חברות הגונות נהנות יותר

יותר ויותר מנהלי כספים מחפשים השקעות בחברות שמתנהלות ביושר ושקיפות

ישיבת דירקטוריון, אילוסטרציה / צילום: שאטרסטוק
ישיבת דירקטוריון, אילוסטרציה / צילום: שאטרסטוק

האם משתלם לנהל עסקים ביושר? האם הרמאות משתלמת? האם הוגנות של חברה ראויה להיות שיקול בתהליך קבלת החלטת השקעה?

בעולם המפותח נושא ההוגנות, או בשמו 'אחריות תאגידית', קיים כבר שנים רבות וכובש נתחים שהולכים וגדלים משנה לשנה. המונח אחריות תאגידית מתייחס להתנהלות הוגנת כלפי העובדים, הלקוחות, הספקים והקהילה. בנוסף המונח דורש ממשל תאגידי תקין ושמירה על הסביבה. רוב הסטטיסטיקות כיום מצביעות על כך שהשקעה בחברות הוגנות לרוב משתלמת יותר מהשקעה בחברות פחות הוגנות, בתנאי שמדובר על הטווח הארוך. גם המחקרים שנעשו בתחום מראים שהשקעה בחברות הוגנות או בחברות 'אחראיות' בתרגום חופשי, משתלמת יותר לאורך זמן.

בעולם רואים את הסטטיסטיקות ואכן יותר ויותר משקיעים מפנים את כספם לאפיקים אלה. ומה בארץ? לפני מספר שנים הרימו את הכפפה שתי חברות: אלטשולר שחם שהציעה למשקיעים מסלול השקעות 'ירוק' וקרנות אביב (שבבעלות הכותב) שהשיקה מסלול השקעה בחברות הוגנות בלבד. שתי החברות הציעו אפיקים עם מסר משולב - מוסרי וכלכלי. המוסריות ברורה - נכון להשקיע רק בחברות שמתנהלות בהוגנות. אבל איך אומרים המשקיעים? "שאחרים יתקנו את החברות הציבוריות, אנחנו גם פועלים לתקן במקומות שלנו, אבל הכסף צריך לעשות כסף".

אז החברות היו צריכות להוכיח שהוגנות משתלמת גם כלכלית. שהכסף עושה יותר כסף, אם הוא מושקע רק בחברות הוגנות והצליחו בתקופה של כמעט חמש שנים, הניבה אחת הקרנות למשקיעים תשואה של כמעט פי שתיים על שוק המניות, ובסיכון מעט יותר נמוך.

ומה קורה בשוק? בשנת 2015 מפעל הפיס החליט שלא ישקיע יותר בחברות שעשו תספורות, משיקולי הוגנות ואחריות כלפי המשקיעים. החברה הוותיקה אי.בי.אי. הקימה מחלקה לתיקים מנוהלים בחברות הוגנות בלבד. פסגות לא השתתפו פעמיים בהנפקות אג"ח של קבוצת תשובה, עד שלא יחזיר את הכסף שקיבל ממחזיקי האג"ח של דלק נדל"ן. צבי סטפק ממיטב הקים עם אחרים את ארגון 'קפיטליזם קשוב'. חברות ציבוריות מקדישות ישיבות דירקטוריון שלמות לנושא אחריות תאגידית וקיימות. אין ספק שהדברים מחלחלים ומגיעים לאזניים קשובות.

הוגנות בעולם העסקי אגב, תביא לחלחול טוב יותר של הצמיחה הכלכלית אל השכבות החלשות. הוגנות מחזקת גם את קיומו של השוק החופשי, כי ככל שיש יותר הוגנות בעולם העסקים, צריך פחות רגולציה שתגן על מעמד הביניים ועל החלשים. אבל ההחלטה על קידום ההוגנות היא לא רק של הגופים הגדולים, של חברות ניהול ההשקעות והחברות הציבוריות. ההחלטה היא, כמעט כרגיל, בידי הציבור. ככל שציבור המשקיעים יבחר להשקיע בחברות הוגנות, כך החברות הציבוריות ייאלצו ליישר קו.

כן אתם, המשקיעים, בידכם הכוח לשנות. אתם שמשקיעים בחברות בודדות באמצעות יועץ ההשקעות בבנק, תבקשו ממנו רק חברות שמתנהלות בהוגנות. תעשו יותר כסף. נכון, הוא כנראה לא עושה את כל הבדיקות, אבל אם הוא מספיק ותיק ומנוסה, הוא מכיר את החברות הגדולות הלא הוגנות וזו כבר חצי עבודה. אתם שהולכים למנהלי תיקים, תבקשו מהם רק חברות הוגנות. תבקשו את זה גם מהיועץ הפנסיוני. אולי הוא יצחק עליכם, כי אין כאלה קרנות פנסיה, כי הוא לא בקטע, כי יהיה לו קשה להכיל את זה. אבל אם עשרה יבקשו ממנו, הוא יפסיק לצחוק. אחרי עשרה נוספים, הוא יפנה למשקיעים המוסדיים ויספר להם שיש ביקוש מהציבור למשהו חדש ומעניין. כרגיל, זה תלוי בכל אחת ואחד מאיתנו.

■ הכותב מנכ"ל "קרנות אביב" ופעיל חברתי וסביבתי.