כששואלים אנשים האמורים לדעת, איך היא, השרה איילת שקד, אחת התשובות המקובלות היא שהיא חכמה. אמביציוזית, פוליטית - אבל חכמה. אני מבקש לערער על קביעה זו, על רקע הצעות החוק שהיא יוזמת בכלל, וזו על היועצים המשפטיים בפרט. לא רק בגלל מה שהצעת החוק אומרת, אלא בעיקר על סמך ההנמקות של שקד בדיון על הצעת החוק שנערך הבוקר (ב') בועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת.
שקד נגד בכירי המשפטנים
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי יועצים משפטיים במשרדי הממשלה לא ייבחרו יותר באמצעות מכרז, אלא על-ידי ועדת איתור. ועדות אלה מתמנות כמובן על-ידי השר במשרד, ולכן המינוי יהיה בעצם של השר. בדיון השתתפו בכירי המערכת המשפטית, שופטים עליונים ויועצים משפטיים לשעבר, וגם היועץ הנוכחי אביחי מנדלבליט. כל המשפטנים הביעו דעה נחרצת נגד החוק המוצע, אותו הגדירו כסכנה חמורה.
ללא השכלה וניסיון
מולם התיצבה שרת המשפטים, יוזמת הצעת החוק, שמתאפיינת בהיעדר כל השכלה או ניסיון משפטיים. מי שהושיב אותה על כס המשפטים הוא ראש מפלגתה, נפתלי בנט. המשימה שלה: להפוך את חוקי המדינה והמערכת המשפטית באופן שישקפו את דעותיו של בנט. מאז מינויה לממשלה משגעת שקד את המדינה עם הצעות חוק חדשות לבקרים, רובן ככולן על-פי רוח בנט.
תגובותיה של שקד לביקורת על הצעת החוק לבחירת היועצים על-ידי ועדת איתור הן ש"צריך לסמוך על הדרג הפוליטי". למה? כי בממשלה יש שרים שהורשעו בפלילים? כי ראש הממשלה עצמו עומד בפני כתב אישום פלילי? כי השחיתות היא סימן ההיכר הבולט של הפוליטיקה בימינו? איפה את חיה, שקד? הרי המציאות היא שאסור (!) לסמוך על הדרג המדיני. על סמך מה צריך לסמוך עליהם?
"הרצון להדביק לשר כוונות לא טהורות או להגיד שכל מינוי של שר הוא מושחת, זה מופרך", את אומרת. לעומת זאת, את, גבירתי, מצמידה כוונות לא טהורות ליועצים המשפטיים של משרדי הממשלה, כשאת קובעת שהם מיישמים מדיניות של עצמם. איפה ההוכחות לזה? בדיון רציני אי-אפשר לזרוק סיסמה מבלי לגבות אותה בהוכחות ודוגמאות. הכנסת אינה סיעה בבית היהודי. אני מניח שגם את זה את תנסי לשנות, אם תקבלי הוראה מבנט לעשות זאת.
נטולת ממלכתיות
נקודת האור אצלך, שקד - אור במרכאות כפולות - היא שאת לא מנסה אפילו להיראות ולהישמע ממלכתית. הכול מצביע על כך שאת מכוונת את דברייך ואת מעשייך אל ציבור בוחרי מפלגתך. וזה, כמובן, הופך אותך לאישיות בלתי רצויה במדינה מתקדמת הפועלת על-פי חוק.
כתבות
ני"ע
