תושבי גזר לא רצו מאפייה, אז היזם יקים להם מלון אופניים

יובל דורון, הבעלים של "לחם תושיה", ביקש להקים מאפייה למרגלות היישוב משמר דוד • בעקבות ההתנגדות של התושבים ולמרות שאין לו כלל ניסיון בתחום, הוא יקים על השטח מלון בן 30 חדרים המיועד לרוכבי אופניים

השטח עליו יוקם המלון. /צילום: אמיר מאירי
השטח עליו יוקם המלון. /צילום: אמיר מאירי

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה פרסמה לאחרונה תוכנית המשנה יעוד קרקע מתעשייה למלונאות, והקמה של מלון בן 30 חדרים סמוך ליישוב משמר דוד, בתחום המועצה האזורית גזר. מי שיקים את המלון הוא יובל דורון, הבעלים של מותג הלחם הוותיק "לחם תושייה", לא מישהו שהתנסה בעבר בתחום המלונאות בארץ או בעולם.

לפני למעלה מעשור רכש דורון מרשות מקרקעי ישראל קרקע בשטח 2.2 דונם למרגלות שטח המגורים של היישוב (לשעבר קיבוץ) משמר דוד, כשייעודה היה לתעשייה. המטרה הייתה להקים על השטח מפעל חדש שישמש כמאפייה נוספת של החברה. אלא שהתנגדות אגרסיבית מצד התושבים במושבים הסמוכים גדעה את התוכניות של דורון, שהבין שהסמיכות לבתי התושבים מחייבת שינוי יעוד של הקרקע. "הבנו שמפעל אי-אפשר להקים, אז החלטנו להגיש תוכנית לשינוי יעוד הקרקע למלון", מספר דורון. "עדיין הוגשו שתי התנגדויות לתוכנית, אבל הן נדחו, והוועדה המחוזית אמרה למתנגדים 'תגידו תודה שלא יקום מפעל'". לגבי השאלה מי יפעיל את המלון, האם זו תהיה רשת מלונות מוכרת ובעלת ניסיון בתחום מורכב כל-כך, משיב דורון כי "נפעיל את המלון בעצמנו. אנחנו אמנם מתמצאים בתחום המזון, אבל יש לנו 40 חנויות, ונוכל להתגבר על מלון של 30 חדרים".

"מלון לפי שעה"

התוכנית שהופקדה להתנגדויות כללה 30 חדרים, בית קפה, מסעדה ואולם בשטח עיקרי של 1650 מ"ר ו-2134 מ"ר שטחי שירות. בהתנגדות שהגיש הוועד המקומי של היישוב משמר דוד, נטען כי "ליזם אין ניסיון בתחום המלונאות, התוכנית אינה כלכלית, וכי העדר ישימות יביא לשימושים שיהוו מטרד לתושבים לדוגמה אולם האירועים, מרכז מסחרי, אכסניית נוער וייתכן שגם מלון לפי שעה".

אבל בוועדה המחוזית כאמור לא התרגשו, ודחו את ההתנגדות בנימוק כי ליזם ניסיון רב בתחום המזון, וכי "הוועדה רואה במלון מנוף לפיתוח האזור". יחד עם זאת, הם הגבילו את אולם האירועים המאושר בתוכנית, שהתושבים חששו מהעומסים במקום בשל התנועה שתהיה אליו וממנו, ל-100 מ"ר בלבד. בדברי ההסבר לאישור התוכנית, נכתב: "קיבוץ משמר דוד נמצא על צומת כבישים נגישים בלב אזור יפהפה. באזור מתפתחת באופן ספונטני ובאופן יזום על ידי המועצה האזורית תיירות פנים המבוססת בעיקרה על אוהבי טיולים ורוכבי אופניים. בעקבות הגידול המבורך בתיירות, ובמטרה להמשיך ולעודדה, קיים צורך לתת מענה ראוי של לינה והסעדה במקום. הפרויקט המתוכנן ימוקם בשולי אזור התעשייה הקיים על קרקע שיעודה כיום הוא שירותים ותעשייה נקייה. ואף על פי כן, יתוכנן מתוך רגישות נופית וסביבתית גבוהה. הפרויקט בהתאם לקנה המידה האזורי יכיל בית מלון ובו 30 חדרים הוא יעוצב בסגנון ספורטיבי וברוח צעירה. בנוסף יכלול הפרויקט בית קפה, מסעדה ומכון כושר משוכלל - פונקציה תומכת ונלוות אשר תעמודנה לרשות אורחי המלון - חברת מסחריות, רוכבי אופניים, משפחות מטיילים, וכמובן כלל תשובי האזור".

"סנונית ראשונה בגזר"

בעקבות אישור התוכנית, מדובר במלון ראשון שיקום בתחום המועצה האזורית גזר שכוללת בתחומה 25 ישובים, סמוך לערים כמו מודיעין, רחובות ורמלה. "היזם ביקש בעבר להקים מפעל ויש תושבים שהתנגדו לתוכנית עוד לפני שעברו לגור פה", מדגיש ראש המועצה האזורית פטר וייס, "היזם הגיע אלינו וביקש לאשר תוכנית שתפריע כמה שפחות לאוכלוסיה הקיימת, כי היישובים הקהילתיים הם מאוד רגישים. הוא בא עם הרעיון של מלון בן 30 חדרים שישרת את רוכבי האופניים הרבים שנוסעים באזור שלנו. התלהבנו ובירכנו על זה, וגם לתוכנית הזאת הוגשו התנגדויות אם כי הרבה יותר עדינות, ולשמחתי הן נדחו והתוכנית אושרה בסוף בוועדות התכנון".

לדברי וייס, המדינה לא ממהרת להשקיע משאבים בתחום המועצה, בגלל מיקומה האטרקטיבי.

"אנחנו נמצאים במרכז הארץ, ותחום המלונאות חסר מאוד אצלנו. ניסינו להוביל בעבר תוכנית גדולה למלונאות שמשרד התיירות פסל, אבל לשמחתי היום יש שר תיירות שמבין שקיים ערך מוסף לתיירות חקלאית במרחב הכפרי. אני מאמין שהמלון הראשון בתחום המועצה יהיה פריצת דרך, ויסמל את הסנונית הראשונה לפרויקטים נוספים בתחום התיירות. אין לי ספק שיזמים יבינו את הפוטנציאל התיירותי שקיים בתחום המועצה שלנו, ויקימו פרויקטים שיקדמו את הכלכלה באזור. המועצה עמוסה ברוכבי אופניים שנוסעים לאורכה ולרחובה, ואנחנו מפתחים בתחום המועצה שבילי אופניים ושבילי שטח כל הזמן.

"בעבר עשינו פיילוט להקמה של שני צימרים במושב בן נון, אבל לא הייתה פתיחות לאשר אותו מצד הרשויות בגלל החשש שיחידות אירוח יהפכו בעצם לדירות להשכרה. לצערי השלטון המרכזי לא כל-כך מתקצב אותנו, כי אנחנו כביכול 'עשירים', למרות שהמציאות מוכיחה שרשות מקומית עם דירוג סוציו-אקונומי גבוה היא לא בהכרח עשירה, והרבה פעמים ההפך הוא הנכון. יכול להיות שייקח זמן להוכיח שהאזור שלנו מתויר, אבל בסוף זה יקרה".