האמורה הייתה כוזבת, הואיל ואיתי קרטה היה גם הוא נהנה ובעל שליטה בחשבון, בעוד שהוא נרשם אך כמורשה חתימה בלבד. בהתאם לכך, מלוא תמורת הצ'קים שנזקפה לזכות העסק בחשבון הבנק מהווה רכוש שנתקבל כתוצאה מהמרמה כלפי הבנק וכלפי רשם נותני שירותי המטבע, ולפיכך מהווה "רכוש אסור" לפי לחוק איסור הלבנת הון. תמורת הצ'קים שנזקפה לזכות העסק בחשבון הבנק בחודשים יולי 2015 עד פברואר 2016 עומדת על סך למעלה מ-20 מיליון שקל.

במהלך התקופה הרלוונטית דיווח הבנק 125 דיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון על פעולות מסוג משיכת מזומן ישראלי מהחשבון, בסכום כולל של כ-16.8 מיליון שקל, ועל פעולה אחת מסוג הפקדת מזומנים במטבע ישראלי בסכום של 150,000 שקל. במסגרת הדיווחים, דיווח הבנק כי בעלת השליטה בחשבון היא אביה קרטה, ואילו איתי הוא מורשה חתימה בלבד. בהסתירם מהבנק את עובדת היותו של איתי נהנה ובעל שליטה בחשבון, נטען, מנעו הנאשמים מהבנק למסור לרשות לאיסור הלבנת הון דיווחי אמת כנדרש בצו.

במקביל לאישום, הפרקליטות הגישה בקשת חילוט בשווי הרכוש הקשור לעבירות, ובין היתר מבקשת לחלט מזומן בסך 31,456 שקל, 9,770 יורו וכן 21,328 דולר שנתפסו אצל בני הזוג; כ-343 אלף שקל שנתפסו בחשבון הבנק וכן 76 המחאות בסך כ-649 אלף שקל. הפרקליטות מבקשת בנוסף הפקדה בסך 45,000 שקל בקופת בית המשפט כנגד שחרור רכב מסוג פורשה של בני הזו והפקדה בסך 22,000 שקל כנגד שחרור קטנוע שנתפס אצלם.

התיק, שנחקר בידי משטרת ישראל, בסיוע הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, מטופל בידי עו"ד יפעת גדנקן מפרקליטות מיסוי וכלכלה.

ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, מסרה על רקע האישום כי "נותני שירותי מטבע מספקים מגוון רחב של שירותים פיננסיים הכוללים, בין היתר, ניכיון צ'קים, המרת מטבע, העברות בינלאומיות, מתן הלוואות חוץ-בנקאיות ועוד. היקף הפעילות הפיננסית בענף נאמד בכ-150 מיליארד שקל בשנה. המידע שבידי רשויות האכיפה מצביע על מעורבותם של נותני שירותי מטבע - רשומים ובלתי רשומים - בפעילות המשמשת כתשתית להלבנת הון. נוכח האמור, בהערכת הסיכונים הלאומית בתחום הלבנת הון דורגה רמת הסיכון הכולל להלבנת הון באמצעות נותני שירותי מטבע כגבוהה. בכך נוצרת השפעה שלילית הן בפן הכלכלי והן בפן החברתי על יכולתם של נותני שירותי מטבע להוות חלופה ראויה למערכת הבנקאית".

עוד הוסיפה ד"ר ווגמן-רטנר כי "חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים הסמיך את רשות שוק ההון לפקח על הענף, וקבע משטר פיקוח חדש של רישיונות במקום משטר הרישום שנהג, כאשר על-מנת לקבל רישיון נדרשים נותני שירותי מטבע לעמוד בתנאים כגון הפקדת הון עצמי בבנק, עמידה בהיקף פעילות מסוים ואף בדרישות ממשל תאגידי. החוק נועד לקבוע אמצעי בקרה משמעותיים, לרבות דרישות רישוי, בדיקת יושר ויושרה של הפעילים בענף, הוראות איסור הלבנת הון ומימון טרור ועוד, על-מנת לתת מענה לנקודות התורפה שהיו בענף ובמטרה למנוע את כניסתם של גורמים עברייניים לשוק זה.

"כפועל יוצא, החוק החדש צפוי לסייע במניעת מקרים כמו המקרה נשוא כתב האישום, שבו נרשם נותן שירותי מטבע על-שם איש-קש, משום שהבעלים האמיתי היה מנוע מלהירשם בשמו. הרשות רואה חשיבות רבה במאבק בניצול סקטור נותני שירותי המטבע לפשיעה, ופועלת, יחד עם מכלול הגופים הרלוונטיים, למנוע שימוש באנשי-קש ככסות עבור פעילות לא לגיטימית.

לדבריה, "כתב האישום שהוגש נושא מסר חשוב ביחס לשינוי העקרוני במשטר איסור הלבנת הון ומימון טרור שחל על נותני שירותי מטבע, הכולל הליכי אסדרה ורגולציה מקיפים ומשמעותיים. בכלל זה, בחינה מקיפה של הפונה בבקשה לרישום בהיבטי יושרה, יושר ומקור הכספים, שמטרתה יצירת סביבה אמינה בטוחה ויציבה בקרב נותני שירותי המטבע, ומאמץ לאיתור עסקים הנותנים שירותי מטבע תוך הסוואת גורמים עברייניים שמכוונים את הפעילות ומעורבים בה. ענף נותני שירותי המטבע הוגדר כבעל סיכון גבוה להלבנת הון, ועל כן הוגבר מנגנון הפיקוח עליו, הן בהיבטי אסדרה כאמור והן בהיבטי אכיפה, בדומה לכתב אישום זה".

עורכת הדין הילה תירוש ועורך דין אלעד רן, המייצגים את איתי קרטה מסרו בתגובה: "מצער שברשויות במדינת ישראל עדין רווחת תפיסה ג'נדריסטית לפיה אישה אשר בבעלותה עסק, הנה בהכרח 'איש קש' באותו העסק. בפרט, במקרה דנן, כשבידי המדינה ראיות על היפוכו של דבר. מרשנו עומד על חפותו ויוכיח זאת בבית המשפט".